שיחה:בנימין זאב הרצל/ארכיון2

דרייפוס

בערך כתוב: "הדעה המקובלת היא שמודעותו של הרצל לגבי בעיית היהודים המתחדדת דווקא בעת המודרנית הועמקה כאשר סיקר את האנטישמיות הצרפתית ואת משפט דרייפוס כשליח הנויה פרייה פרסה בפריז." למיטב ידיעתי הדעה המקובלת הזאת, לפחות ככל שזה נוגע להשפעה של משפטי דרייפוס על הרצל, אינה מקובלת על חוקרים. אשמח אם מישהו יביא אסמכתא לכך שגם היסטוריונים מתייחסים אליה ברצינות (אני אשמח להביא אסמכתות רבות לכך שמדובר בפירכה). האסמכתא היחידה שמובאת פה היא התייחסותו של שלמה אבינרי בביטול לאותה נקודה. --Elad2040 - שיחה 17:39, 6 בספטמבר 2008 (IDT)

פדופיל ?

האם קשרים רומנטיים עם ילדה בת 13 אינם פדופיליה ? תחת הכותרת -משפחתו- מופיע על קשריו של הרצל עם קטינה בת 13. כשהוא בן 26.... יתכבדו נא הויקיפדים להסביר מדוע לא יהיה כתוב במקום "נערה" "קטינה"

גיל 13 אצל בנות הוא לרוב השלב שבין ילדה לאשה - כלומר נערה. לכן המילה נערה נכונה. סופר מריו - שיחה 08:02, 1 ביוני 2008 (IDT)

לא היו לו קשרים רומנטיים איתה. הוא לא דיבר איתה יותר מכמה מילים. ‏עמיחי • שיחה 13:15, 21 בדצמבר 2009 (IST)

לקח חלק או לא לקח?

אלמוני שינה את תוכן הערך ללא מתן הסבר - היש מישהו שיודע את האמת? odedee • שיחה‏ 22:19, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

לצערי, הידע שלי אינו מדוקדק עד כדי כך, ולכן לא אוכל לענות על שאלתך. מלכת אסתר 13:50, 11 בספטמבר 2006 (IDT)

עצמותיהם של האנס ופאולינה

הוספתי כמה מילים על הוצאת עצמותיהם של האנס ופאולינה בבורדו. אחר כך ראיתי את התבנית מקצרמר למובחר שם הבנתי שלא הייתי צריך לבצע עריכה. אני מתנצל. היום יום רביעי אמור להתקיים טקס רשמי במעמד ראש הממשלה, שבו יובאו העצמות לקבורה בהר הרצל, לצד אביהם.--‏Avin • שיחה‏ 00:33, 20 בספטמבר 2006 (IDT)

גם אני מתנצל... חשבתי שהתחרות כבר הסתימה. הכנסתי מספר שינויים קטן אודות צאצאיו. חגי אדלר 17:40, 21 בספטמבר 2006 (IDT)

כנ"ל. סליחה. Carny 14:23, 23 בספטמבר 2006 (IDT)

מה עם נכדו של הרצל?

כתוב שהיה להרצל נכד- האם למישהו יש מידע עליו? כתב אורח- עודד

ראה ערך מורחב – משפחת הרצל מלכת אסתר 11:31, 18 באוקטובר 2006 (IST)

תשובה

עצמות נכדו היחיד הועלו לארץ ונקברו ליד יתר משפחתו של הרצל בהר הרצל בשבוע הראשון של דצמבר 2007 (אורן פוקס)

ציטוטים

במעריב של חג יש ציטוטים מפי הרצל motyka • שיחה 18:49, 23 בספטמבר 2006 (IDT)

שתי הערות

1. אין לציין את מקור הציטוט כאתר פרויקט בן יהודה. הפרויקט הוא אכסניה לטקסטים, לא ספר עיון. המקור הוא תכתובת, ואפשר לתת קישור (אך לא צורה הנוכחית) לאתר הפרויקט.
2. אני חושב שאפשר לוותר כבר על פסקת התאריכים החשובים.
3. (נו טוף, עוד הערה) טכס -> טקס. הכתיב עם כ"ף (כמו גם הכתיב "סכס") נחשב ארכאי. ערןב 14:38, 24 בספטמבר 2006 (IDT)

ערןב 14:36, 24 בספטמבר 2006 (IDT)

הערות כלליות

• תולדות חייו מפוזרים בערך
• הרבה טריוויה
• רוב הערך מדבר על "סביבותיו" (מחלתו, משפחתו, הנצחתו) ופחות על פועלו
• יש להרחיב על פעולותיו להשגת הסכמת האומות השונות לרעיון המדינה היהודית

שנילי • שיחה 15:43, 24 בספטמבר 2006 (IDT)

ראו גם

כל הערכים המופיעים ב"ראו גם" מצאו את מקומם בערך, נייתן לדעתי למחוק הכול.

דובלינגן - קישור אדום שניתן לבטל, עד שייכתב ערך מתאים.

את הקטע המשפחתי לצמצם, להפנות לערך מורחב - ילדיו.

המשך לכתוב למעלה, הציטוט של פרויקט בן יהודה צריך להיות : מכתב אל הבארון הירש בפאריז, 3 יוני 1895.

חנה ק. 16:32, 24 בספטמבר 2006 (IDT)

רוטשילד והציונות

ציינתם שרוטשילד לא היה מחוייב לנושא הציוני ואני רוצה להזכיר לכם שרוטשילד פועל עד שנת 1896 כבר 14 שנה בארץ ותמך כספית בכל המושבות של העליה הראשונה. 1896 רוטשילד היה "עסוק" בלהקים את מטולה. לתיקונכם אודה. אורן פוקס.

לבטל את ההפניה האוטומטית מהרצל לבנימין זאב הרצל

הרצל הוא שם משפחה קודם כל. אח"כ הוא שם המשפחה של בנימין זאב. אני לא מבין איך עושים את זה בסביבת הויקי, (לפתוח עמוד מפתח (disambiguation) לערך הרצל, ולכתוב משהו בסגנון : - > השם "הרצל" הוא שם משפחה, להלן רשימת ידועים אשר שם המשפחה שלהם הוא "הרצל" .. (בראש הרשימה יוצב הרצל בנימין, זאב , תאודור (Whatever). צ'או . ―217.132.249.192 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ההפניה תבוטל ותהפוך לדף פירושונים אם וכאשר תהיה לנו "רשימת ידועים אשר שם המשפחה שלהם הוא "הרצל". אם אתה מכיר כאלה ידוענים אתה מוזמן לכתוב עליהם ערכים, אני מבטיחך נאמנה שעניין ההפנייה ייפתר. ‏odedee • שיחה 01:10, 11 באוקטובר 2006 (IST)

גם אם יהיו ערכים נוספים לבני משפחת הרצל, יש להשאיר את ההפניה, שהרי ברור כי הרצל סתם הוא בנימין זאב. מובן שהכל ישתנה אם הרצל כלשהו יזכה בכוכב נולד 7, אבל עוד חזון למועד. דוד שי 14:27, 13 באוקטובר 2006 (IST)

הצעת הוספה למומלצים

הועבר מויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים 12:12, 13 באוקטובר 2006 (IST)

של משתמש:מלכת אסתר. נימוקי שופטי תחרות המשנה: בתור התחלה קשה להאמין שלא היה לוויקיפדיה העברית ערך מפורט ומקיף על אישיות זו עד כה. הערך מפורט ושאוב ממקורות מגוונים והוא מרכז מידע רב, שלבוגרי מערכת החינוך הישראלית נראה מוכר למדי, בצורה מסודרת ומאורגנת ושאינה טרחנית.

• בעד motyka • שיחה 19:04, 5 באוקטובר 2006 (IST)
• נגד - יפה, אבל להרצל מגיע יותר. ‏pacman • שיחה 19:11, 5 באוקטובר 2006 (IST)
• בעד סופר מריו 19:13, 5 באוקטובר 2006 (IST)
• נגד שנילי • שיחה 19:35, 5 באוקטובר 2006 (IST) רשמתי מה יש לשפר בדף שיחה:בנימין זאב הרצל
• נגד יש הרבה מה להרחיב על האישיות ועל פועלה. גוטה + שיחה 21:57, 5 באוקטובר 2006 (IST)
• נגד מזכיר את מחברת ההיסטוריה שלי מכיתה י , --Itayba 18:48, 6 באוקטובר 2006 (IST)
• בעד לכל המבקרים: (חוץ משנילי) - לא ראיתי שום פעולה מצדכם לשיפור הערך, לא עריכות ולא המלצות מעשיות בדף השיחה. גאלוס 21:00, 6 באוקטובר 2006 (IST)
• בעד ערך מקיף וקריא, מכיל את כל מה שרציתי לדעת על הרצל. דוד שי 21:12, 6 באוקטובר 2006 (IST)

אולי מכיל כל מה שאתה רצית לדעת על הרצל, אבל אני בספק אם הערך יכול להיות עזר לדוגמא למי שרוצה לעשות עבודה סמינריונית על הרצל... גוטה + שיחה 15:36, 8 באוקטובר 2006 (IST)

• נגד כמו פקמן - מה שמספיק להרבה ערכים אחרים, לא יכול להספיק לערך כזה. נריה 18:09, 8 באוקטובר 2006 (IST)
• נגד כנ"ל. אמנם אנחנו לא האנציקלופדיה העברית, אבל בכל זאת... הלל • שיחה • תיבת נאצות 19:07, 8 באוקטובר 2006 (IST)
• בעד יונץ 19:16, 8 באוקטובר 2006 (IST)
• נגד למרות שאני מוחא כפיים על שמישהי סוף סוף הרחיבה בצורה יפה את הערך, אבל לצערי, עדיין לא מספיק. כבתור ערך סטנדרטי הוא מספק. ערך מומלץ אמור להיות מעבר למספק. אבירם 23:28, 8 באוקטובר 2006 (IST)
• בעד כמו שצריכה להראות מחברת ההיסטוריה של המורה בכיתה י המורה 00:39, 9 באוקטובר 2006 (IST)
• נגד גילגמש * שיחה 02:30, 9 באוקטובר 2006 (IST)
• נמנע סקרלט 16:22, 9 באוקטובר 2006 (IST)
• נגד. לא מספיק קוהרנטי, ולא מפורט דיו להיות מומלץ. ‏odedee • שיחה 08:49, 10 באוקטובר 2006 (IST)

לא הוסף

טעות

יש מספר טעויות בערך: הרצל לא היה מתבולל, אביו ואימו היו יהודים.

אין סתירה מלכת אסתר 06:46, 6 בפברואר 2007 (IST)

הרצל חשב על התבוללות יהודים עוד בנעוריו וכשגדל התחרט על מה שאמר.

זה כתוב בערך מלכת אסתר 06:46, 6 בפברואר 2007 (IST)

מהקונגרס הציוני הראשון נשארו תמונות. אני יכול להוכיח גם: באתר סנונית: http://www.snunit.k12.il/cgi-bin/galim/concepts/show_concept.pl?act=show_concept&Id=9
http://web.macam98.ac.il/~ltami/sara/kongress1.htm
גם באתר ynet.

האם אין עליהן זכויות יוצרים: מלכת אסתר 06:46, 6 בפברואר 2007 (IST)

פאולינה אחות בנימין נפטרה ממחלת הטיפוס.

מניין לך ? האם יש לך אסמכתא? מלכת אסתר 06:46, 6 בפברואר 2007 (IST)

האנס לא חזר ליהדות. לפני הבאת קברו לארץ הוחלט שהאנס נשאר יהודי למרות שהמיר דתו.

מה המקור למידע ? מלכת אסתר 06:46, 6 בפברואר 2007 (IST)

רשום בערך משפחת הרצל שמקום קברה של יוליה אינו ידוע אך בערך הרצל עצמו רשום שילדיו של הרצל נקברו לצדו ולצד אשתו ואחותו.

רק שני ילדים נקברו לידו מלכת אסתר 06:46, 6 בפברואר 2007 (IST)

נדיב 22:51, 1 בפברואר 2007 (IST)

חוזה המדינה / חוזה מדינת היהודים

לעניות דעתי מה שכתבו בשורה ה-2 של הערך כי הרצל הוא חוזה "מדינת ישראל" זה ביטוי לא נכון

ראוי לכתוב "חוזה המדינה" או "חוזה מדינת היהודים" אין באמירה זו משום קביעה פוליטית כלשהיא ואם מישהו יפרשה ע"פ צרות דעתו הרי זו אחריותו בלבד . ככל הידוע לי הביטוי מדינת ישראל לא נהגה ע"י הרצל ואשמח אם מישהו ימצא בדברים שכתב או אמר הרצל את השימוש בביטוי הזה . הקפדה על סגנון הביטוי בהקשר הנ"ל בגלל הייחוד שבו מחייב דיוק . למעשה המקור הראשון הכתוב שבו מופיע ביטוי זה הוא בכתביו של מי שהיה לימים הרב הראשי הראשון בא"י הראי"ה קוק .

מבקש תגובתכם לתיקון המבוקש מי-נהר 18:18, 27 בפברואר 2007 (IST)מי-נהר

קישור לסרט

בתחתית הדף יש קישור לסרט הרצל והציונות. למה? ראיתי את תחילת הסרט (רבע שעה ממנו, עד שיצאתי החוצה ושברתי את הדיסק), וזה סרט מגמתי ושקר. ממש לא ראוי לדעתי שיופיע כאן. אפשר למחוק? --דניאל. 20:24, 3 במרץ 2007 (IST)

אתה צודק בהחלט - אין זה סרט ראוי ומי שעשו אותו הם אנשים לא ישרים . בהחלט למחוק ובהקדם מי-נהר 23:19, 3 במרץ 2007 (IST)מי-נהר

שכחו ספר:

מלך ההר- נאווה מקמל עתיר.

תהיה

מה עם הציטוטים שלו בשפת המקור, גרמנית? אותי מאוד מסקרן לדעת איך נשמע "אם תרצו וגו'" במקור. שונרא 12:17, 2 באוגוסט 2007 (IDT)

שפת הדיבור במדינה היהודית

כתוב בערך: "על פי חזונו, שפת הדיבור במדינת היהודים תהיה גרמנית, משום שהיא דומה לשפה היידיש, ותהיה לא רק של היהודים אלא אף של הערבים."

למיטב ידיעתי אין התייחסות חד משמעית לנושא השפה בחזונו של הרצל. דב ט. 17:13, 8 באוגוסט 2007 (IDT)

באלטנוילנד אמנם כולם מדבריפ גרמנית, אבל רק מפני שהספר נכתב בגרמנית. לא נאמר במפורש שזו השפה הרשמית. דב ט. 17:29, 8 באוגוסט 2007 (IDT)

במדינת היהודים (הטקסט המתורגם נמצא בפרויקט בן יהודה) הרצל כתב כי "רבים אולי יחשבו, כי יכבד ממנו להבין איש את שפת רעהו, יען אשר אין לנו עוד שפה אחת המדוברת בפי כל העם. הן לא נוכל היום לדבר עברית, כי מאתנו יש לאל ידו לדרוש פתקא למסעו במסלת הברזל בשפת עבר? אבל גם הדבר הזה פשוט הוא מאד. כל איש י דבר שם בשפה, שבה חונך ובה הגה מנעוריו בארץ מולדתו. ומדינת השוייץ תוכיח, כי יוכלו עמים שונים, המדברים שפות שונות, לשבת כאחים יחדיו. גם בארצנו החדשה נהיה כלנו את אשר הינו פה, כאשר לא נחדל לעולם מאהוב את ארצות מולדתנו בכל נפשנו". ‏pacman - שיחה 17:33, 8 באוגוסט 2007 (IDT)

מצויין, תודה. דב ט. 17:40, 8 באוגוסט 2007 (IDT)

פתקא למסעו במסילת הברזל = כרטיס רכבת. מתברר שאפשר. דב ט. 17:41, 8 באוגוסט 2007 (IDT)

האמנם היתה משפחתו מתבוללת?

הוריו היו פתוחים לתרבות הסובבת ולא הקפידו על ההלכה, אבל אני לא בטוח שנכון להגדירם כמתבוללים. ידוע לי למשל שעלה לתורה - זה לא דבר טריוויאלי במשפחה מתבוללת. דב ט. 17:19, 8 באוגוסט 2007 (IDT)

משפחתו של הרצל היתה בתוך תהליך כללי שעבר על יהודים כמותם בדורם שלמעשה היה התבוללות זוחלת , כלומר לא שהם החזיקו בהשקפה שעל היהודים להתבולל במדינות בהן הן חיו אולם בפועל זה מה שלאט לאט קרה. להרצל ומשפחתו במיוחד מצד אביו היו שורשים וחינוך יהודיים והרצל היה מודע להם היטב כפי שהוא מעיד על עצמו במקומות רבים כך שלמעשה ביחס ליהודים רבים בני דורו ומקומו להרצל היו יסודות איתנים יותר ולא במקרה זה בא לידי ביטוי במהלך חייו באופן שהביא אותו לבחור ולפעול כפי שפעל. אמנם בצעירותו העלה למעט זמן את הרעיון שהיהודים כולם יתנצרו אך כפי שהעיד על עצמו זה היה רעיון בוסרי שטחי וזמני שזנח . אחד הדוגמאות המבליטות את זיקתו של הרצל וזהותו היהודית הייתה סירובו העקשני לשנות את שמו הספרותי בעיתון נויה דפרסה בו כתב בקביעות למרות לחצו הכבד של מנהל ועורך העיתון היהודי שישנה את שמו לשם ספרותי שאינו מסגיר את זהותו היהודית ומאוחר יותר גם את זהותו הציבורית כיוזם ומקים התנועה הציונית. מי-נהר 17:35, 8 באוגוסט 2007 (IDT)

אתה צודק שכותבי הערך חוזרים ומטשטשים את זיקתו ומודעותו של הרצל ליהדותו (דבר שבה לידי ביטוי בשלל דוגמאות ועדויות ) ומשתמשים בביטוי מתבולל במובן הקיצוני של המילה . מי-נהר 17:38, 8 באוגוסט 2007 (IDT)

לדעתי יש מקום לכתוב תת קטגוריה 1.2.1 בשם זיקתו של הרצל ליהדותו בה יובאו דוגמאות מרכזיות לתחנות והמעשים בחיי הרצל מילדותו בהם התוודע הרצל לזהותו היהודית . ניתן להשתמש במידע המופיע הן בספרה של דבורה עומר המבוסס על מידע עובדתי , והן על חומר המצוי בקישור המצורף בחוברת שהוציא משרד החינוך על הרצל אם כי יש להבדיל שמה בין מה שהרצל מעיד על עצמו לבין מה שחסידיו ניסו לדמות לו לאחר הקמת התנועה הציונית בנסותם לשוות לו ולבניו כמה שיותר זיקה למורשת היהודית. אם אוכל אנסה לתרום לתת קטגוריה זו בעתיד בלנ"ד מי-נהר 17:49, 8 באוגוסט 2007 (IDT)

חסרים פרטים...

אני חושבת שיש לציין בפתיח שהוא "דוקטור למשפטים", הרי הוא השקיע את מיטב ומירב זמנו ( 6 שנים) לקבלת התואר הנ"ל. כמו כן, לא מצויין בקטגוריות, היותו עיתונאי יהודי ומשפטן יהודי (הרי עובדת היותו עיתונאי יהודי, היא בעצם השורש להולדת הציונות המדינית). רוקסנה21 08:27, 14 באוגוסט 2007 (IDT)

כתוב משפטן וזה מספיק לפתיח. הפרוט מופיע בפסקה הבאה. הוספתי אותו לקטגורית המשפטנים. אין תת-קטגוריה ליהודים. חגי אדלר 08:43, 14 באוגוסט 2007 (IDT)

פעילותו הציונית

הרצל, שהיה עד לצעקות ההמון "מוות ליהודים!". שוכנע שיהודי התפוצות יצליחו לשרוד רק כאשר יעזבו את הגולה (אירופה האנטישמית) ויקימו מדינה יהודית ריבונית ועצמאית, כך החל להתגבש אצלו הרעיון הציוני-המדיני. במהלך ניתוחו זה של הבעיה היהודית, היה הרצל הראשון להעלות על הכתב את רעיון שואת יהודי אירופה. מתוך הערך בויקיפדיה.

והרי זהו מיתוס, לא עובדה היסטורית. הרצל לא הושפע באופן מיידי מדרייפוס ואף לא נכח במשפטו ובגזירת דינו, אלא קרא ידיעה זאו באחד מעיתוני הערב בהמשך השבוע.

שמופיע גם כאן: "משפט דרייפוס ותוצאותיו זעזעו את הרצל והוכיחו לו שבעצם אין ליהודים תקווה באמנסיפציה. היו אלה ימים קשים לעיתונאי הצעיר, ומשם ואילך החל הרצל לחשוב על פתרונות לעם היהודי..." (מתוך משמרנות לקידמה, היסטוריה לכיתה ח').

וכאן: "בעקבות משפט דרייפוס, נחשף הרצל לבעיית היהודים וגיבש את תורתו הציונית, שעיקריה הם: היהודים הם עם; אין סיכוי להמשך חיים יהודיים בגולה; על היהודים לחזור לארץ ישראל כעם, ולהקים בה מדינה יהודית ריבונית בדרך חוקית ובהסכמת המדינות באירופה." מתוך: תוכנית 100 המושגים", מתוך "מושגים בציונות": "בנימין זאב הרצל".

אני מצרףכאן חלק מעבודה שכתבתי בנושא מיתוס זה, שמשרת את מי שחשב כי הרצל הוא קונטרה לדרייפוס, מבחינה היסטורית התעסקותו בשאלה היהודית מוקדמת למשפט, והיא מאופיינת בכתיבת המחזה "היציאה מן הגיטו".

הצגת סיפור המשפט כפי שהוא מוצג בידי חוקרים ובידי הרצל עצמו

באוקטובר 1891, מוצב הרצל כשליח העיתון "נויה פריה פרסה" בפאריס , שלוש שנים מאוחר יותר, באוקטובר 1894, נאסר סרן אלפרד דרייפוס ע"י שלטונות צרפת, ומואשם בבגידה במולדת. רק בסוף אותו חודש מתגלה להרצל על הקצין שנאסר מתוך קריאה באחד מעיתוני הערב . למחרת (1/11/1894), עוד מניח הרצל כי דרייפוס אשם, ומגולל בפנינו את תפקידו במטה הכללי של צבא צרפת . כשבוע לאחר מכן, מתברר כי דרייפוס מכר את סודות המדינה לגרמניה ושזה מכבר "עלו עליו" אנשי המודיעין הצרפתי . בחודש שלאחר מכן, הרצל כבר מספיק להטיל ספק באשמתו של דרייפוס, וכותב במדורו כי "מן הראוי לקבל הכל בזהירות." רק ב-27 בדצמבר, מזכיר הרצל לראשונה, כי דרייפוס הוא יהודי .

בינואר 1894, בתום משפטו, לאחר שכבר הספיק לקבול על פסק הדין הראשון, יצא דרייפוס בחזקת נאשם. בבית הספר הצבאי בפאריס, נערך טקס צבאי בו דרגתו וסמליו נתלשו מעליו, וחרבו נופצה. הרצל מפרסם את טקס ההשפלה בעיתונו ומספר שההמון שהביט מבחוץ קרא לעבר ד' "מוות לבוגד". כארבע שנים לאחר מכן, מספר הרצל כי במקור היו אלו קריאות "מוות ליהודים!", והמערכת הפחדנית (לפי ביין) שינתה את הדברים בהוצאה לאור. רק ב-1899, מציין הרצל לראשונה כי משפט דרייפוס עשה אותו לציוני .

הפרכת המיתוס – תוך שימוש בכתיבה של הרצל ופעילות מתועדת טרם המשפט.

בתקופת צעירותו בוינה, בירת הקיסרות האוסטרו-הונגרית, הרצל היה שותף לאגודת סטודנטים שצדדה בלאומיות גרמנית, התלהבותו לאגודה הטבטונית לא שככה, עד שזו הציגה קו אנטישמי רשמי . בתקופה זו, קרא ספרים רבים, ביניהם אף את "השאלה היהודית כשאלה גזעית, אתנית ותרבותית" לדירינג. ספר זה עורר בו חמת זעם, ובעיקר התעוררה אצלו השאלה על התפתחות האנשטישמיות דווקא בחוגי הנאורות, אך לא רק, גם חוסר ההצלחה של האמנסיפציה בפתרון בעיית האנטישמיות עלה מן הכתוב. הרצל ראה בדירינג מדען כוזב המסתמך במחקרו הפסבדו-מדעי על דעות קדומות מימי-הביניים. חשוב לציין כי הרצל לא קרא באותה תקופה את "אבטואמנסיפציה" לפינסקר, כך שלא היה יכול לתרגם דאז את אווירת הנכאים של האנטישמיות לפתרון יהודי-לאומי .

ב-1891, הרצל מציין ביומנו כי "שאלת היהודים ארבה לי כמובן בכל פינה ושעל..." , והוא מוסיף כי יש לפעול באופן גלוי נגד האנטישמיות. הוא בוחן את שאלת היהודים משתי בחינות. מצד אחד, כשאלה לאומית המבטאת רצון לפתרון המתח בין הלאום האירופאי ללאום היהודי. לכן, הרצל מציע התנצרות כללית של צעירי היהודים, כך שבדורות הבאים לא תהיה בעיה גזעית . מצד שני, שאלת היהודים היא שאלה היסטורית-כלכלית של עם שהודח להיות מלווה בריבית, וכך נדכאה גאוותו. עד לכדי השרשה של ראייה על-היסטורית של הציבור כלפי היהודים כרודפי ממון ובצע. הפתרון בעינו אינו בחקיקה, הוא יקרה מאליו, מתוך האנטישמיות, "בני אדם אינם מתחנכים כי אם על ידי חומר הלחץ... היהודים יסתגלו לסביבתם." כאן, אולי מצביע הרצל על גורם אישי בתפיסתו, על החשיבות שהוא מקנה לנסיון להשתלב ולהתערות בחברה.

ב-1894, בסמוך תחילת 'פרשת דרייפוס', כותב הרצל את מחזהו 'הגיטו החדש', ובו מספר על הצעיר היהודי שנמצא במתח האמניסיפטורי המובהק – בין שמירה על הערכים היהודים ובין הרצון להשתלב בחברה, להיות מודרני. הצעיר, שמואל יעקוב שמו, לא רוצה להיטמע בחברה הנוצרית, אך מאידך רוצה לפרוץ את מוסכמות החברה היהודית המדוכאת ולהרים ראשו בגאווה. הדמות הראשית מחפשת פיוס ופתרון אישי, הווה אומר, פתרון יהודי-אישי, אוטו-אמנסיפציה . המחזה מרגש את הרצל, הוא רואה בו את הכלי להעלות את השאלה היהודית לדיון פומבי-עולמי .

אם כן, טרם, משפט דרייפוס, לאורך שני העשורים שסיכמו את המאה ה-19, נפגש הרצל עם השאלה היהודית, בחן אותה מתוך השקפות שונות והציע הצעות שונות לפתרונה. הוא התעסק בה מתוך שאיפה אמיתית לפתרה, נכר שפתרונותיו שאולים מתוך העולם התיאטרלי, ובעיקר מעולמו האישי, וכך מנקודת המבט של עיתונאי פוליטי המשלב בתוכו מחזאי חובבן מלא פאתוס, מעצב הרצל את תפיסת עולמו כלפי שאלת היהודים. אין ספק שמשפט דרייפוס, הוא נקודה מכריעה, יש בו האשמת שווא ודיון ציבורי סביבה, בין אם בשאלה יהודית או בשאלה ליברלית – מודרנית. מתוך כל שקרה עד משפט דרייפוס, ומתוך המשפט עצמו, יוצא הרצל לכתוב אל הברון הירש, חלופת מכתבים זו מסמלת את תחילת פעילותו הפוליטית להשגת חוזה חכירה על אדמה, במטרה לשכן בה יהודים, הצעה שמתגלמת בספרו "מדינת היהודים", שהוציא בשנת 1896. סיכום

דרך סיפור חייו של הרצל ניתן לראות דמות מורכבת, בעלת רצונות כבדי משקל, חיוּניות, מחשבה בהירה ואולם גם תפיסה תיאטרלית, אולי אף ילדותית. מלכתחילה לא הייתי מעוניין לשבור את המיתוס של הרצל, אלא לבחון את המהלך הפרוזאי שעשה המתווך בעיבוד כתביו וסיפור חייו של הרצל לפיסקה מסוכמת שאמורה לתמצת את העיקר מן הפריזמה הציונית. פעולת הסיכום והתמצות מחייבת השמטת חלק ניכר מהדברים ומקשה פעולתו של המסכם, הרי זה נגרר לחוסר דיוק, והנה, כל עבודתו חסרת ערך היסטורי היא. ניכר היה שאותו מתווך שמוצא את הרצל כחוזה המדינה רוצה להעביר מסר, יותר מאשר רוצה לספר סיפור. המסר הוא שהרצל עלה לגדולתו כקונטרה לדרייפוס. יש במסר זה מעין עוולה, הן להרצל והן להיסטוריה הכתובה. מתווכי משרד החינוך מצאו לנכון לערב תקופות שונות בחייו של הרצל בתוך המסגרת המצומצמת שהייתה לרשותם, וכך מצאו עצמם היהודים כעַם, בסמוך לשאיפה לעלות לארץ ישראל ולקיים בה מדינה ריבונית. ההיסטוריה הינה כלי לעיצוב תודעה, בין אם זו: לאומית, תודעתית, אסתטית או חברתית-פוליטית. השיטה המתמצתת והמסכמת עדיין רואה בעיני רוחה כיצד היא כוללת את כל דברי הימים אשר לישראל בעת החדשה. ניגוד העניינים בין רוחב היריעה לדיוק ההיסטורי מתהווה לידי מוצר גמור עם כתיבתן של שורות מעין אלו המסבירות את פועלו של הרצל, עם היומרה לכיסוי כללי וחוסר דיוק בפרטים מן הצד השני.

אשמח לקבל מקורות לעבודתך בכדי לשלבם בערך. מלכת אסתר 10:17, 16 באוקטובר 2007 (IST)

יחס חכמי התורה - הרבנים להרצל

כדאי לציין בהקשר לד"ר הרצל את היחס של הרבנים הצמפורסמים באותו דור. כמו ר' אברהם יצחק הכהן קוק. החזון איש. רבי שלמה הכהן מוילנא מהר.\ץ חיות ועוד

תיקון שצריך לתקן, ולא ידעתי כיצד

בסעיף "פעילות מדינית" יש תת סעיף הקרוי "פנייתו לקייזר הגרמני". אני לא הצלחתי לערוך כדי לתקן מ"קייזר" ל"קיסר". אין כזו מילה "קייזר" ולקח לי זמן להבין מה הבתה הכוונה. אם אפשר לשנות בתת סעיף זה ה"קייזר" בכל פעם שמופיע ל"קיסר", זה יהיה מצוין. ישר כוח!

זו לא טעות, ר' לגבי קייזר בתוארי אצולה. ‏odedee • שיחה 01:28, 28 בדצמבר 2007 (IST)

מי כתב את זה?

באחת התמונות כתוב הרצל מדגמן, שמישהו יסיר זאת.

הוסר. תודה סקרלט • שיחה • הפתיעו אותי 13:57, 21 בפברואר 2008 (IST)

למה הערך מומלץ

אני ממליץ על הערך הרצל! ―ויקי5 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אנקדוטות

אני ממש לא מסכים עם המחיקה הברוטלית של הפסקה הזו. זו פסקה מעניינת וקשורה לערך, ואין סיבה למחוק אותה כך. נוי, אני לא אוהב לשחזר. בבקשה תחזיר אותה, ואם אתה רוצה למחוק פסקה שלמה - כדאי לדון על זה קודם. טוסברהינדי (שיחה ומוזיקה) 12:30, 24 באוגוסט 2008 (IDT)

היי טוסברהינדי. זו אנקדוטה מעניינת, ללא ספק, אך היא נכנסה לערכים פוטומונטז', מקווה ישראל ובנימין זאב הרצל, ובאף אחד מהם היא לא מאוד רלוונטית לנושא. הפסקה קשורה, אך קשר שולי ביותר ולא מתאימה להיות בערך, בטח לא בפרק נפרד (אולי בחלונית כמו שאתה אוהב, אבל גם מזה אני לא מתלהב). לא ייתכן שסיפור משעשע אך שולי שכזה יופיע בשלושה ערכים שונים בתור פרק שלם. נוי - שיחה 12:35, 24 באוגוסט 2008 (IDT)

הבנתי את הנקודה שלך. הפתרון, לדעתי, הוא לפתוח ערך על התמונה הזאת (כמו שיש לנו על תמונות מעניינות אחרות), ולהפנות אליו מ-3 הערכים שציינת. מה אתה אומר על הרעיון? אשמח לעשות את זה. טוסברהינדי (שיחה ומוזיקה) 12:40, 24 באוגוסט 2008 (IDT)

זו לא בדיוק אנקדוטה אלא תיאור תהליך היסטורי והעצמת מנהיגות. סופר מריו - שיחה 12:40, 24 באוגוסט 2008 (IDT)

אני בעד ערך על התמונה הזו, בתנאי שהסיפור עליה יוסר מכל הערכים שהצגתי (אפשר לקשר). אני חושש שמיד ישימו הבהרת חשיבות, אך אני אתמוך בחשיבותה. נוי - שיחה 12:42, 24 באוגוסט 2008 (IDT)

סבבה. אעשה את זה בערב, כי אם אעשה את זה עכשיו יפטרו אותי... :-) טוסברהינדי (שיחה ומוזיקה) 14:14, 24 באוגוסט 2008 (IDT)

אשמח לפתוח ערך חדש על תמונת הפוטומונטאז', אבל אני רוצה לקבל את אישור הפורום המכובד לעשות כן - גם לפתיחת הערך, וגם למחיקת הפרטים הללו (תוך השארת הפניה מתאימה) מהערכים בנימין זאב הרצל, מקווה ישראל ופוטומונטאז'. אשמח גם לקבל הצעות לשם הערך. אני חשבתי על תמונת פגישת הרצל עם הקייזר ויליאם השני. טוסברהינדי (שיחה ומוזיקה) 23:32, 25 באוגוסט 2008 (IDT)

מסכים. דרור - שיחה 10:10, 27 באוגוסט 2008 (IDT)