קוראים לי סטיבן

קוראים לי סטיבן
בימוי	לארי אליקן
הופק בידי	קים פרייז
תסריט	מייק אקולס ; ג'. פי. מילר
שחקנים ראשיים	קורין נמק; לוק אדוארד; ארליס הווארד; סינדי פיקט; ג'ון אשטון
מוזיקה	דייוויד שייר
צילום	אריק ואן הארן
מדינה	ארצות הברית
חברה מפיצה	לורימר-טלפיקצ'רס
שיטת הפצה	direct-to-video
הקרנת בכורה	1989
משך הקרנה	180 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	דרמה
	דף הסרט ב־IMDb

קוראים לי סטיבן (במקור: I Know My First Name is Steven) הוא סרט טלוויזיה בשני חלקים שהפיקה הרשת האמריקאית NBC בשנת 1989 המספר את הסיפור האמיתי של סטיבן סטיינר, ילד בן 7 שנחטף בדרכו מבית ספר והצליח לברוח אחרי 7 שנים בהן לא הצליחו למצוא אותו. את הסרט ביים לארי אליקן ושני הכוכבים הראשיים בו הם לוק אדוארד ששיחק את סטיינר בגיל 7 וקורין נמק ששיחק את סטיינר בגיל 14. נמק גם היה מועמד באותה שנה לפרס אמי על תפקידו^[1].

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיבן סטיינר (בגילומו של לוק אדוארד) הוא ילד בן שבע בודד ודי עצוב שמחפש חברים. הוא מתסכל את הוריו בבדידותו וכשהוא חורט את שמו על גדר הבית זה מכעיס אותם במיוחד. יום אחד, בלכתו חזרה הביתה מבית הספר נעצרים לידו שני אנשים, ארווין מרפי (בגילומו של פרויט טיילור וינס) וקנת פרנל (בגילומו של ארליס הווארד) ומציעים לו טרמפ הביתה. תחילה חושש סטיינר לעלות למכונית, אבל פרנל מספר לו שהוא כומר בכנסייה וזה משרה ביטחון על הילד שעולה לרכב.

השלושה לא נוסעים לביתו של הילד כי אם למקום רחוק יותר ובדרך מספר פרנל לסטיינר שהוא חייב להגיע הביתה ורק מאוחר יותר יחזיר את הילד. לאט לאט הוא מוציא מסטיינר את סיפור החריטה ומשכנע אותו שהוריו עדיין כועסים עליו ובעקבות העובדה שקשה להם לגדל חמישה ילדים הם מוותרים עליו ומעבירים אותו לחזקתו של פרנל.

כדי לטשטש את זיהויו של סטיינר מחליט פרנל לשנות את שמו של סטיבן לדניס ואת תאריך הלידה שלו ואף צובע את שיערו. הוא לא מתרגש מהדמעות של הילד שרוצה לחזור הביתה ומשכנע אותו לאט לאט ועם המון מניפולציות שהוא אביו החדש ואף מבקש ממנו לקרוא לו אבא. סטיינר, שעכשיו קוראים לו דניס פרנל גם מקבל מתנה מאביו החדש, כלבה קטנה כדי להקל על תחושותיו.

פרנל מתחיל לתקוף מינית את הילד (דבר שמתברר מאוחר יותר כשסטיינר מודה), מכריח אותו גם לקיים יחסי מין עם חברתו של פרנל ומאפשר לו לשתות אלכוהול ולעשן כבר בגיל 9. הוא רושם אותו לבית ספר תחת שמו ותאריך הלידה החדש שלו וסטיינר מתחיל להתרגל לחייו החדשים, בו בזמן שמשפחתו והמשטרה המקומית במחוז מרסד שבקליפורניה עושים את כל המאמצים כדי למצוא אותו.

שבע שנים מיום החטיפה, כשדניס כבר בן 14, חוזר הביתה פרנל עם ילד בן 5 ומספר לדניס כי זהו אחיו החדש. כמו במקרה של סטיינר, גם הילד החדש, טימותי וייט, עובר שינויים, שיערו הבלונדיני נצבע והוא מקבל מיד שם חדש. סטיינר, שרואה את ההיסטריה על פניו של וייט - שגם מספר לדניס את אותו הסיפור שהוא שמע מפרנל לפני שבע שנים על עצמו - מרגיע את הילד ומבטיח להחזיר אותו להוריו. שבועיים מאוחר יותר, באחד הערבים שפרנל עובד במשמרת הלילה לוקח דניס את וייט על גבו והשניים בורחים מהבית.

וייט לא זוכר במדויק היכן מתגוררים הוריו וסטיינר לוקח אותו לתחנת המשטרה. הוא מפחד להיכנס איתו מחשש שאכן לפרנל יש חזקה עליו והוא יוחזר לביתו, אבל שוטר שרואה אותם מחוץ לתחנה מכניס את שניהם. השוטר מזהה את וייט הקטן אך לא את סטיינר שמספר לו מי הוא. הוא אומר לשוטר שהוא יודע שהשם המקורי שהיה לו פעם זה סטיבן והשוטר מבין שהתעלומה פוצחה. עוד באותו הלילה נעצר פרנל ושני הילדים חוזרים לחיק משפחותיהם, לא לפני שסטיינר מבקש לחזור לביתו של פרנל כדי לקחת את הכלבה.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית	שם הדמות	הערות
לוק אדוארד	סטיבן סטיינר	בגיל 7
קורין נמק	סטיבן סטיינר/דניס פרנל	בגיל 14
ארליס הווארד	קנת פרנל
פרויט טיילור וינס	ארווין מרפי

הפקת הסרט ושידורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט שודר בשני חלקים ב-21 וב-22 במאי 1989 ברשת NBC האמריקאית והיה להצלחה, בעקבותיה נמכרו הזכויות שלו לרשת הבריטית BBC והסרט שודר גם שם. סטיבן סטיינר עצמו נטל חלק בכל הפקת הסרט, עזר וייעץ באירועים ואף שימש כניצב בתפקיד אחד השוטרים שמחזירים את דמותו הביתה אחרי החטיפה. הרשת הבריטית הפיקה מאוחר יותר סרט באורך מלא על סמך הדרמה בשני החלקים ששידרה. ארבעה חודשים לאחר שידור הסרט נהרג סטיינר בתאונת אופנוע.

התסריט של מייק אקולס נכתב אחרי תחקיר ארוך אותו ביצע וכלל בין היתר גם מספר ראיונות עם סטיינר ועם קנת פרנל בבית הכלא. בשנת 1991 פרסם ספר עם שם זהה לסרט המתאר את הראיונות וסיפור האירועים.

כותרת הסרט והספר לקוחים מתוך ההצהרה שכתב סטיינר בתחנת המשטרה בעיירה אוקיה שבה התגורר וייט בשעות הבוקר המוקדמות של ה-2 במרץ 1980 ההצהרה בה הוא מספר מי הוא למרות שהוא טועה בכתיב של שם משפחתו^[2].

סטיינר כתב:

"My name is Steven Stainer. I am fourteen years of age. I don't know my true birthdate, but I use April 18, 1965. I know my first name is Steven, I'm pretty sure my last is Stainer, and if I have a middle name, I don't know it."

(קוראים לי סטיבן סטיינר. אני בן 14. אני לא יודע את תאריך יום הולדתי המדויק אבל אני משתמש ב-18 באפריל 1965. אני יודע שהשם המקורי שלי הוא סטיבן ואני כמעט בטוח ששם משפחתי הוא סטיינר, ואם יש לי שם אמצעי אז אני לא יודע אותו)