מוטציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבולוציה
Tree of life.svg
מנגנונים ותהליכים

הסתגלות
סחף גנטי
זרימת גנים
מוטציה
ברירה טבעית
ברירה זוויגית
ברירת שארים
היווצרות המינים

מחקר והיסטוריה

ראיות
היסטוריה של החיים
מאובן מעבר
היסטוריה
הסינתזה המודרנית
השפעות חברתיות
תאוריה ועובדה
התנגדויות / מחלוקת

תחומים בביולוגיה אבולוציונית

קלדיסטיקה
גנטיקה אקולוגית
ביולוגיה התפתחותית אבולוציונית
אבולוציה של האדם
אבולוציה מולקולרית
פילוגנטיקה
גנטיקה של אוכלוסיות
אבולוציה של השפה

קטגוריית אבולוציה
פורטל ביולוגיה
Disambig RTL.svg המונח "מוטאנט" מפנה לכאן. לערך העוסק במושג במדע בדיוני, ראו מוטאנט (קומיקס).

מוטציהאנגלית: Mutation, בעברית תקנית: תַּשְׁנִית‏‏‏[1]) הוא מונח בביולוגיה המתאר שינוי ברצף הנוקלאוטידים ב-DNA, דהיינו, שינוי בהרכב הגנטי של יצור מסוים. שינוי כזה עשוי להביא לשינוי באחת או יותר מתכונות היצור החי, דהיינו, שינוי בפנוטיפ.

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוטציות המתרחשות באופן טבעי, אם כי נדיר יחסית, כחלק מפעילותו הרגילה של התא החי נקראות מוטציות ספונטניות. לעומת זאת, מוטציות לא ספונטניות הן מוטציות הנגרמות מזיהום סביבתי (כימי, רדיואקטיבי או נגיפי) או שמושרות במתכוון על ידי האדם באמצעות שימוש בקרינה ובכימיקלים, וכן באמצעות השתלת אלמנטים בגנום (למטרות מחקר או חקלאות).

מוטציות ספונטניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוטציות ספונטניות דרושות להגברת השונות הביולוגית בתוך המין - דבר המאפשר אדפטציה עם השתנות הסביבה הפיזית והביולוגית (השתנות הטורפים, הנטרפים והטפילים). חלקים שונים של הגנום חשופים לשינויים כאלה יותר מאשר חלקים אחרים, ומנגנוני שכפול בחלק מהנגיפים נוטים למוטציות כאלה יותר ממנגנוני שכפול אחרים. בחלק מהמקרים, מוטציות תכופות מסוג זה, דווקא באזורי גנום מסוימים, מוסברות כיתרון על ידי תורת המשחקים האבולוציונית או על ידי הפרזיטולוגיה.

בניגוד ליצורים החיים, שבהם המוטציות הספונטניות הן נדירות יחסית, אצל נגיפים רוב הפרטים עברו מוטציה ספונטנית ולכן מרבית הפרטים אינם פעילים כלל. אולם, בין הפרטים הפעילים ישנה שונות ביולוגית רבה, והדבר מאפשר לאבולוציה של הנגיפים להיות מהירה באופן מיוחד. לווירוס השפעת, למשל, יש מין חדש כמעט בכל שנה.

  • גורמים ביוכימיים
    • מוטציות המתרחשות באופן טבעי עקב הכפלת ה-DNA שלא במדויק.
    • מוטציות המתרחשות באופן טבעי בשל רקומבינציה שלא התנהלה באופן המקובל.
    • כתוצאה מפעילות לא מדויקת של אלמנטים ניידים בחומר התורשתי הקרויים טרנספוזונים ורטרוטרנספוזונים.
    • תקלה במיוזה - מקרים אלה, כגון טריזומיה, מכונים לרוב מאקרומוטציה.
    • מוטציות בשל שגיאה בתיקון מוטציה אחרת שנגרמה בשל גורמים אחרים.

מוטציות לא ספונטניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גורמים ביוכימיים
    • מוטציות בשל השתלבות נגיפים בגנום (נגיפים מוטגנים).
    • מוטציות בשל מניפולציה גנטית מכוונת, מעשה ידי אדם (למשל בניסוי מעבדה או השבחת זנים מעבדתית לחקלאות).
  • גורמים כימיים - מוטציות עקב חשיפה לראגנטים כימיים שונים, המחוללים תגובה כימית עם ה-DNA (ראגנטים מוטגנים).
  • קרינה מייננת - חשיפה למקור קרינה או חומרים רדיואקטיביים. במקרים אלה נוצרת תגובה פוטוכימית עם ה-DNA.

השפעת המוטציות על החומר התורשתי ועל ביטויו בתכונות הפרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להבחין בין מוטציה נקודתית (שינוי בזוג בסיסים יחיד או במספר קטן של זוגות בסיסים) לבין שינויים כגון היפוך של קטע מכרומוזום (inversion), טרנסלוקציה (שינוי מקומו של קטע מכרומוזום) וכן מוטציות שגורמות לשינוי במספר הכרומוזומים.

ישנם שלושה סוגים עיקריים של מוטציות נקודתיות:

  • מוטציות התמרה (point mutation), החלפת נוקלאוטיד אחד באחר. אלה נחלקות לשני סוגים:
    • התמרה פשוטה (Transition) - החלפה של פירימידין בפירימידין או של פורין בפורין.
    • התמרה מורכבת (Transversion) - החלפה של פירימידין בפורין, ולהפך. ראו מידע נוסף בערך DNA.
  • החדרה (Insertion) של נוקלאוטיד או מספר נוקליאוטידים נוספים ל-DNA.
  • השמטה (Deletion) של נוקלאוטיד או מספר נוקלאוטידים מה-DNA.

מוטציית החלפה עלולה לגרום לשינוי בחומצה אמינית יחידה (שינוי כזה נקרא מוטציית סלף, Missense mutation). אם השינוי מתרחש באתר הפעיל של החלבון או גורם לשינוי משמעותי במבנהו המרחבי (למשל, בעקבות החלפת חומצה אמינית לא קטבית בחומצה אמינית קטבית. החלפה כזו גורמת לשינוי בכוחות המשיכה והדחייה בחלבון ועל כן לשינוי במבנהו המרחבי) אזי פעילות החלבון עשויה להיפגם. עם זאת, מאחר שלחומצות אמיניות רבות מקודדים מספר קודונים שונים, לעתים לא תגרום החלפה של נוקלאוטיד יחיד לשינוי בחומצה האמינית לה מקודד הקודון כלל (מוטציה כזו נקראת "מוטציה שקטה" או "מוטציה נייטרלית", synonymous mutation), במיוחד אם חל השינוי בנוקלאוטיד השלישי בקודון. להרחבה ראו הקוד הגנטי. אפשרות נוספת היא החלפה של חומצה אמינית מסוימת בחומצה אחרת בעלת תכונות כימיות דומות, במצב זה ההשפעה על החלבון הנוצר תהיה מינימלית ולכן היא נקראת "מוטציה נרדפת".

במידה שקודון הסיום משתנה בקודון לחומצה אמינית, נמשך תרגום התעתיק (mRNA) עד לקודון הסיום הבא, תוך הוספת נספח מיותר לחלבון. לחלופין, קודון לחומצה אמינית אשר יוחלף בקודון סיום יגרום לסיום בטרם עת של תרגום התעתיק ולקיצור החלבון. מוטציות מסוג זה נקראות "מוטציות פסק" והשפעתן קיצונית.

מאחר שה-DNA נקרא בקודונים (כל שלשה של נוקלאוטידים מהווה קודון), מוטציות החדרה והשמטה גורמות להסטת מסגרת הקריאה (אלא אם כן מספר הנוקלאוטידים שהוחדרו או נוספו הוא כפולה של שלוש), ועל כן לשינוי בכל חומצות האמיניות בחלבון ממקום המוטציה והלאה, עד לקודון הסיום, ולכן השפעתן קיצונית יותר.

מוטציות מותנות הן מוטציות המתבטאות רק בתנאים מסוימים, למשל, מוטציות המתבטאות רק בטמפרטורה מסוימת או בלחץ אוסמוטי מסוים.

שינויים במבנה הכרומוזומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינוורסיה היא היפוך מלא של מקטע שלם בתוך אחד הכרומוזומים. כשאינוורסיה כוללת את הצנטרומר היא מכונה אינוורסיה פריצנטרית, וכשאינה כוללת את הצנטרומר היא מכונה אינוורסיה פרצנטרית. למוטציה זו השפעה ניכרת על הגנום מפני שבמיוזה לא יווצר צימוד בין האזורים ההומולוגיים. כתוצאה מכך, ייווצר עודף או חוסר של חומר גנטי, ועלולות להיווצר גמטות עקרות. יוצאת דופן, מבחינה זו, היא אינוורסיה בכרומוזום Y שאין לו הומולוג. לפיכך המוטציה תעבור לדורות הבאים כל עוד האינוורסיה לא פגעה באופן קטלני בפעילותו של גן שנמצא על הכרומוזום.

טרנסלוקציה הדדית מתרחשת כשנוצרים שני שברים בשני כרומוזומים לא הומולוגים, ומנגנוני תיקון התאים מאחים זרוע של כרומוזום אחד עם מקטע מכרומוזום אחר. לדוגמה, בסוג מסוים של סרטן הדם מוכנס מקטע שמקורו בכרומוזום 22 לקצה כרומוזום 9, ולהפך.

שינויים במספר הכרומוזומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שינוי במספר הכרומוזומים עלול להיגרם בשל אי הפרדה של זוג אחד או יותר של כרומוזומים הומולוגיים בעת המיוזה, הגורמת להיווצרות גמטות בעלות מספר לא תקין של כרומוזומים, והוא נקרא אנאיפלואידיה. לדוגמה, אם במהלך מיוזה I של תא הנבט חלה אי הפרדה של הכרומוזומים מספר 21, תיווצרנה בסוף המיוזה שתי גמטות בעלות כרומוזום 21 עודף ושתיים חסרות כרומוזום 21. אם תשתתף אחת מן הגמטות בעלת שני כרומוזומים 21 בהפריה, תיווצר זיגוטה בעלת שלושה כרומוזומים 21 (או במילים אחרות, בעלת טריזומיה 21), והעובר שיתפתח ממנה צפוי לפתח תסמונת דאון.

כמו כן, עשויים להיווצר פרטים שבתאיהם ישנם שלושה או יותר "סטים" של כרומוזומים, דהיינו, בתאיהם ישנם יותר משני כרומוזומים מכל סוג. מצב כזה נקרא פוליפלואידיה, והוא עשוי להיווצר כתוצאה מהפרדה לקויה של הכרומוזומים במיוזה או במיטוזה, או כאשר לאחר הכפלת החומר התורשתי בתא הנבט לא מתחוללת חלוקת תא. פוליפלואידיה נפוצה בצמחים, וכמחצית ממיני צמחי הפרחים הם פוליפלואידיים, אך היא נדירה בבעלי חיים.

לרוב, שינויים במספר הכרומוזומים הם קטלניים, ומסיבה זו אנאיפלואידיה היא אחד הגורמים העיקריים להפלה טבעית. עם השינויים שאינם קטלניים נמנים טריזומיה 21 הגורמת לתסמונת דאון, וכן שינויים במספר כרומוזומי המין, הגורמים לתסמונת קליינפלטר (קריוטיפ XXY, דהיינו, זכר בעל שני כרומוזומי X) ולתסמונת טרנר (קריוטיפ X0, דהיינו, נקבה בעלת כרומוזום ْX יחיד, אם כי רבים מעוברי X0 מתים בתחילת ההיריון).

הורשת מוטציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוטציות סומטיות הן מוטציות המתרחשות בתאי גוף (תאים סומטיים), ועל כן הן אינן מורשות לצאצאים, אולם הן עלולות לגרום למחלות שונות, להאצת הזקנה ולסרטן.

לעומת זאת, מוטציות המתרחשות בגמטות, דהיינו, בתאי המין, עלולות לעבור בירושה לצאצאים, אם הגמטה בה התרחשה המוטציה תשתתף בהפריה.

השפעת המוטציות על ביטוי תכונות ועל האבולוציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למוטציות עשוית להיות השלכות דרמטיות על סיכויי הפרט לשרוד ולהתרבות. מרבית המוטציות הן מזיקות[דרוש מקור], ומשפיעות על הפרט באופן הפוגע בסיכוייו לשרוד ולהתרבות, ומוטציה המשפיעה על תכונות הייצור בצורה מרחיקת לכת היא בדרך כלל קטלנית. עם זאת, ישנן מוטציות נייטרליות, שלא מזיקות או מועילות לפרט, ולעתים נדירות חלה בפרט מוטציה המקנה לו יתרון. תדירות אלל הנושא מוטציה כזו עשויה לגדול בעקבות תהליך הברירה הטבעית.

בעוד שהשפעתן הישירה של המוטציות על תדירויות האללים באוכלוסייה היא זניחה, הן מסוגלות ליצור אללים חדשים, ובכך הן מהוות את חומר הגלם לתהליך האבולוציה והכוח המניע שלו. לדוגמה, מוטציה מסוימת הקנתה לתאים מסוימים ביצורים פרימיטיביים את היכולת לחוש באור. בהמשך, סדרה של מוטציות נוספות ותהליך הברירה הטבעית אפשרו לאברי חישה פשוטים אלה להתפתח לעיניים, אברי חישה רגישים ומשוכללים.

מאחר שהשפעתן של מוטציות נייטרליות על יכולתו של הפרט לשרוד ולהתרבות היא זניחה, לא מושפעים ההבדלים שמקורם במוטציות כאלה מתהליך הברירה הטבעית, והם מצטברים ב-DNA. מכיוון שקצב הצטברותם קבוע למדי, ניתן ללמוד מההבדלים הנובעים ממוטציות כאלה בין שני גנים שמורים היטב, האחראים לחלבונים חיוניים הקיימים במגוון של יצורים חיים, על מידת קרבתם של שני יצורים ועל הזמן שעבר מאז התפצלו שושלותיהם מאב קדמון משותף.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקה גנטוקסית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מילים ומונחים באתר האקדמיה ללשון העברית‏