שיחה:דוד בית לחמי

דיון חשיבות

ניסיון של כותב הערך להבהיר חשיבות:

קומרוב היה אחד מבוגרי המחזור הראשון של הגימנסיה הרצליה ואחד מתוך שמונה חברים בההסתדרות המצומצמת. חברים אחרים שהסתובבו באותה חבורה זכו שייכתב עליהם ערך (למשל - אליהו גולומב, דב הוז, משה שרת) וגם בית-לחמי הוא חלק מההיסטוריה של היישוב העברי במדינת ישראל.

חשבתי לכתוב גם על כבשנה ויצחק טורנר. אמתין להחלטה.

ההסתדרות המצומצמת (שאין לה קשר ל"הסתדרות) היא עצמה ערך מיותר ולכל הפחות זניח. אתה הרי פתחת גם את הערך. אלמוני שהיה בין מייסדיה לא מוסיף כלום. למה משה שרת הוזכר ובית לחמי לא ? תענה לבד...--שפ2000 - שיחה 18:26, 29 באוקטובר 2012 (IST)

בעיני יש חשיבות רבה להיסטוריה של מדינת ישראל והיישוב העברי, לכל מה שקשור להתחלת ההוויה הישראלית ולהתחלת מה שהפך מאוחר יותר לציר המרכזי של היישוב - תנועות הנוער הציוניות בארץ ישראל. ההתארגנויות של תלמידי הגימנסיה היו התארגנויות ראשונות של צברים ושל כאלו שהתחנכו בארץ וחשו עצמם כצברים. בית לחמי לא היה אלמוני (למרות שאתה לא הכרת אותו). אולי בזכות הערך תכיר אותו וכך גם יתאפשר לאחרים להכיר אותו.

מי שבטוח אלמוני זה אתה (פותח הערך), שלא טורח לפתוח שם משתמש או לחתום לכל הפחות. אנא הסבר לי מהיכן אתה שמעת עליו ? לי יש רושם שמדובר בבן משפחתך. --שפ2000 - שיחה 08:39, 30 באוקטובר 2012 (IST)

שמעתי עליו במקרה, תוך עיון בחומר היסטורי. כמו ששמעתי על זרובבל חביב, עקיבא אטינגר, ועידת לונדון (1920), ועדת בנסן, ההסתדרות המצומצמת, ואחווה (קבוצה) ועל כולם פתחתי ערכים בלי שיהיו קרובי משפחה שלי.

ברור למה האישים שפתחת עליהם ערך ידועים יותר וראויים יותר. --שפ2000 - שיחה 12:52, 30 באוקטובר 2012 (IST)

לא ברור מה פועלו הייחודי למען הציונות שמבהיר את חשיבותו. החבלן • שיחה • מועדון החלל הוויקיפדי 02:56, 30 באוקטובר 2012 (IST)

מסתבר שאין לו פעילות ייחודית. הוא לא השתתף בריאליטי, לא שיחק כדורגל, לא הוציא אלבום. רק היה מבוגרי המחזור הראשון של הגימנסיה הרצליה, פתח בית ספר עברי ראשון באחת ממדינות ערב (צידון), השתתף במלחמת השפות. כנראה שזה לא מספיק.

אכן ציינת שלושה אירועים בחייו שאינם מצדיקים פתיחת ערך. אגב, צידון זו עיר, לא מדינה (בביירות מן הסתם היו כבר בתי ספר). --שפ2000 - שיחה 12:51, 30 באוקטובר 2012 (IST)

בית הספר העברי הראשון באחת ממדינות ערב היה בעיר צידון אשר בלבנון. אם הוא היה בית הספר העברי הראשון באחת ממדינות ערב סימן שבאותה תקופה לא היה בית ספר עברי בבירות, לא היה בית ספר עברי באלכסנדריה, לא היה בית ספר עברי בבגדד ולא היה בית ספר עברי בעיר אחרת.

ומהו בית הספר הזה? מה אנו יודעים עליו? קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 12:57, 30 באוקטובר 2012 (IST)

לא יודעים דבר כי אין עליו ערך (ואם סומכים עלי - כנראה שגם לא יהיה)

חברה מה קרה לכם , קודם כל ברוך הבא וכל הכבוד לכותב האנונימי. זכותו לכתוב ולהישאר אנונימי ככל שירצה. לא מתאים לעמיתיי הנ"ל כאן להגיב בצורה תוקפנית כזו. הם אינם מגיבים כך בדרך כלל. בוודאי שאף אחד פה לא חשוד על שום דבר רע זה לא ערך פרסומי ואף אחד לא מרוויח ממה שנכתב כאן. אישית מאד מעניין אותי כל מידע על האיש הנ"ל מהסיבות שאנונימי ציין. אם כי עדיין איני בטוח האם זה עומד במבחן החשיבות המקובל בויקיפדיה. לאנונימי הנכבד אוסיף ואומר שהצבת תבנית החשיבות במקרים כאלה היא נוהל מאד נפוץ כאן ובדרך כלל בשלב הראשון באמת הערכים הנכתבים דלים בתוכן ולכם לקהילה קשה לשפוט לגביו. הוספת מידע יכולה לסייע. אנסה לראות עם יש בידי מה לתרום. מי-נהר - שיחה 22:06, 30 באוקטובר 2012 (IST)

לאחר עיון נוסף הריני תומך בחשיבות הערך העוסק בביוגרפיה של אישים בני היישוב הישן המתחדש בתקופת הרת גורל ימי מלחמת העולם הראשונה וגירוש תל אביב. הנ"ל הן בקשרם אל משפחת אבועלפיה , הן בקשרם אל הגימנסיה הרצליה ואל הדמויות החשובות שהיו במחיצתם כנ"ל בדיונים שלמטה ועוד, הן בהיותם אנשי חינוך עבריים בארץ ישראל והגולה (רחל מראשוני המורות ברחובות ו-דוד מסגל ההוראה של הגימנסיה) בוודאי יכולים וצריכים להשלים את תמונת נוף תקופתם והמרחב בהם פעלו. מי-נהר - שיחה 22:53, 30 באוקטובר 2012 (IST)

לי יש בעיה כאשר משתמשים חדשים או אנונימיים מתחילים את פעולתם באישים שקרוב לוודאי היו בני משפחתם. ראו ויקיפדיה:אוטוביוגרפיה. פתיחת בית ספר בצידון, בהנחה שאכן התקיימה, אינה חשיבות אנציקלופדית. היו מאות אם לא אלפי בתי ספר יהודיים למיניהם במדינות ערב של היום. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בחשוון ה'תשע"ג • 10:54, 31 באוקטובר 2012 (IST)

במקרה אין לי קרבה משפחתית לאחד מאלו שכתבתי עליהם, ומכאן שגם לא לנשוא הערך הזה (שבהחלט לא היה הערך הראשון שכתבתי) אבל זה באמת לא חשוב כי כנראה שהידע שלי אנקדוטאלי עבורכם וחסר חשיבות. בכל מקרה אני מודה לכם מאד על הדיון הזה כי הצלחתם לגמול אותי מהוויקיפדיה. הגעתי במקרה במהלך עבודה על ניר שיתופי וראיתי שחסר הרבה מידע על התקופה של ראשית המאה הקודמת ונסחפתי כי חשבתי שיש עוד ועוד מה לכתוב.

ולגבי בית הספר בצידון. היו בתי ספר יהודיים במדינות ערב, רובם היו כותאבים (חדרים) אבל לא היה בית ספר עברי עד שהוקם זה שבצידון (כי"ח לימדו בצרפתית).

מבחינתי אפשר למחוק את הערך הזה ואת כל מה שכתבתי.

כפי שכותב הערך השיב כאן לעניין בקצרה ונאלץ שוב להסביר באריכות למרות שהדברים ברורים. הוא כתב בית ספר עיברי ולא בית ספר יהודי. מוסדות בדמות שכזו היו אז דבר חדש ואין צורך להאריך. אני לא יודע מה קרה לכם השבוע שאתם קופצים בלי לחשוב. ושאתם תוקפניים וחסרי סבלנות על מי ועל מה ? בנוסף אין זה משנה מדוע פלוני בא לויקיפדיה כדי לכתוב. השאלה היא מה הוא כותב. יכול להיות שמישהו הגיע להנציח את סבא רבא שלו כי חשב שזה אפשרי ובאמת יתגלה לו ולאחרים שהנ"ל ראוי לערך, יכול להיות שיתברר שלא אבל מתוך שבא מסיבתו האישית ולמד והתנסה ותהעניין הוא יישאר ויכתוב דברים נוספים. ובאמת יש אישים שראויים לערך אבל אף אחד לא חקר עליהם מספיק ומחזיק בידיו מסמכים ותמונות ממקור ראשון ודווקא מי שמדובר בבן משפחתו ולכן טרח הצליח ומצא אסף וסידר ובכך ויקיפדיה לא רק קיבלה עוד ערך ממידע קיים ומפורסם. אלא למעשה תרמה לעולם מידע שלא היה בו קודם. לעיתים כל התהליך מתחיל מלבוא לויקיפדיה לגלות שצריך לעבור לארגז חול ומאידך להיעזר בקהילה וכו... , במקרה הנידון כפי שכבר ראינו מדובר במי שכבר הספיק לכתוב כמה ערכים בעלי חשיבות ולהפרות ולהרבות מידע בתחום דעת חשוב. מי-נהר - שיחה 13:25, 31 באוקטובר 2012 (IST)

לכותב הערך , אם אינני טועה ההתייחסות שלי בדף השיחה נחשבת לתמיכה מנומקת של ויקפד בעל זכות הצבעה ולכן בתום הליך הצבת התבנית חשיבות לשבוע (מה שמביא לה פרסום בקהילה וגורר שיפור של הערך) , בתום השבוע התבנית תוסר והערך יישאר. בכדי למחוק אותו יצטרכו המבקשים למוחקו לפתוח תהליך של הצבעת מחיקה דבר שלא בהכרח יקרה ואם כן יקרה לא בהכרח יעבור. מאידך ככל ש"יריבו" על הערך יותר הוא יקבל יותר תשומת לב שיכולה להוסיף לו מידע עיצוב ושיפור. וכידוע כל דבר אפשר לשפר. אנא אל תיפול ברוחך על אף קבלת הפנים לא "זכית" לטעמי שלא בצדק. מי-נהר - שיחה 13:25, 31 באוקטובר 2012 (IST)

אני חושבת שהעובדה שהלחמי היה מייסד של בית ספר עברי בצידון מזכה אותו בערך. חבל שחלק זה לא מפורט בערך. אבל בויקיפדיה, תמיד אפשר להוסיף, ומסתבר שיש גם מקור להוסיף מידע לערך. יש לנו קטגוריה בשם קטגוריה:אנשי חינוך עבריים, הכוללת ערכים רבים על אנשי חינוך ראשוניים. וערך זה צריך להצטרף אליהם. ותודה למי נהר על התמונות הנפלאות חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 15:19, 31 באוקטובר 2012 (IST)

א. מה המקור לכך שבית הלחמי פתח בית ספר עברי בצידון ושמדובר במוסד חריג? יש מחקר לא מועט בתחום זה. האם הלחמי מופיע בו? נרו יאיר • שיחה • ט"ו בחשוון ה'תשע"ג • 15:32, 31 באוקטובר 2012 (IST)

בערכים רבים בויקיפדיה אין מקור לכל מידע המופיע בהם. אתה מסיט את הדיון. בית ספר עברי בצידון לאחר מלחמת העולם הראשונה הוא לא דבר טריוויאלי. אשמח כמובן להוספת מקור למידע הזה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 15:40, 31 באוקטובר 2012 (IST)

לטעמי הקמת בית ספר דובר עברית בצידון בתקופה זו מצדיקה ערך אודות האיש. נא להרחיב אודות בית הספר. דרור - שיחה 16:25, 31 באוקטובר 2012 (IST)

חנה, לא הבנתי כיצד בקשת מקור לעצם נימוק החשיבות היא הסטת הדיון, ובפרט שגם את מבקשת את אותו מקור עצמו (והרי אינך מסיטה את הדיון). נרו יאיר • שיחה • ט"ו בחשוון ה'תשע"ג •

בפסקה למעלה כתבת "פתיחת בית ספר בצידון, בהנחה שאכן התקיימה, אינה חשיבות אנציקלופדית.". כלומר גם עם היו 10 מקורות, אז לדעתך אין מידע זה משנה להצדקת חשיבות אנציקלופדית. וזו הייתה נקודת הדיון. לבקש מקור זה בסדר, אבל זה לא מרכז הדיון. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 16:14, 1 בנובמבר 2012 (IST)

אכן, העובדות כפי שהתבררו עתה מראות לדעתי שלמרות שאכן טכנית פתח בית הלחמי את בית הספר - אין בכך חשיבות אנציקלופדית כי מדובר בפעילות קצרה ובלתי מוצלחת. נרו יאיר • שיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"ג • 08:11, 2 בנובמבר 2012 (IST)

תמונות ומכתבים של דוד הלחמי באתר העמותה לזכר משה שרת

• תמונת של הלחמי ושמואל ייבין במדים ונשק כצוערים תמונה משנת 1916 מקורה מארכיון העבודה.

• תמונת הלחמי ואשתו רחל אבועלפיה ב-1914 מקור התמונה מספריית הקונגרס.

• • דומני שניתן להעלות תמונות הנ"ל לערך ללא בעיה של הז"י.

• תמונה קבוצתית במדים 1916 - תלמידי גימנסיה הרצליה /עומדים: שמואל ייבין/ משה שרת/ דב הוז. יושבים: משה גביצמן/ אבשלום גיסין/ דוד בית הלחמי על זה נאמר "טוב לצדיק וטוב לשכנו" , אם לכל אלה יש ערכים ראוי שיהיה גם לו.

• כאן כ-15 מכתבים הממוענים או מזכירים או מתייחסים אל דוד בית לחמי או רחל אשתו

• קטע (אימרה) ממכתב של שרת אל דוד הלחמי מ-1918 לא הבנתי מה היכן המכתב המלא. מי-נהר - שיחה 22:42, 30 באוקטובר 2012 (IST)

מידע נוסף

כדאי לבדוק בעיתונות יהודית היסטורית אם הוא מוזכר בעיתוני התקופה כיצד ובאיזה הקשר. מי-נהר - שיחה 22:57, 30 באוקטובר 2012 (IST)

רחל אבועלפיה

מקובל בערכים כאלה להקדיש גם התייחסות לבן משפחה נוסף שאינו זוכה לערך בפני עצמו אך יש מה לציין אודותיו כגון הורים או ילדים אחים או בנות הזוג. במקרה שלנו רחל אבועלפיה בת למשפחה ותיקה וחשובה ביישוב היהודי בארץ ישראל ובת למשפחת מייסדי תל אביב. נכתב עליה באתר זה ש- "רחל בית לחמי נולדה בראשון לציון. למדה בבית ספר לבנות בנוה צדק ובגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב. נמנית עם המורות הראשונות ברחובות. כילדה בת 13, משחלה אביה ונסע עם אמה לביירות, קיבלה על עצמה את כל האחריות על משק הבית והטיפול באחיה ובאחיותיה הקטנים. " ולענ"ד נכון לציין עליה יותר בערך זה. אגב נישואיהם זו דוגמה של נישואין בן עדתיים בתקופה שזה עדיין לא היה כה נפוץ ומדובר במשפחה נכבדה (אבועלפיה) שמשמשת דוגמה ציבורית.מי-נהר - שיחה 22:48, 30 באוקטובר 2012 (IST)

ידידי, לא מקובל להקדיש פרק לבן הזוג. מקובל לתארו, מלבד מה שנוגע ישירות למושא הערך, במשפט או שניים. נרו יאיר • שיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"ג • 10:33, 2 בנובמבר 2012 (IST)

נכבדי כנראה לא הסברתי כל כך טוב. מה שהתכוונתי שמקובל בערכים שונים לצרף אליהם מידע של תוכן שלבד לא היה זוכה לערך. בערכים ביוגרפיים רבים הדבר נעשה לאו דווקא לבנות הזוג לפעמים זה לאחד מההורים במידה ויש מידע חשוב עליהם שלא יופיע במקום אחר. מה עוד שיש קשר והשלמת מידע עקיפה הנוגעת למושא הערך. כך גם ערכים על רבנים אדמורים למיניהם כבר מספרים לנו מידע ביוגרפי על בני משפחותיהם ביותר ממשפט אחד כאשר לא ייפתח ערך נוסף עליהם. מי-נהר - שיחה 14:19, 2 בנובמבר 2012 (IST)

הסברת טוב, רק שזה לא מוכר לי. תוכל לתת לי דוגמאות? בפרט - מה הצורך בציטוט הארוך ממכתבה של בת הזוג? נרו יאיר • שיחה • י"ח בחשוון ה'תשע"ג • 23:06, 3 בנובמבר 2012 (IST)

ישנם ערכים רבים בהם הערך מתייחס ליותר מאדם אחד. השאלה כמה מתייחסים לאנשים הנוספים שבערך זה כבר בהתאם לאופיו של הערך. איני יודע למה לא עולה לי כרגע דוגמא ספציפית מלבד ערכי משפחות, אבל אני די בטוח שראיתי לא פעם ערכים שבהם כתבו על בן משפחה נוסף כנ"ל. אם אני טועה זה עדיין לא אומר שאסור לעשות כך. לגבי הצורך בציטוט, יש בו ביטוי חשוב מבחינה היסטורית ספרותית ותרבותית. כל אחד מבחינות אלו די בו בכדי להצדיק שימוש בציטוט כזה בערך. ומדוע הוא ארוך ? כי לחתוך אותו הורס אותו וגודל הערך סובל זאת. אולי מישהו יכול לקצרו יותר לפי שיקול דעתכם. מי-נהר - שיחה 00:00, 4 בנובמבר 2012 (IST)

בית הספר העברי בצידון

קיים מאמר " בית הספר העברי בצידון 1919-1922 ‬" מאת שאול סחיק שמוקדש לבית הספר הנ"ל. ראו כאן. חבל אם בעקבות דף שיחה זה לא ייכתב הערך על בית ספר זה בויקיפדיה מי-נהר - שיחה 14:32, 31 באוקטובר 2012 (IST)

המאמר נמצא אצלי. בעמ' 12 כתוב: במלחמת העולם הראשונה מנתה הקהילה כ-120 משפחות, והיו לה, כאמור, ארבעה בתי-כנסת. בסוף שנות השלושים מנתה העדה כ-400 נפש, ולה בית-כנסת ישן ובית-ספר חדש מיסודה של כי״ח. בבית-הכנסת היה ספר תורה מצופה כסף ופרוכות עתיקות יומין."

בהמשך: עמ' 14: על-פי דיווחו של מנהל בית-הספר העברי — דוד בית-הלחמי, מראשית 1919, נאלצו ילדי היהודים, מפעם לפעם, להיבטל מלימודים ולצאת לקושש עצים. הילדות עבדו בשכר מועט בבתי-המלאכה של המכון האמריקני בעיר. (מצוטט ממכתב מאת ד. בית-הלחמי, צידון 4.3.1919 אל ועד החינוך-יפו).

עמ' 16: ביטויים רבים נתנו יהודי ציון לתחושת השתייכותם ליישוב העברי בארץ לפני מלחמת העולם הראשונה, בימי המלחמה ולאחריה. קול קורא שפרסמו בר״ח שבט אתתמ״ד לחורבן(28 בינואר 1914) לשם גיוס סעד ותמיכה במאבקם נגד כי״ח, נפתח במילים אלה: "אנחנו תושבי העיר צידון אשר בארץ-ישראל...." והסתיים בבקשה ״.... שיפתח להם בית-ספר עברי למען לא יגרע חלקנו מכל קהילות ארץ-ישראל..." בחתימת ״קהילת צידון א״י תובב״א.

עמ' 19: . לא שפר גורלם של יהודי צידון, שכן עם פרק מלחמת הראשונה עזב מנהל בית-הספר את העיר, ובית-הספר נשאר בהשגחת מורים ועוזרים אחדים. חברי ועד העדה מכרו ציוד של בית-הספר ואף תרמו מכספם לתשלום משכורת מצומצמת למורים כדי שלא יעזבו." מצב זה נמשך עד לפתיחת בית-ספר עברי מטעם ועד החינוך בא"י בשנת תרע״ט(1919).

עמ' 23: בהתערבות ועד העדה היהודית ביפו נשלח בסופו של דבר המורה דוד בית הלחמי בראשית 1919 לצידון, לפתוח שם בית-ספר עברי מטעם ועד החינוך בא"י.

בית-הלחמי הגיע לצידון בינואר 1919.

המורים היו ברזילי, מורה לערבית ולצרפתית שעבד בבית-הספר אליאנס מיום היווסדו, הגב׳ בית-הלחמי ובית הלחמי עצמו.

הלימודים בבית-הספר בשנתו הראשונה התנהלו תוך כדי קשיים רבים. בית-הלחמי, שבריאותו הייתה לקויה והרופא אסר עליו להמשיך ללמד, ביקש בסוף חודש סיוון ןתרע״ט] ממחלקת החינוך להקדים את סגירת בית הספר,

עמ' 24 מספר שהמורה פינחס נאמן נשלח לבית הספר והפך להיות מנהלו.

יש מספיק חומר לערך אם יש מי שמעוניין לכתוב אותו (בהסתמך על מקור יחיד)

ראיתי גם אני את המאמר. למרות שהמאמר מוקדש לבית הספר - בית הלחמי לא מוזכר בו פעמים רבות, משום שתרומתו לא הייתה משמעותית כלל. הוא שהה בצידון חודשים ספורים. כפי שנכתב, הוא הגיע בינואר. במשך חודש עסק בחיפוש אחר מבנה, וגם המבנה שמצא היה מאוד לא מתאים ("בית מרחץ מימין ובית זונות משמאל"). התקבלו כתשעים תלמידים, אך הלימודים התנהלו בעצלתיים. הילדים לא היו ממושמעים, משום שבמשך ארבע שנים לא ביקור בבי"ס סדיר. הם נטו ללכת לעבוד במקום להגיע ללמוד ולעתים הגיעו רק שליש מהם לביה"ס. גם לא היה ציוד מתאים. בריאותו של בית הלחמי הייתה לקויה עד שהרופא אסר עליו ללמד, ובחודש סיון, פחות משישה חודשים להגעתו, הוא המליץ לסגור את בית הספר.

בשנה הבאה הגיע מנהל חדש (פנחס נאמן – והוא לדעתי ראוי לערך), נמצא מבנה חדש ומתאים יותר ומצב בית הספר השתפר. עם זאת, למרות הכל, נסגר בית הספר בשנת 1922 בשל קשיים כלכליים, עזיבה של משפחות יהודיות וסיבות נוספות.

האם לאור זאת יש מקום לערך על בית הלחמי כמייסד בית הספר? אני סבור שלא. הוא פעל במשך חודשים ספורים, כשמצב בריאותו לקוי, ותרומתו לא הייתה משמעותית. אבל גם אם יהיה ערך, משום שהקים בית ספר – מן הראוי יהיה לפרט את מה שכתבתי, ואיני בטוח שהכותב המקורי יהיה מעוניין בכך. נרו יאיר • שיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"ג • 08:08, 2 בנובמבר 2012 (IST)

אתה מוזמן להרחיב את הכתוב על פי מה שכתבת כאן. בית הספר פעל 4 שנים בלבד, מתוכן רק כחצי שנה בניהולו של בית לחמי. אבל זה לא גורע מהעובדה שהזוג בית לחמי ייסדו את בית הספר, אפשר להוסיף גם שבבית הספר נערכו שיעורי ערב

אם אין חשיבות חבל להשקיע. האם ייסוד בית ספר קטן וכושל למדי, ובמשך חודשים ספורים, מזכה בערך? לא נראה לי. עוד הערה אחת בעניין שפת הלימוד. קודם לכן היה במקום בי"ס של אליאנס, שנסגר בשל מצבה הקשה של הקהילה. מאחר שצידון נמצאת בדרום לבנון פנו פרנסיה למרכז החינוך בת"א בטענה שצידון היא חלק מארץ ישראל ולכן על המרכז לסייע להם. היו ויכוחים, ובסופו של דבר נשלח בית הלחמי (מהלך שכאמור התגלה בדיעבד כטעות). על כל פנים, בנסיבות אלה היה מובן מאליו ששפת הלימוד תהיה עברית, כמקובל בארץ. ועוד שאלה אחת, ברשותך: מה המקורות שלך מלבד המאמר של סחייק? נרו יאיר • שיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"ג • 10:28, 2 בנובמבר 2012 (IST)

על בית הספר אין לי מקורות חוץ מסחייק

אוקיי, אבל מהם המקורות שלך בכלל? נרו יאיר • שיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"ג • 10:31, 2 בנובמבר 2012 (IST)

הערך על אברהם קמרון, תדהר, אלבום משפחות ראשון, הספר של אהוביה מלכין על גולומב, המאמר של סחייק, הערך על החותן שלו, הערך על שמעון קושניר, חיטוט באינטרנט.

פירושונים

אודה למי שיוכל לסדר דף פירושונים ותבנית בשל קיומו של ערך דומה דוד הלחמי. אולי צריך להפוך אותו ל- דוד הלחמי (רב). מי-נהר - שיחה 16:27, 1 בנובמבר 2012 (IST)

• יצרתי דף פירושונים הלחמי. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 17:12, 1 בנובמבר 2012 (IST)

תודה מי-נהר - שיחה 17:57, 1 בנובמבר 2012 (IST)

בהנחה שהערך ישרוד את דיון החשיבות - זה מקרה שבדיוק בשבילו המציאו את תבנית:אין לבלבל עם. "הלחמי" ו"בית הלחמי" זה לא אותו הדבר, אבל קל להתבלבל. קיפודנחש 01:41, 3 בנובמבר 2012 (IST)

זכויות יוצרים

למומחים בנושא, שאלה , העליתי התמונות שבערך כפי שכתבתי בהם על פי רישיון PD-OLD מפני שהן צולמו לפני כמאה שנה. אולם כעת אני רואה שהארכיונים השונים שלחו אותם לכותב הספר יעקב שרת עבור ספרו "נתראה ואולי לא" שפורסם רק ב-1998. האם זה משנה משהו לגבי הזכויות יוצרים ? מי-נהר - שיחה 17:52, 1 בנובמבר 2012 (IST)

הספר יצא ב- 1998 אבל התמונות הן מתחילת המאה ה-20. ליעקב שרת אין זכויות יוצרים על התמונות האלה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 14:23, 2 בנובמבר 2012 (IST)

באלו שנים התגורר שי עגנון בבית אבועלפיה בנווה צדק ?

אבקש עזרתכם העמיתים לברור מדוייק יותר של תקופת מגוריו של שי עגנון בבית משפחת אבולעפיה. אני מבין שזה היה בתקופת עלייתו הראשונה לארץ, יגנון עלה לארץ ב-1908 ליפו (באותה שנה נפטר שלמה אבולעפיה ורחל הייתה בת 13 כמוזכר בערך.) אודה לעזרה בהבהרת הנתונים טוב יותר. ובכלל זה הטענה שהוזכרה בערך נווה צדק ששי עגנון כתב בבית אבועלפיה את תמול שלשום. מי-נהר - שיחה 18:33, 1 בנובמבר 2012 (IST)

לפי מה שראיתי עד כה מדובר בשנים 1909-1912/13. מי-נהר - שיחה 20:50, 3 בנובמבר 2012 (IST)

כמו כן מוזכר שהמקום שימש כבית ועד לסופרים לא ברור באילו שנים אם כי עושה רושם שאף זה באותם שנים. מי-נהר - שיחה 20:50, 3 בנובמבר 2012 (IST)

השנים בארה"ב

לא ברור באילו שנים שהה בארה"ב. מהערך עולה לכא' שחזרו לאחר מספר שנים (כשהשלים הדוקטורט) ואילו ממידע אחר בערך ובמקורו משמע שהיה שנים בארה"ב ואף-1963 היה עדיין מנהל בית ספר בארה"ב אלא אם כן חזר לארץ בין לבין. מי-נהר - שיחה 20:52, 3 בנובמבר 2012 (IST)

קישור לדף פירושונים

נא לתקן את הקישור לכנרת, לפי האפשרות הנכונה בכנרת (פירושונים). דוד שי - שיחה 07:14, 8 בנובמבר 2012 (IST)

בוצע מי-נהר - שיחה 07:38, 8 בנובמבר 2012 (IST)

הספר "יחפים על חולות הזהב"

קיים ספר של אבולעפיה אביאל, דליה, "יחפים על חולות הזהב", סיפורה של משפחת אבולעפיה. קווים אישיים, 2006. זוהי אחיינית של שלמה אבולעפיה. האם מישהו מכיר את הספר ויודע האם הוא מתייחס לביתו ומשפחתו של שלמה אבולעפיה ? מי-נהר - שיחה 11:00, 8 בנובמבר 2012 (IST)

בחינת השנים מלמדת שהמחברת נולדה אחרי שהזוג לחמי כבר עברו לארה"ב. מי-נהר - שיחה 14:12, 9 בנובמבר 2012 (IST)

מבנה הערך

מבנה הערך הנוכחי אינו תקין. הוא מורכב למעשה משני ערכים נפרדים: הראשון על דוד בית לחמי, והשני על רעייתו רחל בית לחמי. התוצאה היא שרחל מופיעה כראויה לערך נפרד, ועם זאת היא מוצגת כנספחת לבעלה. יש כמה אפשרויות:

1. ערך משותף ("דוד ורחל בית לחמי"). הפתרון הזה מתאים כשעיקר הערך משותף לשני בני הזוג, וזה לא המצב.
2. הפרדת רשויות (לשני ערכים). אני חושש שהנימוקים בזכות הערך הנוכחי, שהוצגו בהצבעת המחיקה, לא יחולו על הערך החדש.
3. ולכן - צמצום החלק המוקדש לרחל, במבנה המקובל לתאור משפחתו של כל נשוא ערך. עוזי ו. - שיחה 00:55, 9 בנובמבר 2012 (IST)

איני סבור שהערך אינו תקין. ויקיפדיה מלאה בערכים בהם יש פרק נוסף בפני עצמו לנושא כלשהוא השייך כנספח שיש לו מקום בערך. אין לי בעיה אם יקראו לערך בשם שניהם וגם אז אין בעיה להשאיר המידע הקיים מפני שגם כאן מקובל שיש ערכים שמתייסחים לכמה דמויות או נושאים ויש התייחסות אישית לרקע של כל אחד מהם. אולי אפשר לסדר תוכגת התוכן אחרת אבל אינו סבור שיש מקום להסיר מהתוכן הקיים מידע כלשהו. ובוודאי שויקיפדיה יכולה להסתדר יפה מאד שכל התוכן הנוכחי יופיע בערך אחד. וגם אם לשיטתך ישנה בעיה, אחרי הכל אתה הוא שאמרת שבדיוק בשביל זה המציאו את האפשרות לעיתים להתעלם מכללים. מי-נהר - שיחה 01:36, 9 בנובמבר 2012 (IST)

עוזי, מה שלא יהיה, אסור להשמיט פירטי מידע שנכנסו לכאן - גם מהצד שלה מדובר במשפחה מיוחדת במינה. עמירם פאל - שיחה 12:44, 9 בנובמבר 2012 (IST)

קטגוריה לוחמי נילי

הוסיפו לערך בפתיח וכן את הקטגוריה של לוחמי נילי. מי שהוסיף זאת כנראה מתבסס על מה שנכתב בקצרה באלבום של משפחות ראשון לציון. איני יודע אם אפשר לסמוך על זה כמקור (אם כי מי אם לא צאצאיו יודע על כך?). אמנם הדבר הגיוני אבל גם קשה קצת לאור שהותו באותו זמן בשירות צבאי רחוק ליד איסטנבול ואיני מכיר מקבילה כזו אצל חבריו הקרובים שעברו את מסלול השירות הצבאי כמוהו (אם כי ייתכן שמשה שרת רומז על כך במכתב שהלחמי היה חריג בדאגותיו). בכל המקורות שעד כה ראיתי לא הייתה לכך התייחסות מפורשת אף כי ישנם עניינים שעשויים לתמוך בכך בעקיפין תלוי כיצד מפרשים אותם. בשל כך לא רשמתי כך בפתיח ולא שייכתי לקטגוריה. אלא בגוף הערך ובהסתייגות. מי-נהר - שיחה 22:37, 10 בנובמבר 2012 (IST)

מיהו אביה של אמו דבורה ?

מיהו אביה "זלמן אוֹסוֹבְסקי", האם זה הרב הדיין של פרוור סְלַבּוֹדְקָה, הרב זלמן אוֹסוֹבְסקי הי"ד, שנרצח בצורה נוראית המתוארת פה ? מישהו יודע ? לויוני-YL - שיחה 10:52, 30 באוגוסט 2018 (IDT)

לא ייתכן, ולא אתפלא אם יש טעות בשם כאן. נרו יאיר • שיחה • י"ט באלול ה'תשע"ח • 22:28, 30 באוגוסט 2018 (IDT)

תודה רבה. לגבי הבן הצדק עמך (בספר ו+1). אך לגבי השם - גם על האח ברוך המאוזכר בערך זה (הערה 5) מצויין אותם שמות. אולי היו שני "זלמן אוסובסקי", ואולי "בן יחיד" זה ללא הבנות, אין לי מושג. חוץ מזה - יש עוד שיש לכאורה לציין בערך כאחים/גיסים של דוד בית לחמי - שרה אשת ברוך ניסנבוים. ורחל אשת מנפרד אשנר (ואם זה נכון האם לא יוצרים קטגוריה למשפחה כזו ?). לילה טוב. --לויוני-YL - שיחה 01:28, 31 באוגוסט 2018 (IDT)