נשיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציור מאת פרנק ברנארד דיקסי המתאר את רומיאו ויוליה מתנשקים
גבר ואישה מתנשקים בצילום לחתונתם

נשיקה היא מחווה גופנית של אהבה, אהדה, קרבה[1] הערצה או מגע מיני[2], שביטויה הוא מגע של השפתיים, לעתים תוך יניקה קלה, וכאשר היא מבטאת תשוקה, כרוך בה לעתים גם שימוש בלשון.

החיבור המקיף ביותר על הנשיקה, "האופוס פוליהיסטוריקום דה אוסקוליס" (opus polyhistoricum de osculis[3]), בן 1,040 העמודים, שנכתב על ידי מרטין ואן קמפה (1642-1683), מונה כ-20 סוגי נשיקות. בין היתר מצוינות בו נשיקות של מאמינים לצלמיות קודש נוצריות, נישוק כף רגלו של האפיפיור, נשיקות אוהבים, נשיקות הערצה, נשיקות ניאוף, נשיקות צביעות, התפייסות ועוד. בפועל הסוגים רבים עוד יותר, מבטאים קשת רחבה של רגשות ומתייחסים לחלקים נוספים של הגוף.

הנשיקה אינה פעולה מולדת, ובתרבויות שונות בעולם איננה בשימוש כלל או שאין לה משמעות ארוטית או טקסית חשובה. כך בחברות אסייתיות שונות, בפולינזיה ובדרום הסהרה. ב־800 השנים האחרונות פחתו משמעויותיה הטקסיות, וגברו אלו הארוטיות.

ההיסטוריה של הנשיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגילת שיר השירים מתחילה במילים: "שיר השירים אשר לשלמה. ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין", ומפרש רש"י: "לפי שיש מקומות שנושקין על גב היד ועל הכתף, אך אני מתאוה ושוקקת להיותו נוהג עמי כמנהג הראשון, כחתן אל כלה פה אל פה".

על הנשיקות אמרו חז"ל: "כל נשיקות של תפלות הן, חוץ משלשה: נשיקה של גדולה, נשיקה של פרישות, נשיקה של פרקים ... ויש אומרים: אף נשיקה של קריבות אין בה גנאי" (שמות רבה ה א). קביעה זו מנומקת בדוגמאות מהתנ"ך:

  • נשיקה של גדולה, שהיא נשיקה הניתנת כאות של כבוד: נשיקתו של שמואל לשאול לאחר שמשח אותו: "וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ" (ספר שמואל א', פרק י', פסוק א').
  • נשיקה של פרישות, שהיא נשיקה הניתנת בעת פרידה: נשיקתה של ערפה לנעמי בעת שנפרדו: "וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ" (מגילת רות, פרק א', פסוק י"ד).
  • נשיקה של פרקים, שהיא נשיקה הניתנת בין ידידים לאחר פרידה ממושכת: נשיקתו של אהרן למשה: "וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק לוֹ" (ספר שמות, פרק ד', פסוק כ"ז)
  • נשיקה של קריבות, שהיא נשיקה בין קרובי משפחה: נשיקתו של יעקב לרחל בעת פגישתם הראשונה: "וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל" (ספר בראשית, פרק כ"ט, פסוק י"א).

בימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסיות ימי הביניים נהוגות היו נשיקות בין המאמינים כדי לבטא קרבה תחת כנפי האל. מנהיגי הכנסייה לא ראו בעין יפה את הנשיקות בין גברים ונשים שהתפללו יחד, ופעלו גם להפריד את הגברים והנשים בתפילות. עם זאת עדיין היה נהוג לנשק צלמיות או להפריח נשיקות באוויר. הפרוטסטנטים הוציאו במאה ה־16 את הנשיקה בכנסייה אל מחוץ לחוק, וגם בכנסייה הקתולית הלכה לחיצת היד והחליפה את הנשיקה כמחוות קרבה טקסית.

סוגי נשיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיקה צרפתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה־18 החלה נשיקת הפה הארוטית להיות מוכרת כ"נשיקה צרפתית" (שם שניתן לה באנגליה).‏[4] נשיקה זו גם נקראת "נשיקת לשון" או "נשיקה עמוקה" מכיוון שהלשון נוגעת בה בלשון (או בשפתיים) של הצד השני ובדרך-כלל גם חודרת לפיו של הצד השני. הצדדים עשויים להחליף בה רוק, דבר שבדר"כ נחשב לגס בהקשרים אחרים, אבל עשוי להוסיף לרגש ולתשוקה בנשיקה ארוטית. אומנם מרבית מחלות המין לא עוברות על ידי נשיקה, אך החלפת הרוק עלולה להגביר את הסיכויים להידבק במחלות העוברות דרך הפה. מחלה אחת כזו נקראת "מחלת הנשיקה". נשיקה זו מוצגת בסרטים, בדרך-כלל, כדי להצביע על מין מרצון בין זוגות. בדרך-כלל מאהבים משתמשים בה כדי להביע את הרגשות האינטימיים שלהם אחד לשני והיא מקדימה יחסי מין (והרבה פעמים נעשית גם בזמן קיום היחסים).

נשיקה שבדית (אמריקאית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיקה שבדית היא נשיקה בה השפתיים נוגעות בשפתיים אך ללא מגע או קירוב של הלשון. לעתים מלוות במציצה קלה של השפה.

נשיקה אנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל חלפה מן העולם הנשיקה האנגלית, נשיקה קלה על השפתיים, גם בין גברים לנשים וגם בין בני אותו המין, ששימשה כברכת שלום. מתן משמעות ארוטית לנשיקת השפתיים העבירה את המנהג הזה מהעולם. בתקופה זו גם נחשבה ההומוסקסואליות לתכונה מגונה ופסולה במיוחד, ועל כן נשיקות בין גברים נעלמו כליל. עם זאת בין נשים היא המשיכה עוד זמן רב, ואף קיימת כיום. נשיקה בין גברים חזרה שוב להיות מקובלת בחצרות האצולה של אירופה במאה ה־19.

נשיקות מפגש ופרידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיקות כמחווה בעת פגישה או פרדה מקובלות מאוד בתרבויות רבות, למרות שישנן תרבויות שבהן הן מאוד לא מקובלות[5]. נשיקות כאלה מבוצעת לרוב על ידי מגע שפתיים בלחיי האחר. יש ומגע השפתיים בלחי הוחלף בקירוב השפתיים סמוך מאוד ללחי אך ללא מגע ("נשיקה באוויר"). בחלק מהתרבויות מנושקות שתי הלחיים, כך למשל נוהגים בארצות ערב, בצרפת, ברוסיה, בברזיל וברומניה. בתרבויות אחרות נשיקה כזו מוצמדת ללחי אחת בלבד, כך למשל מקובל בארגנטינה[6].

בארצות ערב מקובלת גם נשיקת כף ידו של אדם נכבד, ואפילו לאב המשפחה. חלק מהיהודים הדתיים יוצאי ארצות האסלאם, נוהגים לנשק את כף ידו של רב הקהילה או רב חשוב. אחרים נוהגים לנשק את זקנו של הרב.

"הפרחת נשיקה" היא מחווה של פרידה כלפי אדם אהוב, נפוצה כמשחק בין מבוגר לילד, אך נהוגה גם בין בוגרים. הנפרד מנשק את כף ידו שלו ו"מפריח" את הנשיקה לאוויר לכיוונו של השני. לעתים המנושק מתחזה כתופס אותה.

נשיקה אסקימואית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נשיקה אסקימואית

האינואיטים (אסקימואים) נוהגים להביע ברכה או קבלת פנים באמצעות חיכוך הדדי של האפים של שני האנשים הנפגשים. ביטוי ברכה גופני זה זכה בתרבות המערבית לכינוי נשיקה אסקימואית אך המנהג שכיח גם אצל המאורים בניו זילנד ובתרבויות אחרות.

נשיקת זיוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיקה מזויפת היא נשיקה בה בני הזוג מכניסים את השפתיים לתוך הפה, וכך נוצר קירוב של החלק העליון של הסנטר והחלק שמתחת לאף. אנשים רבים משתמשים בנשיקה זו כשאינם מוכנים להתנשק או כשמנסים להתחזות לזוג. נשיקה זו מוצגת בסרטים רבים ואף זכתה לכינויים רבים.

סוגיות בריאותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן כללי, גילויי אהבה מפיגים מתחים וטובים לבריאות[7]. אולם, בנשיקה קיים לצד גילוי האהבה גם העברה של נוזלי גוף. העברת נוזלי גוף בין בני אדם היא בעלת פוטנציאל להעברת גורמי מחלות[8]. וזה אולי כוחה להפגנת אמון מלא בבן הזוג[דרוש מקור], ולאי חשש או סלידה כלשהי ממנו.

הקיסר טיבריוס בן המאה הראשונה לספירה אסר על נשיקות כליל‏[9], משום שחשב שהן הסיבה למגפת פטריית המטאגרה, שגרמה לפגיעות בעור הפנים.

מצביא רומאי בן המאה הראשונה, מחה על "המנהג המחליא של נשיקת פנים מלוכלכות ומכוסות כיבים ופצעים, בין חיילים".

הנשיקה באמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיקה כמחוה ארוטית קיבלה תנופה רבה עם הפופולריות של הקולנוע, בעיקר זה ההוליוודי. מפורסמות במיוחד סצנות הנשיקה בסרטים "חלף עם הרוח" ו"קזבלנקה".

תצלום איקוני של נשיקה הינו יום הניצחון על יפן בכיכר טיימס. התצלום פורסם במגזין "לייף" והפך לאייקון המזוהה עם סיום מלחמת העולם השנייה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פול ג'ואנידס, סקס עכשיו, פרק הנשיקה, תרגום: אהוד תגרי, בבל, 2000.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]