רטרוטרנספוזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רטרוטרנספוזונים (מכונים גם רטרופוזונים), הם גורמים גנטיים שמעתיקים את עצמם ל־RNA ובאמצעות רוורס טרנסקריפטאז, חזרה ל־DNA. לרבים מהרטרוטרנספוזונים יש אזורי חזרות ארוכות בקצותיהם (LTRs=Long Terminal Repeats). אזורים שיכולים לכלול למעלה מ־1000 חזרות כל אחד. כמו טרנספוזון, הם יוצרים חזרות ישירות באתר החדירה שלהם לגנום, חזרות שניתן להשתמש בהן כדי לזהות אותם. משערים ש־40% מהגנום האנושי כולל רטרוטרנספוזונים.

מספר וירוסים, דוגמת HIV ו־HTLV-1, מתנהגים כמו רטרוטרנספוזונים ומכילים רוורס טרנסקריפטאז וגם אינטגראז, שהוא המקבילה הנגיפית של טרנספוזאז.

פסאודוגנים, (נקראים גם LINEs=Long Interspersed Elements), הם מקטעי DNA ארוכים שמייצגים מולקולות RNA שעברו תעתוק לאחור (באמצעות רוורס טרנסקריפטאז) לאחר ששועתקו על ידי RNA פולימראז II ל־mRNA. הפסאודוגנים אינם מכילים אקסונים או פרומוטורים, אולם יכולים לקודד לרוורס טרנסקריפטאז או אינטגראז, עובדה שמאפשרת להם להעתיק את עצמם כמו גם גנים נוספים.

מכיוון שהפסאודוגנים נעים על ידי העתקת עצמם (בניגוד לטרנספוזונים שרק נעים ממקום למקום בגנום), הם מגדילים את הגנום. הגנום האנושי מכיל, לדוגמה, 500,000 פסאודוגנים, שהם בערך 16% של הגנום. הפסאודוגנים משמשים לעשות טביעת אצבעות גנטית (genetic finger printing).

מקטעי DNA קצרים שמכונים: SINES (short interspersed elements מפוזרים אף הם בגנום. הם מייצגים מולקולות RNA קצרות ששועתקו על ידי RNA פולימראז III במקור כדי ליצור tRNA (המולקולה שאחראית על תרגום RNA לחלבונים), rRNA (מרכיב מבני של הריבוזום) ומקטעי RNA גרעיניים אחרים. ה־SINEs הנפוצים ביותר מכונים אלמנטים מסוג Alu, מקטעים שאורכם 300 זוגות בסיסים , שאינם מכילים רצף מקודד, וניתן לזהותם על ידי אנזים ההגבלה AluI (מכאן השם). מעריכים שישנם כמיליון עותקים בגנום ולפיכך הם מהוים 11% מהגנום האנושי.

רצפי ה-LINEs וה־SINEs מכונים DNA אנוכי, והיוו חלק ממה שכונה בעבר DNA זבל (junk DNA), מפני שלא ברור מהו תפקידם הביולוגי. מעריכים כי הכנסת רצפים חוזרניים אלו לגנום העניקה יתרון סלקטיבי כלשהו לאורגניזמים הנושאים אותם, הואיל ואחרת הם היו נעלמים במהלך האבולוציה, בהתאם לעקרון הברירה הטבעית, שהינו אחד מעמודי התווך של תיאורית האבולוציה הדרוויניסטית. במחקרים שנערכו לאחרונה מוצאים לרטרוטרנספוזונים, כגון Alu, תפקידים בבקרת ביטוי גנים. כמו כן, ישנן הערכות שאבולציה של אזורי בקרה קושרי חלבון בגנום, כגון פרומוטורים החלה עם הכנסת מוטציות לרצפים חוזרניים, עקב יכולת חלק מהרצפים הללו לגייס חלבונים האחראיים לביטויים ולהעתקתם ממקום למקום ברחבי הגנום.


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]