מודם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מודם DSL מודרני
רכיבי תקשורת במודל ה־OSI
מחשב (לקוח), טלפון IP Application
Presentation
Session
Transport
נתב BRouter Network
מתג, כרטיס רשת, גשר Data Link
מרכזת, משחזר, מודם Physical

מודם (מאנגלית, קיצור של Modulator-Demodulator) הוא התקן המאפנן ומפענח מידע דיגיטלי על גל נושא בתווך כלשהו, וכך מאפשר שידור וקליטה של המידע.

סוגי הגל הנושא:

השימוש במושג מודם בשפה לא מקצועית רווח בעיקר לתיאור מודמים המשמשים לתקשורת מחשבים על גבי רשת הטלפוניה או על גבי רשת הטלוויזיה בכבלים.

עקרון פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערימת מודמים חיצוניים ישנים

קווי טלפון נוצרו לשם העברת אותות אנלוגיים - הקולות של האנשים המשוחחים בטלפון. המחשב, לעומת זאת, מפיק אותות דיגיטליים - רצף של סיביות. המודם נועד לעשות את ההמרה הנדרשת, מאותות דיגיטליים לאנלוגיים ובחזרה. מודם ממיר אותות קול אנלוגיים, המגיעים אליו מרשת הטלפון, אל אותות דיגיטליים - שפת המחשב, ולהפך. תהליך של העברת מידע (דיגיטלי או אנלוגי) לצורה הניתנת לשידור (כרגיל על גל נושא) נקרא אפנון. באפנון תדר שהשתמשו בו במודמים הראשונים את הסיביות 0 ו-1 ייצגו שני צלילים שונים. כמו כן ניתן להשתמש באפנון עוצמה ואפנון מופע. בעזרת חיבור מספר סוגי אפנון שונים ניתן לבצע הגדלת כמות האינפורמציה הדיגיטאלית. נהוג גם לדחוס דיגיטלית את המידע לפני המשלוח כדי לשפר את קצב ההעברה האפקטיבי.

במודמים של מחשבים אישיים מקובל לחלק את המוצרים לשני סוגים:

  • מודם פנימי - כרטיס שאותו מתקינים על לוח האם של המחשב. רובם המוחלט של המודמים הפנימיים משתמשים בטכנולוגיית ה־PCI (בה משתמשים רוב כרטיסי ההרחבה הפנימיים במחשבים אישיים); עד לתחילת שנות ה־90 השתמשו המודמים בטכנולוגיית ISA, אשר כיום כמעט ונעלמה.
  • מודם חיצוני: נמצא במארז נפרד ומתחבר אל המחשב באמצעות כבל. מודם חיצוני מחובר בדרך כלל לאספקת חשמל חיצונית בנוסף לחיבור התקשורת למחשב. מודמים חיצוניים מתחברים למחשב PC דרך היציאה המקבילית, היציאה הטורית ובמודמים חדישים יותר גם ליציאת ה־USB.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]