שלפוחית השתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שלפוחית השתן (לועזית: urinary bladder) היא איבר שרירי דמוי שק הממוקם באגן הירכיים מאחורי עצם החיק אשר אוגר את השתן המסונן מהדם בכליות.

שלפוחית השתן היא התחנה הסופית של השתן בתוך גופנו אחריה במערכת השתן ישנה רק את השופכה שהיא איבר צינורי המוציא את השתן החוצה.

דופן השלפוחית עשויה שלוש שכבות: הפנימית ביותר הינה קרום רירי בעל קפלים הגורם לשלפוחית השתן לגדול בעת הצטברות שתן, השכבה האמצעית עשויה שרירים אורכיים רבים האחראים לשיחרור השתן בדרך של משוב חיובי, כלומר התכווצות אחת גוררת התכווצות נוספת, וכך השרירים יתכווצו עוד ועוד עד לסיומה המוצלח של הפעולה עד תומה. השכבה החיצונית של השלפוחית מכוסה בחלקה העליון שכבת צפק ובשאר השטח בעטיפה סיבית.

השתן מגיע אל השלפוחית דרך השופכנים היוצאים מן הכליות. שיחרור השתן מהשלפוחית נשלט על ידי סוגר שצמוד לחלקה העליון של השופכה.

[עריכה] הבדלים בין המינים

ישנם הבדלים בין זכרים לנקבות בצורה, בגודל ובמיקום של שלפוחית השתן והשופכה בגלל מיקום וגודל איברי המין. אצל נשים, שלפוחית השתן נמצאת באזור נמוך יותר באזור האגן, לפני הנרתיק והרחם ומאחורי עצם החיק, ואילו אצל הזכר היא ממוקמת גבוה יותר, מעט מעל עצם החיק. אצל הזכרים אורך השופכה נע בין 15 ל-25 סנטימטר, כאשר היא עוברת דרך בלוטת הערמונית ולאורך הפין עד לפתח השופכה בעטרה ואילו אצל הנשים אורך השופכה הוא 3-4 סנטימטר בלבד, היא אינה עוברת דרך שום איבר מין וסופה הוא בפתח השופכה הממוקם מעל הנרתיק.