באר שבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הדף "ב"ש" מפנה לכאן. לערך העוסק בביטחון שדה, ראו ביטחון מידע.

באר שבע (בערבית: بئر السبع) היא עיר במחוז הדרום. היא העיר השביעית באוכלוסייתה במדינת ישראל, והשניה בגודל שטחה. העיר שוכנת בצפון הנגב, ומכונה בשם "בירת הנגב" בשל היותה העיר המרכזית והגדולה ביותר באזור.

שטח השיפוט של באר שבע הוא השני בגודלו בישראל - 117,500 דונם (אחרי ירושלים)^[1]. בעיר נמצאים אוניברסיטת בן-גוריון, בית החולים סורוקה, תיאטרון באר שבע, הסינפונייטה הישראלית באר שבע, בית משפט מחוזי, השוק הבדואי ואנדרטת חטיבת הנגב של הפסל דני קרוון.

ראש העיר הנוכחי הוא רוביק דנילוביץ' אשר נבחר בבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 2008.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 1.1 באר שבע בתנ"ך 1.2 עד מלחמת העצמאות 1.3 מלחמת העצמאות 1.4 לאחר קום המדינה 2 העיר כיום 2.1 אוכלוסייה 2.2 שכונות 2.2.1 העיר העתיקה 2.2.2 המרכז האזרחי 2.2.3 שכונה א' 2.2.4 שכונה ב' 2.2.5 שכונה ג' 2.2.6 שכונה ד' 2.2.7 שכונה ה' 2.2.8 שכונה ו' 2.2.9 שכונה ט' 2.2.10 נאות לון 2.2.11 נווה זאב 2.2.12 נווה נוי 2.2.13 נחל בקע 2.2.14 נחל עשן (נווה מנחם) 2.2.15 רמות 2.2.16 שכונה י"א 2.2.17 שכונת דרום 2.3 רחובות עיקריים 3 אתרים ומוסדות בעיר 3.1 אתרים עירוניים וממלכתיים 3.2 אתרים היסטוריים 3.3 אתרים ומוסדות תרבות 3.4 מוסדות השכלה גבוהה 4 תחבורה 5 ספורט 6 ערים תאומות 7 תצלום אווירי של העיר 8 לקריאה נוספת 9 קישורים חיצוניים 10 הערות שוליים

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] באר שבע בתנ"ך

מקור שמה של העיר הוא במקרא, בספר בראשית (כ"א כ"ח-ל"א), שם מסופר כי אברהם הוכיח את אבימלך מלך גרר, על הבאר שנגזלה ממנו על ידי אנשיו. אבימלך לקח מאברהם את "שבע כבשות הצאן", לעדות כי הבאר אכן שייכת לאברהם, והשניים כרתו ברית במקום: "על כן קרא למקום ההוא באר שבע, כי שם נשבעו שניהם".

בספר יהושע י"ט באר שבע מוזכרת כאחת מערי שבט שמעון. באר שבע המקראית, המזוהה היום עם תל באר שבע שנמצא מצפון מזרח לעיר, הוכרזה בשנת 2005 כאתר מורשת עולמית בידי אונסק"ו. מיקומה של הבאר המזוהה עם סיפור אברהם, באתר הקרוי באר אברהם, באזור השוק העירוני בימינו.

[עריכה] עד מלחמת העצמאות

אין עדויות ליישוב העיר בתקופת בית שני.

בסוף תקופת השלטון הרומי ובתקופה הביזנטית התקיים יישוב בבאר שבע ששרידיו נמצאים באזור השוק העירוני של היום. בכתביהם של אוסביוס מקיסריה ושל הירונימוס מהמאה הרביעית מתוארת כעיירה ובה חיל משמר רומי ^[2]. העיר מוזכרת גם במפת מידבא. עם הכיבוש הערבי שוב ננטשה העיר.

היישוב בבאר שבע חודש על ידי השלטון העות'מאני בשנת 1900. העיר נבנתה לפי תוכניותיהם של שני מהנדסים ערבים, סייד אפנדי אלנשאשיבי ורג'ב אלנשאשיבי ושני מהנדסים אירופאים (גרמני ושווייצרי) בתבנית של שתי וערב, כאשר רק המסגד הגדול שפונה לכיוון מכה משבש דפוס זה. בשיאה היו בה כ-1000 תושבים: כמעט כולם מוסלמים, מעט נוצרים, ויהודים בודדים.

במלחמת העולם הראשונה הייתה העיר מרכז צבאי חשוב. בשנת 1915 אף הגיעה אליה מסילת הרכבת שהמשיכה דרומה והייתה אמורה להגיע עד לקרבת תעלת סואץ אותה קיוו הצבאות הטורקי והגרמני לכבוש. לשם כך נבנה הגשר הרכבת הטורקי על נחל באר שבע שהוא אחד מסמלי העיר. בבנייתו השתתפו גם פועלים יהודיים שכמה מהם נהרגו בהפצצה של חיל האוויר הבריטי. ב31 באוקטובר 1917 העיר נכבשה על ידי הכוחות הבריטיים של הגנרל אלנבי אחרי כישלונות חוזרים ונשנים בהבקעת הקו העות'מאני באזור עזה. בקרב בלטו הפרשים הקלים האוסטרליים, והוא נחשב לקרב הרכוב הגדול האחרון בהיסטוריה. בבאר שבע שוכן בית קברות צבאי לחללי מלחמת העולם הראשונה שבו קברים של חיילים בריטים, אוסטרלים וניו זילנדים, לידו נחנכה בשנת 2002 אנדרטה לזכר החיילים העות'מאניים.

בימי השלטון הבריטי הייתה באר שבע עיר ערבית בת כ-3000 תושבים, אולם עד 1936 חיו בה מספר משפחות יהודיות. על פי תוכנית החלוקה של האו"ם העיר הייתה אמורה להיכלל בשטח המדינה הערבית.

[עריכה] מלחמת העצמאות

במלחמת העצמאות, יום אחד אחרי הכרזת המדינה, השתלט הצבא המצרי על העיר וקבע בו את מפקדתו. במבצע משה, שהיה חלק ממבצע יואב, נע בהסתר טור רכוב של צה"ל, שכלל את חטיבה 8 ואת הגדוד השביעי של הפלמ"ח מחטיבת הנגב, מצומת קסטינה, דרך שובל, והתקיף עם שחר ה-21 באוקטובר את העיר. ההתקפה שבוצעה ממספר אגפים הפתיעה את הכוח המגן ולאחר מספר שעות קרב נכנעה מפקדת העיר ששכנה בתחנת המשטרה ותושבי העיר נמלטו. ב-20 בנובמבר הגיעו לעיר לאונרד ברנשטיין והתזמורת הפילהרמונית הישראלית להופיע בפני החיילים. [2]

מיד עם שוך הקרבות החל איכלוס הבתים שניטשו על ידי התושבים הערבים בעולים חדשים ובמשוחררי צה"ל.

[עריכה] לאחר קום המדינה

בשנות ה-50 החלה בניית העיר החדשה מצפון לעיר הטורקית המשמשת ברובה כמרכז מסחרי. ביום ראשון, 31.12.1950 התקיים טקס חנוכת העיר במעמדה של שרת העבודה גולדה מאיר. העיר קלטה עולים רבים, ונבנתה על פי תוכנית של "עיר גנים" פרברית בה בתים צמודי קרקע מפוזרים במרחקים גדולים. אך תוכנית זו לא התאימה לתנאי הסביבה והאקלים, ובמהרה צופפו השכונות החדשות. ב-1960 נחנך בית החולים סורוקה (בתכנון האדריכלים אברהם יסקי ואמנון אלכסדרוני), וב-1970 אוניברסיטת הנגב, ששמה הוסב אחר כך לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ב-1973 הוקמו תיאטרון באר שבע והסינפונייטה העירונית. ב-1979 ביקר בעיר נשיא מצרים אנואר סאדאת. בשנות ה-90 עם בוא גל העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר, קיבלה העיר תנופה מחודשת וכמעט הכפילה את שטחה הבנוי ואת אוכלוסייתה.

במהלך מבצע עופרת יצוקה, החל מדצמבר 2008 נורו לעבר העיר רקטות גראד ששוגרו מרצועת עזה.

[עריכה] העיר כיום

[עריכה] אוכלוסייה

שנה	אוכלוסייה
1948	כ-3,000
1955	20,500
1961	43,500
1972	85,300
1983	110,800
1995	152,800
2005	185,100
2009	213,100

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2008, יש בבאר שבע 187,500 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.7%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2007, העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ז (2006/2007) היה 56.5%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2006 היה 5,304 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,466 ש"ח).

[עריכה] שכונות

[עריכה] העיר העתיקה

האזור של באר שבע העות'מאנית והמנדטורית מכונה כיום "העיר העתיקה" (על אף שהיא הוקמה בראשית המחצית הראשונה של המאה העשרים). מבין כ-350 המבנים שנותרו מהתקופה העות'מאנית והמנדטורית, בולטים המסגד הגדול של באר שבע, שאחרי קום המדינה הפך למוזיאון באר שבע, ננטש בשל מצבו הרעוע בשנות ה-90 וכיום נמצא במרכזה של מחלוקת ציבורית ומשפטית; בית המושל הסמוך לו, שאחרי קום המדינה ועד לשנות ה-70 שימש כבית העיריה וכיום משמש כמוזיאון באר שבע לאומנות; בית הסראייה, שמשמש כיום את המשטרה; ביתו של קצין המחוז בשנות ה-30, עארף אל-עארף; ו"בית הספר לילדי הבדואים" ששימש אחר קום המדינה כ"בית החייל" ו"בית קצין העיר", ואמור להפוך פארק מדע לנוער.

אחרי קום המדינה, והקמת שכונות המגורים מצפון לעיר העתיקה הפך האזור למרכז המסחר והעסקים של העיר. בתים רבים נהרסו ובמקומם הוקמו פסאז'ים ומבני חנויות מודרניים. בשנות ה-80 הפך רחוב קק"ל, במרכז האזור למדרחוב, פעולה שזכתה להצלחה רבה בתחילת דרכה. עם הקמת קניון הנגב בשנות ה-90, ומרכזי הקניות הפתוחים הגדולים בשנות ה-2000 ירד קרנה של העיר העתיקה כאזור מסחרי.

בשנות ה-60 וה-70 נעשה ניסיון ראשון, על ידי זכריה לירז להפוך חלק מהעיר העתיקה לאזור של תרבות ובילויים, במיוחד סביב רחוב סמילנסקי, שרוב הבתים בו מלפני קום המדינה נשתמרו. בעשורים שאחר כך פעילות זאת דעכה. מאז תחילת שנות ה-2000 נעשה ניסיון מחודש להפוך את האזור למוקד תרבותי. רחוב סמילנסקי חודש והפך למוקד של פסטיבלים והופעות רחוב, בסמוך לו נבנה "מרכז הצעירים", ובית המושל שופץ והפך למוזיאון לאומנות.

כיום החלו לראשונה לעבוד על תוכניות הרואות בעיר העתיקה יחידה אחת שלימה ומטרתן היא לתעוד, לשמר וליצור פיתוח כולל של העיר העתיקה (ולא של חלקים ממנה, כפי שנעשה עד כה), דבר אשר יבטיח לעיר מרכז היסטורי ורב שייתרום לרב-גוניותה של בירת הנגב. בשכונה נימצא סניף באר שבע והדרום של "האגודה", מרכז של קהילת אגודת הלהט"ב.

[עריכה] המרכז האזרחי

מצוי מצפון מערב לעיר העתיקה, ממזרח לשכונה א' ומדרום לשכונה ג'. המרכז כולל בין השאר את בית העיריה, קניון הנגב, תחנת האוטובוסים המרכזית, תחנת הרכבת באר שבע מרכז, בניין בתי המשפט, קריית הממשלה בית ההסתדרות וכמה מרכזי קניות. באזור שוכנים גם "בית העם" ששימש את תיאטרון באר שבע והיכל התרבות של ההסתדרות. בעבר שכן בו גם "קולנוע קרן" שנהרס ובמקומו הוקם מגדל מגורים.

[עריכה] שכונה א'

השכונה נמצאת צפונית לעיר העתיקה, דרומית לשכונה ב', מזרחית לשכונה ה' ומערבית למרכז האזרחי. השכונה הוקמה כשיכון בשנות החמישים לעולים חדשים, בעיקר ממרוקו, מעיראק, מתימן ומהודו. בתחילת שנות התשעים קלטה עולים רבים מהעלייה מחבר העמים.

בסוף שנות התשעים זכתה השכונה הוותיקה (שכוללת הרבה דירות עמידר ועמיגור) לשיפור במצבה בעקבות בניית מרכז הרמב"ם בדרומה, שאליו עברו עשרות זוגות צעירים. בשכונה פועלים שני בתי ספר יסודיים (ממלכתי ודתי), בית ספר על תיכוני ממלכתי, וכן המכללה להנדסה ע"ש סמי שמעון, מרכז קניות, בית חב"ד (סניף עירוני), מתנ"ס ובית מד"א עירוני.

בשכונה זו נמצא אחד מסמלי העיר, בית הכנסת העיראקי הגדול. גם בית כנסת סטרומה נמצא בה. עם יוצאי השכונה נמנים שלום אביטן ויעקב אילון.

[עריכה] שכונה ב'

השכונה נמצאת מצפון לשכונה א', מדרום לשכונה ד', ממזרח לשכונה ה', וממערב לשכונה ג'. השכונה הוקמה כשיכון בשנות החמישים. השיכון יושב בתחילתו על ידי עולים בעיקר מפולין, ממצרים וממרוקו. בשנות השישים קלט השיכון גם עלייה מלוב. בשנות השבעים נקלטו עולים מרוסיה ומגאורגיה. בשנות התשעים מעט עולים ממדינות חבר העמים עברו לשכונה. השכונה מתאפיינת כיום בעיקר באוכלוסייה מזדקנת וסטודנטים רבים הלומדים באוניברסיטת בן-גוריון ובמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון. בשכונה קיים מתנ"ס, בית ספר יסודי ובית ספר על יסודי. נמצאים בה שלושה מסמלי העיר, הקונסרבטוריון העירוני, הספרייה העירונית ומועדון השחמט העירוני (שזכה לשם עולמי).

[עריכה] שכונה ג'

שכונה ג' נמצאת ממזרח לשכונות ב' ו-א'. השכונה הוקמה כשיכון בשנות החמישים, בתחילתה קלטה השכונה עולים מרומניה, מעיראק, ממרוקו, מלוב ומתוניס. בשנות השמונים קלטה השכונה כמות גדולה של עולים מאתיופיה ובשנות התשעים גם עולים מחבר העמים. סטודנטים רבים מתגוררים בשכונה ג'(עקב קרבתה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב).

בשכונה פועל מתנ"ס, מרכז הקניות הגדול ביותר בבאר שבע , מרכז קליטה, קופת חולים מחוזית, בנייני משרדים גבוהים, בית מדעים לנוער, שלושה בתי ספר יסודיים (אחד דתי ושניים ממלכתיים) ושני בתי ספר על יסודיים.

בשכונה נמצא בניין העירייה, ותיכון עירוני מקיף א' על שם פועה מנצ'ל, המקיף הראשון במדינה. תחנת הרכבת באר שבע צפון ממוקמת אף היא בשכונה ג' - בצמוד לאוניברסיטת בן-גוריון ולמעונות הסטודנטים. מרבית בתי השכונה הנם יחידות צמודות קרקע עם גינות בחצרות הבתים, או בניינים בעלי שתיים עד שלוש קומות, בשנים האחרונות יש מגמה פרטית של פינוי-בינוי בלתי מתוכנן ובשכונה החלו להופיע גם בתים בני 8 ו-9 קומות.

[עריכה] שכונה ד'

ערך מורחב – שכונה ד' (באר שבע)

נמצאת מצפון לשכונה ב' ומזרחית לשכונה ו'. זו השכונה הגדולה בבאר שבע. והיא מחולקת לשלושה חלקים: ד' דרום, ד' צפון, וד' מזרח (הידועה גם כשכונת ו' הישנה)

עד שנות ה-70, כשנסללה הכניסה החדשה לעיר מצפון, השכונה הייתה בשולי העיר. היא אוכלסה בעולים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, והפכה במידה רבה למוקד לפשיעה. בשולי השכונה נמצאת אוניברסיטת בן-גוריון שמשפיעה מאז הקמת הקמפוס שלה שם על השכונה.

[עריכה] שכונה ה'

ערך מורחב – שכונה ה' (באר שבע)

שכונה ה' שבבאר שבע נמצא צפונית לשכונה א', דרומית לשכונה ד', מערבית לשכונה ב' ומזרחית לשכונה י"א. שכונה ה' הוקמה כשיכון בסוף שנות השישים שיושב בעיקר על ידי עולים מברית המועצות. בשכונה ממוקם מבנה ה"מחוז" של הנוער העובד והלומד - מרכז הדרכה אזורי של התנועה.בשכונה זו ממוקם קן של השומר הצעיר במקלט בני אור, קרוב למקיף ג'.

[עריכה] שכונה ו'

בשכונה ו' יש מספר בתי ספר ("מאיר", "מצפה", "תומר", "רעים", "נווה במדבר" ובית הספר "ניצנים"), קניון אביה, בית הכנסת שבו-בנים של יוצאי אתיופיה.

[עריכה] שכונה ט'

נמצאת ממערב לשכונה ה', מצפון לשכונות נוה זאב ודרום, ממזרח לנאות לון ומדרום לשכונה י"א. השכונה הוקמה בשנות השבעים, יושבה תחילה בעיקר על ידי עובדי קמ"ג, עולים דרום אמריקאים, תושבים שפונו משכונה ד', וחלק מתושבי העיר המבוססים שיצאו מהשכונות הוותיקות האחרות. פרק זמן קצר לאחר הקמתה החלה להתפתח בשכונה קהילה של המגזר הדתי לאומי בשיטת ה"חבר מביא חבר". השכונה נחשבת לאחת השכונות הטובות בעיר. בשכונה פועל מתנ"ס, קן מרכזי של תנועת הנוער העובד והלומד, בית ספר על יסודי ממלכתי(מקיף ו' על שם "קוהל") וארבעה בתי ספר יסודיים ("נתיבי עם" שהוא דתי-ממלכתי; "יובלים", "אשכול" ו"מולדת" שהם בתי"ס ממלכתיים).

[עריכה] נאות לון

שכונת בתים פרטיים (קוטג'ים, ווילות ובתים דו משפחתיים) במערב באר שבע. גבולות: ממזרח: שכונה ט', ממערב: הקאנטרי קלאב, מדרום: שכונות נווה זאב - חצרים, מצפון: שכונה יא'. בשכונה מספר בתי כנסת, בית חב"ד, בית ספר יסודי, ובמרכזה מרכז מסחרי, פארק ומגרשי כדורסל, טניס וכדורגל. "יער לון", שעל שמו נקראת השכונה, צמוד לה וגולש לתוכה. במקור, השכונה הייתה אמורה להיבנות בסמוך יותר לכביש המוביל למוזיאון חיל האוויר, אך ההחלטה שונתה והוחלט להעתיק את מיקומה לתוך תחומי העיר ובסמוך לשכונות אחרות, כנראה עקב בעלות מע"צ על הכביש המוביל למוזיאון ולבסיס חצרים , והימצאותה של מזבלה עירונית גדולה באזור המתוכנן.בשכונה נמצא בית ספר "נאות לון".תושבי השכונה נמצאים במעמד סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה.

[עריכה] נווה זאב

מדובר בשכונה מהחדשות בבאר שבע, היא מהווה כרבע מאוכלוסיית העיר. בשכונה רוב הבנייה מבוססת על בניינים רבי קומות, קוטג'ים ודופלקסים. חלק נכבד מחלקה הישן יותר של השכונה (ששמה הוא "נאות חצרים", ששימש בעבר כאתר חירום לעליות הגדולות שהגיעו ארצה בתחילת שנות ה-90) מורכב מבתים השייכים לחברת "עמידר" והוא אוכלס בעיקר בעולים ממדינות חבר העמים. חלקה החדש יותר של השכונה (סוף שנות ה-90 ושנות ה-2000) מאוכלס על ידי אוכלוסייה מבוססת יותר. בשכונה בית ספר תיכון (ע"ש רגר) ושני בתי ספר יסודיים ("יחדיו" ו"נווה-שלום"). בשכונה פועל קן (סניף) של הנוער העובד והלומד הרחוב המרכזי בשכונה זו הוא יוהנה ז'בוטינסקי. ברחוב זה ישנו סניף דואר וממוקמות עשרות חנויות המשמשות את תושבי השכונה. כמו כן, בשכונה נבנה כעת מרכז מסחרי גדול על רחובה הראשי.

[עריכה] נווה נוי

ערך מורחב – נווה נוי

השכונה ממוקמת מדרום ל"עיר העתיקה" של באר שבע, במזרח סמוכה לכביש 25 וצפונית מזרחית לשכונת נחל בקע. שכונת נווה נוי הוקמה בתחילת שנות החמישים על פי גישת עיר גנים בתכנון העיר באר שבע כשכונת גנים נוספת לאלו שקדמו לה (שכונות א' עד ה')‏‏^[3]. המיוחד בשכונה זו היה בנייה חד קומתית עם חלקות של חצי דונם (דו משפחתיים על דונם אחד) ששימשו כמשקי עזר. תחילה יושב המקום כמעברה על ידי עולים ממרוקו ומתוניס ונקראה בכינוי "מעברת משקי עזר" או "מעברת משק עזר" במשך הזמן וביוזמה מקומית עם תום תקופת המעברות נשאר השם "משק עזר" ואחר כך גם "נווה נוי" שזה שמה של השכונה היום. עד שנות השמונים, הייתה השכונה מחוברת לעיר רק בכביש אחד ובו גשר אירי שחצה את נחל באר שבע. וכך, בעת שטפון בנחל, הייתה השכונה מנותקת מהעיר. שכונה זו היא ציורית באופיה ובנויה בעיקר מבתים פרטיים קטנים, קוטגי'ם ווילות. במקום מוקם בעבר סניף של גלידה מונטנה שכלל גם מסעדה ומתקנים לצעירים ופעוטות. המקום זכה להצלחה גדולה בשנות ה-70 וה-80 אך נסגר לקראת סוף שנות ה-90. באותו אזור גם מוקמה בעבר גם חוות הסוסים העירונית, שהיום הועברה לקרבת צומת דימונה. בשכונה עדיין פועלות מסעדות ומקומות בילוי, וכן קן (סניף) של הנוער העובד והלומד, וכמו כן השכונה נמצאת בקרבת הכביש המוביל לעיר העתיקה, ובנוסף בקרבת קריית יהודית - אתר גדול ובו בתי מלאכה, מוסכים, אולמי אירועים, ומרכז מסחרי גדול.

[עריכה] נחל בקע

נחל בקע נמצאת דרומית לנווה נוי ונקראת על שם הנחל הסמוך.
הוקמה בתחילת שנות התשעים כאתר מגורים זמני, הגדול בישראל (2308 יחידות דיור).
אתר המגורים יושב בתחילתו על ידי עולים מברית המועצות שעלו כחלק מהעלייה מחבר העמים בשנות התשעים, לאחר מכן הוכר האתר כשכונה ונבנו בו יחידות דיור קבועות.
באמצע שנות התשעים עברו לשכונה עולים מבוססים מחבר העמים (בעיקר מאזור הקווקז) בראשות איוון פוצקי ושפרו את מצבה. בעקבות העלייה ברמה הסוציו-אקונומית בשכונה והרחוב הדובר רוסית שבה עברו אליה הן עולים והן משפחות ותיקות והיום היא מגוונת מבחינה דמוגרפית, אם כי עדיין בולט חלקם של היהודים הקווקזים.
בשכונה קיים בית חב"ד, "בית למדע ועמדה" של "הנוער העובד והלומד", מתנ"ס, מרכז ליהדות הקווקז .

[עריכה] נחל עשן (נווה מנחם)

השכונה ממוקמת בקצה המערבי של העיר, וגובלת במזרחה בשכונה י"א. זו שכונה חדשה יחסית. בניגוד לרוב העיר, השכונה מורכבת בעיקר מבתים פרטיים ובניני דירות מטופחים. בשכונה מצויים בין השאר- בית ספר תיכון, מספר גני ילדים, מרכז לזהירות בדרכים ומתנ"ס. בנחל עשן יש בעיקר בתי קרקע, יש 2 בתי ספר יסודיים [נווה מנחם והיובל] ובית ספר תיכון [מקיף טוביהו]. בשכונה יש פארקים ברוב הרחובות.

בשכונה קיים "בית למדע ועמדה" של "הנוער העובד והלומד".

[עריכה] רמות

שכונת רמות היא מהגדולות בעיר והעשירות בעיר והיא נמצאת בחלק הצפוני של באר שבע. מלכתחילה השכונה נבנתה כמענה לישובי הלוויין, עם בתים צמודי קרקע ולבעלי חתך סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה. אך רמות מורכבת מכמה אזורים, כל אחד מהם לבדו בגודל של שכונה, ועם מאפיינים שונים. ברמות א' (הנודע גם כרמות הישנה) הקרוב יותר לאוניברסיטה יש לא מעט עובדי מוסד זה ואקדמאים. ברמות ב'(ידועה גם כרמות החדשה) לעומת זה יש עשרות מגדלי בתים גבוהים, והאוכלוסייה בו מעורבת. יש ביקורת על העדר תכנון באזור רמות ב'. ברמות האנדרטה, האזור הקרוב ביותר לאנדרטת חטיבת הנגב, מרבית הבתים פרטיים אך נבנו גם כמה בתי דירות, באזור זה הושקע הרבה בתכנון ויש בו פארקים יפים ומטופחים ופינות משחק רבות.
ברמות קיימים כארבעה בתי-ספר יסודיים ("בן-גוריון" "רמות" "אפיקים בנגב" ו"רכסים"- שנפתח ללימודים בספטמבר 2008 )ובית ספר תיכון ("מקיף ז' על שם ניומן"). בשכונה פועל קן (סניף) של תנועת הנוער העובד והלומד וכמו כן פועל קן (סניף) של תנועת השומר הצעיר קרוב לבית הספר התיכון.

[עריכה] שכונה י"א

השכונה נמצאת דרום-מזרחית לנחל עשן (נוה-מנחם), ממערב לשכונה ו' החדשה ומצפון לשכונה ט'.

השכונה נקראת לעתים רחוקות רמות ספיר, אך רק במפות ובשלטים לצד השם י"א ששגור בפי תושבי באר שבע.

השכונה הוקמה בשנות השמונים כשיכון לקליטת עולים מאתיופיה, במהלך שנות התשעים קלטה השכונה גם עולים מחבר העמים ועברו אליה תושבים מהשכונות הוותיקות יותר של העיר.
בשכונה נמצאת הקרייה החרדית של באר שבע.

בשכונה פועלים שני קניונים, חמישה בתי ספר יסודיים, בית ספר על יסודי, מקיף ע"ש יצחק רבין, קופת חולים קן (סניף) של הנוער העובד והלומד ומתנ"ס.

בשנת 2008 נחנך בשכונה פארק החייל האוסטרלי, פארק המנציח את החיילים האוסטרלים אשר כבשו את העיר במלחמת העולם הראשונה.

[עריכה] שכונת דרום

השכונה היא חלק מנוף "העיר העתיקה" שהייתה קיימת לפני כיבוש העיר בשנת 1948. רוב המבנים בשכונה נבנו על ידי השלטון הע'ותמאני בסביבות שנת 1900, חלקם בתי מידות מפוארים בהם התגוררו מושלי העיר ופרנסיה. בשיאה גרו בה כ-3,000 תושבים, רובם מוסלמים.

שכונת דרום הוותה בעבר את הקצה הדרומי של העיר. עם התפתחות העיר והקמת שכונות חדשות הפכה שכונת דרום לשכונה במיקום מרכזי בעיר, כאשר היא מקשרת את החלק הישן (העיר העתיקה) עם החלק החדש של באר שבע - שכונות נאות חצרים ונווה זאב, למשל.

תושבי שכונת דרום הוותיקים היו בעיקר יוצאי מרוקו ותוניס שקיבלו דירות במקום מעמידר לאחר פינוי המעברות בהם התגוררו עם עלייתם ארצה. עם השנים ובמיוחד בעשור האחרון קבלה השכונה תפנית לטובה כאשר בתי השכונה שופצו ושוקמו, חלקם במסגרת פרויקט שיקום שכונות, חלקם מתקציבי התיירות של העיריה וחלקם באופן פרטי על ידי התושבים. בשנים האחרונות הופכת שכונת דרום משכונת דירות עמידר לשכונת וילות, תהליך שעדיין לא הושלם.

אוכלוסיית השכונה כיום מורכבת בעיקר מקשישים שגרו בשכונה עוד מהיוסדה, אך בניגוד לעבר מתגוררים בה כיום גם זוגות צעירים שבנו ושיפצו דירות, וכן סטודנטים ששוכרים בתים ודירות באזור.

בשכונת דרום פועל מתנ"ס מרגליות אשר מקיים חוגים ופעילויות שונות לכלל תושבי השכונה. המתנ"ס הוא מהפעילים בעיר ונותן מענה אף לתושבים משכונות אחרות בעיר. כמו כן נמצא בשכונה זו סניף באר שבע והדרום של אגודת הלהט"ב, המשמש מרכז לקהילת הלהט"ב באזור הנגב.

המסגד המרהיב המצוי בשכונה הוא המסגד היחיד בבאר שבע, כיום אינו פעיל והוא מהווה חלק ממתחם מוזיאון הנגב. כמו כן מצוי במתחם בית יציב בשכונה בית קברות צבאי לחללי מלחמת העולם הראשונה שבו קבורים חיילים בריטים, אוסטרלים וניו זילנדים שנפלו בקרב על כיבוש העיר באוקטובר 1917.

[עריכה] רחובות עיקריים

• דרך חברון (באר שבע)
• דרך מצדה
• שדרות טוביהו
• מדרחוב קרן קיימת לישראל
• המדרחוב
• הרמב"ם
• שדרות רגר (לשעבר הנשיאים)

[עריכה] אתרים ומוסדות בעיר

[עריכה] אתרים עירוניים וממלכתיים בית המשפט המחוזי (מחוז דרום) בית משפט השלום המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה יד לבנים פיקוד דרום מגן דוד אדום (מחוז דרום)

[עריכה] אתרים היסטוריים בית אשל באר אברהם המסגד הגדול של באר שבע תחנת הרכבת הטורקית בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע מצבת הזיכרון הטורקית בבאר שבע בית מרקחת הנגב גשר הרכבת הטורקי על נחל באר שבע

[עריכה] אתרים ומוסדות תרבות היכל התרבות באר שבע הספרייה העירונית מוזיאון הנגב הקונסרבטוריון העירוני תיאטרון באר שבע משכן הפיס לאמנויות הבמה הסינפונייטה הישראלית באר שבע המרכז העירוני לאמנות המחול באר שבע (בת דור באר שבע) להקת קמע

[עריכה] מוסדות השכלה גבוהה אוניברסיטת בן-גוריון המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון המכללה הטכנולוגית מכללת קיי המכללה למנהל בית הספר לאומנויות הבמה האוניברסיטה הפתוחה המכון למחקר שימושי

[עריכה] תחבורה

בעיר פועלת שתי תחנות רכבת, מרכז וצפון-אוניברסיטה. וכן תחנת אוטובוסים מרכזית.

[עריכה] ספורט

בעיר שוכן האצטדיון העירוני אצטדיון וסרמיל שהוא האצטדיון החמישי בגודלו בארץ, ובו משחקות הפועל ומכבי באר שבע. לאגודת "הפועל באר שבע" תחומי עיסוק רבים כמו כדורסל והאבקות כמו כן מועדוני הספורט אס"א באר שבע, אס"א קאמלס ומ.ס באר שבע פעילים בעיר.

[עריכה] ערים תאומות

לבאר שבע יש קשרים עם 11 ערים תאומות ומחוז אחד ברחבי העולם:

מחוז רודנהיים, גרמניה אדיס אבבה, אתיופיה אדנה, טורקיה אוני, גאורגיה וופרטל, גרמניה וויניפג, קנדה

לה פלאטה, ארגנטינה ליון, צרפת ניש, סרביה סיאטל, ארצות הברית פרמטה, אוסטרליה קלוז'-נאפוקה, רומניה

[עריכה] תצלום אווירי של העיר

[עריכה] לקריאה נוספת

• זאב וילנאי, באר שבע - עיר אבות ובנים, הוצאת אריאל, תשכ"ז, (מהדורה שנייה) תשמ"ב.
• יהודה גרדוס ואליהו שטרן (עורכים), ספר באר שבע, הוצאת כתר, 1979.
• איתן כהן, באר שבע - העיר הרביעית, הוצאת כרמל, 2006.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: באר שבע

• אתר העיריה
• מפת העיר באר שבע
• באר שבע במרכז המידע להתיישבות בנגב
• שילוב מפה וצילומי אוויר - אתר ymap.
• באר שבע, באנציקלופדיית המקרא של "גשר"
• מתוך "העיר הרביעית", ספרו של איתן כהן על באר שבע, כרמל 2006
• תיירות בבאר שבע - מתוך אתר מדרשת שדה בוקר
• מבנים ואתרי התיישבות היסטוריים בבאר שבע - מתוך אתר המועצה לשימור אתרים, באר שבע והדרום

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ ראו הערה בדבר שטח שיפוט העיריה, קטגוריית הנדסה ותשתיות, אתר העיר
2. ^ באר שבע, אנציקלופדיה בריטניקה 1911 [1]
3. ^ ‏מאה שנה לבאר שבע החדשה ראו סעיף תכנון

ראשי עיריית באר שבע
דוד טוביהו זאב זריזי אליהו נאוי משה זילברמן יצחק רגר דוד בונפלד יעקב טרנר רוביק דנילוביץ' 1950 - 1961 1961 - 1963 1963 - 1986 1986 - 1989 1989 - 1997 1997 - 1998 1998 - 2008 2008 -

מחוז הדרום
ערים	אופקים · אילת · אשדוד · אשקלון · באר שבע · דימונה · נתיבות · ערד · קריית גת · קריית מלאכי · רהט · שדרות
מועצות מקומיות	חורה · ירוחם · כסייפה · להבים · לקיה · מיתר · מצפה רמון · עומר · ערערה-בנגב · רמת חובב · שגב-שלום · תל שבע
מועצות אזוריות	אבו בסמה · אשכול · באר טוביה · בני שמעון · הערבה התיכונה · חבל אילות · חוף אשקלון · יואב · לכיש · מרחבים · רמת נגב · שדות נגב · שער הנגב · שפיר · תמר