שארב
 | |
| לידה |
21 באוגוסט 1967 Conflans-Sainte-Honorine, צרפת  |
|---|---|
| נרצח |
7 בינואר 2015 (בגיל 47) הרובע האחד עשר של פריז, צרפת |
| שם לידה |
Stéphane Jean Abel Michel Charbonnier |
| מדינה |
 צרפת |
| מעסיק |
שרלי הבדו, Télérama, ל'הומניטה, L'Écho des savanes, La Grosse Bertha, Fluide Glacial |
| פרסים והוקרה |
אביר בלגיון הכבוד |
| קישורים חיצוניים | |
| חתימה |
 |
  | |
סטפן שארבונייה (בצרפתית: Stéphane Charbonnier, ידוע בשם העט שארב (Charb); 21 באוגוסט 1967 – 7 בינואר 2015) היה קריקטוריסט ועיתונאי צרפתי. הוא ידוע בעיקר כעורכו של השבועון "שארלי הבדו" מ-2009 ועד להירצחו.[1]
שארב נרצח יחד עם תשעה מחבריו למערכת המגזין ושני שוטרים בפיגוע במערכת המגזין בינואר 2015.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שארב עבד עבור עיתונים רבים: "שארלי הבדו" (שאותו הוא ערך מ-2009 ועד ליום הירצחו), "ל'אקו דה סאבן", "טלרמה", ו"ל'הומניטה". הקריקטורות שלו הציגו לעיתים קרובות את הדמויות "מוריס ופטאפון", הכלב והחתול האנטי-קפיטליסטיים, או את דמותו של "מרסל קאוף, השוטר".
המדור שפרסם ב"שארלי הבדו" נשא את הכותרת "שארב לא אוהב אנשים" (Charb n'aime pas les gens). מדי חודש נהג לפרסם טור שנשא את הכותרת "הפתווה של האייתוללה שארב" (La fatwa de l'Ayatollah Charb) במגזין Fluide Glacial. בשנים 2007 – 2008 הוא לקח חלק בתוכנית האירוח T'empêches tout le monde de dormir בערוץ הטלוויזיה M6. במשך שנים תמך במפלגה הקומוניסטית הצרפתית.
ההתקפה על העיתון ב-2011 והאיומים על חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2 בנובמבר 2011 הושלכה על משרדי מערכת שארלי הבדו פצצת תבערה. ההתקפה בוצעה ערב פרסומה של המהדורה של המגזין שנקראה "שריעה הבדו", שבה הוצג הנביא מוחמד כעורך-אורח באופן סאטירי.[2] לאחר מתקפה זו קיבלו שארב ושני עובדים של המגזין אבטחה משטרתית.[3]
בספטמבר 2012 נעצר אדם בעיר לה רושל לאחר שלכאורה קרא באתר אינטרנט ג'יהאדיסטי לערוף את ראשו של שארב.[4]
באותה שנה אמר שארב בראיון: "איני פוחד מפעולות תגמול, אין לי ילדים, אין לי אישה, אין לי מכונית, אין לי חובות. זה עלול להישמע קצת יהיר, אך אני מעדיף למות על רגליי מאשר לחיות על ברכי".[5]
שארב נכלל ברשימת האנשים המבוקשים ביותר של אל-קאעידה ב-2013[6][7] לאחר שערך את המהדורה של המגזין שפרסמה סאטירה על מוחמד.[8]
בשבוע של הפיגוע במשרדי המגזין "שרלי הבדו" פרסם שארב קריקטורה שחזתה את הבאות; נאמר בה שעדיין לא בוצעה התקפת טרור בצרפת, ונראה בה לוחם ג'יהאד האומר את המשפט הצרפתי המסורתי: "רגע, עד סוף ינואר אנו יכולים עדיין להגשים את שאיפותינו", כפרפרזה על המנהג הצרפתי לשלוח ברכות לשנה החדשה עד סוף ינואר.[9]
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שארב נרצח על ידי מחבלים מוסלמים, יחד עם תשעה מעמיתיו למערכת המגזין ושני שוטרים, ב-7 בינואר 2015, בפיגוע במשרדי שרלי הבדו בפריז.[10] אחד מהשוטרים שנהרגו בפיגוע, פרנק ברינסולרו, היה אחד משומרי ראשו של שארב.[11]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Stéphane Charbonnier, dit Charb". Encyclopédie Larousse (בצרפתית)
- ^ Stefan Simons (20 Sep 2012). "'Charlie Hebdo' Editor in Chief: 'A Drawing Has Never Killed Anyone'". Spiegel Online.
- ^ Trois «Charlie» sous protection policière Libération, 3 November 2011. (בצרפתית)
- ^ Un homme ayant appelé à décapiter le directeur de «Charlie Hebdo» interpellé 20 Minutes. 22 September 2014. (בצרפתית)
- ^ Charlie Hebdo": Charb, Cabu, Tignous et Wolinski morts dans la fusillade". lepoint.fr. 7 January 2015 (בצרפתית)
- ^ Conal Urquhart. "Paris Police Say 12 Dead After Shooting at Charlie Hebdo". Time. Retrieved 7 January 2015.
- ^
Victoria Ward, Charlie Hebdo cartoonist murdered in Paris terrorist attack was on al-Qaeda wanted list, The Telegraph, 7 January 2015
- ^ "French satirical paper Charlie Hebdo attacked in Paris". BBC News. 2 November 2011
- ^ מתוך אתר טוויטר
- ^ "Les dessinateurs Charb et Cabu seraient morts". L'Essentiel (France: L'Essentiel). 7 January 2015. (בצרפתית)
- ^ Attentat de Charlie Hebdo, l'un des policiers tués demeurait en Normandie, tendanceouest.com (בצרפתית)
