פורטל:להט"ב/תרבות/ספרות/1

מוות בוונציה היא נובלה מפורסמת מאת הסופר הגרמני תומאס מאן. הנובלה, שפורסמה לראשונה בשנת 1912, נחשבת כאחת מפסגות הסיפורת של המאה ה-20 וזכתה לפופולריות רבה. הסיפור נחשב בעיני רבים ליצירת מופת ולקלאסיקה ספרותית.

היצירה מתארת סופר סגפני, גוסטב פון אשנבך, המקדיש את חייו לכתיבה הסוגדת ליופי. לעת זקנתו הוא נוסע לעיר ונציה שבאיטליה, שם הוא נתקל בנער פולני יפה תואר כבן 14, טאדז'ו, שלא ניתן לעמוד בפני קסמו. לראשונה בחייו של הסופר, הוא חש ברגשות תשוקה ואהבה, שאינו יכול לשלוט בהם. משיכה זו גורמת לסופר המזדקן להישאר בוונציה ולהמשיך לעקוב אחר הנער הפולני גם כאשר נודע לו כי מגפת הכולרה משתוללת בעיר ועל-אף שמעולם לא הייתה לו הזדמנות אפילו לדבר עם הנער. הסיפור מסתיים כאשר הנער יוצא עם חבריו לשפת הים והסופר המזדקן מת בעודו בוהה במושא אהבתו.

יומניו של מאן, שנקראו לראשונה ב-1975, עשרים שנה לאחר מותו, מתארים באורח מרגש את התמודדתו עם מחשבותיו ההומוסקסואליות, שהתבטאו בעבודתו. מאן תיאר את משיכתו לכנר והצייר הצעיר פאול אהרנברג בתור "החוויה העיקרית של לבו".