באר שבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "ב"ש" מפנה לכאן. לערך העוסק בביטחון שדה, ראו ביטחון מידע.
באר שבע
BeershebaEmblem.svg

סמל העיר באר שבע

בניין עיריית באר שבע
שם בערבית بئر السبع
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה רוביק דנילוביץ'
גובה ממוצע ‎260‏ מטר
תאריך ייסוד 1900 (העיר החדשה)
סוג יישוב עיר בעלת 100 - 200 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 197,269 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.4%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 1,679 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 117,500 דונם
מיקום באר שבע
באר שבע
באר שבע
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4302
פרופיל באר שבע נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.beer-sheva.muni.il

באר שבעערבית: بئر السبع) היא עיר במחוז הדרום. היא העיר השביעית באוכלוסייתה במדינת ישראל, והשנייה בשטחה (אחרי ירושלים). שטח השיפוט של באר שבע הוא 117,500 דונם.‏[1] הוכרזה כעיר[2] בשנת 1906.

העיר שוכנת בצפון הנגב, למרגלות הר חברון ומכונה בשם "בירת הנגב" בשל היותה העיר המרכזית והגדולה ביותר באזור. בעיר נמצאים אוניברסיטת בן-גוריון, בית החולים סורוקה, תיאטרון באר שבע, הסינפונייטה הישראלית באר שבע, בית משפט מחוזי, השוק הבדואי, ואנדרטת חטיבת הנגב.

בתחום השיפוט המוניציפלי של באר שבע נמצאים כ-38 אחוזים מסך הכפרים הלא מוכרים, שהם כרבע מתושבי הפזורה הבדואית.

ראש עיריית באר שבע מאז נובמבר 2008 הוא רוביק דנילוביץ'. העיר חברה בארגון הערים פורום ה-15 והיא הדרומית מבין חברות הפורום.

באר שבע במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – תל באר שבע, באר אברהם

מקור שמה של העיר הוא במקרא,‏[3] שם מסופר כי אברהם הוכיח את אבימלך מלך גרר, על הבאר שנגזלה ממנו על ידי עבדיו. השניים כרתו ברית במקום:

וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית. וַיַּצֵּב אַבְרָהָם אֶת-שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן לְבַדְּהֶן. וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל-אַבְרָהָם: מָה הֵנָּה שֶׁבַע כְּבָשֹׂת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ לְבַדָּנָה. וַיֹּאמֶר כִּי אֶת-שֶׁבַע כְּבָשֹׂת תִּקַּח מִיָּדִי, בַּעֲבוּר תִּהְיֶה-לִּי לְעֵדָה כִּי חָפַרְתִּי אֶת-הַבְּאֵר הַזֹּאת. עַל-כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע, כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם.
וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר-צְבָאוֹ וַיָּשֻׁבוּ אֶל-אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא-שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם.

ספר בראשית, פרק כ"א, פסוקים כ"ז-ל"ג
יצחק כורת ברית עם אבימלך, בעוד עבדי יצחק ורועי גרר מתווכחים על הבארות.

גם יצחק כרת שם ברית עם אבימלך, באותו יום אמרו לו עבדיו כי מצאו באר:

וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת-בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר-קָרָא לָהֶן אָבִיו... וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם-רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם...
וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע. וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ אַל-תִּירָא כִּי-אִתְּךָ אָנֹכִי וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת-זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי. וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה' וַיֶּט-שָׁם אָהֳלוֹ וַיִּכְרוּ-שָׁם עַבְדֵי-יִצְחָק בְּאֵר.
וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר-צְבָאוֹ... וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ. וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְאָחִיו וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם.
וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל-אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ מָצָאנוּ מָיִם. וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה עַל-כֵּן שֵׁם-הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוקים י"ח-ל"ג

באר שבע נזכרת עוד פעמים רבות במקרא.‏[4] בספר יהושע באר שבע מוזכרת כאחת מערי שבט שמעון, ומאז מוזכרת פעמים רבות כעיר הדרומית המשמעותית של ממלכת ישראל בביטוי "מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע" .‏[5] גם צביה, אימו של יואש מלך יהודה נולדה בבאר שבע.‏[6]

בעבר היה מקובל לזהות את באר שבע המקראית עם תל באר שבע שממזרח לעיר. בעקבות חפירות ארכיאולוגיות שנערכו בבאר שבע עצמה, כיום יש המזהים אותה[דרושה הבהרה] עם יישוב שהתקיים באזור העיר העתיקה במאה השמינית לפני הספירה.‏[7]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של באר שבע

בסוף תקופת השלטון הרומי ובתקופה הביזנטית התקיים יישוב בבאר שבע ששרידיו נמצאים באזור השוק העירוני של היום. בכתביהם של אוסביוס מקיסריה ושל הירונימוס מהמאה הרביעית מתוארת כעיירה ובה חיל משמר רומי .‏[8] העיר מוזכרת גם במפת מידבא. עם הכיבוש הערבי שוב ננטשה העיר.

בתקופה העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באר שבע בשנת 1917

השלטון העות'מאני חידש את היישוב בבאר שבע בסמוך לשנת 1900 מתוך כוונה להגביר את אחיזתו בשולי האימפריה ותוך ניסיון להפוך את הבדואים ליושבי-קבע. מיקום העיר נבחר בגבול שלושת המטות הבדואים הגדולים בנגב (עזאזמה, זורבה ומחמדין), בנוסף, במיקום זה היו מי תהום גבוהים, דבר שאיפשר השגת מים ליישוב בקלות יחסית. בשנת 1901 הוקם בית הסראייה, מבנה בן שתי קומות, במטרה להשיג שליטה טובה יותר על הבדואים באזור, להפחית את מעשי השוד ולמנוע סכסוכים בקרב הבדואים. המבנה שימש בראשיתו גם כתחנת משטרה. העיר החדשה נקראה ביר א-סבע (ערבית:بئر السبع) והוקמה על הגדה הצפונית של נחל באר שבע.

העיר נבנתה כ-5 קילומטרים מערבית ליישוב העתיק, לפי תוכניותיהם של שני מהנדסים ערבים, סייד אפנדי אלנשאשיבי ורג'ב אלנשאשיבי ושני מהנדסים אירופאים (גרמני ושווייצרי) בתבנית בעלת סגנון מודרני של רחובות במתווה שתי וערב,‏[9] כאשר רק המסגד הגדול שפונה לכיוון מכה משבש דפוס זה. כל בתי העיר נבנו מחומרים מקומיים והיו חד-קומתיים. בשנת 1906 הוכרזה באר שבע כעיר בטקס רשמי, שבו נחנך גם המסגד הגדול. באותה שנה הוקמו בה בית הסראיה וכיתה ללימודי דת לילדים בדואים.‏[10] רוב התושבים היו ערבים מאזור חברון ועזה ומיעוטם בדואים. בשיאה התגוררו בה כ-1,000 תושבים: כמעט כולם מוסלמים, מעט נוצרים, ויהודים בודדים.

במלחמת העולם הראשונה הפכה העיר מרכז לוגיסטי-צבאי חשוב ואוכלוסייתה גדלה פי ארבעה. בקרבתה הוקם שדה התעופה הראשון בארץ ישראל. בנוסף, ב-30 באוקטובר 1915, לאחר תשעה חודשי בנייה, נחנכה תחנת הרכבת שחיברה את העיר דרך "מסילת הדרום" ללוד ובהמשך התחברה למסילת הרכבת החיג'אזית. באירוע זה נכח אחמד ג'מאל פאשה וכן פקידים עות'מאנים בכירים נוספים. המסילה תוכננה להמשיך דרומה ולהגיע עד לקרבת תעלת סואץ, אותה קיוו הצבאות הטורקי והגרמני לכבוש, אולם לא נבנתה עד תומה. לשם כך נבנה גשר הרכבת הטורקי על נחל באר שבע שהוא אחד מסמלי העיר.‏[11] בבנייתו השתתפו גם פועלים יהודיים שכמה מהם נהרגו בהפצצה של חיל האוויר הבריטי. הפיתוח המואץ בזמן המלחמה כלל גם התקנת תאורה חשמלית, בניית בתי מרחץ, בית חרושת לקרח ובית דפוס‏[12].

תקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוחות צה"ל נכנסים לבאר שבע, 22 באוקטובר 1948
ליאונרד ברנשטיין מנגן עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בפני חיילים בקונצרט פתוח בבאר שבע, 1948

על פי תוכנית החלוקה של האו"ם העיר הייתה אמורה להיכלל בשטח המדינה הערבית.

ב-31 באוקטובר 1917 העיר נכבשה על ידי הכוחות הבריטיים של הגנרל אלנבי אחרי כישלונות חוזרים ונשנים בהבקעת הקו העות'מאני באזור עזה. בקרב בלטו הפרשים הקלים האוסטרליים, והוא נחשב לקרב הרכוב הגדול האחרון בהיסטוריה. בבאר שבע שוכן בית קברות צבאי לחללי מלחמת העולם הראשונה שבו קברים של חיילים בריטים, אוסטרלים וניו זילנדים, לידו נחנכה בשנת 2002 אנדרטה לזכר החיילים העות'מאניים.

אחרי כיבוש רפיח ב-1917 בנו הבריטים מסילה ברוחב תקני מרפיח אל באר שבע. קו זה נחנך במאי אותה שנה. עם תום מלחמת העולם הראשונה, הייתה באר שבע מחוברת בשתי מסילות, אחת צרה אל לוד והשנייה תקנית אל רפיח וממנה דרומה למצרים וצפונה ללוד ולחיפה. המסילה לרפיח הייתה פעילה עד שנת 1927 ואז נפסקה גם בה תנועת הרכבות מכיוון שלא הייתה לה הצדקה כלכלית.

ב-16 בנובמבר 1920 הגיע הנציב העליון הרברט סמואל לביקור ממלכתי בבאר שבע. הטקס נערך ברחבה שליד בית הספר לילדי הבדואים.

בימי השלטון הבריטי הייתה ביר א-סבע עיר ערבית ועד 1936 חיו בה מספר משפחות יהודיות. על פי מפקד אוכלוסין של שנת 1922 היו בבאר שבע 2,356 תושבים מתוכם 235 נוצרים, 98 יהודים ו-11 דרוזים. על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1931 היו בבאר שבע 2,959 תושבים, מהם 2,751 מוסלמים, 152 נוצרים, 11 יהודים ו-5 בהאים. בעיר היו 545 בתים.‏[13] על פי סקר הכפרים 1945 חיו בה כ-5,570 תושבים.‏[14] הבריטים מינו לראשות העירייה את השיח' פריח אבו מדין,‏[15] שיח' שבט החנאג'רה, שהיה מהאנשים המשפיעים באוכלוסיית האזור ושימש במלחמת העולם הראשונה כמורה דרך לכוחות הבריטיים. השיח' היה אחד הבדואים הבודדים שגרו אז בעיר.

מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך פלישת הצבא המצרי לארץ ישראל במלחמת העצמאות, השתלטו על העיר ב-19 במאי 1948 שני גדודים של האחים המוסלמים, שחלקם נותר בעיר וחלקם המשיכו דרך חברון לעבר ירושלים. במסגרת "מבצע משה", שהיה חלק ממבצע יואב, הטיל מפקד חזית הדרום, האלוף יגאל אלון, את כיבוש העיר על חטיבת הנגב, בפיקוד נחום שריג, בתגבור גדודים 82 ו-89 מחטיבה 8. כיבוש העיר נקבע ל-20 באוקטובר 1948. בהתאם לתוכנית הפציצו מטוסי בי-17 את העיר לפני התאריך המיועד, אולם ההתקפה על העיר החלה רק בשחר ה-21 באוקטובר. אז החלה הרעשה ארטילרית על העיר מכמה כיוונים והחלו התקפות הסחה משוריינות. את ההבקעה לשטח המבוצר הובילה מחלקת הפריצה של גדוד 9. לאחר שהשתלטה על השכונה החדשה, שהייתה חלק מהמערך המבוצר, חדרה לעיר פלוגת "הקומנדו הצרפתי", שטיהרה את השטח הבנוי של העיר והתקדמה עד סמוך לבניין המשטרה שבו הייתה ממוקמת מפקדת הצבא המצרי. בשעה 09:00 נכנע המפקד המצרי לאחר שנורו פגזי נ"ט מתותח שהיה מוצב על זחל, לעבר בניין המשטרה. בשעות הצהריים של יום ה-21 באוקטובר נכבשה העיר,‏[16] ומיכאל הנגבי נתמנה למושל הצבאי של העיר.‏[17] ב-20 בנובמבר הגיעו לעיר לאונרד ברנשטיין והתזמורת הפילהרמונית הישראלית להופיע בפני החיילים‏[18] זמן קצר לאחר כיבוש העיר הוקם בה בית חולים צבאי זמני שנוהל על ידי חיל רפואה. לאחר המלחמה החל אכלוס הבתים שניטשו על ידי התושבים הערבים במשוחררי צה"ל ובעולים חדשים.

לאחר קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה העיר בשנת 1950 לערך

בחודש אוקטובר 1949 הועבר בית החולים הצבאי לידי ההסתדרות הציונית הדסה והפך בכך לבית חולים אזרחי. בנוסף הוקמה מרפאה של קופת חולים ביישוב.

ב-26 בפברואר 1950 נערכה במועדון החייל, הישיבה הראשונה של הוועדה העירונית בראשות דוד טוביהו, בהשתתפות שר הפנים חיים משה שפירא ונציגי הממשלה. את הישיבה פתח המושל הצבאי רב סרן מיכאל הנגבי‏[19]

ביום ראשון, 31 בדצמבר 1950 התקיים טקס חנוכת העיר החדשה במעמדה של שרת העבודה גולדה מאיר.‏[20] העיר החדשה נבנתה מצפון לעיר הטורקית, היא קלטה עולים רבים, ונבנתה על פי תוכנית של "עיר גנים" פרברית בה בתים צמודי קרקע מפוזרים במרחקים גדולים. אך לאחר מכן הוחלט שתוכנית זו לא מתאימה לתנאי הסביבה והאקלים, ובמהרה צופפו השכונות החדשות. ב-1960 נחנך בית החולים סורוקה. בשנת 1964 נערך מצעד צה"ל בעיר לפי הוראתו של ראש הממשלה ושר הביטחון החדש לוי אשכול. ב-1970 נחנכה אוניברסיטת הנגב, ששמה הוסב אחר כך לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ב-1973 הוקמו תיאטרון באר שבע והסינפונייטה העירונית. ב-1979 ביקר בעיר נשיא מצרים אנואר סאדאת. בשנות ה-90 עם בוא גל העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר, קיבלה העיר תנופה מחודשת וכמעט הכפילה את שטחה הבנוי ואת אוכלוסייתה.

ב-31 באוגוסט 2004 התרחשו בשטח העיר שני פיגועי התאבדות כששני מחבלים פוצצו שני אוטובוסים פנימים בעת שנסעו, וגרמו לרציחתם של 16 אזרחים ישראלים ולפציעתם של מעל ל-100.

במהלך מבצע עופרת יצוקה, החל מדצמבר 2008 נורו לעבר העיר רקטות גראד ששוגרו מרצועת עזה וגם בהתלקחות שבעקבות מתקפת הטרור בדרום ישראל באוגוסט 2011, חזר ירי הרקטות מהרצועה לעבר העיר, וגרם להרוג, לפצועים ולנזק לרכוש. במהלך מבצע עמוד ענן בעקבות חיסולו של אחמד געבר'י נורו מטחים כבדים מאוד שגרמו לנזק רב המטחים שוגרו מידי יום לעבר העיר.

ב-4 ביוני 2010, התקיים בעיר לראשונה אירוע גאווה באמפיתיאטרון של מרכז הצעירים בעיר העתיקה, בחסות עיריית באר שבע,‏[21] ומאז, הוא נערך בכל שנה.

גאוגרפיה ואקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחל באר שבע, החוצה את העיר, צחיח ברוב ימות השנה. לעתים בחורף, לאחר סופת גשם, נראית בו זרימת מים חזקה.

בקעת באר שבע שוכנת בקצה הצפוני של מדבר הנגב, למרגלות הרי חברון, בגובה ממוצע של 280 מטר מעל פני הים. באר שבע ממוקמת במרכז הבקעה, 115 ק"מ מדרום מזרח לתל אביב ו-120 ק"מ מדרום מערב לירושלים. העיר ממוקמת על כביש 40 המגיע מצפון ישראל וחוצה את אזור המרכז של ישראל, עד לאילת בדרום הרחוק.

לפי ממצאים ארכאולוגיים, הייתה בקעת באר שבע מאוכלסת במשך אלפי שנים. למרות האקלים הצחיח, התאפשרו החיים באזור בזכות מי התהום הניתנים לשתייה. המים באזור מגיעים בחורף מהר חברון ומצטברים באקוויפר ההר. קיומן של בארות רבות בבקעת באר שבע ידוע ממי קדם ומוזכר אף בתנ"ך. באר ידועה היא באר אברהם. עם זאת, עם התפתחות היישוב העירוני וריבוי האוכלוסין, נראה שהבארות אינן מספיקות עוד כמקור בלעדי לאספקת מי שתייה והשקייה לצפון הנגב. מיזם המוביל הארצי שיזמה מדינת ישראל נועד לתת לכך מענה.

הקרקע בבקעת באר שבע ובנגב היא אדמת לס, המורכבת מטין ומכמויות קטנות יותר של חרסית וחול המחוברים באופן רופף באמצעות סידן פחמתי. משקע הלס הוא לרוב הומוגני ונקבובי. הגשם לרוב אינו חודר את השכבה העליונה של הלס בגלל תכולת החרסית הגבוהה, שהופכת באופן מהיר לבוץ האטום למים, ועל כן אזורי לס רגישים במיוחד לשטפונות. הנחל הראשי בבקעת באר שבע הוא נחל באר שבע. בעוד שבקיץ הוא צחיח, הוא עלול להיות מוצף בשיטפונות בחורף.

הרוחות העזות בשטח המישורי, סוג הקרקע, היובש בהיעדר משקעים, גורמים לעתים לתופעה של סופות חול.

מבחינה גאוגרפית עירונית, באר שבע משמשת כמטרופולין. היא מוקפת במספר רב של ערי לווין קטנות ממנה, ביניהן עומר, להבים, מיתר, אופקים, ירוחם, ועוד, בקיבוצים ומושבים רבים, וכן ביישובים בדואיים, ביניהן העיר רהט, חורה, כסייפה, לקייה, ערערה-בנגב, ועוד. כמרכז התרבותי והתעסוקתי באזור בולטת בה תופעת היוממות.‏[22]

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים השורר בבאר שבע (שיטת קפן), הוא שילוב של אקלים מדברי חם ויבש, עם השפעות של אקלים ים-תיכוני. ההשפעה המדברית ניכרת בהפרשי הטמפרטורות הגדולים בין היום ללילה, ובין הקיץ לחורף. הקיץ חם ויבש והחורף קריר וגשום. הגשמים בקיץ נדירים ביותר, ואף בחורף הם מועטים ביחס לממוצע במדינת ישראל: כ-204 מילימטרים ב-41 ימי גשם, בממוצע.

מזג אוויר בבאר שבע (נכון לאוגוסט 2011)
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 15.7 18.5 21.1 26.8 29.4 31.3 33.7 32.8 29.6 25.5 20.2 18.1 25.7
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 6.5 8.6 11.3 14.8 15.4 18.8 21.5 20.9 18.5 14.7 12.6 8.9 14.2
משקעים ממוצעים (מ"מ) 49.6 38.4 25.7 12.9 2.7 0 0 0 1.4 15.8 29.7 41.9 204.1
מקור: השירות המטאורולוגי הישראלי ‏‏‏[23]

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו המיתוג של באר שבע שהוצג על ידי העירייה בשנת 2012 ומוצג על כל המסמכים הרשמיים מאז

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים בבאר שבע 197,269 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 65.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 7,062 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[24].‏[25]

מאחר שהן נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והן נתוני רשות האוכלוסין אינם כוללים את מי שלא שינה את כתובתו במשרד הפנים, ומאחר שבאר שבע היא עיר אוניברסיטאית, יש להניח כי מספר התושבים המתגוררים בה בפועל גדול יותר משמעותית.‏[26] בנוסף, בהיותה העיר הגדולה, המפותחת תרבותית והמתועשת במחוז הדרום, בולטת בה תופעת היוממות, כאשר מאות אלפים נוספים עובדים בה ונמצאים בה בשעות היום.‏[27][28]

סוחרים וקונים ברחוב קק"ל

להלן נתוני התפתחות אוכלוסיית תושבי הקבע בעיר:

העיר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – באר שבע: שכונות
מדרחוב קרן קיימת לישראל

באר שבע התפתחה מתוך "העיר העתיקה" שנבנתה בשלהי התקופה העות'מאנית, והיום משמשת בעיקר לצורכי מסחר ותרבות. השכונה הראשונה שנבנתה אחרי מלחמת העצמאות היא שיכון דרום הצמודה לה מדרום. לאחר מכן נבנו רוב השכונות מצפון לעיר העתיקה, וניתנו להם שמות אלפביתיים לפי סדר הקמתן, משכונה א' ועד שכונה י"א (לא כולל ז',ח',י'). שכונה נוספת שנבנתה באותה תקופה היא נווה נוי שנמצאת מדרום לעיר העתיקה, מעבר לנחל באר שבע. משנות ה-90 נוספו לשכונות אלה שכונת רמות, נווה זאב, נאות לון, נחל עשן ונחל בקע.

אזורי תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני אזורי התעשייה מצויים במזרח העיר ובין אזור התעשייה הדרומי, המכונה עמק שרה, לבין אזור התעשייה הצפוני חוצצים נחל באר שבע, פארק נחל באר שבע ופסי הרכבת. פסי הרכבת מקיפים את אזור התעשייה הצפוני ותחנת הרכבת למשאות מצויה בו. באזור הצפוני מצויים גם מרכזי המסחר והבילוי השדרה השביעית, B-7 ,BIG ו-ONE ובאזור הדרומי מצויי המרכז המסחרי מול 7. במרכז העיר לכיוון מערב, נמצא הגרנד קניון. סמוך לאוניברסיטת בן-גוריון נבנה פארק גב ים נגב לתעשיות היי-טק, ובהמשכו מתוכננת הקמתה של קריית התקשוב של צה"ל.

אתרים ומוסדות בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים עירוניים וממלכתיים: היכל המשפט באר שבע, בית משפט השלום, קריית הממשלה המחוזית, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, יד לבנים (באר שבע), פיקוד דרום, מגן דוד אדום (מחוז דרום), נווה מדבר עירוני, פארק החייל האוסטרלי, סקייטפארק באר שבע, הגן הזואולוגי של באר שבע, שביל סובב באר שבע, בית הלוחם - מחוז דרום.

אתרים היסטוריים: בית אשל, באר אברהם, המסגד הגדול של באר שבע, בית הספר לילדי הבדואים, תחנת הרכבת הטורקית, בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע, מצבת הזיכרון הטורקית בבאר שבע, בית מרקחת הנגב, גשר הרכבת הטורקי על נחל באר שבע.

אתרים ומוסדות תרבות: היכל התרבות באר שבע, הספרייה העירונית, מוזיאון הנגב לאמנות, פארק קרסו למדע, מרכז הצעירים, בית האומנים, הקונסרבטוריון העירוני באר שבע, תיאטרון באר שבע, תיאטרון הפרינג' באר שבע, משכן הפיס לאמנויות הבמה, הסינפונייטה הישראלית באר שבע, להקת המחול קמע, המרכז העירוני לאמנות המחול באר שבע (בת דור באר שבע), מרכז חווידע טבע, תזמורת כלי הנשיפה באר שבע, פורום באר שבע, אצטדיון וסרמיל, אצטדיון באר שבע החדש, אולם הקונכייה, המרכז לטניס בישראל - באר שבע.

אתרים ומוסדות חשובים בסביבתה הקרובה של באר שבע: הקריה למחקר גרעיני -נגב, בסיס חיל האוויר חצרים, עיר הבה"דים, מוזיאון חיל האוויר, המוזיאון הפתוח עומר, נאות חובב, באר משאבים, כלא באר שבע.


אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד אדריכלות השיכון הציבורי של באר שבע בכללותה אינה ייחודית לעיר (מלבד השכונה ה' לדוגמה שלהלן), מבני הציבורי בעיר, מספר מבני מגורים ושכונה ה' לדוגמה מתייחדים באדריכלות ברוטליסטית. אדריכלות ששמה ניתן לה בהשראת המונח בטון חשוף בצרפתית béton brut. הכוונה מאחורי השם היא אדריכלות "של אמת" החושפת את תוכנה, את הסטרוקטורה שלה ואת חומריה. אדריכלות שייחודית למקום ולאנשים, ואינה תלויה באופנה.

בשנות השישים-שבעים נבנו ׳׳׳בבאר שבע׳׳׳ מבנים ברוטליסטיים רבים: בית  העם, הוסטל לאקדמאים אלטשול, מרכז הנגב, קולנוע אורות, שכונה לה' לדוגמה (כולל בית הכנסת הכיפה), מגדל המגרות, בית הפירמידה, השוק העירוני, בית העירייה, אנדרטת חטיבת הנגב, בתי פטיו משותפים בשכונה ב', מבני קמפוס אוניברסיטת בן גוריון (שלב א'), מעונות סטודנטים ג', הקונסרבטוריון, בית הכנסת הבבלי, בית יד לבנים, בית חולים ליולדות ומרכז מחקר בקמפוס סורוקה, בניין אשפוז מרכזי, אולם רפי ובניין ויילר ארנו בקמפוס סורוקה. מבנים אלו, כולל מרקם השטיח והמבנים ההיקפיים של השכונה לדוגמה ייחודיים לבאר שבע, כיוון שהם שילבו בין האתיקה הברוטליסטית הבינלאומית לבין מרכיבים מקומיים ייחודיים המתייחסים לאדריכלות מדברית. הם הושפעו מאדריכלות ערבית מקומית הכוללת את האוהל, הקסבה והבית סביב החצר הפנימית. ‏[29], ‏[30], ‏[31]. העמותה לקידום מורשת האדריכלות הברוטליסטית מיסודם של אדר' ד"ר הדס שדר ואדר' עמרי עוז אמר, רואה בריכוז מבני איכותי זה אמצעי להתחדשות עירונית בבאר שבע ושמה לה כמטרה לקדם את ההכרה בבאר שבע כ"בירת הברוטליזם הישראלי".

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2011, בבאר שבע מתגוררים 31,813 תלמידים המתפרשים על 79 בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים בעיר. מספר התלמידים הממוצע לכיתה עומד על 25‏[32]. על פי נתוני משרד החינוך, נכון ל-ה'תשע"ב אחוז הזכאים לבגרות בעיר עומד על 61.6%‏[33].

מוסדות להשכלה גבוהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבאר שבע פועלת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שהיא אחת מתשע האוניברסיטאות בארץ. לאוניברסיטה יש קמפוסים גם בשדה בוקר ואילת. בבאר שבע יש גם קמפוס של האוניברסיטה הפתוחה. בנוסף, יש בעיר עוד מספר מוסדות להשכלה גבוהה: המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, המכללה הטכנולוגית, ישיבת ההסדר בית מוריה, מכללת קיי, המכללה למנהל, גודמן - בית ספר למשחק בנגב, המכון למחקר שימושי.

תנועות נוער בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגי - פעילות התנועה מתקיימת בסניף המרכזי
אריאל - סניף בנות בשכונת רמות
בית"ר - פעילות התנועה מתקיימת בשכונה י"א
בנות בתיה -
בני עקיבא - פעילות התנועה פרוסה בשבעה סניפים בעיר: באר שבע מרכז, הנגב, רמות, שאול המלך (סניף של הקהילה האתיופית), נווה זאב, נחל עשן ושכונה ג'
הנוער הלאומי - סניף אחד בשכונה ב'
הנוער העובד והלומד - פעילות התנועה מתקיימת בשני קנים: קן ט' וקן נווה זאב
הצופים - פעילות התנועה מתרכזת בשני שבטים: שבט ניצני הנגב בשכונה א' ושבט יואב בשכונת רמות
השומר הצעיר - פעילות התנועה מתקיימת בשני קנים: קן רמות וקן באר שבע
כנפיים של קרמבו - פעילות בסניף באר שבע במתנ"ס מרגליות בשכונת דרום
מכבי צעיר - פעילות התנועה מתקיימת בשני סניפים: סניף באר שבע וסניף נחל בקע
נוע"ם - פעילות התנועה מתקיימת בסניף בשכונה ט'
עזרא - פעילות התנועה במתקיימת בסניף המרכזי בשכונה א'
[34]

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשתיות כבישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גשר הצינורות בפארק נחל באר-שבע

את באר שבע חוצים מספר נתבי תחבורה עיקריים

כביש 40 / כביש 406

בעבר חצה כביש 40 את העיר באר שבע מדרום לצפון אך עם סלילת כביש עוקף באר שבע שונה מספרו של קטע הדרך שבין צומת גורל לצומת הנוקדים (הקטע אותו עוקף כביש עוקך באר שבע) לכביש 406. כביש 406 מהווה כיום את הכניסה הצפונית והמרכזית ביותר אל העיר. התווי שלו עבר בדרך הנשיאים (להיום שדרות רגר) בסיומן של שדרות רגר ועם מפגשו עם שדרות דוד טוביהו אשר בתוויו עובר כביש 25. מתאחדים שני התוויים דרומה אל שדרות חכם עד שהם נפרדים; בצומת שבין שדרות חכם, יגאל אלון ודרך אילת. ממשיך כביש 25 אל דרך יגאל אלון וכביש 406 לכיוון דרך אילת.

כביש 25

כביש 25 נכנס אל באר שבע מכיוון צפון מערב. בעבר, עד אשר נסלל מקטע באר שבע-בית קמה, כניסה זו הייתה הכניסה הראשית אל העיר. כיום כניסה זו מהווה את היציאה לערים אופקים נתיבות, שדרות, אשקלון ועוד יישובים הממוקמים צפון מערבית לבאר שבע. כביש 25 ממשיך עם שדרות דוד טוביהו עד איחודו עם כביש 406 לאחר היפרדותם הוא ממשיך דרום מזרחה לכיוון דימונה ומשם עד לצומת הערבה בו הוא נפגש עם כביש 90 (כביש הערבה)

כביש 60

כביש זה ממשיך עם תוויה של דרך חברון. יוצא מבאר שבע מכיוון צפון מזרח וממשיך אל חברון ומשם לירושלים. אל אף היותו הקצרה ביותר מבאר שבע אל ירושלים אין רבים אשר בוחרים לנסוע בו מפני שהוא עובר ברובו בתחום הגדה המערבית. כביש זה מהווה בין היתר גם את היציאה מבאר שבע לכיוון ערד וישובים הממוקמים צפון מזרחית לבאר שבע כמו עומר ֹֹּומיתר

כביש 2375

כביש זה עובר בתווי הדרך של שדרות ג'ו אלון ומשם יוצא מהעיר ביציאה צדדית לכיוון חצרים ובסיס חצרים.

אוטובוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר פועלת תחבורה ציבורית פנימית באמצעות חברת האוטובוסים מטרודן מהשכונות אל מרכזי העיר ומוסדותיה העיקרים. בנוסף במרכז העיר מצויה התחנה המרכזית, המשרתת את תחבורת האוטובוסים הבין עירוניים מאילת ועד כרמיאל.

רכבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר שתי תחנות רכבת: תחנת הרכבת באר שבע מרכז, הסמוכה לתחנת האוטובוסים המרכזית של העיר ותחנת הרכבת באר שבע צפון, בקרבת אוניברסיטת בן-גוריון. פרויקט שדרוג מסילת הדרום שהסתיים בשנת 2012 קיצר את זמן הנסיעה ברכבת מבאר שבע למרכז הארץ וכן איפשר את הגדלת מספר הרכבות הפועלות בקו.

רחובות עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר שוכן האצטדיון העירוני אצטדיון וסרמיל, שהוא האצטדיון השביעי בגודלו בארץ ובו משחקות הפועל ומכבי באר שבע.

בעתיד צפויה לקום "קריית ספורט" בצפון העיר שתכלול אצטדיון כדורגל עירוני המכיל 16,000 מקומות ישיבה מקורים, אולם הקונכייה - היכל ספורט רב תכליתי בן 3,000 מקומות, מתחם מגרשי אימונים ומרכז נופש וספורט.‏[35]

באוגוסט 2013 נחנך סקייטפארק באר שבע לגולשי סקייטבורד ורולרבליידס, בעלות של כ-7.5 מיליון ש"ח, על שטח של כ-2800 מ"ר והינו מהגדולים והאיכותיים בישראל.

אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1953 התקיים מירוץ שליחים הראשון בבאר שבע, 7x1000 מטר מבאר שבע לקיבוץ חצרים ובאר שבע זכתה בגביע. מועדון הפועל באר שבע באתלטיקה נוסד בשנת 1962 ובשנת 1966 הוכשר מסלול הריצה הראשון באצטדיון העירוני. המועדון הביא לעיר הישגים רבים. האתלטים הבולטים היו: חנה שזיפי, אלופה ושיאנית ישראל ואסיה בריצות ל-800 ול-1500 מטר, שאול לדני, שיאן עולם בהליכה תחרותית, נחשב לבכיר ההלכים בישראל בכל הזמנים, רבקה קוגמן, אלופת ישראל בריצות ל-100 מטר ול-200 מטר. בשנת 1986 הוקמה קבוצת מכבי באר שבע באתלטיקה. האתלטים הבולטים היו: שגית סגל, אלופת ישראל בהדיפת כדור ברזל ועופר גרשון, אלוף ישראל בזריקת דיסקוס. מועדון אתלטיקה מכבי בני הנגב באר שבע, הוקם בעיר דימונה תחת השם מכבי בני הנגב דימונה וכלל ספורטאים מדימונה, מיתר, להבים, ירוחם ובאר שבע. בשנת 2001 נדד המועדון לבאר שבע והפך למרכז הפעילות של האתלטיקה בבאר שבע והדרום עד כה (2012). המועדון מתמחה במקצועות הזריקה והדיפה ומרבית אלופי ישראל ושיאני ישראל משתייכים למועדון: סיוון ג'אן, יבגניה זבולוטני, איתמר לוי, ויקטור זגינאיקו ועשהאל ארד, בריצות: אנסטסיה קירילוב, טטיאנה אדמנקו.

היאבקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באר שבע זכתה באלופי ישראל רבים בענף היאבקות. כבר בשנות ה-60 זכה ג'קי אזולאי מספר רב של פעמים באליפות ישראל בהיאבקות. הענף בבאר שבע זכה בהישגים בינלאומיים עם הגעתו של המאמן דוד נטיס בשנת 1975. בשנות ה-80 שלטה הפועל באר שבע בענף בישראל באופן מוחלט. הבולטים במתאבקים היו: אליהו חריטון, מוריס ציציאשווילי, אלוף העולם לקדטים (1981), בני מגרילישווילי, סגן אלוף העולם לקדטים (1982), משה בן-סימון, סגן אלוף עולם לקדטים (1983), מאיר צ'חנסקי, אלוף העולם לקדטים (1985), אבן ברנשטיין מקום תשיעי באולימפיאדת סיאול (1988), גיל חננשוווילי רביעי באליפות העולם (1988), גיורא אבישי שלישי באליפות העולם (1987), אריק מנדיל סגן אלוף עולם לקדטים (1989) וגוצ'ה ציציאשווילי אלוף עולם (2003), מקום חמישי באולימפיאדת אטלנטה (1996) ומקום שישי באולימפיאדת סידני (2000).

התעמלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בשנות ה-70 זכו מתעמלים מקבוצת הפועל באר שבע באליפויות ישראל בהדרכת יהודה קפלן. רון קפלן השתתף באולימפיאדת ברצלונה (1992) ובאליפויות עולם בהתעמלות, מאיר חסקו ועוזי רחמים השתתפו אף הם באליפויות עולם בהתעמלות.

טניס[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המרכז לטניס בישראל - באר שבע

טניס שולחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבאר שבע פעילה אגודת הטניס שולחן הגדולה בישראל, הפועל "חובטי אריה" באר שבע. האגודה הוקמה בשנת 1973 והיא מיוצגת בליגות הגברים, הנשים והנוער על ידי 17 קבוצות תחרותיות. שחקני האגודה משתייכים באופן קבוע לסגלי נבחרות ישראל ומייצגים את ישראל באליפויות אירופה ואליפויות העולם.

כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפועל באר שבע

בשנת 1949 הוקמה קבוצת הכדורגל הפועל באר שבע. הקבוצה זכתה פעמיים ברציפות באליפות ישראל (1975-1976), פעם אחת בגביע המדינה (1997) בשלושה גביעי טוטו (שניים לליגת העל ואחד לליגה הלאומית) ובגביע אלוף האלופים.

קבוצות נוספות בבאר שבע הן מכבי באר שבע המשחקת בליגה א', מ.ס באר שבע (לשעבר בית"ר באר שבע) המשחקת בליגה ב' והקבוצה החדשה יחסית מועדון כדורגל באר שבע המשחקת בליגה ג'.

כדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת הכדורסל המאוחדת עירוני באר שבע משחקת בליגה הארצית מחוז דרום. וקבוצות הפועל באר שבע, אליצור באר שבע ואס"א באר שבע, משחקות בליגה א'.

פוטבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

באר-שבע בלאק סווארם משחקת בליגת הפוטבול הישראלית.

שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1978 הוקם בבאר שבע מועדון השחייה הפועל באר שבע שפעל עד שנת 1982. פעילותו חודשה בשנת 1987. המועדון לא זכה להישגים ארציים משמעותיים, אך מספר שחיינים שהתחילו את דרכם במועדון, קבעו שיאים ישראלים וזכו באליפויות ישראל בשחייה, כששחו במועדונים אחרים. בין שחיינים אלה ניתן למנות את ברק עטר, שימש קפטן נבחרת ישראל בשחייה בשנים 1992-1989, שקד זרוצקי ואנפיסה חסדן.

בבאר שבע מתקיימת ליגה למקומות עבודה בשחייה, משנת 2000 למאסטרס (שחיינים מבוגרים שאינם מקצועניים).

שחמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבאר שבע קיים מועדון שחמט גדול, שהוקם בשנת 1973 על ידי אליהו לבנט. המועדון נחשב לאחד ממועדוני השחמט הטובים בישראל. המועדון זכה באליפויות ישראל רבות וייצג את ישראל בתחרויות בינלאומיות. במועדון משחקים 8 רבי-אמנים (האחוז הגבוה ביותר של רבי אמנים לנפש בעולם). רבי-האמנים נכון לעונת הליגה ב-2013 הם: אלון גרינפלד, אלכסנדר חוזמן, מיכאל רויז, מקסים רודשטיין, יבגני פוסטני, תמיר נבאתי, איליה חמלניקר ומרק צייטלין. בשנת 2005 אירחה העיר את "מונדיאל השחמט", גמר הגביע העולמי לנבחרות.

ענפי ספורט נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאגודת הפועל באר שבע תחומי פעילות נוספים כמו היאבקות ושחייה. בנוסף, קיימים בעיר מועדוני ספורט אס"א באר שבע, שגם לו יש קבוצות במספר ענפי ספורט, מ.כ. באר שבע (כדוריד) ואס"א קאמלס (רוגבי).

ראשי העירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבאר שבע יש קשרים עם 13 ערים תאומות ומחוז אחד ברחבי העולם‏[36]:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זאב וילנאי, באר שבע - עיר אבות ובנים, ירושלים: הוצאת אריאל, תשכ"ז, (מהדורה שנייה) תשמ"ב.
  • יהודה גרדוס ואליהו שטרן (עורכים), ספר באר שבע, ירושלים: הוצאת כתר, 1979.
  • איתן כהן, באר שבע - העיר הרביעית, הוצאת כרמל, 2006
  • איתן כהן, קלון הלבנטיניות, באתר ynet‏, 18 באפריל 2006 (פרק נבחר)
  • משה גבעתי, בדרך המדבר והאש- תולדות גדוד 9, תל אביב: הוצאת מערכות וההוצאה לאור של משרד הביטחון, תשנ"ד-1994, עמ' 214‏-232.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו הערה בדבר שטח שיפוט העירייה, קטגוריית הנדסה ותשתיות, אתר העיר
  2. ^ בימי השלטון העות'מאני
  3. ^ ספר בראשית, פרק כ"א, פסוקים כ"ח-ל"א
  4. ^ בפרשת ויצא: "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה". יציאתו הייתה מאולצת מחמת שאחיו עשו רצה להורגו, משום שיעקב נטל את הברכות ואת הבכורה מעשו בעורמה. ובעצת אמו רבקה ובברכת אביו, ברח יעקב לחרן, אל אחי אמו, לבן הארמי. פעם נוספת מוזכרת באר שבע כעיר מוצאם של יעקב ובניו בדרך למצרים: "וַיָּקָם יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וְאֶת-טַפָּם וְאֶת-נְשֵׁיהֶם בָּעֲגָלוֹת אֲשֶׁר-שָׁלַח פַּרְעֹה לָשֵׂאת אֹתוֹ", ועוד
  5. ^ (לאחר הקמת מדינת ישראל עודכן הביטוי לפי גבולותיה של המדינה החדשה ומכאן נגזר הביטוי "מדן ועד אילת")
  6. ^ בִּשְׁנַת-שֶׁבַע לְיֵהוּא מָלַךְ יְהוֹאָשׁ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָםִ וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבָעספר מלכים ב', פרק י"ב, פסוק ב'
  7. ^ מאמר של יצחק גלעד ופטר פביאן בספר 'באר שבע מטרופולין בהתהוות' עמוד 312 ואילך, וכן כתבה באתר הידען
  8. ^ באר שבע, אנציקלופדיה בריטניקה 1911
  9. ^ רחובות ושדרות ישרים ואנכיים זה לזה כשתי וערב החלו להיבנות בתקופה זו בברצלונה ובניו יורק
  10. ^ גדעון קרסל ויוסף בן-דוד, ‏השוק הבדווי – אבן הפינה לייסוד באר-שבע, קתדרה 77, אוקטובר 1995, עמ' 48
  11. ^ Cotterell, Paul (1986). "Chapter 3". The Railways of Palestine and Israel. Abingdon, UK: Tourret Publishing. pp. 14–31. ISBN 0-905878-04-3.
  12. ^ רות קרק, תולדות ההתיישבות החלוצית היהודית בנגב עד לשנת 1948, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמוד 34
  13. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עמ' 494-493
  14. ^ נתוני סקר האוכלוסין המנדטורי
  15. ^ באר שבע - בירת הנגב, אתר טיולי
  16. ^ מירב הלפרין, דובר צה"ל מודיע-ההודעות שליוו את חיינו, תל אביב: הוצאת ידיעות ספרים, 2011, עמ' 13.
  17. ^ ש. פינס, לא נוותר על הנגב, דבר, 24 באוקטובר 1948
  18. ^ התזמורת הפילהרמונית בניצוחו של ליאונרד ברנשטיין בבאר שבע, דבר, 26 בנובמבר 1948
  19. ^ א. חלילי, ישיבה חגיגית ראשונה של עיריית באר שבע, דבר, 27 בפברואר 1950
  20. ^ מצעד גדול של פועלים בחג ההסתדרות בבאר שבע, דבר, 2 בינואר 1951
  21. ^ 600 משתתפים באירוע הגאווה הראשון בבאר-שבע, 04.06.2010, ‏אתר GoGay
  22. ^ יהודה גרדוס ושבתאי דובר, שינויים בתפיסת המדבר – גישות חדשות לפיתוח הנגב, בתוך הפרסום תמורות בגאוגרפיה של ישראל, משרד החינוך והתרבות, 1991 .
  23. ^ מידע אקלימי רב שנתי, באתר השירות המטאורולוגי הישראלי (עדכון אחרון: אוגוסט 2011)‏
  24. ^ פרופיל באר שבע באתר הלמ"ס
  25. ^ משה פריאל, רשות האוכלוסין: בבאר שבע מתגוררים 205,588 תושבים, nrg‏-מעריב, 13/5/2011
  26. ^ כ- 20,00 סטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וכ-20,000 סטודנטים במוסדות הנוספים להשכלה גבוהה בעיר: המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, המכללה הטכנולוגית בבאר שבע, מכללת קיי, המכללה למנהל, גודמן - בית ספר למשחק בנגב, מכללת ספיר, ועוד.
  27. ^ אופירה גל, היישובים בנגב ובאר שבע, הספרייה הווירטואלית של מטח
  28. ^ מטרופולין באר שבע - תוכנית מתאר מחוזית, משרד הפנים, 2011
  29. ^ "באר שבע: אדריכלות ברוטליסטית וניאו- ברוטליסטית" מאת הדס שדר בהוצאת מרכז הבאוהאוס (2014). צילומים עכשווים של שי אפשטיין
  30. ^ "באר שבע – צמיחתה של עיר: ארכיטקטורה בבאר שבע – ציוני דרך של ישראליות" בהוצאת מוזיאון הנגב לאומנות (2008)
  31. ^ מכת שמש - תערוכה אומנותית בנושא של הצלמים אומנים גבריאל בן נאים וגלעד אופיר 2014, אוצרים: הדס שדר, עמרי עוז אמר וערן טמיר טאוויל.
  32. ^ פרופיל באר שבע באתר הלמ"ס
  33. ^ חדשות 2, ‏אחוזי הזכאות לבגרות: פערים גדולים בין המרכז לפריפריה, באתר ‏mako‏‏, ‏22 באוגוסט 2012‏
  34. ^ תנועות הנוער, באתר כיוונים, החברה לתרבות הפנאי באר שבע
  35. ^ קריית הספורט, החברה הכלכלית לפיתוח באר שבע
  36. ^ קשרים בינלאומיים של העיר באר-שבע
מראה העיר מתל באר שבע
שכונות העיר החדשות מאנדרטת חטיבת הנגב


קואורדינטות: 31°15′26.64″N 34°47′43.44″E / 31.2574000°N 34.7954000°E / 31.2574000; 34.7954000