פתולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פתולוגיהאנגלית: Pathology) היא ענף ברפואה העוסק בחקר מנגנוני הפרעה לפעולתו התקינה של אורגניזם; המנגנונים המחוללים מחלות, לקויות ומוות.

פתולוגיה של גוף האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המילה פתולוגיה הינו מהיווני העתיק πάθο ,pathos שתורגמה לאנגלית כ " ניסיון" או "סבל". ו λογία, -logia "תורה". הפתולוגיזציה מתייחסת לתהליך של הגדרת מצב או התנהגות כפתולוגי , פתולוגיות היא מילה נרדפת למחלות . הסיומת path משמשת לציון מצב של מחלה , ניתן להשתמש בה לציין מחלה פסיכולוגית psychopathy או מחלה גופנית למשל cardiomyopathy.

הפתולוגיה מטפלת בארבעה מרכיבים של המחלה : הסיבה אטיולוגיה, מנגנונים של התפתחות (פתוגנזה), שינויים מבניים של תאים (שינויים מורפולוגים) ,ואת ההשלכות של השינויים (התבטאות קלינית) .

הפתולוגיה עוסקת בחקר הגורמים להפרעה בפעילות הגוף, השינויים הפיזיולוגיים המתרחשים בגוף כתוצאה מהן, ומאפשרת לאבחן מחלות (למשל בפתולוגיה אונקלוגית) ולהעלות השערות לגבי הדרכים לריפוי המחלות, הדרכים למניעת מחלות ולקויות והדרך בה אנשים מתו (למשל לצורך זיהוי פלילי או רפואה משפטית). הפתולוגיה נשענת על הפיזיולוגיה, ההיסטולוגיה, המיקרוביולוגיה, האימונולוגיה, הביוכימיה ומדעי רפואה נוספים. מדעי רפואה הנשענים על הפתולוגיה עוסקים בריפוי, מניעה וחיפוש דרכי הפצתן של המחלות וסיבות תפוצתן של לקויות ומקרי מוות. חיפוש דרכי הפצתן של המחלות וסיבות תפוצתן של לקויות ומקרי מוות הוא נושא בו עוסקת האפידמיולוגיה.

פתופיזיולוגיה הינו ענף משנה העוסק בהשתלשלות בהבנת האירועים המדויקת המביאה להתבטאות שיבוש פעולת הגוף התקינה: למשל, מנגנון הפרשת רעלנים על ידי פתוגנים, מנגנון תגובת מערכת החיסון למחלה, השפעת הפתוגנים על המטבוליזם של החולה ועוד.

שולחן דיסקציה

רפואה משפטית חוקרת את נסיבות המוות של קורבנות של פשעים ותאונות. משרד הבריאות או משרד המשפטים בכל מדינה מפעיל שורה של מכונים לרפואה משפטית, אשר עובדים בצמוד עם מחלקות זיהוי פלילי במשטרה, ואשר אליהם מובאים קורבנות לשם זיהוי הקורבן וגילוי סיבת המוות. הרופאים המשפטיים מבצעים לעתים קרובות ניתוחים שלאחר המוות בקורבנות, שכן רק כך ניתן לגלות את סיבת המוות במקרים רבים.

פתולוגיה אונקולוגית עוסקת בדגימת רקמות מן החי (ביופסיה) ובדיקת חשד להיותן חלק מגידול סרטני.

בישראל, ההבדל בין פתולוג לרופא משפטי הוא שעיקר עבודת הפתולוג מתמקדת במעבדה שבבית חולים (במכון הפתולוגי ) ולבצע בדיקה של דגימות שנלקחו מגופה או מגוף חי ואילו רופא משפטי הוא פתולוג במקור שעבר התמחות גם בנושא משפטים, הוא מבצע נתיחה, חווה חוות דעת וכן נקרא להעיד בבית המשפט במידת הצורך.

בישראל קיימות מחלקות פתולוגיות בבתי החולים השונים אך קיים רק מכון יחיד לרפואה משפטית, באבו כביר שביפו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה של הפתולוגיה התחילה מימי קדם כאשר אנשים החלו לבדוק גופות של בני אדם. בדיקה של גופות הובילה לנתיחת גופות על מנת לגלות את סיבת המוות. במהלך זמן זה, האנשים כבר החלו בגיבוש המידע על מה שאנחנו יודעים היום כדלקת, גידולים ועוד הרבה יותר. פתולוגיה החלה להתפתח כנושא במהלך המאה ה-19 דרך מורים ורופאים שלמדו פתולוגיה. הם התייחסו אליו כאל "האנטומיה הפתולוגית" או "האנטומיה החולנית". עם זאת, פתולוגיה כתחום של רפואה לא היה מוכר עד סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. במאה ה-19, רופאים הבינו שפתוגנים הגורמים למחלות, או חיידקים (הגורמים למחלות, או פתוגניים, חיידקים, כגון חיידקים, וירוסים, פטריות, אמבות, עובש, הפרוטיסטים ופריונים) היו קיימים והיו בעלי יכולת של רבייה וכפל, ושרוחות רעות או ליחות, או אפילו הסימנים ותסמינים של המצב, לא היו גורם סיבתי של מחלה. באמצעות המידע החדש שנאסף בנוגע לרביית חיידק, רופאים החלו להשוות את המאפיינים של התסמינים של חיידק אחד כפי שהתפתחו בתוך פרט מושפע למאפיינים והסימפטומים של חיידק אחר. הכרה זו הובילה להבנה הבסיסית שמחלות הן מסוגלים ליצור לעצמם, ושהם יכולים להשפיע על בני אדם בדרכים ייחודיות. על מנת לקבוע גורמים למחלות, המומחים הרפואיים השתמשו בהנחות או הסימפטומים שהיו הנפוצים ביותר ומקובלים בזמנם. זה נכון עבור אלה בעבר והיום. מה שמייחד את הפתולוגיה מהתמחויות אחרות היא האפשרות לאבחן את הסמפטומים בעין. במהלך המאה ה-19, Rudolf Virchow נתן את התרומה הגדולה ביותר לשדה על ידי החדרת ההליך של ניתוח רקמות ותאים דרך מיקרוסקופ לפתולוגים. זה מאד השפיע על התחום כי זאת הייתה דרך אחרת כדי לנתח אופייקטים, וזה הוביל לפיתוחים טכנולוגיים מתקדמים יותר. בסוף 1920 עד התחלת 1930 הפתולוגיה נחשבה להתמחות ברפואה. במהלך השנים הבאות, ההחלטה לפצל את הפתולוגיה לתוך תת-התמחויות התעוררה. היום, פתולוגיה אנטומית, קלינית, מולקולרית, משפטית, אורלית, dermatopathology, hematopathology ו-neuropathology מתקיימים כהתמחויות רפואיות. כיום, פתולוגים הם רופאים שמאבחנים חולים עם מחלות באמצעות בדיקה של ביופסיות וכריתות. העבודה שלהם כוללת גם גילוי מחלות חדשות ועבודה עם רופאים ומדענים אחרים על פתרונות לטיפול במחלות כגון סוגים שונים של סרטן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולוגיה

אבולוציה · אימונולוגיה · אנטומיה · אקולוגיה · אתולוגיה · בוטניקה · ביואתיקה · ביוטכנולוגיה · ביוכימיה · ביולוגיה ימית · ביולוגיה מבנית · ביולוגיה מולקולרית · ביולוגיה התפתחותית · ביולוגיה מערכתית · בקטריולוגיה · גנומיקה · גנטיקה · זואולוגיה · היסטולוגיה · טוקסיקולוגיה · כרונוביולוגיה · מדעי המוח · מורפולוגיה · מדעי החיים · מיון עולם הטבע · מיקרוביולוגיה · פיזיולוגיה · פרמקולוגיה · פתולוגיה · קריוביולוגיה · רדיוביולוגיה · ציטולוגיה · אנטומולוגיה · פיטוגאוגרפיה


ראו גם: רמות ארגון בביולוגיה · תחומים בביולוגיה · ביולוגים

פורטל ביולוגיה