שיחה:ברוך קטינקא

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קרון אוירון[עריכת קוד מקור]

בסוף הערך כתוב סיפור:" אחד ממעלליו התרחש ברכבת העמק עת קבוצת חיילים גרמנים חנתה בזמן מלחמת העולם הראשונה באזור הקואופרציה במרחביה. החיילים ביקשו להגיע לחיפה ונזקקו ל'קרונועים'. הנהלת הרכבת לא סיפקה להם מנועים וקטינקא לקח מדחף ומנוע של מטוס, הניחו על קרונוע, חבש כובע טייסים ויחד עם טייס גרמני 'הטיס' את הרכבת על המסילה לחיפה." סיפור דומה עם פרטים אחרים נמצא בערך רכבת העמק#שיא המהירות עם תמונה של הטייסים הגרמנים על "הקרון אוירון". כנראה שזה אותו סיפור המטובל בדמיון עשיר שכן מהיכן מצא קטינקא באותם ימים מנוע ומדחף של אוירון שבקושי מלאו לטכנולוגיה הזו עשר שנים. כדאי לברר את הסיפורים ואת הקשר לקטינקא אם כי לפי התמונה נראה שאכן מהנדס מוכשר חיבר את המנוע לקרון ולא בדיוק סתם הניחו מנוע ומדחף על הקרון. אפשר אולי ללקט רק את העובדות משני הסיפורים.--‏Avin שיחה20:22, 2 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

קטינקא היה מהנדס מוכשר שעבר ברכבת העומת'מאנית. המצאותיו הלא מעטות המתוארות בספרו שלו, היו קשורות בחידושים ייחודיים מאד לתקופתו. על פי דיווחי התקופה היו בארץ ישראל מספיק מנועי מטוסים עות'מאניים שנפלו כאן עקב שגיאות טייסים. לא מן הנמנע שחלקם נמצא והיה בידי מחסני מוסך הרכבת. מעבר לכך שהסיפורים מסופרים על ידי כותבים רבים שכתבו ספרים על התקופה, מדוע אתה סובר שראוי לדייק בעובדות כשאלה אינן בעלות חשיבות להתפתחות הרכבת ובוודאי לא התעופה ?! הקורא רואה בכך חוויה הקשורה לערך הנותנת בו צבע לתקופה. אין רע בכך. אבל הנכון הוא לקשור על ידי קישור בין הערכים ואעשה זאת. אני מזמין אותך לרכוש את הספר של קטינקא "מאז ועד הנה" ויהיה בידך מסמך מלא "עובדות" המסופרות על ידי האיש עצמו ובתקופתו. אני מניח שלא תראה בכך "מחקר מקורי" ותוכל להוסיף אור עובדתי בערכים כמו באר שבע, ירושלים, חיפה רכבת העמק#שיא המהירות ועוד רבים. להקל עליך הנה קישור ראשוני למפתחות [1] . בהצלחה רפול - שיחה 08:35, 3 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
אני לא מפקפק בכשרונו של המהנדס ברוך קטינקא אבל משפט כמו: "קטינקא לקח מדחף ומנוע של מטוס, הניחו על קרונוע, חבש כובע טייסים ויחד עם טייס גרמני 'הטיס' את הרכבת על המסילה לחיפה." מריח כמו צ'יזבט שמספרים לחברה, סיפור לא מדוייק גם אם הוא נכתב על ידי המהנדס עצמו. ראשית לפי התמונה זה לא היה קרונוע אלא קרון שנית הוא 'הטיס' כנראה קרון ולא רכבת על המסילה לחיפה. בנוסף לכך במקצוע ההנדסה מתחילים בתכנון, ואחר כך בדיקתו ורק אחר כך ביצוע מדוקדק ושוב בדיקה. לפי המשפט הנ"ל הפתרון היישום וביצוע הנסיעה של קטינקא נעשה כאילתור במקום בלי שום בדיקות דבר המבייש את מקצועו. לפי התמונה לא סתם הניחו מנוע של מטוס על הקרון אלא המנוע מחוזק היטב לקרון על ידי מבנה מיוחד שכלל גם מיכל דלק למנוע. משפט כזה הוא נחמד בסיפור של מפגש רעים ולא מתאים לאנציקלופדיה.‏Avin שיחה16:52, 26 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 05:55, 14 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

בנין ימק"א בירושלים[עריכת קוד מקור]

ברוך קטינקא זכה ב 1926 במכרז לבנית בנין ימק"א בירושלים ורק אחר כך במכרז לבניית מלון פאלאס. 109.66.81.44 16:41, 29 בספטמבר 2018 (IDT)[תגובה]

אפשר להוסיף את הקישור הבא לדף: youtube. 79.178.69.80 21:18, 20 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]