רוברט הארון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רוברט הארון

רוברט "בובי" הארוןאנגלית: Robert "Bobby" Harron;‏ 12 באפריל 1893 - 5 בספטמבר 1920), היה מגדולי השחקנים האמריקנים בתקופת הראינוע (הסרט האילם). הארון זכור בעיקר בשל עבודתו עם גדול במאי התקופה, ד.וו גריפית' אשר שיאה הוא התפקיד הראשי בסרט מעורר המחלוקת "לידתה של אומה".

הארון נולד בניו יורק כבן השני מתוך תשעה למשפחה שמוצאה מאירלנד. עוד כנער, עת עבד כשליח באולפני קולנוע, התגלה הארון על ידי הבמאי דייוויד גריפית, אשר ראה בו פוטניצאל קולנועי והחל לשבצו בסרטיו. התפקידים אותם גילם הארון היו בעיקר של "הבחור הטוב" ו"הרגיש", דבר אשר תרם להפיכתו לאליל ההמונים, ובעיקר לאליל הנשים.

לשיא תהילתו הגיע הארון בשנת 1915 עם יציאתו של הסרט "לידתה של אומה". מוצאו האירי-קתולי של הארון לא הפריע לבמאי דייוויד גריפית להעניק לו את התפקיד הראשי בסרט, בו גילם את אחד ממייסדי הארגון הגזעני קו קלוקס קלאן, ארגון המטיף לשנאת שחורים, יהודים וקתולים. הסרט, אשר נחשב עד היום כגדול הסרטים בתקופת הראינוע, מיסד את מעמדו של הארון כגדול כוכבי התקופה. גם לאחר "לידתה של אומה", המשיך הארון לככב בסרטיו של גריפית, ובעיקר זכור הסרט "חוסר הסובלנות" משנת 1916 אשר יצא כתגובה למבקרים הרבים את "לידתה של אומה" כסרט בעל אלמנטים גזעניים.

ואולם, בשנת 1920 החלה להתפשט השמועה כי כוכבו של הארון דעך בעיניו של דייוויד גריפית, והדבר התעצם עם שכירת שחקן צעיר בשם ריצ'רד בארטלמס כשחקן ראשי בסרטו החדש של גריפית "Way Down East". בליל הבכורה של הסרט, בהיותו בן 27, נמצא הארון מת לאחר שירה בעצמו בחדר מלון בניו יורק. למרות שהגרסה הרשמית מדברת על תאונת ירי, סבורים רבים כי הארון ירה בעצמו בשל העדפתו של בארטלמס עליו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]