באר שבע

המונח "ב"ש" מפנה לכאן. לערך העוסק בביטחון שדה, ראו ביטחון מידע.
באר שבע
סמל העיר באר שבע

סמל העיר באר שבע

הסמליל הממותג "באר שבע בירת ההזדמנויות של ישראל"
"ויטע אשל בבאר שבע"
"בירת ההזדמנויות של ישראל"
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה רוביק דנילוביץ'
גובה ממוצע[1] ‎291 מטר
תאריך ייסוד 1900 (העיר החדשה)
סוג יישוב עיר 200,000‏–499,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 215,845 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 9
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.7% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.80 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 1,841 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 130
תחום שיפוט[4] 117,270 דונם
    - דירוג ארצי[2] 32
(למפת באר שבע רגילה)
 
באר שבע
באר שבע
31°15′11″N 34°47′12″E / 31.2531072176703°N 34.7867115597566°E / 31.2531072176703; 34.7867115597566
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
5 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 128
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4214
    - דירוג ארצי[2] 89
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.1%
גילאי 5 - 9 7.9%
גילאי 10 - 14 6.9%
גילאי 15 - 19 6.3%
גילאי 20 - 29 14.2%
גילאי 30 - 44 19.1%
גילאי 45 - 59 15.6%
גילאי 60 - 64 5.6%
גילאי 65 ומעלה 16.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 85
–  יסודיים 58
–  על-יסודיים 48
תלמידים 34,110
 –  יסודי 18,424
 –  על-יסודי 15,686
מספר כיתות 1,443
ממוצע תלמידים לכיתה 25.8
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל באר שבע נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
www.beer-sheva.muni.il

באר שבע היא עיר במחוז הדרום המשמשת כבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב"). היא העיר התשיעית באוכלוסייתה במדינת ישראל והשנייה בגודל אוכלוסייתה במחוז הדרום אחרי אשדוד. שטח השיפוט של באר שבע הוא 117,500 דונם[6], ובשטחה היא השלישית בגודלה בישראל והשניה במחוז הדרום. הוכרזה כעיר בשנת 1906[7]. משמשת כמרכז מטרופולין באר שבע.

העיר שוכנת בצפון הנגב, בקצה המערבי של בקעת באר שבע. בעיר נמצאים אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המרכז הרפואי סורוקה, בית המשפט המחוזי, מפקדת מחוז הדרום של משטרת ישראל, ומפקדת פיקוד הדרום.

בתחום השיפוט המוניציפלי של באר שבע נמצאים כ-38 אחוזים מסך הכפרים הלא מוכרים, ובהם כרבע מתושבי הפזורה הבדואית.

ראש עיריית באר שבע מאז נובמבר 2008 הוא רוביק דנילוביץ'. העיר חברה בארגון הערים פורום ה-15 והיא הדרומית מבין חברות הפורום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – היסטוריה של באר שבע

באר שבע בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

"על-כֵּן, קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם" (בראשית כא, לא).

מקור השם באר שבע שאוב מהמקרא, מתקופת אברהם אבינו. בספר בראשית, נכתב כי אברהם העניק שבעה כבשים לאבימלך מלך גרר, בתמורה לבאר שחפר באזור, וכרת עמו ברית. על כן נקרא המקום באר-שבע. מלבד ספר בראשית, נזכרת באר-שבע גם בספר יהושע, כאחת מהערים המרכזיות השייכות לשבט שמעון[8].

באר שבע בעת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב האנושי הראשון בבאר שבע התקיים בתקופה הכלקוליתית באלף הרביעי לפנה"ס, בשלושה יישובים על גדותיו של נחל באר שבע, הנקראים חורבת צפדי, ביר אבו מטר וחורבת בתר. לא נמצאו עדויות ארכאולוגיות להתיישבות בבקעת באר שבע בתקופת הברונזה, אולם במקרא מוזכרת באר שבע כמקום התיישבות של אברהם ויצחק.

בתקופת הברזל התקיימו שני יישובים באזור, תל באר שבע בו שכן היישוב "שבע", שבו רוכזו מוסדות המינהל והשלטון. ו"באר שבע" שהשתרעה על שטח של כ-30 דונם באזור שבין השוק הבדואי לגדתו הצפונית של נחל באר שבע. במקום נמצאו ממצאים ארכאולוגיים שתוארכו למאה ה-8 לפנה"ס, בהם צלמיות של האלה הכנענית עשתרת, נרות חרס וקנקני אגירה. בספר יהושע באר שבע מוזכרת כאחת מערי שבט שמעון, ומאז מוזכרת פעמים רבות בתנ"ך כעיר הדרומית המשמעותית של ממלכת ישראל בביטוי ”מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע”. בזכות הקשר בין העיר לשלושת האבות: אברהם יצחק ויעקב, מכונה באר שבע "עיר האבות".

בתקופות הרומית עד המוסלמית המוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה ההרודיאנית התקיים בבאר שבע ישוב קטן שעליו הוקם באמצע המאה ה-3 מחנה צבא גדול. שרידי יישוב יהודי שתוארכו למאה הראשונה לספירה התגלו בשכונת הרקפות בצפון העיר[9].

בכתביהם של אוסביוס מקיסריה ושל הירונימוס מהמאה הרביעית מתוארת באר שבע כעיירה ובה חיל משמר רומי. העיר מוזכרת גם במפת מידבא. במהלך התקופה הביזנטית בארץ ישראל נבנו סביב המחנה לפחות שש כנסיות שחלקן היו בשימוש עד התקופה האומיית. במהלך התקופה הרומית והביזנטית התפתחה העיר בצורה ניכרת ושטחי הקבורה בפריפריה של העיר הפכו לאזורי מגורים. תהליך ההתפשטות של העיר בתקופות אלו הגיע לשיאו במאה ה-6. בתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל המשיך השימוש בחלק מהמבנים הביזנטיים, אך הייתה דעיכה איטית של העיר, שהתבטאה בהריסת מבני הציבור והפיכתם למקור חומר גלם לבניה משנית. במחצית השנייה של המאה ה-8 ננטשה העיר[10].

בתקופה העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – באר שבע בתקופה העות'מאנית
באר שבע בשנת 1917

השלטון העות'מאני חידש את היישוב בבאר שבע בסמוך לשנת 1900 מתוך כוונה להגביר את אחיזתו בשולי האימפריה ותוך ניסיון להפוך את הבדואים ליושבי-קבע. באר שבע היא העיר היחידה שתוכננה והוקמה על ידי האימפריה העות'מאנית בכל ארבע מאות שנות שלטונה בארץ ישראל. מיקום העיר נבחר בגבול שלושת המטות הבדואים הגדולים בנגב (עזאזמה, זורבה ומחמדין). בנוסף, במיקום זה היו מי תהום גבוהים, דבר שאיפשר השגת מים ליישוב בקלות יחסית. בשנת 1901 הוקם בית הסראייה. בשנת 1906 הוכרזה באר שבע כעיר בטקס רשמי, שבו נחנך גם המסגד הגדול. רוב התושבים היו ערבים מאזור חברון ועזה ומיעוטם בדואים. בשיאה התגוררו בה כ-1,000 תושבים: כמעט כולם מוסלמים, מעט נוצרים, ויהודים בודדים. במלחמת העולם הראשונה הפכה העיר מרכז לוגיסטי-צבאי חשוב ואוכלוסייתה גדלה פי ארבעה. בקרבתה הוקם שדה התעופה הראשון בארץ ישראל. בנוסף, ב-30 באוקטובר 1915, לאחר תשעה חודשי בנייה, נחנכה תחנת הרכבת שחיברה את העיר דרך "המסילה המזרחית" ללוד ובהמשך התחברה למסילת הרכבת החיג'אזית.

תקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוחות צה"ל נכנסים לבאר שבע, 22 באוקטובר 1948

ב-31 באוקטובר 1917 נכבשה העיר על ידי הכוחות הבריטיים של הגנרל אלנבי בקרב באר שבע. בימי השלטון הבריטי הייתה ביר א-סבע עיר ערבית ועד 1936 חיו בה מספר משפחות יהודיות. על פי מפקד אוכלוסין של שנת 1922 היו בבאר שבע 2,356 תושבים מתוכם 235 נוצרים, 98 יהודים ו-11 דרוזים. על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1931[11] היו בבאר שבע 2,919 תושבים, מהם 2,751 מוסלמים, 152 נוצרים, 11 יהודים ו-5 בהאים. בעיר היו 545 בתים[12]. על פי סקר הכפרים 1945 חיו בה כ-5,570 תושבים[13]. הבריטים מינו לראשות העירייה את השייח' פריח אבו מדין[14], שייח' שבט החנאג'רה, שהיה מהאנשים המשפיעים באוכלוסיית האזור ושימש במלחמת העולם הראשונה כמורה דרך לכוחות הבריטיים. השייח' היה אחד הבדואים הבודדים שגרו אז בעיר. הבריטים המשיכו לפתח את העיר לפי תוכניות בינוי עיר, שתאמו את התוכנית, לפיה בנו הטורקים את העיר. המפורסמת בתוכניות אלו הייתה של הנרי קנדל, משנת 1937.

במדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה העיר בשנת 1950 לערך
צילום אוויר של באר שבע מכיוון דרום מערב, 1968

על פי תוכנית החלוקה של האו"ם, שהתקבלה בהצבעה בכ"ט בנובמבר 1947, העיר הייתה אמורה להיכלל בשטח המדינה הערבית. אך במסגרת מבצע משה, שהיה חלק ממבצע יואב, נכבשה העיר בשעות הצהריים של 21 באוקטובר 1948 על ידי כוחות צה"ל[15] רוב תושבי העיר נמלטו מזרחה, לעבר הרי חברון, ומספר ימים לאחר הכיבוש גורשו כמה מאות התושבים הנותרים לרצועת עזה[16].

מיכאל הנגבי נתמנה למושל הצבאי של העיר[17]. מיד לאחר הכיבוש נמסרה העיר לידי חברת אפיקים בנגב כדי שתפתח את העיר, והיא נוהלה במשותף על יד החברה והמושל הצבאי, שהחלו באכלוס הבתים שניטשו על ידי התושבים הערבים במשוחררי צה"ל ובעולים חדשים, תוך הקפדה שהמתיישבים יהיו בעלי עבודה שיוכלו להתפרנס בה. בעקבות סכסוך בין המתיישבים לחברת "אפיקים בנגב", החברה פורקה וב-26 בפברואר 1950 נערכה במועדון החייל, הישיבה הראשונה של הוועדה העירונית בראשות דוד טוביהו[18].

ביום ראשון, 31 בדצמבר 1950 התקיים טקס חנוכת העיר החדשה במעמדה של שרת העבודה גולדה מאיר[19]. תוכנית בינוי העיר של הנרי קנדל לבאר שבע, שלפיה פיתחו הבריטים את העיר, הוחלפה בשנת 1952 בתוכניתו של אריה שרון[20], שלפיה נבנו השכונות, בשנות החמישים והשישים, כשכל אחת מהן מרוכזת סביב מרכז מסחרי שכונתי. השכונות החדשות נבנו בעיקר מצפון לעיר הטורקית-בריטית, והן קלטו עולים רבים. העיר פותחה על פי תוכנית של "עיר גנים" פרברית בה בתים צמודי קרקע מפוזרים במרחקים גדולים. אך לאחר מכן הוחלט שתוכנית זו לא מתאימה לתנאי הסביבה והאקלים, ובמהרה צופפו השכונות החדשות.

ב-1960 נחנך בית החולים סורוקה. ב-1970 נחנכה בעיר אוניברסיטת הנגב, ששמה הוסב אחר כך לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנות ה-90 עם בוא גל העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר, קיבלה העיר תנופה מחודשת וכמעט הכפילה את שטחה הבנוי ואת אוכלוסייתה.

במהלך מבצע עופרת יצוקה, בדצמבר 2008 נורו לראשונה לעבר העיר רקטות גראד ששוגרו מרצועת עזה. ירי רקטות לעבר העיר התקיים גם לאחר מכן במתקפת הטרור בדרום ישראל, ובמהלך מבצע צוק איתן.

באוקטובר 2015, חתם דנילוביץ' עם ממשלת ישראל על הגדלת יחידות הדיור בעיר במסגרת הסכם גג. במסגרת ההסכם שווקו במשך חמש שנים כ-20,000 יחידות דיור, ברובן ב"מחיר למשתכן". על פי ההסכם, יושקעו בפרויקטים ציבוריים לפיתוח העיר 1.5 מיליארד שקלים חדשים[21].

בשנת 2021 אושרה תוכנית מתאר לבניית 34 אלף יחידות דיור בעיר, התוכנית תוביל להגדלת מספר התושבים שמתגוררים בעיר – ל-400 אלף[22].

גאוגרפיה ואקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחל באר שבע, החוצה את העיר, צחיח ברוב ימות השנה. לעיתים בחורף, לאחר סופת גשם, נראית בו זרימת מים חזקה.

העיר באר שבע נמצאת בחלקה המערבי של בקעת באר שבע[23]. 100 ק"מ מדרום מזרח לתל אביב וכ-65 ק"מ מדרום מערב לירושלים. העיר ממוקמת על מפגש הכבישים 25, 40 ו-60.

רובה של העיר משתרע בשטח הבקעה, עם פני קרקע מישוריים יחסית. השכונות הצפוניות (רמות) נמצאות על האזור הגבעתי של כתף באר שבע. במזרח גובלת באר שבע בבקעת באר שבע, בצפון ובדרום ברכסים גבעיים המתקרבים זה לזה במערב העיר, ובמפתח ביניהם עוברים הנחלים נחל באר שבע בדרום ונחל פטיש בצפון.

שטח העיר כולל שני אגני ניקוז - בצפון נחל פטיש שיובליו העיקריים הם נחל עשן ונחל כובשים, ובדרום נחל באר שבע אליו מתנקזים מתחום העיר נחל כתף (מצפון) ונחל בקע (מדרום).

הקרקע בבקעת באר שבע ובנגב היא אדמת לס, המורכבת מטין ומכמויות קטנות יותר של חרסית וחול המחוברים באופן רופף באמצעות סידן פחמתי. משקע הלס הוא לרוב הומוגני ונקבובי. הגשם לרוב אינו חודר את השכבה העליונה של הלס בגלל תכולת החרסית הגבוהה, שהופכת באופן מהיר לבוץ האטום למים, ועל כן אזורי לס רגישים במיוחד לשיטפונות. הנחל הראשי בבקעת באר שבע הוא נחל באר שבע. בעוד שבקיץ זורמים בו מים מושבים שמקורם בנחל חברון, הוא עשוי להיות מוצף בשיטפונות בחורף.

מבחינת גאוגרפיה עירונית, משמשת באר שבע כמטרופולין. היא מוקפת במספר רב של ישובי לוויין קטנים ממנה, בהם עומר, להבים ומיתר, הערים דימונה, ירוחם ואופקים, בקיבוצים ומושבים רבים, וכן ביישובים בדואיים - העיר רהט, חורה, כסייפה, לקייה, ערערה בנגב, ועוד. כמרכז המנהלתי, התרבותי והתעסוקתי של האזור בולטת בה תופעת היוממות[24].

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים השורר בבאר שבע (שיטת קפן), הוא אקלים צחיח למחצה חם ויבש, עם השפעות של אקלים ים-תיכוני. ההשפעה המדברית ניכרת בהפרשי הטמפרטורות הגדולים בין היום ללילה, ובין הקיץ לחורף. הקיץ חם ויבש והחורף קריר עם גשמים. הגשמים בתקופת הקיץ נדירים ביותר, ואף בחורף הם מועטים ביחס לממוצע במדינת ישראל: כ-204 מילימטרים ב-41 ימי גשם, בממוצע[25].

הפרשי הטמפרטורות הגדולים ביותר הם בתקופת החורף, בין היום ללילה. הטמפרטורות הממוצעות בחודשים דצמבר עד פברואר מגיעות בשעות היום עד 18 מעלות בממוצע, בעוד בלילה יורדות ל-6 מעלות בממוצע. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה בבאר שבע הגיעה למינוס חמש מעלות, ב-31 בינואר 1895. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה בבאר שבע הגיעה ל-46 מעלות, ב-13 ביוני 1933.

תקופות המעבר[26] מתאפיינות במערכות שרביות, ברוחות עזות ובאובך כתוצאה מסופות חול.


אקלים בבאר שבע (נכון לאוגוסט 2011)
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 15.7 18.5 21.1 26.8 29.4 31.3 33.7 32.8 29.6 25.5 20.2 18.1 25.7
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 6.5 8.6 11.3 14.8 15.4 18.8 21.5 20.9 18.5 14.7 12.6 8.9 14.2
משקעים ממוצעים (מ"מ) 49.6 38.4 25.7 12.9 2.7 0 0 0 1.4 15.8 29.7 41.9 204.1
מקור: השירות המטאורולוגי הישראלי[27]

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים בבאר שבע 215,845 תושבים (מקום 9 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.7%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 82.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,347 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[28][29]

מאחר שהן נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והן נתוני רשות האוכלוסין אינם כוללים את מי שלא שינה את כתובתו במשרד הפנים, ומאחר שבאר שבע היא עיר אוניברסיטאית, ניתן להניח כי מספר התושבים המתגוררים בה בפועל גדול יותר משמעותית[30]. בנוסף, בהיותה העיר הגדולה, המפותחת תרבותית, המתועשת והמרכז המנהלי של מחוז הדרום, בולטת בה תופעת היוממות, כאשר מאות אלפים נוספים עובדים בה ונמצאים בה בשעות היום[31][32][33].

סוחרים וקונים ברחוב קק"ל

להלן נתוני התפתחות אוכלוסיית תושבי הקבע בעיר:

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזורי תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבאר שבע שלושה אזורי תעשייה:[34]

  • אזור תעשייה צפון: נמצא ממזרח לבאר שבע, משתרע בצורת סהר מתחנת הרכבת באר שבע צפון בצפונו ועד לכביש 25 במערבו, בין שכונה ג' לתוואי הרכבת. האזור כולל מפעלים מתעשייה קלה ועד כבדה, תחנת רכבת למשאות, משרדים ומרכזי מסחר גדולים. תחנת כיבוי האש האזורית נמצאת במרכז אזור התעשייה.
  • עמק שרה נמצא מדרום לבאר שבע, בין כבישים 40, 25 ו-406. אזור זה כולל בעיקר מפעלי תעשייה. רשמית מחולק לחלקים א' עד ה'
  • קריית יהודית הוא אזור תעשייה קטן הנמצא בדרום העיר ממערב לכביש 406. האזור כולל בעיקר תעשייה קלה, ואת מתחם הבילויים ישפרו פלאנט.

בעבר, אכלסו חלקים מהעיר העתיקה תעשייה קלה (בצלעה הדרום-מזרחית, נקרא גם "מתחם המלאכה"). נכון לראשית המאה ה-21 נותרו עדיין מספר מצומצם של בתי מלאכה בעיר העתיקה, אך רוב מבני התעשייה עומדים נטושים.

פארק ההייטק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 הוקם פארק גב ים נגב שבו פועלות חברות היי-טק, לצד אוניברסיטת בן-גוריון וקריית התקשוב של צה"ל[35]. בעיר פועלות, נכון ל-2021 98 חברות טכנולוגיות, עליה מ-68 בשנת 2015[36], כולל מספר שלוחות של חברות ישראליות בינלאומיות משמעותיות כגון DELL-EMC, רד תקשורת מחשבים, דויטשה טלקום, נס טכנולוגיות, WIX, יבמ ישראל, רפאל, וסייברארק, וכן מספר גופים התומכים בהקמת חברות הזנק. הפארק משתרע על כ-93 דונם ומתוכננים בו 15 בניינים, בשטח כולל של 190,000 מטרים רבועים. סמוך לפארק נמצאת תחנת הרכבת באר שבע צפון. בינואר 2016 נחנך גשר להולכי רגל, "גשר הסליל הכפול", המחבר בין הפארק לתחנה[37].

מרכזים מסחריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרנד קניון, הביג, קניון הנגב, פלאנט, סינמה סיטי, המבנה (וואן פלאזה לשעבר), מול 7, קניון קריית הממשלה, קניון שאול המלך, קניון אביה, מתחם שיזף.

שווקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1905 ועד 2017 פעל בבאר שבע השוק הבדואי[38].

השוק העירוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – השוק העירוני בבאר שבע

בשנת 1961 נחנך שוק של 90 חנויות שנבנה על ידי משקיעים פרטיים בסמוך לעיר העתיקה[39][40]. בשנת 1965 החלה בסמוך "החברה לפיתוח באר שבע" בפיתוח שוק עירוני חדש על שטח של 60 דונם, שכלל גם מתחם חדש לשוק הבדואי[41]. הבנייה התעכבה עקב חפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום, בהן נמצאו שרידים מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל[42]. השוק הבדואי החדש נחנך בשנת 1967[43], ובשנת 1969 נחנך השוק העירוני, הממוקם בסמוך לתחנה המרכזית, בין הרחובות דרך חברון, רמב"ם ובית אשל. השוק משתרע על שטח של כ-38 דונם ובו 622 דוכנים וחנויות בבעלות העירייה (מהם 415 חנויות המוחכרות בהסכמים ארוכי טווח ל-49 שנים).

עד שנת 2000 ניהלה את השוק העירוני "החברה הכלכלית לפיתוח באר שבע בע"מ", שבבעלות העירייה, שהעבירה את ניהול השוק לעמותה של סוחרי השוק. בשנת 2006 פרסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת על ניהול ותחזוקת השוק, בין השאר על גגות האזבסט שהותקנו בו[44].

מוסדות ציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה

אתרים עירוניים וממלכתיים: היכל המשפט באר שבע, בית משפט השלום, קריית הממשלה המחוזית, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, יד לבנים (באר שבע), פיקוד הדרום, מגן דוד אדום (מחוז דרום), בית הלוחם - מחוז דרום.

אתרים ומוסדות חשובים בסביבתה הקרובה של באר שבע: הקריה למחקר גרעיני, בסיס חיל האוויר חצרים, עיר הבה"דים, נאות חובב, באר משאבים, כלא באר שבע.

תרבות ואתרי בילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסטיבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המושל (מוזיאון הנגב לאמנות)

בבאר שבע מתקיימים מספר פסטיבלים, שהבולט ביניהם הוא פסטיבל סמילנסקי המתקיים משנת 2006, פסטיבל רחוב שנתי המתקיים ברחוב סמילנסקי במתחם העיר העתיקה. כמו כן, מתקיימים לילה לבן, פסטיבל הפרינג', פסטיבל הבירה, פסטיבל היין, שני במוזיאון ועוד.

אתרי טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארק נחל באר שבע, נווה מדבר עירוני, פארק הילדים, פארק החייל האוסטרלי, פארק האגדות בבאר שבע, פארק הסופרים, פארק המשחקים רמות, פארק תנועות הנוער, פארק מרמלדה, נגב Zoo (נסגר ב-2022), מדבריום (נפתח ב-2023), שביל סובב באר שבע, מרכז חווידע טבע.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון טרנר, אולם הקונכייה, סקייטפארק באר שבע, בייק פארק באר שבע, המרכז לטניס, מועדון השחמט באר שבע, מוטור סיטי - פארק מוטורי הכולל מסלול מרוצים סגור באורך 2.1 ק"מ.

אתרים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטת חטיבת הנגב, בית אשל, באר אברהם, המסגד הגדול של באר שבע, בית הספר לילדי הבדואים, תחנת הרכבת הטורקית, בית הקברות הצבאי הבריטי, מצבת הזיכרון הטורקית, בית מרקחת הנגב, גשר הרכבת הטורקי.

אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היכל התרבות, הספרייה העירונית, מרכז הצעירים, בית האומנים, הקונסרבטוריון העירוני, תיאטרון באר שבע, תיאטרון הפרינג', עשן הזמן, המשכן לאמנויות הבמה, הסינפונייטה הישראלית באר שבע, להקת המחול קמע, בת-דור באר שבע, תזמורת כלי הנשיפה באר שבע, פורום באר שבע, המרכז לאמנויות באר שבע.

מוזיאונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח, מוזיאון הנגב לאמנות, המרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבע, פארק קרסו למדע, לונדע, מוזיאון סטרומה.

בסביבת באר שבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאון חיל האוויר, דרך הפסלים בחצרים, המוזיאון הפתוח עומר.

שכונות ואתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – באר שבע: שכונות
מדרחוב קרן קיימת לישראל
רחוב "הנוקם" לזכרו של שלום שוורצבארד

באר שבע התפתחה מתוך "העיר העתיקה" שנבנתה בשלהי התקופה העות'מאנית, והיום משמשת בעיקר לצורכי מסחר ותרבות. השכונה הראשונה שנבנתה אחרי מלחמת העצמאות היא שיכון דרום הצמודה לה מדרום. לאחר מכן נבנו רוב השכונות מצפון לעיר העתיקה, וניתנו להם שמות אלפביתיים לפי סדר הקמתן, משכונה א' ועד שכונה י"א (לא כולל ז',ח',י'). שכונה נוספת שנבנתה באותה תקופה היא נווה נוי שנמצאת מדרום לעיר העתיקה, מעבר לנחל באר שבע. משנות ה-90 נוספו לשכונות אלה שכונת רמות, נווה זאב, נאות לון, נחל עשן ונחל בקע.

רובע החדשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרדי חברת Nvidia בעיר, אפריל 2023

רובע החדשנות משלב בין שכונות מגורים ותיקות (ג' וד') לבין אוניברסיטת בן-גוריון, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, פארק גב ים נגב שבו פועלות חברות היי-טק וקריית התקשוב של צה"ל[45].

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד אדריכלות השיכון הציבורי של באר שבע בכללותה אינה ייחודית לעיר (מלבד השכונה ה' לדוגמה שלהלן), מבני הציבורי בעיר, מספר מבני מגורים ושכונה ה' לדוגמה מתייחדים באדריכלות ברוטליסטית. אדריכלות ששמה ניתן לה בהשראת המונח בטון חשוף בצרפתית béton brut. הכוונה מאחורי השם היא אדריכלות "של אמת" החושפת את תוכנה, את הסטרוקטורה שלה ואת חומריה. אדריכלות שייחודית למקום ולאנשים, ואינה תלויה באופנה.

בשנות השישים-שבעים נבנו בבאר שבע מבנים ברוטליסטיים רבים: בית העם, הוסטל לאקדמאים אלטשול, מרכז הנגב, קולנוע אורות, שכונה ה' לדוגמה (כולל שיכון רבע הקילומטר, בית כנסת הכיפה ועוד), מגדל המגירות, בית הפירמידה, השוק העירוני, בית העירייה, אנדרטת חטיבת הנגב, בתי פטיו משותפים בשכונה ב', מבני קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון (שלב א'), מעונות סטודנטים ג', הקונסרבטוריון, בית הכנסת הבבלי, בית יד לבנים, בית חולים ליולדות ומרכז מחקר בקמפוס סורוקה, בניין אשפוז מרכזי, אולם רפי ובניין ויילר ארנו בקמפוס סורוקה.

מדרחוב ויילר ארנו[46]

מבנים אלו, כולל מרקם השטיח והמבנים ההיקפיים של השכונה לדוגמה ייחודיים לבאר שבע, כיוון שהם שילבו בין האתיקה הברוטליסטית הבינלאומית לבין מרכיבים מקומיים ייחודיים המתייחסים לאדריכלות מדברית. הם הושפעו מאדריכלות ערבית מקומית הכוללת את האוהל, הקסבה והבית סביב החצר הפנימית[47][48][49], העמותה לקידום מורשת האדריכלות הברוטליסטית [50] מיסודם של אדר' ד"ר הדס שדר ואדר' עמרי עוז אמר, רואה בריכוז מבני איכותי זה אמצעי להתחדשות עירונית בבאר שבע ושמה לה כמטרה לקדם את ההכרה בבאר שבע כ"בירת הברוטליזם הישראלי".

פארק סיאטל בבאר שבע הנקרא גם "גן סיאטל" על שם העיר התאומה סיאטל בארצות הברית

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
בניין הקונסרבטוריון העירוני בתכנון האדריכל יעקב רכטר
עיריית באר שבע ממעוף הציפור
המשכן לאמנויות הבמה באר שבע ממעוף הציפור
קמפוס באר שבע של המכללה האקדמית להנדסה בנגב

נכון לשנת 2011, בבאר שבע מתגוררים 31,813 תלמידים המתפרשים על 79 בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים בעיר. מספר התלמידים הממוצע לכיתה עומד על 25[51]. על פי נתוני משרד החינוך, נכון ל-ה'תשע"ו אחוז הזכאים לבגרות בעיר עומד על 70.0%, ואחוז הנשירה מבתי הספר הוא 1.3%[52].

מוסדות להשכלה גבוהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבאר שבע פועלת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שהיא אחת מתשע האוניברסיטאות בארץ. לאוניברסיטה יש קמפוסים גם בשדה בוקר ואילת. בבאר שבע יש גם קמפוס של האוניברסיטה הפתוחה. בנוסף, יש בעיר עוד מספר מוסדות להשכלה גבוהה: המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, המכללה הטכנולוגית באר שבע, ישיבת ההסדר בית מוריה, מכללת קיי, המכללה למנהל, גודמן - בית ספר למשחק בנגב, המכון למחקר שימושי, מכללת עתיד אחת מתוך רשת מכללות עתיד.

תנועות נוער בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מועצת הנוער - כפופה למועצת התלמידים והנוער הארצית, והיא הגוף המייצג והנבחר של כל בני ובנות הנוער בעיר. מועצת הנוער העירונית פועלת דרך מחלקת הנוער, למען גיבוש ושילוב בין בתי הספר דרך מועצות התלמידים, קידום תנועות וארגוני הנוער הפועלות בעיר ואחראית למסגרות פנאי משמעותיות לנוער.
  • איגי - ארגון נוער גאה - פעילות התנועה מתקיימת במרכז איגי בבאר שבע
  • אריאל - סניף בנות בשכונת רמות
  • בית"ר - פעילות התנועה מתקיימת בשכונה י"א
  • בנות בתיה - פעילות המתקיימת בעיקר בשבתות, בבתי הספר "בית יעקב".
  • עזרא - פעילות התנועה מתקיימת ב־3 סניפים בשכונת דרום, שכונה ה' ורמות.
  • בני עקיבא - פעילות התנועה פרוסה בשבעה סניפים בעיר: באר שבע מרכז, הנגב, רמות, שאול המלך (סניף של הקהילה האתיופית), נווה זאב, נחל עשן ושכונה ג'
  • הנוער הלאומי - סניף אחד בשכונה ב'
  • הנוער העובד והלומד - פעילות התנועה מתקיימת בחמישה קנים בעיר: קן בארי, קן ט',קן נווה זאב, קן רמות הרכס וקן י"א.
  • הצופים - פעילות התנועה מתרכזת בשלושה שבטים המונים מעל ל-500 חניכים: שבט "ניצני הנגב" (שנה"ב) בשכונה ט', שבט "יואב" בשכונת רמות-הרכס, ברחוב גד טדסקי 9 ושבט "אדם" שהוא השבט הדו לשוני הראשון בארץ ושוכן בשכונה ג'.
  • השומר הצעיר - פעילות התנועה מתקיימת בשני קנים: קן רמות וקן באר שבע מרכז
  • חוגי סיירות של קק"ל ע"ש אורי מימון - הפעילות מתקיימת במקומות שונים בעיר, המשרד נמצא בשכונת נחל עשן
  • חוגי הסיירות של החברה להגנת הטבע - הפעילות מתקיימת במקומות שונים בעיר, המשרד נמצא בעיר העתיקה
  • כנפיים של קרמבו - פעילות בסניף באר שבע במתנ"ס מרגליות בשכונת דרום
  • מכבי צעיר - פעילות התנועה מתקיימת בשני סניפים: סניף רמות וסניף נווה נוי
  • נוע"ם - פעילות התנועה מתקיימת בסניף בשכונה ט'
  • נוער חובב תנ"ך - פעילות הארגון במחוז דרום מתקיימת בשכונה ה'.
  • מש"צים - מדריכי של"ח צעירים
  • מנהיגות מדעית - התוכנית למנהיגות מדעית משלבת לימוד מדעי יחד עם עידוד מנהיגות חברתית ויצירת בסיס איתן להכנסתם של בני נוער רבים ללימודי מדעים פיזיקה ואסטרונומיה תוך העצמה אישית וחברתית. תלמידי כיתות י' – יב' בעלי יכולות למידה ומוטיבציה גבוהה, מדריכים תלמידים מבתי הספר היסודיים בנושאי מדע שונים בשילוב פעילות חברתית חווייתית. בתחומים פיזיקה ואסטרונומיה מתקיימת הפעילות בשיתוף מרכז אילן רמון[53].

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשתיות כבישים בין עירוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גשר הצינורות בפארק נחל באר-שבע
פרישת השדרות המרכזיות בתוך באר שבע
התחנה המרכזית של באר שבע
תחנת הרכבת באר שבע מרכז

את באר שבע חוצים מספר נתיבי תחבורה עיקריים.
כביש 40 / כביש 406
בעבר חצה כביש 40 את העיר באר שבע מדרום לצפון, אך עם סלילת כביש עוקף באר שבע שונה מספרו של קטע הדרך שבין צומת גורל לצומת הנוקדים (הקטע אותו עוקף כביש עוקף באר שבע) לכביש 406. כביש 406 מהווה כיום את הכניסה הצפונית והמרכזית ביותר אל העיר. התוואי שלו עבר בדרך הנשיאים (היום שדרות רגר) בסיומן של שדרות רגר ועם מפגשו עם שדרות דוד טוביהו אשר בתוואי שלו עובר כביש 25. מתאחדים שני התוואים דרומה אל שדרות חכם עד שהם נפרדים; בצומת שבין שדרות חכם, יגאל אלון ודרך אילת. ממשיך כביש 25 אל דרך יגאל אלון וכביש 406 לכיוון דרך אילת.

כביש 25
כביש 25 נכנס אל באר שבע מכיוון צפון מערב. בעבר, עד אשר נסלל מקטע באר שבע-בית קמה, כניסה זו הייתה הכניסה הראשית אל העיר. כיום כניסה זו מהווה את היציאה לערים אופקים נתיבות, שדרות, אשקלון ועוד יישובים הממוקמים צפון מערבית לבאר שבע. כביש 25 ממשיך עם שדרות דוד טוביהו עד איחודו עם כביש 406 לאחר היפרדותם הוא ממשיך דרום מזרחה לכיוון דימונה ומשם עד לצומת הערבה בו הוא נפגש עם כביש 90 (כביש הערבה).

כביש 60
כביש 60, הקרוי בעיר "דרך חברון", יוצא מבאר שבע מכיוון צפון מזרח אל חברון ומשם לירושלים. על אף היותו הדרך הקצרה ביותר מבאר שבע אל ירושלים, אין בו נוסעים רבים מפני שהוא עובר בהר, אינו מפותח ובמיוחד בגלל היותו בתחום הגדה המערבית ובחלק ממקטעי הדרך אף חוצה יישובים פלסטיניים. כביש זה מהווה גם את היציאה מבאר שבע לכיוון ערד וישובים הממוקמים צפון מזרחית לבאר שבע כמו עומר ומיתר.

כביש 2375
כביש זה עובר בתוואי הדרך של שדרות ג'ו אלון ומשם יוצא מהעיר ביציאה צדדית לכיוון חצרים ובסיס חצרים.

כיכרות באר שבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – כיכרות בבאר שבע

בבאר שבע ישנם למעלה מ-250 מעגלי תנועה או בלשון העם כיכרות, כשמרביתם כוללים פיתוח מושקע. לכ-50 מעגלי תנועה אלה יש שם ייחודי והם מקושטים באלמנטים מעוצבים (פסל, מזרקה או גינון מושקע), על ידי אמנים ידועי שם (כיכר הסוסים של מנשה קדישמן, כיכר הטפטפת של ג'רמי לנגפורד). חלק מהכיכרות מנציחות אנשים ידועים, ארגונים בינלאומיים ומקומיים וחלק מציינות אירועים חשובים ומשמשות כאנדרטה. חלק הן כיכרות על שם הערים התאומות של באר שבע וחלק מהכיכרות הן מיזמי מים כמו מזרקה והן חלק ממיזם נווה מדבר עירוני.

כיכרות ידועות הן: כיכר אילן רמון, מטוס פנטום בקרבת בית הספר הטכני של חיל האוויר, כיכר האלופים בסמוך לאולם הקונכייה ובקרבה לאצטדיון טרנר שבו משחקת הפועל באר שבע, כיכר השחמט על שם אליהו לבנט, כיכר ארציאלי (הנבל) בסמוך לקונסרבטוריון העירוני ולהמשכן לאמנויות הבמה באר שבע, כיכר אוסקר לוי (המכללות) נמצאת בין המכללה הטכנולוגית לבין המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון[54][55].

רחובות עיקריים ופריסת הרחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחובות העיר העתיקה, נסללו בידי הטורקים בשתי וערב. מדינת ישראל המשיכה דפוס זה רק בשכונה נוספת - שכונת דרום - וגם זאת לא במדויק. שאר שכונות העיר נבנו, כל אחת, כשלעצמה והרחובות בה תוכננו לפי הטופוגרפיה או גורמים אחרים. ישנם מספר רחובות ראשיים שמקשרים את השכונות. חלקם חוצים את העיר וחלקם יוצרים מעין כבישי טבעת.

  • שדרות רגר (לשעבר הנשיאים) הן למעשה המשכו של כביש 406. הן חוצות את רוב העיר החדשה ומגיעות עד לעיר העתיקה. שדרות אלו עוברות ליד מוסדות ציבור רבים וחשובים.
  • שדרות טוביהו הן המשכו של כביש 25. הן חוצות את העיר ממרכזה במערב עד לקצה הדרום מזרחי שלה.
  • דרך ג'ו אלון היא המשכו של כביש 3557 אל תוך העיר, כמעט עד לעיר העתיקה.
  • שדרות אליהו נאווי וחלק מדרך חברון, הם המשכו של כביש 60, בקטע שהוא בתוך העיר.
    • קטע דרך זה מהווה גם חלק מכביש הטבעת, יחד עם שדרות נפתלי הרץ אימבר, שדרות יגאל ידין, דרך מצדה, קטע משגרות רגר ושדרות דוד בן-גוריון.
    • קטע דרך זה, יחד עם שדרות נפתלי הרץ אימבר וחלק מדרך ג'ו אלון, מהווים חלק מכביש הטבעת החיצוני, יחד עם דרך אילן רמון, רחוב האצ"ל, רחוב הצדיק מירושלים ודרך אביגדור אביטל.

רחובות בולטים נוספים:

אוטובוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז העיר מצויה התחנה המרכזית, המשרתת את תחבורת האוטובוסים הבין עירוניים מאילת ועד כרמיאל.

עד 2003 פעלה בעיר חברת תחבורה עירונית בבעלות העירייה. בשנה שירותי התחבורה בעיר הופרטו, ובמכרז להפעלת הקווים בעיר זכתה חברת האוטובוסים מטרודן שהוקמה לשם כך. החל מ-25 בנובמבר 2016 החליפה אותה חברת דן באר שבע, שלראשונה בישראל מפעילה את כל הקווים ללא תשלום לנהג, אלא רק על ידי מכשירים אוטומטיים לתיקוף, ואף לרכישת כרטיסים או טעינת כרטיסי רב קו.

בסוף 2021 נכנסו לפעילות 15 אוטובוסים מפרקיים תוצרת חברת סולאריס הפולנית, זאת במטרה לתת מענה לקו 12 שהוא העמוס ביותר. בסביבות יולי 2022 נכנס לפעילות הייגר גט"ד נמוך רצפה.

רכבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר שתי תחנות רכבת: תחנת הרכבת באר שבע – מרכז, הסמוכה לתחנת האוטובוסים המרכזית של העיר ותחנת הרכבת באר שבע – צפון / אוניברסיטה, בקרבת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כמו כן, העיר מקושרת במסילות ברזל לארבעה כיוונים:

  1. לכיוון מרכז הארץ דרך קריית גת - פרויקט שדרוג מסילת הדרום שהסתיים בשנת 2012 קיצר את זמן הנסיעה ברכבת מבאר שבע למרכז הארץ וכן איפשר את הגדלת מספר הרכבות הפועלות בקו.
  2. לכיוון מרכז הארץ דרך אשקלון, גם כן במסילה כפולה.
  3. לדימונה במסילה חד כיוונית
  4. לרכבות משא בלבד, קיימת גם מסילה לנאות חובב

בשנת 2016 הוכרז על תחילת התכנון של הרכבת הקלה של באר שבע.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר קיימים מועדוני ספורט: הפועל באר שבע, הפועל באר שבע כדורסל, מכבי באר שבע, מועדון ספורט באר שבע ואס"א באר שבע.

בעיר אצטדיון טרנר המכיל 16,126 מקומות ישיבה מקורים, שנחנך בספטמבר 2015[56], ובו משחקת הפועל באר שבע. האצטדיון הוא חלק מ"קריית ספורט" הממוקמת בצפונה של העיר ושכוללת גם את אולם הקונכייה - היכל ספורט רב תכליתי בן 3,000 מקומות, מתחם מגרשי אימונים ומרכז נופש וספורט[57]. בעיר שכן אצטדיון וסרמיל, שהכיל 13,000 מקומות ישיבה ונהרס בשנת 2019.

הסקייטפארק, ספטמבר 2013

באוגוסט 2013 נחנך סקייטפארק באר שבע לגולשי סקייטבורד ורולרבליידס, בעלות של כ-7.5 מיליון ש"ח, על שטח של כ-2800 מ"ר[58] אליו מצטרף מתחם בייק פארק באר שבע שהוקם בשנת 2018 לרוכבי אופניים על שטח של כ-5 דונם, הכולל בתוכו רחבת החלקה בגודל 2,000 מ"ר עם שלל מסלולים לפיתוח מיומנויות רכיבה[59] וביחד זהו המתחם הגדול בישראל.

אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1953 התקיים מרוץ שליחים הראשון בבאר שבע, 7x1000 מטר מבאר שבע לקיבוץ חצרים ובאר שבע זכתה בגביע. מועדון הפועל באר שבע באתלטיקה נוסד בשנת 1962 ובשנת 1966 הוכשר מסלול הריצה הראשון באצטדיון העירוני. המועדון הביא לעיר הישגים רבים. האתלטים הבולטים היו: חנה שזיפי, אלופה ושיאנית ישראל ואסיה בריצות ל-800 ול-1500 מטר, שאול לדני, שיאן עולם בהליכה תחרותית, נחשב לבכיר ההלכים בישראל בכל הזמנים, רבקה קוגמן, אלופת ישראל בריצות ל-100 מטר ול-200 מטר. בשנות ה-80 זכה באליפות ישראל יוסי גולינסקי בקפיצה לרוחק ובקפיצה משולשת. בשנת 1986 הוקמה קבוצת מכבי באר שבע באתלטיקה. האתלטים הבולטים היו: שגית סגל, אלופת ישראל בהדיפת כדור ברזל ועופר גרשון, אלוף ישראל בזריקת דיסקוס. מועדון אתלטיקה מכבי בני הנגב באר שבע, הוקם בעיר דימונה בשם מכבי בני הנגב דימונה וכלל ספורטאים מדימונה, מיתר, להבים, ירוחם ובאר שבע. בשנת 2001 נדד המועדון לבאר שבע והפך למרכז הפעילות של האתלטיקה בבאר שבע והדרום עד כה (2012). המועדון מתמחה במקצועות הזריקה והדיפה ומרבית אלופי ישראל ושיאני ישראל משתייכים למועדון: סיוון ג'אן, יבגניה זבולוטני, איתמר לוי, ויקטור זגינאיקו ועשהאל ארד, בריצות: אנסטסיה קירילוב, טטיאנה אדמנקו.

היאבקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באר שבע זכתה באלופי ישראל רבים בענף היאבקות. כבר בשנות ה-60 זכה ג'קי אזולאי מספר רב של פעמים באליפות ישראל בהיאבקות. הענף בבאר שבע זכה בהישגים בינלאומיים עם הגעתו של המאמן דוד נטיס בשנת 1975. בשנות ה-80 שלטה הפועל באר שבע בענף בישראל באופן מוחלט. הבולטים במתאבקים היו: מוריס ציציאשווילי, אלוף העולם לקדטים (1981), בני מגרילישווילי, סגן אלוף העולם לקדטים (1982), משה בן-סימון, סגן אלוף עולם לקדטים (1983), מאור צחנסקי, אלוף העולם לקדטים (1985), אליהו חריטון, אלוף המכביה (1988), אבן ברנשטיין מקום תשיעי באולימפיאדת סיאול (1988), גיל חננשווילי רביעי באליפות העולם (1987), גיורא איבשין - שני באליפות העולם (1987), אריק מנדיל סגן אלוף עולם לקדטים (1989) וגוצ'ה ציציאשווילי אלוף עולם (2003), מקום חמישי באולימפיאדת אטלנטה (1996) ומקום שישי באולימפיאדת סידני (2000)[60].

ג'ודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-60, הקים מוריס סמדג'ה את מועדון הג'ודו הראשון בבאר שבע. המועדון פעל בבית הפועל בשכונה ב' ואחר כך עבר למועדון "נירים" בשכונה ד'. בנו, אורן, זכה במדליית ארד אולימפית (ברצלונה 1992), והיה לספורטאי הישראלי השני שזוכה במדליה אולימפית. המועדון מוציא אלופות ואלופי ישראל רבים, ביניהם משה פונטי שהשתתף במשחקים האולימפיים (לוס אנג'לס 1984), מאמן נבחרת ישראל, יושב ראש איגוד הג'ודו בישראל וחבר הדירקטוריון ובהנהלת איגוד הג'ודו האירופי.

התעמלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-70 זכו מתעמלים מקבוצת הפועל באר שבע באליפויות ישראל בהדרכת יהודה קפלן. רון קפלן השתתף באולימפיאדת ברצלונה (1992) ובאליפויות עולם בהתעמלות. מאיר חסקו ועוזי רחמים השתתפו אף הם באליפויות עולם בהתעמלות.

כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הפועל באר שבע

בשנת 1949 הוקמה קבוצת הכדורגל הפועל באר שבע. הקבוצה זכתה חמש פעמים באליפות ישראל (1975, 1976, 2016, 2017 ו-2018) שלוש פעמים בגביע המדינה (1997, 2020 ו-2022), בארבעה גביעי טוטו (שלושה לליגת העל ואחד לליגה הלאומית) וארבע פעמים בגביע אלוף האלופים.

קבוצות נוספות בבאר שבע הן מכבי באר שבע ומועדון ספורט באר שבע (לשעבר בית"ר באר שבע) המשחקות בליגות הנמוכות.

כדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת הכדורסל גברים של הפועל באר שבע משחקת בליגת העל בכדורסל. הפועל באר שבע אסא משחקת בליגה ב' נגב.

קבוצת אס"א באר שבע היא קבוצת הנשים של העיר, משחקת בליגה ארצית דרום ובליגת המכללות.

שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1978 הוקם בבאר שבע מועדון השחייה הפועל באר שבע שפעל עד שנת 1982. פעילותו חודשה בשנת 1987. המועדון לא זכה להישגים ארציים משמעותיים, אך מספר שחיינים שהתחילו את דרכם במועדון, קבעו שיאים ישראלים וזכו באליפויות ישראל בשחייה, כששחו במועדונים אחרים. בין שחיינים אלה ניתן למנות את ברק עטר, שימש קפטן נבחרת ישראל בשחייה בשנים 1992-1989, שקד זרוצקי ואנפיסה חסדן.

בבאר שבע מתקיימת ליגה למקומות עבודה בשחייה, משנת 2000 למאסטרס (שחיינים מבוגרים שאינם מקצועניים).

שחמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבאר שבע קיים מועדון שחמט גדול, שהוקם בשנת 1973 על ידי אליהו לבנט. המועדון נחשב לאחד ממועדוני השחמט הטובים בישראל. המועדון זכה באליפויות ישראל רבות וייצג את ישראל בתחרויות בינלאומיות. במועדון משחקים 8 רבי-אמנים (האחוז הגבוה ביותר של רבי אמנים לנפש בעולם). רבי-האמנים נכון לעונת הליגה ב-2013 הם: אלון גרינפלד, אלכסנדר חוזמן, מיכאל רויז, מקסים רודשטיין, יבגני פוסטני, תמיר נבאתי, איליה חמלניקר ומרק צייטלין. בשנת 2005 אירחה העיר את "מונדיאל השחמט", גמר הגביע העולמי לנבחרות.

באר שבע היא העיר בעלת המספר הגבוה ביותר בעולם של מאסטרים בשחמט, ביחס לאוכלוסיית העיר[61].

ענפים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר פעילה אגודת הטניס שולחן הגדולה בישראל, הפועל "חובטי אריה" באר שבע. האגודה הוקמה בשנת 1973 והיא מיוצגת בליגות הגברים, הנשים והנוער על ידי 17 קבוצות תחרותיות. שחקני האגודה משתייכים באופן קבוע לסגלי נבחרות ישראל ומייצגים את ישראל באליפויות אירופה ואליפויות העולם.

באר-שבע בלאק סווארם משחקת בליגת הפוטבול הישראלית. קבוצת הבייסבול המקומית היא באר שבע ברייבס[62]. אס"א קאמלס היא הקבוצה המקומית ברוגבי[63].

קבוצת לקרוס באר שבע היא הקבוצה המובילה בישראל בענף זה. הקבוצה זכתה באליפות המדינה לגברים בשנים 2016 ו-2017. אס"א בן-גוריון באר שבע היא הקבוצה המקומית בכדוריד.

ראשי העירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט הכניסה לפארק גן סיאטל
פארק סיאטל בבאר שבע הנקרא גם "גן סיאטל" על שם העיר התאומה סיאטל

לבאר שבע יש קשרים עם 13 ערים תאומות ומחוז אחד ברחבי העולם:[64]

הערים אדיס אבבה, אוני, וופרטל, ליון, מונטריאול וקלוז'-נאפוקה, מונצחות בכיכרות ברחבי העיר. רובן נמצאות בשדרות הערים התאומות ובקרבתו.

באר שבע בלילה
מראה העיר מתל באר שבע
באר-שבע בלילה
שכונות העיר החדשות מאנדרטת חטיבת הנגב

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-26 בדצמבר 2023.
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ אכרזת באר שבע (שינוי תחום העירייה) (תיקון), התשס"ז-2007, מתוך קובץ התקנות מדינת ישראל עמ' 1130, אוגוסט 2007
  7. ^ בימי השלטון העות'מאני
  8. ^ באר שבע, באתר תנ"ך הרצוג
  9. ^ אלמוג בן זכרי, עדויות להתיישבות של יהודים בב"ש מלפני כ-2,000 שנים התגלו בעיר, באתר הארץ, 4 באפריל 2019
  10. ^ פטר פביאן, באר שבע בתקופות הרומית עד האסלאמית הקדומה, באתר רשות העתיקות
  11. ^ מפת באר שבע, 1930, באתר הוכנה ע"י מחלקת המדידות של ממשלת המנדט. אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
  12. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עמ' 494-493
  13. ^ נתוני סקר האוכלוסין המנדטורי
  14. ^ באר שבע - בירת הנגב, אתר טיולי
  15. ^ מירב הלפרין, דובר צה"ל מודיע-ההודעות שליוו את חיינו, תל אביב: הוצאת ידיעות ספרים, 2011, עמ' 13.
  16. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 294.
  17. ^ ש. פינס, לא נוותר על הנגב, דבר, 24 באוקטובר 1948
  18. ^ א. חלילי, ישיבה חגיגית ראשונה של עיריית באר שבע, דבר, 27 בפברואר 1950
  19. ^ מצעד גדול של פועלים בחג ההסתדרות בבאר שבע, דבר, 2 בינואר 1951
  20. ^ באר שבע, מעיר למטרופולין, אדר׳ יוספה דברה, האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף, עמוד 22 אוקטובר 2014, גיליון 5(הקישור אינו פעיל, 11.6.2021)
  21. ^ אילנה קוריאל, הסכם גג בבאר שבע: 20 אלף דירות ב-5 שנים, באתר ynet, 6 באוקטובר 2015
  22. ^ גיא נרדי, ‏אושרה תוכנית המתאר של באר שבע: תוספת של 400 אלף תושבים, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2021
  23. ^ https://deshe.org.il/survey/סובב-באר-שבע/
  24. ^ יהודה גרדוס ושבתאי דובר, שינויים בתפיסת המדבר – גישות חדשות לפיתוח הנגב, בתוך הפרסום תמורות בגאוגרפיה של ישראל, משרד החינוך והתרבות, 1991 .(הקישור אינו פעיל, 28.03.2018)
  25. ^ לשם השוואה, בתל אביב ובחיפה יש ממוצע שנתי של 585 מ"מ, ובירושלים 554 מ"מ.
  26. ^ (בין החורף לקיץ ובין הקיץ לחורף)
  27. ^ מידע אקלימי רב שנתי, באתר השירות המטאורולוגי הישראלי (עדכון אחרון: אוגוסט 2011)
  28. ^ פרופיל באר שבע באתר הלמ"ס
  29. ^ משה פריאל, רשות האוכלוסין: בבאר שבע מתגוררים 205,588 תושבים, באתר nrg‏, 13 במאי 2011
  30. ^ כ-20,000 סטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וכ-20,000 סטודנטים במוסדות הנוספים להשכלה גבוהה בעיר: המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, המכללה הטכנולוגית בבאר שבע, מכללת קיי, המכללה למנהל, גודמן - בית ספר למשחק בנגב, מכללת ספיר, ועוד.
  31. ^ אופירה גל, היישובים בנגב ובאר שבע, הספרייה הווירטואלית של מטח
  32. ^ מטרופולין באר שבע - תוכנית מתאר מחוזית, משרד הפנים, 2011(הקישור אינו פעיל, 28.03.2018)
  33. ^ למ"ס 2015, [1], למס 2015
  34. ^ https://www.beer-sheva.muni.il/Business/BusinessInitiative/pages/ezoreitaasia.aspx
  35. ^ התכנית להקמת רובע חדשנות במרכז העיר באר שבע, באתר רשות מקרקעי ישראל, 22 בינואר 2020
  36. ^ עידן ארץ, ‏בירת ההייטק: בת"א יש יותר חברות מאשר ב־9 הערים שאחריה, ביחד, באתר גלובס, 7 ביוני 2022
  37. ^ מיכאל יעקובסון, עושה עיניים: הגשר לפארק הטכנולוגי בבאר שבע, באתר Xnet‏, 27 בנובמבר 2011
  38. ^ אתר למנויים בלבד אלמוג בן זכרי, 112 שנה לאחר פתיחתו, השוק הבדואי בבאר שבע ייסגר, באתר הארץ, 19 בפברואר 2017
  39. ^ נחנך שוק חדש בבאר שבע, דבר, 19 באפריל 1961
  40. ^ שוק קמעונאי חדש בבאר שבע, על המשמר, 17 באפריל 1961
  41. ^ תכניות לפיתוח באר־שבע, הצופה, 17 במרץ 1965
  42. ^ שרידים מהתקופה הביזאנטית נתגלו בחפירות בבאר־ שבע, מעריב, 30 בנובמבר 1965
  43. ^ השוק הבדואי החדש נפתח היום בבאר שבע, מעריב, 13 באפריל 1967
  44. ^ שווקים וירידים - ניהול ופיקוח
  45. ^ התכנית להקמת רובע חדשנות במרכז העיר באר שבע, באתר רשות מקרקעי ישראל, 22 בינואר 2020
  46. ^ מדרחוב להנצחת ויילר ארנו, על תרומתו אולם לקמפוס סורוקה בבאר שבע, ישראל
  47. ^ "באר שבע: אדריכלות ברוטליסטית ונאו- ברוטליסטית" מאת הדס שדר בהוצאת מרכז הבאוהאוס (2014). צילומים עכשוויים של שי אפשטיין
  48. ^ "באר שבע – צמיחתה של עיר: ארכיטקטורה בבאר שבע – ציוני דרך של ישראליות" בהוצאת מוזיאון הנגב לאומנות (2008)
  49. ^ מכת שמש - תערוכה אומנותית בנושא של הצלמים אומנים גבריאל בן נאים וגלעד אופיר 2014, אוצרים: הדס שדר, עמרי עוז אמר וערן טמיר טאוויל.
  50. ^ העמותה לקידום מורשת האדריכלות הברוטליסטית
  51. ^ פרופיל באר שבע באתר הלמ"ס
  52. ^ חדשות 2, ‏אחוזי הזכאות לבגרות: פערים גדולים בין המרכז לפריפריה, באתר ‏מאקו‏, 22 באוגוסט 2012
  53. ^ תנועות הנוער, באתר כיוונים - החברה לתרבות הפנאי באר שבע
  54. ^ קרן צוריאל הררי, ימינה בדולפין, שמאלה בחליל, באתר כלכליסט, 23 במרץ 2019
  55. ^ איליה יגורוב, 7 כיכרות 7 סיפורים, אתר באר שבע נט, 12 בינואר 2020
  56. ^ יגאל ברמן, ‏ברקת: אנחנו רוצים להגשים חלומות לאוהדים שלנו, באתר ONE‏, 21 בספטמבר 2015
  57. ^ קריית הספורט, החברה הכלכלית לפיתוח באר שבע(הקישור אינו פעיל, 28.03.2018)
  58. ^ יעקב לוי, חדש בבאר שבע: מתחם סקייט-פארק גדול, באתר mynet‏ באר שבע, 11 באוגוסט 2013
  59. ^ בייק פארק: מתחם אקסטרים לאופניים נפתח בבאר שבע(הקישור אינו פעיל, 11.6.2021), באתר באר שבע סיטי, 23 באוגוסט 2018
  60. ^ אריה רפפורט, היאבקות בבאר שבע, הסיפורים שמאחורי הספורט, טור הספורט בדרום' אריה רפפורט, 23 בנובמבר 2013
  61. ^ "Beersheba Masters Kings, Knights, Pawns", Los Angeles Times http://articles.latimes.com/2005/jan/30/news/adfg-ichess30], 30 January 2005]
  62. ^ חני טבק, מביאים את הבייסבול לדרון, באתר האגודה הישראלית לבייסבול
  63. ^ עיריית באר שבע, דוח שנתי מס' 11 לפי חוק חופש המידע - עמ' 34
  64. ^ קשרים בינלאומיים של העיר באר-שבע