חיפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חֵיפָה (בערבית: حَيْفَا - חַיְפַא) היא העיר השלישית באוכלוסייתה והשנייה בגודלה בישראל. חיפה היא העיר הגדולה ביותר במחוז הצפון ומהווה מעין מטרופולין עבור כל יישובי צפון הארץ.

עוד מראשית ימיה - במאה ה-3 לפנה"ס - הייתה חיפה עיר נמל, וגם כיום אחד מסמלי העיר הוא נמל חיפה, אחד משלושת הנמלים של ישראל (יחד עם נמל אשדוד ונמל אילת).

הטופוגרפיה של חיפה מגוונת - שטחה של העיר משתרע על פני אזורים מישוריים לאורך חוף הים התיכון (חלקם שטחים שיובשו מהים), על שיפוליו הצפוניים והמערביים של הר הכרמל וכן על שטחים נרחבים בפסגות ההר. לגיוון הטופוגרפי הזה מצטרף גם מפרץ חיפה שנמצא מצפון לעיר, ומתאפיין ברוחות נינוחות (בזכות הר הכרמל שמשמש עבורו כמעין שובר-רוח). הטופוגרפיה של העיר ייחודית למדינת ישראל - חיפה היא העיר היחידה במדינה שקיים בה שילוב של הר, ים ומפרץ.

כיום, חיפה מתאפיינת באוכלוסייה מבוגרת, ולכן אחד האתגרים שניצבים בפני קברניטי העיר הוא "להצעיר" את חיפה. אחד הקשיים העיקריים במשיכת צעירים אליה היא התחרות הקשה עם תל אביב. קושי נוסף הוא התדמית שנוצרה לחיפה עם השנים, של עיר בה הולכים לישון מוקדם, בניגוד ל"עיר ללא הפסקה" כפי שמכונה תל אביב.

תוכן עניינים 1 סטטיסטיקה 2 היסטוריה 2.1 בימי קדם 2.2 העת החדשה 2.3 במלחמת העולם הראשונה 2.4 תקופת המנדט הבריטי 2.5 לאחר קום המדינה 3 אתרים בעיר 3.1 גורדי שחקים 3.2 מוסדות תרבות ואמנות 3.3 גנים 3.4 מרכזי בילוי ומסחר 4 שכונות 5 תחבורה 5.1 תחבורה יבשתית 5.2 תחבורה אווירית 5.3 תחבורה ימית 5.4 תחבורה ייחודית 5.5 תשתיות 6 חינוך 6.1 בתי ספר 6.2 השכלה גבוהה 7 תרבות 7.1 מוזיקה תוצרת העיר 7.2 קולנוע ותיאטרון 8 ספורט 9 ראשי העיריה 10 רבני העיר 11 ערים תאומות 12 גלריית תמונות נוף של חיפה 13 לקריאה נוספת 14 קישורים חיצוניים

[עריכה] סטטיסטיקה

על פי שטחה, חיפה היא העיר השנייה בגודלה בישראל, אחרי ירושלים (שטחן של ערים מדבריות כמו ערד ואילת אף הוא גדול יותר, אך רובו מדברי ובלתי מיושב). היא משתרעת על שטח שיפוט של 63.6 קמ"ר.

לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון לדצמבר 2006, יש בחיפה 266,300 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.4%‏. רוב תושבי חיפה הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,082 נשים לכל 1,000 גברים.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2006, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי גבוה-בינוני (7 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשס"ו (2005/2006) היה 65.2%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2005 היה 7,007 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,324 ש"ח).

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] בימי קדם

חיפה מוזכרת בכתובים החל במאה ה-3 לפני הספירה. על פי המסורת היהודית, אליהו הנביא הסתתר במערה שלימים כונתה מערת אליהו (כיום, בשכונת סטלה מאריס) ועל הר הכרמל התמודד עם נביאי הבעל. בתקופת בית שני חיפה הייתה ידועה כעיר מעורבת - בני עמים אחרים גרו לצד יהודי העיר, שמוזכרים גם במשנה ובתלמוד. במשך השנים התבססה כעיר נמל קטנה לצד הנמל הגדול שפעל בעכו. במהלך ימי הביניים בוצרה העיר.

חיפה המודרנית החלה להתגבש במתכונתה הנוכחית בימי השלטון העות'מאני - בשנת 1761, דאהר אל עומר, שליט הגליל, הרס את העיר העתיקה, ובנה את חיפה מחדש במקום בו מצויה כיום העיר התחתית.

[עריכה] העת החדשה

במהלך המאה ה-19 התרחבה העיר בסיוען של שתי קבוצות של מתיישבים נוצריים. האחת היא קבוצת הטמפלרים מגרמניה התיישבו באזור מישורי למרגלות הכרמל, מדרום לחוף הים התיכון ובסמוך לעיר העתיקה (בתי המושבה הגרמנית השרועים לאורך שדרות בן-גוריון שוחזרו והם מהווים כיום מוקד תיירותי). הקבוצה השנייה היא של המסדר הכרמליתי, אשר ייסדו את המנזר במעלה הר הכרמל. במהלך המאה ה-18 והמאה ה-19, נמל חיפה הותקף בעקביות על ידי פיראטים, ובשל כך החליט המושל המקומי לבנות שני צריחים שישמרו על הנמל משני צידיו. המגדלים סימלו את העיר, ולמרות שנהרסו בתקופה מאוחרת יותר, הם מונצחים בסמל העיר חיפה.

יהודים התגוררו בחיפה מסוף המאה ה-19 - בתקופת השלטון העות'מאני גרו בעיר כ-800 יהודים. בשנת 1912, עת מנתה האוכלוסייה היהודית בעיר כאלפיים נפש, נוסד הטכניון, מוסד להשכלה גבוהה המתמקד במדעי החיים ולהכשרת מהנדסים וטכנאים (בתחילה נקרא המוסד "טכניקום", ושמו שונה בעקבות מלחמת השפות שהתנהלה במוסד).

בתחילת המאה ה־20 נחנכה בחיפה תחנת הרכבת חיפה מזרח שהיוותה את תחנת הקצה המערבי של רכבת העמק - מסילה שחצתה את עמק יזרעאל בין חיפה לבין מסילת הרכבת החיג'אזית באזור סוריה ועבר הירדן. החיבור המסילתי האיץ את תנופת הפיתוח של נמל חיפה.

[עריכה] במלחמת העולם הראשונה

ערך מורחב – כיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה

במהלך מלחמת העולם הראשונה הצבא העות'מאני הציב כוחות ארטילריים ברחבי חיפה כדי לשמור על מפרץ חיפה מפני נחיתה של הצבא הבריטי. בכל זאת, נכבשה העיר על ידי הבריטים ב- 23 בספטמבר 1918. נמל חיפה גם שימש כנקודת אספקה והיערכות עבור הצבא הבריטי שכוחותיו התקדמו לעבר לבנון וסוריה. שבוע לאחר כיבוש העיר, ב-30 בספטמבר 1918, נכבשה דמשק, ובכך הסתיימה המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה והחלה תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל.

בחיפה טמונים 355 מחללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: 305 חללים טמונים בבית הקברות הצבאי, 49 חללים טמונים בבית הקברות ההודי וחלל אחד טמון בבית הקברות היהודי (שלושתם בקרבת חוף הים, בין דרך העצמאות לדרך יפו).

[עריכה] תקופת המנדט הבריטי

שלטונות המנדט הבריטי הפכו את חיפה לבסיסם המרכזי במזרח התיכון. חיפה הצטיירה בעיני הבריטים כחוליה המקשרת בין בריטניה לבין השטחים המוחזקים על ידה במזרח התיכון ולמזרח הקרוב - נמל חיפה קישר את העיר אל בריטניה בתחבורה ימית, ורכבת העמק קישרה אותה למזרח בתחבורה מסילתית. נמל חיפה המודרני נחנך באופן רשמי בשנת 1933, לאחר שממשלת המנדט השקיעה רבות בפיתוחו. קו צינור נפט הונח בין עיראק לחיפה. העיר חוברה לרשת מסילות הרכבת באזור המזרח התיכון לאורך חוף הים התיכון, ולימים מתחנת הרכבת חיפה מזרח יצאו רכבות לשלוש יבשות (לקהיר שבאפריקה, לקונסטנטינופול שבאירופה ולדמשק שבאסיה). לפרק זמן קצר בשנות השלושים של המאה העשרים חיפה הייתה גדולה אף יותר מתל אביב.

עיקר הגידול באוכלוסייה היהודית נבע מאנשי העלייה הרביעית והעלייה החמישית, שהעדיפו להתיישב בערים הגדולות בארץ ישראל ובהם תל אביב, ירושלים וחיפה. נמל חיפה שימש מקור פרנסה ליהודים רבים אשר התיישבו בעיר ואשר הקימו את היישובים הסמוכים לה בשנות ה-30 - קרית מוצקין, קרית ים, קרית ביאליק, כפר אתא (לימים, קרית אתא) וקרית טבעון - אשר הפכו לערים לאחר קום המדינה. בשנת 1938 נוסד המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, ועד היום הוא הגדול ביותר בצפונה של מדינת ישראל ובית החולים השלישוני (על אזורי) היחיד בו.

ערב קום המדינה בשנת 1948, התגוררו בחיפה לבדה כ-80,000 יהודים. היהודים ישבו בעיקר בשכונות החדשות - "הדר הכרמל", "אחוזה", "נווה שאנן" ו"כרמל מערבי". ערביי חיפה ישבו ברובם בעיר התחתית ובשכונות "חליסה", "ואדי סאליב" ו"ואדי ניסנאס". ב־22 באפריל 1948, בעקבות עזיבת הבריטים את מוקדי השלטון בעיר ולאחר קרבות קשים בין תושבי חיפה היהודים לבין תושבי חיפה הערבים, נכנעו ערביי חיפה בפני אנשי ההגנה ורובם עזבו את העיר.

ערך מורחב – הקרב על חיפה

בעלייה ההמונית של שנות החמישים השתלטו העולים היהודים על הרכוש הנטוש. שלטון המנדט הסתיים אמנם ב-14 במאי 1948, אך האוניות הבריטיות האחרונות עזבו את נמל חיפה רק ב-30 ביוני 1948 - היה זה המקום האחרון בארץ ישראל שנעזב על ידי הבריטים.

[עריכה] לאחר קום המדינה

עיינו גם בפורטל פורטל חיפה הוא שער לכל הערכים בוויקיפדיה הקשורים בעיר חיפה

חיפה התרחבה באוכלוסייתה ובשטחה עם העלייה ההמונית של תחילת שנות ה-50. לאורך השנים היא שמרה על מעמדה כעיר השלישית בגודלה בישראל.

בשנת 1959 פרצו בעיר התחתית מהומות שכונו בעיתונות מהומות ואדי סאליב. עולים יהודיים ממרוקו ששוכנו בשכונת ואדי סאליב, שנודעה כשכונת מצוקה, התרעמו על כך שעולים אשכנזים זוכים ליחס מועדף לכאורה לעומת העולים המזרחים. המהומות בואדי סאליב הפכו לימים לסמל של השסע העדתי בחברה הישראלית.

ב-1959 גם נחנכה הכרמלית - הרכבת התחתית של חיפה (היחידה בישראל, והקצרה ביותר בעולם). הכרמלית נעה בקו יחיד בין שש תחנות ומקשרת בין העיר התחתית למרכז הכרמל דרך שכונת הדר הכרמל. הכרמלית פעלה ברציפות עד אמצע שנות ה-80, למרות הדעיכה ההדרגתית של ציבור הנוסעים, שהעתיקו את מגוריהם לשכונות אחרות בחיפה ולא הסתפקו עוד בקו היחיד של הכרמלית. למרות חוסר הכדאיות הכלכלית, הכרמלית חידשה את פעילותה -1992 במעמד ראש הממשלה דאז יצחק רבין. הכרמלית פועלת גם כיום ועיקר מימונה אינו מתשלום כרטיסי הנסיעה, אלא מתקציב עיריית חיפה.

ב-1963 הוקמה שלוחה אקדמית בחיפה בחסות משותפת של האוניברסיטה העברית בירושלים ועיריית חיפה. בשנת 1972 זכתה השלוחה להכרה כאוניברסיטת חיפה והושלם הקמפוס בדרום הכרמל שבמרכזו מגדל אשכול, שהיה במשך עשרות שנים המגדל הגבוה ביותר בעיר.

בשנת 1974 נחנך מרכז התחבורה בשכונת בת גלים - ובו תחנת הרכבת חיפה בת גלים ותחנת האוטובוסים המרכזית של העיר. מרכז התחבורה בשכונת בת גלים היה הגדול והעיקרי בחיפה עד תחילת שנות האלפיים, אז נחנכו שני מרכזי תחבורה דומים בפאתי העיר - תחנת הרכבת חוף הכרמל ומרכזית חוף הכרמל בדרום-מערב העיר ותחנת הרכבת לב המפרץ ומרכזית המפרץ בצפון-מזרח העיר.

בשנות ה-90 נבנו שלושה מרכזי קניות גדולים בחיפה - קניון לב המפרץ, קניון חיפה, והגרנד קניון. בנוסף, שופצו הגנים הבהאיים והמושבה הגרמנית, שמהווים כיום מרכז תיירותי.

בשנת 1991, במהלך מלחמת המפרץ הראשונה, נורו לעבר חיפה מספר טילי סקאד מעיראק, ובאחת ההפצצות מת אדם כתוצאה מדום לב.

במהלך אינתיפאדת אל אקצה אירעו בחיפה ארבעה פיגועים גדולים בהם נהרגו עשרות בני אדם - הפיגוע בקו 16 בשכונת חליסה (דצמבר 2001), הפיגוע במסעדת "מצה" (במהלך מרץ השחור, שנת 2002), הפיגוע בקו 37 בשדרות מוריה שבכרמל (מרץ 2003) והפיגוע במסעדת "מקסים" (אוקטובר 2003).

במהלך מלחמת לבנון השנייה, חיפה ושאר היישובים במחוז הצפון של מדינת ישראל, הופגזו במטחי קטיושות שגרמו לנזק רב ולנפגעים בנפש. עבור חיפה, הייתה זו הפעם הראשונה מאז מלחמת העצמאות שבה הופגזה העיר באופן מאסיבי. הפעילות העסקית בעיר צומצמה למשך כל תקופת המלחמה, ותושבי העיר מצאו מקלט ביישובים אחרים במרכז ובדרום הארץ.

[עריכה] אתרים בעיר

ערך מורחב – התפתחות אורבנית של חיפה

[עריכה] גורדי שחקים

• מגדלי פנורמה
• מגדל אשכול
• מגדל חברת החשמל
• מגדל המפרש

[עריכה] מוסדות תרבות ואמנות

• אודיטוריום רפפורט וסינמטק חיפה
• מוזיאון ההעפלה וחיל הים
• המוזיאון הימי הלאומי
• מוזיאון חיפה לאמנות
• מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית
• מוזיאון העיר חיפה
• תיאטרון חיפה
• המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל
• גן החיות חיפה
• רדיו חיפה
• בית אבא חושי
• מרכז תרבות דתי רמב"ם

[עריכה] גנים

• גן האם - גן ציבורי באזור מרכז הכרמל. בגן ישנה מדשאה, במה להופעות ציבוריות ודוכני מזון. במהלך השנה מתקיימות בגן הופעות שונות וקונצרטים בחסות עיריית חיפה. גן האם ממוקם ליד התחנה העליונה של הכרמלית, וליד גן החיות והמכון הביולוגי של חיפה.
• הגנים הבהאים - המרכז הבהאי העולמי. הגנים הם הגדולים ביותר בישראל וידועים בכל העולם כסמל הדת הבהאית וכסמל העיר חיפה.

[עריכה] מרכזי בילוי ומסחר

• שכונת הדר הכרמל - שכונה גדושה בחנויות במורדות הצפוניים של הכרמל. בין היתר נמצאים בה גם המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל, עיריית חיפה, בניין תיאטרון חיפה והספרייה העירונית. השכונה היוותה את מוקד עניין ומרכז מסחרי של העיר היהודית בחיפה, אך ירדה מגדולתה בשנות התשעים.
• מרכז הכרמל (או: "כרמל מרכזי") - מרכז מסחרי על אחת הפסגות הצפוניות של הכרמל. במרכז הכרמל נמצאים גן האם, גן החיות הלימודי חיפה, טיילת לואי. מרכז פנורמה, אודיטוריום רפפורט, סינמטק חיפה ועוד מספר רב של בתי עסק לפנאי ובילוי.
• המושבה הגרמנית - לאורך שדרות בן-גוריון, למרגלות המקדש הבהאי, בין בתי האבן העתיקים של המושבה הגרמנית, התפתח אזור בילוי תיירותי, ובפאתי השכונה ישנו קניון קטן בשם "הסיטי סנטר".
• הגרנד קניון - קניון הממוקם מעל שכונת "נווה שאנן", ובו בית קולנוע ופארק שעשועים קטן.
• קניון חיפה - קניון גדול בפאתיה הדרומיים של העיר, בקרבת חוף הכרמל.
• קסטרא - קניון קטן ואמנותי בסמוך לקניון חיפה.
• קניון לב המפרץ - קניון הממומקם בסמוך ל"צומת הצ'ק-פוסט". במלחמת המפרץ הראשונה פגע טיל סקאד בקניון שהיה עוד בבנייה.
• מרכז חורב - קניון קטן הנמצא ברחוב חורב, שהוקם בשנת 1987 והיה אחד הקניונים הראשונים בחיפה בפרט ובישראל בכלל. מעל הקניון פועל מרכז רפואי פרטי גדול.

[עריכה] שכונות

• בת גלים - שכונת בת גלים נמצאת על חוף הים התיכון ומונה כ־5,000 תושבים. בשכונה שוכנים: המרכז הרפואי רמב"ם, שהוא אחד החשובים בצפון, הפקולטה לרפואה של הטכניון, טיילת לאורך החוף, תחנת רכבת, בניין הקזינו ותחנת רכבל המגיע לסטלה מאריס. שלושה בסיסים של חיל הים נמצאים בשכונה.

• הדר הכרמל - שכונת "הדר הכרמל" (המכונה גם "הדר"), היא אחת השכונות הוותיקות בחיפה והשכונה המרכזית בעיר. השכונה הוקמה כ"עיר גנים" על פי תכנונו של ריכרד קאופמן משנת 1922. רחוב הרצל שנמצא בה הוא אחד הרחובות הראשיים של חיפה ובו נמצאות מאות חנויות ובתי עסק. שכונת הדר מחולקת למס' שכונות קטנות: הדר הכרמל, רמת הדר, הדר עליון, גאולה ורמת ויז'ניץ. שכונת הדר הייתה למעשה מרכז העיר בין שנות ה-30 לשנות ה-60, אך עם חלוף הזמן התושבים המבוססים עזבו אותה, וכיום האוכלוסייה של השכונה מורכבת בעיקר מעולים מחבר העמים. לאחרונה עוברת השכונה "מתיחת פנים" - בעיקר שיפוץ פיזי של הרחובות, וגם הפעלת פרויקטים חברתיים וקהילתיים - במטרה להחזיר את השכונה ל"ימי הזוהר" שלה.

• מרכז הכרמל - נקרא גם "כרמל מרכזי". אזור תרבות, פנאי בילוי על הפסגה הצפונית של הכרמל. בשכונה בתי קפה, מסעדות ומועדנים רבים, מספר בתי מלון, אולמות, בתי קולנוע ובתי ספר. מרכז הכרמל נקרא גם "הכרמל הוותיק" שכן היה זה מהמקומות הראשונים בכרמל שבהם התיישבו.

• נווה שאנן - בתיה הראשונים של השכונה הוקמו בימי העלייה הרביעית ולאחר קום המדינה היא התפתחה משמעותית. אוכלוסייתה מורכבת מתושבים המשתייכים לכל מגזרי החברה הישראלית (דתיים, חרדים, עולים מחבר העמים לשעבר, סטודנטים), ומונה (נכון לשנת 2004) 37,400 תושבים, והיא השכונה הגדולה ביותר בישראל. בנווה שאנן נמצאים הגרנד קניון, קניון גדול בפאתי השכונה, והטכניון, מהמוסדות האקדמיים המצטיינים בישראל. לרשות תושביה הדתיים של השכונה עומדים שמונה בתי כנסת, בית ספר ממלכתי-דתי, מתנ"ס דתי סניף של תנועת הנוער הדתית בני עקיבא, וכן קן של השומר הצעיר. רבים מתושבי חיפה מכנים את השכונה בראשי התיבות נו"ש, אשר נהגים "נוֹש". בשכונה פועלים חטיבת ביניים ותיכון עירוני ג' על שם זלמן ארן, וגם בתי הספר יסודיים- "דינור", "תל חי", "יזרעאליה", ו"רמב"ם".

• ורדיה - שכונה על הר הכרמל, מהצעירות בחיפה, אשר נוסדה בשנות ה-80 של המאה ה-20. על ההר שעליו הוקמה ורדיה נמצאו ממצאים ארכאולוגים שמעידים על יישוב אנושי באותו אזור מאות שנים לפני בניית השכונה.

• קריית חיים - שכונה של חיפה המהווה חלק מגוש הקריות, ובגודל אוכלוסייתה אינה נופלת מן הקריות האחרות. הקריה נקראת על שם חיים ארלוזורוב, שנרצח בתל אביב. "ועד קריית חיים", שמבחינה פורמלית הוא אגודת מים, מתפקד כמינהלת מקומית של היישוב. קריית חיים ממוקמת בין הים במערב, לכביש עכו-חיפה במזרח, קריית מוצקין וקרית ים בצפון, ואזור התעשייה במפרץ חיפה בדרום. את קריית חיים חוצה מסילת רכבת, והיא מחלקת את קריית חיים לקריית חיים מזרחית, וקריית חיים מערבית.

• קריית שמואל - שכונה בחיפה המונה כ־8,000 תושבים (2005) ובעלת אופי דתי, המהווה חלק מגוש הקריות. השכונה ממוקמת בין קריית חיים בדרום ובמערב, קריית ים בצפון וקריית מוצקין במזרח. בקריית שמואל ישנם שלושה בתי ספר יסודיים: אהרון הרא"ה, בית ספר של חב"ד ובית ספר שמנהלו רב השכונה הרב עקיבא הכרמי. יש בשכונה ישיבה תיכונית אחת: ישיבת בני עקיבא "פרחי אהרון" (פאק"ש). רוב בנות השכונה לומדות באולפנת "סגולה" הנמצאת בקרית מוצקין.

• רמת בגין - רמת בגין היא שכונה הממוקמת בשיפולים הדרום מערביים של הכרמל. בשכונה גרות בעיקר משפחות צעירות ממעמד כלכלי בינוני עד גבוה. בשכונה ישנו בית ספר יסודי ("נופים"), בית אבות, שני בתי כנסת ומרכז לחקר כתבי הרמב"ם המשמש ככולל אברכים. בשכונה כ־13 רחובות.

• כרמל צרפתי - קרויה על שם המנזר הכרמליטי (שמייסדיו היו נזירים מצרפת) הנמצא בתחומו; הרחוב הראשי נקרא "דרך צרפת". היא נמצאת בצדו הצפון־מערבי של הר הכרמל ובסופה מגדלור הפונה אל הים התיכון, לצד התחנה העליונה של הרכבל המפורסם של חיפה. זוהי שכונת מגורים שקטה של המעמד הבינוני-גבוה, המכילה את מרכז החינוך והמרכז ליהדות מתקדמת "ליאו באק" וכן את בית־הלוחם, מרכז ספורט המשמש את נכי צה"ל. כמו כן השכונה מאכלסת קן של תנועת הנוער העובד והלומד (המכונה גם בשם "כרמ"צ") אשר הוקם בשנת 1957. בשכונה שוכן מרכז תרבות צרפת ע"ש גסטון דפר. המבנה מכיל גם את מרכז קריגר לאומנויות הבמה.

• כרמל מערבי - שכונת המעמד הבינוני גבוה בחיפה ממוקמת בשיפוליו המערביים של הכרמל כנגזר משמה. השכונה טובלת בירוק ומוקפת ואדיות בצדיה. הרחוב הראשי בשכונה הינו דרך הים, אחד הרחובות הארוכים בחיפה והוא מחבר בין מרכז הכרמל לים ועל כן שמו. בשכונה שוכן מלון הר הכרמל, בית מילר, מרפא צפון 8281 (ידוע בכינויו: ביה"ח הצבאי 10), בית הספר היסודי "אילנות", בית הספר לילדים בעלי מוגבלות "אופקים", 2 בתי אבות וכן 4 בתי כנסת.

• כרמליה - נמצאת על מורדותיו המערביים של הר הכרמל, בין השכונות כבביר ושמבור.

הקמתה החלה בשנות ה-60 של המאה ה-20. אוכלוסייתה מונה כ-4700 נפש (2004). בתחומה נמצא בית הספר היסודי על שם הרצל. בין השכונה לשכונת כבביר מפריד ערוץ נחל שיח.

• נווה דוד - התפתחה מתוך מעברת שער עלייה סמוך למחנה צבאי מתקופת המנדט הבריטי, ונקראה בעבר מחנה דוד. השכונה שוכנת למרגלות הר הכרמל, על חוף הים בדרום מערב העיר, סמוך לבית העלמין הציבורי והצבאי. בנוסף נמצא בשכונה סניף של משרד הביטחון. בתחום החינוך רוב ילדי המקום לומדים בבית הספר היסודי "נירים" ובתיכון הם עוברים לאחד מבתי הספר בעיר.

• סטלה מאריס - שוכנת על הרכס הצפון-מערבי של הכרמל. בשכונה נמצאים מנזר וכנסייה של המסדר הכרמליטי, מערת אליהו הנביא וכן רכבל לשכונת בת גלים.

• חליסה - עד מלחמת העצמאות הייתה חליסה שכונה ערבית, רוב תושביה ברחו או שהוגדרו כ"נוכחים נפקדים", בתי השכונה נמסרו לאפוטרופוס לנכסי נפקדים וממנו הועברו לרשות הפיתוח. החברה המשכנת "עמידר" שניהלה את הנכסים עבור רשות הפיתוח שיכנה בשכונה עולים שהגיעו לארץ מאירופה לאחר השואה, (בעיקר עולים דתיים) ויוצאי בתי עולים ומעברות (בעיקר מיוצאי עיראק). מאוחר יותר בנתה עמידר שיכונים בהם אוכלסו מפוני מעברות ועולים מצפון אפריקה. בשכונה הוקמו בתי ספר: ממלכתי "צפרירים", בית יעקב, אמונה, תלמוד תורה, וגני ילדים וכן בתי כנסת.

• רמת אלון - שכונה חדשה הגובלת בטכניון וברמות רמז, תושביה הם בעיקר משפחות צעירות וסטודנטים. בשכונה נמצאים בית הספר היסודי "אלון" בית הספר התיכון - ממ"ד "יבנה", מרכזים מסחריים ועוד.

• נווה יוסף - שכונה אשר נמצאת במורדות נווה שאנן. השכונה מורכבת ממגוון רב של אוכלוסיות שונות, ובהן עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, מסודאן ומאתיופיה. בשכונה קיים מתנ"ס מקומי המקיים פעילויות לכל הגילאים ומהווה חלק חשוב בחיי השכונה.

• רוממה - שכונה זו מחולקת לשניים: רוממה הישנה (רמות בן-גוריון) ורוממה החדשה. בין השכונות חוצץ רחוב פיק"א. רוממה הישנה מצויה בין השכונות ורדיה ואחוזה. ברוממה הישנה מצויה חורשת הבנים בה ישנה אנדרטה לחללי השכונה. כמו כן שוכן בה היכל הספורט בו מתקיימות תחרויות ספורט וכן מופעים. ברוממה החדשה גרים משפחות ממעמד בינוני-גבוה. בשכונה שוכן גם בית הכנסת הרפורמי "אור חדש".

• הוד הכרמל (דניה) - שכונה הנמצאת בנקודה הגבוהה ביותר בחיפה. לרוב מכונה "דניה", על שם חברת הבניה שבנתה אותה. מאוחר יותר יוחס השם לדנמרק ונקבע כשם הרחוב הראשי של השכונה. בתי השכונה כוללים בעיקר וילות ודופלקסים, שכן תושבי השכונה מתאפיינים ברמה סוציו-אקונומית גבוהה במיוחד. בשכונה קאנטרי קלאב ומרכז מסחרי. היא גובלת בקמפוס הכרמל של אוניברסיטת חיפה.

שכונות נוספות - אחוזה גבעת התותחים ואדי ניסנאס סביוני דניה קריית אליעזר קריית שפרינצק ורדיה רמות ספיר העיר התחתית

רמות רמז רמת אלמוגי רמת אשכול רמת גולדה רמת התשבי רמת חן רמת שאול שמבור שער העלייה

[עריכה] תחבורה

[עריכה] תחבורה יבשתית

• רכבת - בחיפה שש תחנות רכבת המתפרשות לאורך מסילת החוף. התחנות (מדרום לצפון) הן חיפה חוף הכרמל, חיפה בת גלים, חיפה מרכז - השמונה, חוצות המפרץ, לב המפרץ וקריית חיים.
• אוטובוס - ישנן שתי תחנות אוטובוסים מרכזיות בחיפה - האחת, מרכזית חוף הכרמל במבואותיה הדרומיים של העיר, והשנייה, מרכזית המפרץ בצפון-מזרח העיר. חיפה היא אחת הערים היחידות בארץ שבה מופעלים קווי אוטובוס בימי שבת.
• מטרונית.

[עריכה] תחבורה אווירית

• נמל התעופה חיפה

[עריכה] תחבורה ימית

• נמל חיפה - להובלת נוסעים ושינוע סחורות
• נמל הקישון - נמל קטן יותר המשמש לשינוע סחורות ולדיִג

[עריכה] תחבורה ייחודית

• רכבל - מקשר בין מתחם סטלה מאריס בקדקוד הצפוני של הר הכרמל לבין חוף בת גלים. הרכבל הושבת מפעילות למשך כשנה וחצי, עקב פגיעת טיל במהלך מלחמת לבנון השנייה.
• רכבת תחתית - הכרמלית, הרכבת התחתית היחידה בישראל והקטנה בעולם, נוסעת בקו נוסעים אחד ובו שש תחנות בין מרכז הכרמל לעיר התחתית דרך שכונת הדר הכרמל.

[עריכה] תשתיות

• הכביש הראשי של חיפה על הר הכרמל הוא ציר מוריה (כביש 672), הנמתח בין אוניברסיטת חיפה ומרכז הכרמל.
• הכביש הראשי של חיפה למרגלות הכרמל הוא שדרות העצמאות ודרך ההגנה(כביש 4), הנמתחים לאורך קו החוף של העיר. שדרות העצמאות נסללו על ידי הבריטים, שכינו אותן דרך המלכים (באנגלית: Kingsway), על שטח שיובש מהים עם הקמת נמל חיפה.
• ממסילת החוף (הנמתחת לאורך קו החוף של חיפה) נמתחות שלוחות של מסילות ברזל המשרתות את נמל חיפה, את מוסכי רכבת ישראל, את ממגורות דגון ואת בתי הזיקוק.
• פרויקט מנהרות הכרמל
• נתיבי המפרץ

[עריכה] חינוך

[עריכה] בתי ספר

בחיפה ניתן למצוא תמהיל של בתי ספר מוכרים (ממלכתיים, ממלכתיים דתיים, חינוך מיוחד), בתי ספר של זרם החינוך העצמאי (חינוך מוכר שאינו רשמי), בתי ספר פרטיים, עמותות לקידום למידה, מוסדות פטור ועוד. בין בתי הספר הגדולים בחיפה ניתן למצוא את: מרכז חינוך "ליאו-באק", של התנועה ליהדות מתקדמת, בית הספר הריאלי העברי, בו התחנכה בעבר צמרת צה"ל (בפנימייה הצבאית הסמוכה לו), תיכונים עירוניים שכונתיים רבים, ובתי ספר נוצרים הסמוכים לכנסיות.

[עריכה] השכלה גבוהה

בשנת 1912 הוקם בחיפה "הטכניקום". לימים שונה שמו לטכניון, והוא מתמקד בהנדסה ובמדעים מדויקים. מאז הקמתו, הטכניון מקדם את חיפה כאחד ממוקדי ההשכלה הגבוהה המצטיינים בישראל. בשנת 1969 הוקמה בחיפה הפקולטה לרפואה, ובשנת 1971 אושרה תוכנית לקליטת הפקולטה לרפואה בטכניון, שהושלמה בשנת 1973.

בתחילת שנות ה־60 הוחלט להקים אוניברסיטה שתעסוק במדעי החברה ובמדעי הרוח, היא אוניברסיטת חיפה. היום יש באוניברסיטה גם חוגים ופקולטות למשפטים, מנהל עסקים, רווחה, חינוך, מדעי המחשב ומדעים והוראתם. באוניברסיטה אף הוקם המגדל הגבוה בעיר עד שנת 2002 - מגדל אשכול.

בעיר פועלים גם סניף של האוניברסיטה הפתוחה ומספר מוסדות השכלה גבוהה נוספים, ובהם האקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה, מכללת גורדון והמכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל. בסך הכול לומדים בעיר מדי שנה כ־26 אלף סטודנטים.

[עריכה] תרבות

[עריכה] מוזיקה תוצרת העיר

• מוזיקה קלאסית - בחיפה פועלת התזמורת הסימפונית החדשה חיפה. הרכב קלאסי נוסף הפועל בחיפה והקריות הוא רביעיית כלי הקשת "כנרת" ^[1], אשר הוקמה בשנת 1989 על ידי ארבעה נגני כלי קשת מתזמורת חיפה.: אלה רפפורט (כינור), מריאן רפפורט (כינור), ויקטור כריסטונוב (