פעמונית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במעשייה. אם התכוונתם לפרח, ראו פעמונית (פרח).
פעמונית זהו השם העברי שניתן למעשייה, אגדת העם, מבית האחים גרים "רפונצל" (בגרמנית: Rapunzel).
האגדה פעמונית או "רפונצל" בלעז, היא אחת מבין מאות אגדות וסיפורים המוכרים בעולם כולו. "רפונצל" הייתה בין מעשיות רבות אשר העניקו לאחים גרים שם עולמי ותורגמו במשך השנים לעשרות שפות.
[עריכה] עלילה
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
הסיפור מתחיל בזוג כפרי צעיר וחשוך ילדים. מול בית הזוג היה גן יפהפה שבו נהגה האישה לצפות במשך שעות. הגן המסתורי היה מוקף גדר ולאיש לא הייתה רשות להיכנס אליו. יום אחד בעודה מביטה מבעד לחלון, ראתה פעמוניות, מין פרח סגול עם צוף מתוק, וביקשה לטעום מהן. פתאום השתלט עליה מן שגעון והיא הודיעה לבעלה שלא תוכל להמשיך לחיות מבלי שתטעם את צוף הפעמוניות. ביראה רבה טיפס האיש מעל לחומות הגן, ליקט מעט פעמוניות והביאן לאישתו המאושרת. ואז, גברה להיטותה של האישה לפעמוניות והיא התחננה בפני בעלה להמשיך וללקט לה פעמוניות טריות.
באחת הפעמים, בעוד האיש מלקט פעמוניות, הבחינה בו המכשפה בעלת הגן, האשימה אותו בגניבה ואיימה לחסלו. האיש בכה והתחנן לפני המכשפה כדי שתחוס על חייו. המכשפה הסכימה ואף התירה לו לקטוף מן הפעמוניות כאוות נפשו, בתנאי שאם וכאשר יוולד תינוק לזוג הוא יהיה שלה.
האיש ידע שאישתו עקרה ולא תלד לעולם, ולכן הסכים להצעת המכשפה. אך למרבה הפלא, כעבור שנה נולדה לזוג בת יפהפייה, והם קראו לה "פעמונית" על שם תאוותה של האישה לפרח הסגול. אז נזכר האיש בהסכם עם המכשפה ומסר לה את התינוקת, בלב כבד. המכשפה כלאה את פעמונית הקטנה במעלה מגדל נטול דלתות, שהיה בו רק חלון קטן המשקיף על היער השומם. פעמונית האומללה גדלה בבדידותה והפכה נערה מקסימה. היא הייתה שרה לעצמה ולחיות היער שבאו לבקרה וקיפצו על אדן החלון. כשהמכשפה רצתה לבקר את הנערה, היא הייתה קוראת "פעמונית פעמונית, השליכי את צמתך"... פעמונית הייתה משלשלת את צמתה הארוכה דרך החלון, והמכשפה הייתה מטפסת בעזרתה למעלה המגדל.
באחת הפעמים נקלע למקום נסיך. הוא ראה את המתרחש ונדהם. אחר כך התעשת וקרא לפעמונית לשלשל את צמתה כדי שגם הוא יוכל לטפס. פעמונית נבהלה למראהו של הנסיך שכן שמעולם לא פגשה נפש חיה מלבד המכשפה. מאותו רגע נהג הנסיך לבקר את פעמונית לעתים תכופות, ואף הביע רצון עז לשחררה מכלאה במגדל. כאשר נודע למכשפה על ביקורי הנסיך, היא חשה וקיצצה את צמתה הארוכה של פעמונית כדי למנוע מהנסיך גישה אל המגדל.
כשהנסיך קרא לפעמונית, שלשלה המכשפה את צמתה הקצוצה של פעמונית דרך הצוהר, החזיקה בקצה והנסיך החל לעלות. באמצע הדרך, עזבה המכשפה את הצמה והנסיך התרסק על שיח קוצני ששרט את עיניו ועיוור אותן. המכשפה הבריחה את פעמונית אל קרחת היער והנסיך העיוור שוטט ביער וחי מפירות ומצמחים שמצא. יום אחד שמע את שירתה של פעמונית ונמשך בחבלי קסם אליה. כשראתה את אהובה העיוור פרצה פעמונית בבכי, ודמעותיה החמות ריפאו את הנסיך והשיבו לו את מאור עיניו. פעמונית והנסיך המאוהבים נישאו באותו היום, והם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה.
