צנתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צנתר או קתטר הוא צינור חלול וגמיש בעל קוטר משתנה, המוחדר לתוך חלק בגוף לשם איבחון או ביצוע הליך רפואי באותו מיקום. הצנתר הראשון הומצא על ידי בנג'מין פרנקלין.

ניתן להחדיר צנתר לגוף בדרכים שונות:

  • דרך רשת כלי הדם, לאחר שהוכנס דרך דופן הגוף לכלי דם הקרוב אל העור (למשל לעורק במפשעה). התהליך זה קרוי צנתור
  • דרך פתח טבעי בגוף, כמו השופכה
  • דרך חתך שנעשה ברקמות - למשל כדי להחדיר צנתר לאחד מחללי הגוף, כמו חלל בית החזה, חלל הבטן או שלפוחית השתן
  • הכנסת צנתר דרך חתך ניתוחי בגוף.

קיימים הליכים רפואיים רבים הנעשים באמצעות צנתר. לדוגמה:

  • הכנסת צנתר דרך חתך ניתוחי, בדרך כלל כדי לנקז נוזלים מאתר הניתוח גם לאחר שהניתוח הסתיים והחתך נתפר (למעט הקטע שהצנתר הוכנס דרכו)
  • החדרת צנתר לחלל בית החזה לשם ניקוז נוזלים
  • החדרת צנתר לכבד דרך כלי הדם לשם הזרקת תרופות ממוקדת
  • הכנסת צנתר לשלפוחית השתן דרך השופכה כדי לנקזה
  • החזרת צנתר למוח דרך הגולגולת כדי לנקז נוזלים ממנו, או החדרת צנתר לכלי הדם במוח כדי לאבחן חסימות בהם ולפתוח אותם
  • צנתור לב, שבו מחדירים צנתר לעורקי הלב במטרה לאבחן חסימות בהם ולטפל בהן.

צנתר בלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

צנתר בלון הוא צנתר שלקצהו מחובר בלון. צנתר זה משמש בעיקר בצנתור טיפולי. למשל, לפתיחת עורק כלילי בלב, החסום על ידי טרשת עורקים.

P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.