אנדרטה

ערך זה עוסק בפסל סביבתי למטרת הנצחה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אנדרטה (פירושונים).

אנדרטה לזכר חללי מלחמות ישראל של העיר נשר. מבנה האנדרטה נבנה במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט כעמדה מבוצרת להגן על תושבי שכונת נשר מפני התקפות תושבי בלד א-שייח'

אנדרטה או גלעד היא פסל, פסל סביבתי, מיצג או מבנה המוצב במקום מסוים, שמטרתו להנציח אישים חשובים, מאורעות היסטוריים וכדומה.

בעת העתיקה התקיימה הפרדה יחסית בין פיסול אנדרטאות לבין פיסול שיועד לעיטור מבנים או שימש כפסל חופשי הניתן להעברה בחלל. פעמים רבות נוצרו האנדרטאות בקנה מידה מונומנטלי, כלומר קנה מידה הגדול מקומת אדם. מיקומה של האנדרטה היה מוגדר וברור; היא הוצבה במקום המרכזי בעיר, מקום שפעמים רבות היה מזוהה עם השלטון. כך לדוגמה הוצבו בפורום הרומאי עמודי ניצחון כמו "עמוד טריאנוס" או שערי ניצחון כדוגמת "שער טיטוס" ו"קשת קונסטנטינוס".

פעמים רבות ממקמים אנדרטה על גבעה, הר, או על מקום שמבליט אותה באזור ומבודד אותה. פעמים רבות מציבים אנדרטה באזור שבו התרחש האירוע המונצח בה.

לעתים השתמשו האמנים בתבליט על גבי מבנה אדריכלי, אולם לעתים שימש פסל פיגורטיבי ותלת-ממדי כאנדרטה. מבנה כזה הציג את דיוקנו של השליט, ובכך ביקש לבסס את שלטונו, או לחלופין הציג רעיון מופשט שנתפש כאידאל של בני התקופה. כך לדוגמה הוצגו פסלי "טיכה", פסלי נשים אשר היוו ייצוג חזותי של העיר. דוגמה מודרנית של רעיון זה אפשר למצוא ב"פסל החירות" שבניו יורק.

הכתיב "אנדרטא" מופיע בתלמוד, בעיקר בדיונים הנוגעים בפסלי עבודה זרה. מקור המילה במילה היוונית "אנדרו" (=אדם, בדומה לצורה הנפוצה יותר "אנתרו-"). המילה "אנדרטה" נכנסה לשימוש בעברית בתקופת קום המדינה, עם הקמת אנדרטאות לזכר חללי צה"ל. בתשובה למכתב למערכת "לשוננו לעם" כתב הבלשן עלי איתן כי "מכיוון שהמצבות בתל אביב ובקריית ענבים אינן פסלים של בני אדם, אין השם אנדרטה הולמן, אלא היה צריך לקרוא להן מצבת זיכרון או יד".

אנדרטאות באתרי הנצחה [עריכה]

חלק מהאנדרטאות נמצאות בתוך אתרי הנצחה. אתר הנצחה הוא קומפלקס הכולל בנוסף לאנדרטה עצמה בדרך כלל גם מרכז מידע, מוזיאון, משרדים של העמותה המנהלת את האתר, אודיטוריום ו/או אמפיתיאטרון לעריכת טקסים, הרצאות ואירועים. דוגמה לאתר הנצחה המכיל את כל האלמנטים הללו הוא יד לשריון בלטרון - אתר ההנצחה של חיל השריון הישראלי.