פצצת עומק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פצצת עומק מימי מלחמת העולם השנייה

פצצת עומק היא פצצה נגד צוללות - הנשק הוותיק ביותר למטרה זו. מכונה לעתים גם בשם "מטען עומק".

התפיסה של הטלת מוקש הועלתה לראשונה ב-1911 והרעיון הפך לבר ביצוע כשמפקד הצי המלכותי, סר ג'ורג' קלהאן דרש את ייצורה ב-1914. עבודת הפיתוח בוצעה על ידי הרברט טיילור ב-HMS Vernon Torpedo and Mine School בפורטסמות'.

הפצצה היעילה הראשונה - "Type D", הייתה מסגרת דמוית חבית במשקל 140 קילוגרם, שהכילה חומר נפץ, בדרך כלל מסוג TNT. "אקדח" שהופעל על ידי לחץ המים בעומק שנבחר מראש הפעיל את המטען. הפצצה "Type D" הייתה ניתנת להפעלה בעומק עד 100 מטר.

"מנגנון השחרור" הראשון היה פשוט לגלגל את "החביות" מירכתי הספינה התוקפת. מאוחר יותר פותח מטול מיוחד לפצצות עומק שנקרא "K-guns" , שהשתמש בחומר נפץ שהשליך את הפצצה עד למרחק של 50 מטר מצד האנייה. האנייה התוקפת הייתה צריכה לנוע מעל למהירות מסוימת, אחרת היא הייתה ניזוקה מהפצצות שלה עצמה.

להטלה קונבנציונלית של פצצות עומק היו בעיות נוספות שרובן נפתרו על ידי שימוש בפצצות שהוטלו מראש האנייה. לכמה מספינות הדייג של הצי המלכותי ששימשו למלחמה נגד צוללות ב- 1917-1918 היה מטיל בחרטום לפצצת עומק יחידה, אבל אין שום ידיעות על שימוש בו בעת קרב.

ב-1943 הכנסת הטורפקס לשימוש, בנוסף לפיתוח פצצת עומק בעלת מבנה משופר גרמו להאצת מהירות השקיעה של הפצצה. למרות שפיצוץ של פצצת עומק סטנדרטית במשקל 280 קילוגרם, שהייתה בשימוש במלחמת העולם השנייה, היה מורט עצבים לצוות הצוללת המותקפת, גוף הצוללת שלא ניזוק לא היה מתבקע אלא אם כן הפצצה הייתה מתפוצצת בטווח של 5 מטר או פחות מהצוללת. מיקום הנשק בטווח זה היה עניין של מזל בלבד ודי לא סביר, מכיוון שהצוללת יכלה לערוך תמרוני התחמקות בזמן ההתקפה. רוב הצוללות שהוטבעו באמצעות פצצות עומק טבעו כתוצאה מנזק מצטבר מפיצוצים מטווח רחוק ולא עקב התקפה יחידה מכוונת היטב. צוללות רבות שרדו מאות פיצוצים של פצצות עומק, בפרק זמן של שעות ספורות. לדוגמה, הצוללת U-427 ספגה 678 פצצות עומק באפריל 1945, ושרדה.

כלי נשק יעילים יותר נגד צוללות הם ה-Hedgehog - פצצת הטלה מלפנים, ה-Fido" Mk.24"- טורפדו אקוסטי, וה-ASROC - שיכול לשאת אף ראש קרב גרעיני. גם ארצות הברית וגם ברית המועצות פיתחו מערכות נגד צוללות שעשו שימוש בנשק גרעיני.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]