פרנץ גרלאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנץ גרלאי
Gerlei Ferenc
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 28 באפריל 1901
סרווש, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 ביוני 1970 (בגיל 69)
נירג'האזה, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Grűn Ferenc עריכת הנתון בוויקינתונים
לימודי רפואה אוניברסיטת סגד עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים פתולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס קושוט (1961) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פֶרֶנְץ גֶרְלֶאִי, (עד 1909 גרין,[1]הונגרית: Gerlei Ferenc; סרווש, 28 באפריל 1901 [2]נירג'האזה, 21 ביוני 1970) היה דוקטור לרפואה (MD) יהודי-הונגרי, מומחה בהיסטופתולוגיה, בפתולוגיה, פרופסור באוניברסיטה, קנדידט במדעי הרפואה (מכונה "דוקטורט קטן" .CSc) זוכה פרס קושוט (1961) שהוא הפרס הממלכתי הגבוה בהונגריה-מקביל לפרס ישראל. היה חבר באקדמיה ההונגרית למדעים.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנץ גרין נולד במשפחה יהודית כבנם של ינה גרלאי (גרין) (18701923), בעלים של טחנת קמח על קיטור ושל לאולגה שיין (Schőn) (1870–?).[3] הוא סיים את לימודיו בגימנסיה בסרווש, אך החל את לימודיו באוניברסיטה רק שנים לאחר מכן בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת פרנץ יוזף בסגד. הוא קיבל את התואר שלו ביוני 1932. כבר במרץ 1926 הצטרף כעובד חיצוני למכון לפתולוגיה והיסטופתולוגיה של האוניברסיטה ומספטמבר של השנה שלאחר מכן מונה למתמחה בשכר. בשנת 1927 זכה בפרס עם התזה המדעית שלו. ב-1935 עבר את בחינות המומחה במקצועות הפתולוגיה, ההיסטופתולוגיה והפתוכימיה בסגד. ב-1936 הגיש מועמדות לתפקיד בבית החולים הציבורי ארז'בט בנירג'האזה, שאותו מילא מ-1 בנובמבר. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא נלקח למחנות שירות העבודה מספר פעמים (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי), אך המנהל הראשי של בית החולים הצליח להחזיר אותו בכל פעם בשל "חיוניותו". גם לאחר המלחמה לא נותק הקשר שלו עם אוניברסיטת סגד, שם קיבל ב-1947 הסמכה להוראה כפרופסור באוניברסיטה בקורס "נתיחה והיסטופתולוגיה של איברי העיכול". הוא החזיק בתואר קנדידט (דוקטורט) מינואר 1953. לאחר אפריל 1952, הוא היה הרופא הראשי של המחלקה הפתולוגית העצמאית של בית החולים המחוזי בנירג'האזה. הוא ניהל גם את הספרייה הרפואית של בית החולים המחוזי במשך עשרות שנים ואחר כך עבד כיועץ רפואי. כ-70 פרסומים מדעיים שלו פורסמו.

אשתו הייתה אנה נמט, איתה התחתן בגיל 65.

מחקריו ופרסומיו (חלקי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על פגיעה תת-עורית קהה של התריסריון. (עיתון הרופאים, 1946, 15)
  • מקרים של קדחת חוזרת אנדמית במחוז סאבולץ'. עם לאיוש קמני. (עיתון הרופאים, 1946, 21)
  • סרקומה של שפתיים המחקה זיהום דימומי ראשוני. (שבועון רפואי, 1947, 21)
  • מקרה של מחלת נזלת אנושית קרונית ומשמעות ההכרה בה מנקודת מבט של הגנה על בעלי חיים. עם אמיל פלדי וג'רג' גרג. (שבועון רפואי, 1953, 12)
  • גרורות קרצינומה של תאי הכליה (גידול גראביץ) בבלוטת התריס. עם ז'יגמונד אייש. (שבועון רפואי, 1954, 5)
  • לימפומה פוליקולרית (Macrofollicular lymphoblastoma או מחלת בריל-סימרס) כתהליך נוסף של מחלת פרהבלסטומה שמתקדם להמובלסטוזיס ממאירה. עם בלה קורפאשי, עם ינה אורמוש, אדם שרקדי, וטיבדאר סרבאי. (שבועון רפואי, 1954, 19)
  • בדיקת תפקודי כבד קלה לביצוע עבור המטפל. עם ג'רג' מדיאשי. (שבועון רפואי, 1954, 39)
  • היצרות פילורית הנגרמת מאבן מרה שחדרה לתריסריון. עם ז'יגמונד אייש. (שבועון רפואי, 1956, 27)
  • נתונים עבור תסמונת dermoepidermitis toxico-allergicagestationis. עם לאסלו סגה. (עיתון הגניקולוגים ההונגרים, 1957, 6)
  • קנדידה כללית הנגרמת על ידי קנדידה קרוסיי. עם אישטוואן ויטז ולאסלו פטרפי. (שבועון רפואי, 1957, 20)
  • חסימת מעיים משולשת שנגרמת הנגרמת כתוצאה מ (Ectopic pancreas) הדיברטיקולום של Meckel המכיל חריגים מהלבלב. עם ז'יגמונד אייש. (שבועון רפואי, 1957, 38)
  • במשך שנים, פוליפ מרה חיצוני ספונטני נחשב למורסה קרה הקשורה לעששת. עם ז'יגמונד אייש. (שבועון רפואי, 1959, 16)
  • סרקומה לימפוריטית של התריסריון. עם ג'רו קונדראי. (שבועון רפואי, 1959, 21)
  • מקרה של המנגיומה מולדת. ברקסטוריס עם רודולף, קראסניי עם יהודית. (רפואת ילדים, 1960, 1)
  • נתונים לפתוגנזה של myocarditis fibrosa (לב מצולק) ו־elastofibrosis myocardii בינקות. עם גזה פאלאסתי ומרגיט האלאש. (רפואת ילדים, 1968, 2)

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עיטור מסדר העמל (1958)[4]
  • פרס קושוט (1961)
  • עיטור מסדר הכבוד של העמל דרג כסף (1965)[5]

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום השנה ה-100 להולדתו בכניסה למחלקת הפתולוגיה של בית החולים האומניברסיטאי יושה אנדראש בנירג'האזה. ב-28 באפריל 2001 נחנך לוח זיכרון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
  • Kührner Éva (2012). "Gerlei Ferenc (1901–1970)". Orvosi Hetilap. (אווה קירנר: פרנץ גרלאי, שבועון רפואי)
  • Megyeri József. "Gerlei Ferenc". Orvosi Hetilap. Magyarország. 117 (6): 356–357. נבדק ב-2021-09-19. (יוז'ף מג'רי: לזכרו של פרנץ גרלאי, שבועון רפואי). דרוש מנוי
  • Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981. ISBN 963-05-2500-3 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
  • Révai új lexikona VIII. (Gal–Gyi). Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 2001. ISBN 963-901-517-2 (הלקסיקון החדש של רוואי)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 40470/1909. Forrás: MNL-OL 30794. mikrofilm 99. kép 1. karton. Névváltoztatási kimutatások 1909. év 12. oldal 17. sor
  2. ^ "Születési bejegyzése a szarvasi polgári születési akv. 354/1901. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-09-19.
  3. ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 712/1899. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-09-19.
  4. ^ Magyar Közlöny, 1958. szeptember 24. (88. szám)
  5. ^ Magyar Közlöny, 1965. április 25. (25. szám)