צ'סטר אלאמו-קוסטלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'סטר אלאמו-קוסטלו
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1967 (בן 57 בערך)
אינדיאנפוליס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
alamo-costello.net
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צ'סטר אלאמו-קוסטלו, באנגלית: Chester Alamo-Costello (נולד ב-1967) הוא אמן, מחנך, מוציא לאור וסופר אמריקאי שבסיסו בשיקגו, אילינוי. הוא ידוע בעיקר בזכות סדרת "טיפת אמנות" ארוכת השנים שלו (1998–הווה), הממקמת את האמנות במסגרות לא מסורתיות, כמו פארקים ציבוריים,[1][2] ובזכות ספרי הצילום שלו, יצירתו נודעה בגולמיות ובמיידיות היומיומית שלה.[3][4] הוא הראה בעיקר את עבודתו ברשות הרבים במדינות ברחבי אירופה, ארצות הברית וקנדה; הוא גם הציג תערוכות במוזיאון לצילום עכשווי ובמרכז האמנות של הייד פארק.[5][6] הוא פרופסור והיה יושב הראש של המחלקה לאמנות ועיצוב באוניברסיטת סנט פרנסיס בג'וליאט, אילינוי.[7]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלאמו-קוסטלו נולד בשם מייקל כריסטופר קוסטלו בשנת 1967 באינדיאנפוליס למשפחה ממעמד הצווארון כחול שהעריכה כישורים מעשיים[8] לאחר שפיתח עניין באמנות וסיים את לימודיו בתיכון סאות'פורט, הוא למד עיצוב גרפי, ציור וצילום בבית הספר באינדיאנפוליס.[9] הוא עבר לשיקגו ב-1993.

בתחילה צילם אמנים, ומוזיקאים בזמן שחי ברובע המחסנים, ליד צ'יינה טאון.[10] בשנת 1994, הוא נרשם ללימודי תואר שני בקולומביה קולג' בשיקגו, שם למד עם הצלמים בוב ת'אל ומליסה אן פינני, והצייר קורי פוסטיליונה.[11] בעודו ממשיך ליצור אמנות, הוא החל את קריירת ההוראה שלו בקולומביה, עד שקיבל תפקיד באוניברסיטת סנט פרנסיס בשנת 1999. אלאמו-קוסטלו חי ועובד בשיקגו עם אשתו, סנדי.[12]

יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שעבודתו של אלאמו-קוסטלו כללה רישומים, ציור וכתבי עת, העיסוק האמנותי שלו הוא בעיקר בשני תחומים: תצוגות ציבוריות הקשורות לאמנות, אירועים וניסויים חברתיים שעשויים להיות ספציפיים באתרי המרחב הציבורי;[13] וסדרות צילום שבהן הוא לקח על עצמו לעיתים קרובות את תפקיד הארכיונאי או העיתונאי, אוסף ומתעד חוויות ומפגשים יומיומיים ועכשוויים.[14]


סדרת טיפת אמנות".[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלאמו קוסטלו הרחיב את קונספט השקיעה האורבנית עם סדרת "טיפת אמנות" שלו (1998– ), ניסוי חברתי מבוסס אמנות שביקש לפרוץ את חוסר הנגישות של גלריות אמנות על ידי הצגת יצירות אמנות במקומות ציבוריים בלתי צפויים. בכך יצר מעורבת רחבה יותר של צופים ואיסוף אמנות. [15] עבור היצירה הראשונה- "Searching for Geomantricks" (1998) " הוא יצר שישים תמונות צבע מופשטות (100 מ"מ × 130 מ"מ) משובצות בזכוכית ומוקפות במסגרות עץ אלון. אותן הניח בפארקים ציבוריים בשיקגו וביקש שעוברים ושבים ימצאו, ויגיבו אליהם. לכל אחד מהם צורף פתק המתאר את היצירה והפרויקט, עט ומעטפה לתשובה.[16] התמונות, שדמו למאורות דמויי עכביש, שימשו כחלקי "פאזל" שהשתלבו ויצרו תמונה בקנה מידה גדול אותה יצר אלמו-קוסטלו על ידי צילום קטעים של קומפוזיצית מחרוזת עם מצלמה בפורמט גדול, בזמני חשיפה משתנים, נקודות מיקוד ואיזון צבעים.[17]

הוא יצר 280 הדפסים דמויי גרפיטי ממוסגרים המעירים על אופנים עכשוויים של תקשורת מטעה והפיץ אותם ב-80 ערים מסנט פטרסבורג, רוסיה דרך אירופה ועד ארצות הברית.[2]

בשנת 2000, אלמו-קוסטלו הפיק את "הגברים שמכרו את העולם" עם האמן הסקוטי דונלד מק'גי, תערוכה והופעה אינטראקטיבית במרכז האמנות הייד פארק שחקרו את הקפיטליזם העכשווי וטכניקות שיווק אגרסיביות במסווה של "זבוב".

צילום דוקומנטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמו קוסטלו יצר סדרות צילום מאז 1993, שהופקו ברחבי המערב התיכון ואירופה, תוך שימוש בגישה של צלמי אמנות ודוקומנטריים כמו ברברה קריין, מיטש אפשטיין, ווקר אוונס, סוזן מייזלס, דאידו מוריאמה ואוגוסט סנדר. סדרות אלו כוללות את "דיוקנאות שיקגו" (1993-), המתארים יוצרים, עוברי אורח בשכונות בשיקגו;[18] "7 דקות מדרום ללולאה" (1996-2012), דיוקנאות ומחקרי שכונות של הצד הדרומי של שיקגו ; "הערות רחוב" (1993-), תמונות של אמנות רחוב ארעית, מסרים ושילוט; ו"אוניברסיטה" (2002-).

נושא הצילום המתמשך הראשון של אלאמו-קוסטלו היה סבו, דני אוברטו, שאותו הנציח בספרו הראשון, "סבא דני" (2008).[19] הספר משלב חלקים המקבצים מזכרות משפחתיות ותצלומים, חפצים אישיים מקוטלגים ותמונות שצולמו על ידי אלאמו-קוסטלו. הוא תואר כחלק בין ז'אנרים של מונוגרפיה לאמנויות ומחווה חזותית אישית המתעדת מאה של חיי יומיום.

ספרו השני, The Globe" (2010)", עסק גם הוא בנושא אישי: תמיכת אוהדי כדורגל ב-The Globe, פאב בשכונת Northcenter בשיקגו שאלמו-קוסטלו ביקר ותיעד במשך חמש שנים.[20] הספר נודע באוניברסליות הרגשית שלו, לכד בקומפוזיציות לא מלוטשות דמויות תמונת מצב של "גולמיות ומיידיות בלתי רגילה", את האינטראקציות של מעריצים, מועדונים ותחרויות בטלוויזיה.

הספר השלישי Somewhere In-Between Chicago" (2018)" מתעד אנשים (אמנים, מוזיקאים, נוסעים, עוברי אורח), מקומות, ארכיטקטורה וחוויות שפגש אלמו-קוסטלו בשיקגו במשך תקופה של 25 שנה - רבים מלוקטים באמצעות למעלה מ-170 ראיונות ודיוקנאות - יחד עם מאמרים של ארבעה סופרים המשקפים את הגיוון והאנרגיה של העיר.[21]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Williams, Kevin M. "Finders’ Feast," Chicago Sun-Times, October 30, 1998, p. SC-26.
  2. ^ 1 2 Baran-Unland, Denise. "USF professor's graffiti art finds place on Italian Streets," The Herald News, June 17, 2011.
  3. ^ Alamo & Costello – The Globe, PhotoBook Journal, ‏2010-06-11 (באנגלית)
  4. ^ Photo Galleries | Herald-News, Shaw Local, ‏2024-02-11 (באנגלית)
  5. ^ Bulka, Michael. "The Men Who Sold the World," New City, August 31, 2000, p. 43.
  6. ^ Glatt, Cara. "Art Center Features Capitalism and Humor," Hyde Park Herald, September 13, 2000, p. 11.
  7. ^ Art & Design – Chester Alamo-Costello
  8. ^ Baran-Unland, Denise. "'Artists are mirrors of their society ...,'" The Herald News, July 23, 2006, p. F8.
  9. ^ Crone, Katrina. "Uncovering the mystery that is 'Chester,'" The Encounter, Joliet, IL, April 27, 2006, p. 11.
  10. ^ Kogan, Rick. "Moving Pictures," Chicago Tribune Magazine, November 20, 1997, p. 23.
  11. ^ Sturgess, L. Abu-Shalback. "Photo Students Take Their Show on the Road," Columbia Chronicle, May 30, 1995, p. 18.
  12. ^ Fumo Fox, Paige. "Planting Seeds," Daily Southtown, August 28, 2002, p. D1.
  13. ^ Camper, Fred. "Lots of Meaning," The Reader, September 16, 1994, p. 30–1.
  14. ^ Max King Cap Chester Alamo-Costello, Somewhere In-Between Chicago, First Edition, Artist's Edition, 2018-01-01, ISBN 978-0-692-96464-4. (בenglish)
  15. ^ McNichols, Kate. "Art in the park," The Encounter, Joliet, IL, November 1, 2002, p. 11.
  16. ^ Baran-Unland, Denise. "Art in the park," The Herald News, December 19, 1999, p. E1, E6.
  17. ^ Weiss, Andrea. "Searching for Geomantrick", Public Art Review, Vol. 11, No. 2, Fall/Winter 1999, p. 43.
  18. ^ Alamo & Costello. "Moving Pictures," Chicago Tribune Magazine, photography essay, November 20, 1997, p. 22–24.
  19. ^ Chester Alamo & Costello, Robert Kotchen, Grandpa Danny, First Edition, Dark Lark Press, 2008-12-03, ISBN 978-0-615-20596-0. (בenglish)
  20. ^ Alamo & Costello, Chester. (2010). The Globe, Chicago: Dark Lark Pres
  21. ^ Alamo-Costello, Chester. (2018). Somewhere In-Between Chicago, Artist Edition, Chicago. Essays by Max King Cap, Juan Angel Chávez, Anya Davidson, and Paul Melvin Hopkin