אסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אסיה
מפת אסיה
שטח 44,579,000 קמ"ר
אוכלוסייה 4,164,252,000 נפש (2014)[1]
מדינות 49 (5 במחלוקת) (רשימה)
אזור זמן UTC+2 עד UTC+12
מפה מדינית של אסיה
שילוב תמונות לוויין של יבשת אסיה

אסיה היא היבשת הגדולה בכדור הארץ, ומהווה 8.6% משטחו או כ-29.6% משטחו היבשתי. בצפון מערב היא חוברת לאירופה (ביניהן רכס הרי אורל) ובדרום-מערב לאפריקה (חצי האי סיני). אסיה גובלת בצפון באוקיינוס הקרח הצפוני, בדרום באוקיינוס ההודי ובמזרח גובלת באוקיינוס השקט.

אסיה היא היבשת המאוכלסת בעולם, עם למעלה מ-4.1 מיליארד בני אדם (אסיאתים), המהווים כ-60% מכלל תושבי כדור הארץ.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גאוגרפיה של אסיה

שטחה של אסיה (כולל האיים) הוא 49,694,700 קמ"ר (כשליש מכלל השטח היבשתי של כדור הארץ). המדינות הגדולות והמשפיעות ביבשת, הן רוסיה, הרפובליקה העממית של סין, יפן והודו. ביבשת יש מבנים טופוגרפים מגוונים, מצד אחד המקום הגבוה בעולם, (הר האוורסט בגובה של כ-8,848 מטר) ומצד שני המקום הנמוך בעולם (ים המלח כ-417 מטר מתחת לפני הים). מרכז היבשת מאופיין בשרשרת של מדבריות. חמשת הנהרות הארוכים ביותר הם יאנגצה, יניסיי, הנהר הצהוב, אוב-אירטיש, ואמור. המחצבים החשובים ביבשת, הם נפט, גז טבעי (במדינות ערב), בדילמלזיה), פלטינה וכרום (ברוסיה). כשני שליש מתושבי אסיה עוסקים בחקלאות. הגידולים החקלאיים הנפוצים הם אורז, תמרים, יוטה, סויה, אגוז אדמה (הודו וסין) ותה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של אסיה

הפרהיסטוריה של אסיה עתיקה יותר מכל יבשת אחרת פרט לאפריקה[2]. בני אדם יישבו לראשונה את אסיה בתקופה הפלאוליתית התחתונה, לפני כ- 1.8 מיליון שנה, כאשר נדדו אליה מאפריקה בני-אדם קדמונים מן המינים הומו ארקטוס והומו גאורגיקוס, שהיו ציידים-לקטים והותירו אחריהם כלי אבן מן התרבות האולדובאית והתרבות האשלית. בין האתרים הארכאולוגיים הידועים מתקופה זאת: דמניסי בגאורגיה, עובידיה וגשר בנות יעקב בישראל, וסנגיראן באינדונזיה. במהלך התקופה הפלאוליתית התפתחו באסיה, ככל הנראה, מיני אדם אנדמיים, האדם הדניסובי הידוע רק ממרכז אסיה והומו פלורסיינסיס באינדונזיה. אוכלוסיות האדם הניאנדרטלי והאדם המודרני יישבו את מערב אסיה בערך החל מ-100 אלף שנים לפני זמננו, מאירופה ואפריקה בהתאמה. במקביל, טיפוסי אדם אחרים, שאינם ידועים במידה מספקת במחקר, יישבו את מזרח אסיה. אוכלוסיות האדם המודרני התפשטו במערב ודרום אסיה עוד בתקופה הפלאוליתית התיכונה וביתר שאת במהלך התקופה הפלאוליתית העליונה. דרום-מזרח אסיה שימשה כקרש קפיצה ליישוב אוסטרליה לפני יותר מ-40,000 שנה, וקבוצות בצפון-מזרח היבשת יישבו לראשונה את אמריקה לפני כ-15,000 שנה.

אסיה היא היבשת בה התרחשה לראשונה המהפכה הנאוליתית של המעבר לחקלאות, באזורי הסהר הפורה, החל מכ-11,500 שנה לפני זמננו, וכאלפיים שנה לאחר מכן גם בעמקי הנהרות בסין. אורח החיים החדש, שהתבסס על ביות צמחים ובעלי חיים, התפשט מאסיה לאירופה ולאפריקה בתהליך ממושך‏[3].

את ההיסטוריה של אסיה ניתן לראות כהיסטוריה קולקטיבית של מספר אזורי חוף היקפיים, מזרח אסיה, דרום אסיה והמזרח התיכון המקושרים ביניהם על ידי הערבה האירו-אסייתית.

בחופי היבשת חיו כמה מהעמים והתרבויות העתיקים ביותר הידועים, לאורך עמקי נהרות פוריים. במסופוטמיה, נהר האינדוס, וסין חיו תרבויות דומות יחסית שנראה כי החליפו ביניהן מידע (כגון ידע מתמטי) וטכנולוגיות (גלגל, המצאת הכתב). אזור הערבה היה מיושב בעבר על ידי נוודים, ומהערבות המרכזיות הם יכלו להגיע לכל מקום ביבשת. כך למשל התפשטו תושבי הערבה ההודו-אירופאית, והפיצו את שפתם למזרח התיכון, להודו, ולאזורים הטוקאריים שעל גבול סין. החלק הצפוני של היבשת, היה בלתי נגיש ולכן דליל ביותר מבחינת צפיפות האוכלוסין. מרכז אסיה והאזורים ההיקפיים היו נפרדים זה מזה בגלל ההרים והמדבריות. בעוד שמבחינה טכנולוגית ותרבותית יושבי הערים היו יותר מתקדמים, יכולתם הצבאית הייתה מוגבלת כאשר רצו להתגונן נגד גדודי פרשים ונוודים שהגיעו מההרים. אך כאשר אלו כבשו את המדינות בסין, הודו והמזרח התיכון, הם נאלצו להסתגל במהרה לתנאים החברתיים המקומיים.

ראשוני היהודים והנוצרים בעולם התיישבו בארץ ישראל, ותרבותם החלה להתפתח במהלך האלף השני לפנה"ס. אלכסנדר הגדול כבש אזור שהשתרע מטורקיה עד הודו במהלך המאה ה-4 לפנה"ס, ובהמשך שלטה האימפריה הרומית על חלקים ממערב אסיה. במקביל התבססו ממלכות שונות באזור ממלכת פרס העתיקה. רוב התרבויות העתיקות הושפעו מדרך המשי, שחיברה את סין, הודו, והמזרח התיכון עם אירופה. האזור של דרום-מזרח אסיה היה נתון להשפעה רבה של ההינדואיזם והבודהיזם, שהחלו להתפתח בהודו. הח'ליפה האסלאמית ומדינות אסלאמיות אחרות השתלטו על המזרח התיכון והודו החל מהמאה ה-7, ובמאה ה-12 התרחשו מסעות הצלב, בהם ניסו נוצרים אירופאים לכבוש את ארץ הקודש מידי המוסלמים.

האימפריה המונגולית כבשה חלקים גדולים מאסיה במאה ה-13. האימפריה הרוסית החלה להתרחב מאסיה החל מהמאה ה-17, ובמאה ה-19 שלטה על סיביר ועל רוב מרכז אסיה. האימפריה העות'מאנית שלטה על טורקיה ועל המזרח התיכון מהמאה ה-16 ואילך. במאה ה-17 נוסדה שושלת צ'ינג בסין, והודחה מהשלטון ב-1912.

למספר אימפריות אירופאיות היו מספר אזורי שליטה באסיה בראשית המאה ה-20. המשחק הגדול בין רוסיה ובריטניה היה המאבק על השליטה במרכז אסיה במהלך המאה ה-19. במאה ה-20, האימפריה היפנית התרחבה לסין, קוריאה, ודרום-מזרח אסיה במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה, רוב המדינות באסיה זכו לעצמאות. במהלך המלחמה הקרה, החלק הצפוני של אסיה היה נתון לשליטה קומוניסטית של ברית המועצות והרפובליקה העממית של סין. מספר עימותים כגון מלחמת קוריאה, מלחמת וייטנאם והפלישה הסובייטית לאפגניסטן התחוללו בין הגוש המזרחי לגוש המערבי. ב-1991 קרסה ברית המועצות.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק גדול אם לא רוב מהמדינות באסיה אינן דמוקרטיות, כמו סין, סוריה, ערב הסעודית וצפון קוריאה. חלק גדול נוסף מהמדינות הן תיאוקרטיות או דיקטטורות תיאוקרטיות, כמו איראן, פקיסטן או אפגניסטן.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינת תמ"ג, הכלכלה האסייתית הגדולה ביותר היא זו של סין והקטנה ביותר היא של מזרח טימור (אם כי לגבי מדינות מסוימות, כגון צפון קוריאה, אין תמיד מידע שלם). כלכלתה של סין גם מהווה את הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, אחרי ארצות הברית, וזו של יפן השלישית. מדינות נוספות להן כלכלות בולטות ביבשת הן הודו, דרום קוריאה וטיוואן.

לאחרונה, מומחים מעריכים כי כלכלת סין (ואסיה כולה) תערער על הגמוניית המערב ובראשה ארצות הברית בשל צמיחתה הגבוהה של סין והשילוב ההולך וגובר שלה בכלכלת העולם.

מדינות אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באסיה 49 מדינות - כמה מהמדינות כלולות ביותר מאזור אחד (ומופיעות מספר פעמים):

1 שטחי קזחסטן שממערב לנהר אורל הם חלק מאירופה
2 שטחי רוסיה שממערב להרי אורל הם חלק מאירופה
3 חבל תראקיה שבטורקיה הוא חלק מאירופה
4 רוב שטחה של מצרים הוא חלק מאפריקה, אך חצי האי סיני הוא חלק מאסיה
5 חלק מאזרבייג'ן נמצא באירופה
6 חלק מגאורגיה נמצא באירופה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Office-book.svg ספר: מדינות וטריטוריות באסיה
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ List of continents by population, worldatlas
  2. ^ לסקירה ר'Dennell, R. (2009). The palaeolithic settlement of Asia (p. 548). Cambridge: Cambridge University Press.
  3. ^ לסקירה ר'‎‎Bellwood, P. (2005). First Farmers: the Origins of Agricultural Societies. Malden (MA): Blackwell.
יבשות ואזורים בכדור הארץ
Asia (orthographic projection).svg
אסיה
Africa (orthographic projection).svg
אפריקה
Europe (orthographic projection).svg
אירופה
Location North America.svg
אמריקה הצפונית
South America (orthographic projection).svg
אמריקה הדרומית
Australia-New Guinea (orthographic projection).svg
אוסטרליה
Antarctica (orthographic projection).svg
אנטארקטיקה
Afro-Eurasia (orthographic projection).svg
אירואפרסיה
Eurasia (orthographic projection).svg
אירואסיה
Americas (orthographic projection).svg
אמריקה
Oceania (orthographic projection).svg
אוקיאניה
יבשות קדומות:
רודיניהפנגיאהלאוראסיהגונדוונהלאורנטיה