פטרופבלובסק (אונייה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פטרופבלובסק
Petropavlovsk1899Kronshtadt.jpg
אונייה בנמל קרונשטט ב-1899
תיאור כללי
סוג אונייה אונייה מחופת שריון
צי הצי הרוסי הקיסרי
סדרה פולטבה
אוניות בסדרה פולטבה, סבסטופול, פטרופבלובסק
Naval Jack of Russia.svg
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנות גלרני סנקט פטרבורג
תחילת הבנייה יולי 1893
הושקה 1894
הוכנסה לשירות 1899
גורלה טובעה בים הצהוב 31 במרץ 1904
נתונים כלליים
הדחק 11,354 טון
אורך 112.6 מטר
רוחב 21.3 מטר
שוקע 8.6 מטר
מהירות 16.9 קשר
גודל הצוות 27 קצינים, 625 ימאים
טווח שיוט 3750 מייל
הנעה 2 מנועי קיטור בהספק 11,213 כ"ס
שריון שריון דופן 305-406 מ"מ
סיפון 51-76 מ"מ
חימוש 4 תותחי 305 מ"מ בשני צריחים
12 תותחי 152 מ"מ בשני צריחים
10 תותחי 47 מ"מ
28 תותחי 36 מ"מ
2 תותחים נידים לצורכי הנחתים
6 מתקני טורפדו

אונייה משוריינת פטרופבלובסק הייתה אונייה מחופת שריון שנקראה על שם העיר בקמצ'טקה. אונייה זו השתתפה במלחמת רוסיה-יפן כאוניית דגל של אדמירל סטפאן מקרוב.

האונייה נבנתה כתשובה לחיזוק הצי הגרמני בים הבלטי. אותה תקופה מתאפיינת בהתפתחות מהירה של הטכנולוגיה לבניית אוניות מלחמה ולכן לאונייה זו הוכנסו עדכוני תכנון גם במהלך בנייתה. האונייה הושקה ב-28 באוקטובר 1894 אך סיום בנייתה התארך עקב בעיות תקציביות. בשנים 1897-‏1899 הסתיימה בנייתה והצטיידות של האונייה. בתחילת המעבר לאוקיינוס השקט השתתף בו גם אלכסנדר קולצ'אק, אך בהיותו בים התיכון הוא קיבל פקודה לעזוב את הצוות והצטרף למשלחת לחקר אזור הצפון.

במרץ 1900 האונייה הגיעה לפורט ארתור ושולבה בצי המקומי. בשנת 1900-‏1901 האונייה השתתפה בדיכוי המרד בסין. במהלך שנת 1901 היא נהפכה אוניית דגל של הצי.

עם תחילת המלחמה האונייה השתתפה בספר פעולות צבאיות. לאחר אי-הצלחת הצי היפני לסגור את האוניות הרוסיות בנמל פורט ארתור היפנים החליטו להציב סביב נתיבי יציאה מהנמל מוקשים ימיים. הדבר בוצע בליל 31 במרץ 1904. האוניות היפניות התגלו על ידי הרוסים, אך בטעות הרוסים חשבו שזה אוניות רוסיות שמסיירות באזור. בבוקר 1 באפריל אוניות רוסיות קיבלו פקודה לצאת מהנמל לצורך מתן עזרה לאוניית מלחמה רוסית שהוטבעה. האוניות הצליחו לצאת מהנמל ללא התנגשויות עם המוקשים. לאחר מספר שעות, אוניות יפניות שהיו באזור עזבו את השטח וסוכם על חזרת אוניות רוסיות לנמל. הפעם הנתיב שלהם עבר ישירות אל שדה המוקשים.

ב-9:43 האונייה התנגשה עם המוקש. תוך זמן קצר התפוצצה תחמושת של האונייה והיא נשברה ל-2 חלקים. אוניות רוסיות בסביבה ניסו לעזור בחילוץ אך רק 80 אנשי הצוות ניצלו, כולל מפקד האוניה והנסיך הגדול קיריל ולדימירוביץ' שנפצע קשה אך הצליח לשרוד. מפקד הצי באזור סטפאן מקרוב ו-10 קציני מטה טבעו. כמו כן טבע הצייר ואסילי ורשצ'אגין.

טביעת האונייה ומות האדמירל השפיעו לרעה על מורל מגני הנמל הנצור. עד לסיום המלחמה הרוסים לא הצליחו למנות למפקד הצי מפקד חדש בעל מוניטין דומה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]