פייר-לוק-שארל סיסרי
 | |
| לידה |
17 באוגוסט 1782 סן-קלו, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
22 באוגוסט 1868 (בגיל 86) Saint-Chéron, צרפת |
| תקופת הפעילות |
1797–1868 (כ־71 שנים) |
| הושפע על ידי |
Ignazio Degotti, ז'אן-בטיסט איזבה |
| פרסים והוקרה |
אביר בלגיון הכבוד (1825) מסדר הכתר של וסטפאליה האקדמיה הדנית המלכותית לאמנויות יפות |
| צאצאים |
אז'ן סיסרי, Ernest Ciceri |
  | |
פייר-לוק-שארל סיסרי (בצרפתית: Pierre Luc Charles Ciceri; 17 באוגוסט 1782 – 22 באוגוסט 1868) היה מעצב תפאורות צרפתי מוביל בתקופתו.[1]
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פייר-לוק-שארל סיסרי נולד בסן קלו למשפחת סוחרים, שהגיעה לצרפת מאיטליה והתיישבה שם. פייר-לוק עשה חייל בלימודי המוזיקה, בגיל ארבע-עשרה הוא ניגן בכינור בצורה מושלמת והתקבל לתיאטרון הצלליות של דומיניק סירפין, שם לבדו החזיק את כל החלק המוזיקלי.
בשנת 1802 למד רישום אצל האדריכל פרנסואה-ג'וזף בלנג׳ה, ובשנת 1806 החל את דרכו בעיצוב במה בסדנאות האופרה של פריז. בזכות הכישרון האמנותי שגילה התקבל בשנת 1810 לעבודה קבועה כצייר-מעצב באופרה. ב-1818 מונה לתפקיד המעצב הראשי של האופרה בפריס, תפקיד שמילא במשך שלושים ושניים שנה. במהלך הקריירה שלו יצר את עיצובי התפאורה של למעלה מ-300 מופעי בלט ואופרות, גם מחוץ לצרפת.[2]
בנוסף לעבודותיו באופרה של פריז, סיסרי עיצב תפאורות עבור רבים מהתיאטראות הגדולים בפריז, כולל אודיאון, תיאטרון פאלה רויאל (אנ'), קומדי פראנסז, תיאטרון דה נוֹבוֹטֶס (אנ') ותיאטרון דה לה-פורט סן מרטין (אנ').
כצייר של מלך צרפת פיקח על ההכנות להכתרתו של שארל העשירי בשנת 1825.
סיסרי עיצב את התפאורה להופעה הראשונה של "היפהפייה הנרדמת", שנפתחה ב־2 במרץ 1825 בתיאטרון האקדמיה המלכותית למוזיקה (אנ') בפריז. הוא יצר אפקט תנועה על הבמה תוך שימוש בתפאורה נעה. הוא גם עיצב את הסטים לגרסת בלט של "ג'וקו הקוף מברזיל" (Jocko ou le Singe du Brésil) של פרדריק אוגוסט בלאנש, עם מוזיקה של לואי אלכסנדר פיקצ'יני. הבלט הוצג לראשונה בתיאטרון דה לה פורט סנט-מרטין בפריז ב־16 במרץ 1825.
סיסרי שלח ידו בציור מחוץ לעיסוקו בעיצוב תפאורות. הוא שלט בציור בכל הטכניקות והסגנונות של זמנו. בשנת 1843, במהלך שהותו באתר נופש בהרי הפירנאים, הכיר ציירים רומנטיים וצייר נופים רבים. סיסרי צייר בהשראת ז'אן-בטיסט איזבה. הוא צייר מבנים במבטים לא סימטריים, ובסגנון מופשט: הפרספקטיבה משתנה, אפקט העומק חזק יותר והמבט הנופי רחב. נושאי הציור שלו היו רבים: היסטוריים, נופים רומנטיים, סצינות אינטימיות, איורים פנטסטיים. פייר-לוק-שארל סיסרי הציג ציורי צבעי מים בסלונים של פריז (Salon de Paris) בשנים 1827, 1831 ו-1839.
סיסרי התחתן עם בתו של חברו הצייר ז'אן-בטיסט איזבה והוליד שישה ילדים ובהם בן, אז'ן סיסרי, שהמשיך את דרכו כצייר תפאורות והתפרסם בציוריו בצבעי מים וביצירת ליתוגרפיות.
לסיסרי הוענק עיטור אביר לגיון הכבוד ועיטור מסדר הכתר של וסטפאליה (אנ'). הוא נשא בתפקיד מפקח התיאטראות הקיסריים של צרפת והיה חבר האקדמיה הדנית המלכותית לאמנויות היפות.
בזקנתו פרש לביתו בסנט-שֶרוֹן (אנ') שמדרום לפריז, ולאחר מותו נטמן בבית-הקברות הישן שם.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Pierre-Luc-Charles Ciceri | French designer, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
- ^ Lacey, Robin Thurlow (1990). A Biographical dictionary of Scenographers: 500 B.C. to 1900 A.D. New York: Greenwood Press. pp. 125–126.