קרב נסייאר
 | ||||||||||||||
| תאריכים | 25 במרץ 1016 | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | פיורד אוסלו, נורווגיה | |||||||||||||
| קואורדינטות | 58°59′30″N 9°49′38″E / 58.9916°N 9.8272°E | |||||||||||||
| תוצאה | ניצחון לאולף האראלדסון, סוון הוקונסון מוגלה לשוודיה | |||||||||||||
| ||||||||||||||
 | ||||||||||||||
  | ||||||||||||||
קרב נסייאר (בנורווגית: Slagt ved Nesjar) היה קרב ימי שהתרחש בפיורד אוסלו שבנורווגיה ב-25 במרץ 1016. היה זה המאורע הראשון בשלטונו של המלך אולף האראלדסון (הנודע לאחר מכן כ"אולאף הקדוש"). משורר החצר בחצר המלוכה האיסלנדית זיגווטר ת'ורט'רסון (Sigvatr Þórðarson) חיבר שיר לזכרו של הקרב ולתוצאותיו הטראגיות. כ-1,000 שנה לאחר התרחשות הקרב הקימו גם כן אנדרטה בכפר הלגרואה, שם מאמינים שעל פי מקורות היסטוריים היה מקום התרחשות הקרב.
רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקורות עממיים ממקמים את זירת ההתרחשות בקצה המערבי של פיורד אוסלו, אך המקום המדויק אינו ידוע. הקבוצות הלוחמות היו תובעי הכס ובראשם אולאף האראלדסון, כנגדו ניצב השליט סוון הוקונסון ואלו שתמכו בו.
לאחר הפסדו ומותו של אולף טריגבאסון בקרב סבולדר, חולקה נורווגיה בין שלושת המנצחים, חלקה הצפון-מזרחי עבר לחזקתה של שוודיה ומלכה, אולוף סקטקונונג, חלקה הדרום-מערבי עבר לחזקתו של איריק הוקונסון ואחיו-למחצה הסוון הוקונסון, שניהם שליטי נורווגיה דה פקטו, אך למעשה חלק זה נשלט על ידי ממלכת דנמרק ובראשה סוון פורקבירד, ואילו דרומה נשאר עצמאי, מנוהל על ידי אצילים מקומיים. עם זאת, כשאיריק הוקונסון הצטרף לגיסו קנוט הגדול במסע לכיבוש אנגליה, הדנים שהיו שם נסוגו והתקפלו מהשטח. את השטח הזה תפס האראלד האראלדסון, אשר טען לבעלותו, עקב היותו נצר למשפחת המלוכה "פיירהייר". סוון, אשר בסיס מושבו היה בנידרוס (טרונדהיים, בטרנדלג של היום), נודע כי אולאף גייס תמיכה במזרח נורווגיה. הוא הפליג לאורך חופי נורווגיה. בדרך הוא איחד כוחות עם כמה בעלי ברית בקרב ראשי החקלאים בנורווגיה, הבולט שבהם היה ארלינג סקיאלסון. לעומת זאת, אולאף האראלדסון סיים לאסף את כוחותיו מוקדם יותר והחל את נסיעתו צפונה כדי להתעמת עם סוון. הציים התעמתו מול החוף ב"יום ראשון של הדקלים", 25 במרץ 1016. במהלך הקרב נגרמו אבדות כבדות לשני הצדדים, עם זאת, שום דמות חשובה לא נהרגה. עם זאת, תוצאת הקרב נסתיימה בניצחונו של אולף האראלדסון וברדיפתו אחר סוון הוקונסון. לאחר הקרב סוון נמלט לשוודיה, אך מת בדיוק כשהחל לגייס צבא כדי להחזיר את השטחים הכבושים חזרה לשליטתו.
