שיחה:דמוקרטיה אלקטורלית

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

האם יש דבר כזה?[עריכת קוד מקור]

ממה שכתוב בערך נשמע שבסך הכל מדובר במדד בסולם של מכון V-Dem. מוויקי האנגלית en:Electoral democracy מפנה ל־Representative democracy, שם כתוב כך: ”Representative democracy (also called electoral democracy or indirect democracy) is a type of democracy where representatives are elected by the public”, משמע גם להם המונח לא מוכר. DimaLevin, דן וינקלר, קפקא, דזרט, Dolly City, אקסינו, פעמי-עליון, ספסף, דור מאיר, Naidav2424, MakingItSimpleבעלי הידע במדע המדינה, אשמח לחוות דעת. איש עיטי - הבה נשיחה 20:55, 20 במרץ 2024 (IST)תגובה

בלבול בין דמוקרטיה ליברלית לאלקטורלית על פי המקורות
רצוי למחוק ישר. אקסינושיחה 21:06, 20 במרץ 2024 (IST)תגובה
Mertaro, האם תוכלי לספק מקור אקדמי אחד המתייחס לדמוקרטיה אלקטורלית כמשטר (ולא כשלב בתוך המדד של מכון V-Dem)? אם אין התייחסות כזאת במחקר, הערך יימחק מאחר שלשלבים בתוך המדד אין חשיבות אנציקלופדית לערך משל עצמם. תוכלי לבקש את שחזור הערך לטיוטה כדי להשתמש במה שכתבת ולשלב אותו בערכים אחרים. פעמי-עליוןשיחה 22:38, 20 במרץ 2024 (IST)תגובה
בשמחה, מספר 6 ברשימת המקורותhttps://www.populismstudies.org/Vocabulary/electoral-democracy/ Mertaroשיחה 08:26, 21 במרץ 2024 (IST)תגובה
דמוקרטיה יצוגית היא דמוקרטיה שיש בה בחירות. היא יכולה להיות דמוקרטיה ליברלית-כלומר שיש בה בחירות וגם שמירת על זכויות אדם וכו', או דמוקרטיה אלקטורלית- כלומר יש בחירות אבל אין שמירה על זכויות אדם, שוויון ועוד. מדד v-dem הוא המדד המקובל והמוכר לסיווג מדינות על פי המידה בה המשטר בהן דמוקרטי. לא מדובר באיזה שלב איזוטרי וחסר משמעות בעוד מדד באיזה מכון עלום שם אלא בחלוקה על המדד מוכר מרכזי בו נהוג להשתמש Mertaroשיחה 11:39, 21 במרץ 2024 (IST)תגובה
אם הערך היה כתוב טוב, בתפנית טובה ותואם למשהו במקבילה האנגלית, הייתי אומר כמוך, אבל הערך הזה צריך להימחק גם בגלל הצורה שבה הוא כתוב וגם בגלל שרבוב של מקורות.
בכלל לא מדבר על v-dem כמדד - זה ערך לא טוב. אקסינושיחה 11:55, 21 במרץ 2024 (IST)תגובה
שיניתי והוספתי מקורות אקדמיים Mertaroשיחה 00:09, 22 במרץ 2024 (IST)תגובה
צודק ‫2A01:6502:A56:4665:347B:261A:5D05:C5B100:29, 21 במרץ 2024 (IST)תגובה
נראה שיש חשיבות לפי המחקר העדכניBalbergשיחה 07:36, 21 במרץ 2024 (IST)תגובה
Balberg, תוכל לצטט עוד מהמחקר העדכני העוסק בכך?
בחיפוש בג'ייסטור מצאתי כמה מקורות שעוסקים בכך (למשל 1 2), אבל אני עדיין לא בטוח שזה סיווג כל כך חשוב שמגיע לו ערך משל עצמו ולא פרק בערך דמוקרטיה. מאחר שבעלי הידע במדעי המדינה לא ממש הגיבו פה, אולי Lostam, ‏YR on wiki, ‏MoriCher, עלי, משה כוכבי, יחיאל הלוי, נח אמיתי, באלדור, איש עיטי, פעמי-עליוןבעלי הידע במשפטים יוכלו לעזור יותר.
בכל מקרה כרגע הערך כתוב לא טוב, ומבוסס כמעט אך ורק על מקורות עיתונאיים ולא מקורות אקדמיים איכותיים כראוי לנושא כזה, לכן עליו לעבור לטיוטה. פעמי-עליוןשיחה 13:48, 21 במרץ 2024 (IST)תגובה
בין המקורות שמופיעים בערך https://www.populismstudies.org/Vocabulary/electoral-democracy/ Balbergשיחה 07:55, 22 במרץ 2024 (IST)תגובה
@פעמי-עליון צודק שיש מיקוד יתר במונח ״דמוקרטיה אלקטורלית״ בתור אחד הסיווגים של מדד מכון V-dem, לאו דווקא מבחינת עודף מידע, אלא המבנה של הערך. לערך יש הצדקה מכיוון שהוא כן עוסק בצורת משטר מובחנת גם אם ניתן לתת לה שמות שונים (דמוקרטיה רזה, דמוקרטיה פרוצדורלית, דמוקרטיה לא ליברלית וכיו״ב) אך יש צורך בעריכה כדי שהמרכז יהיה ההיבטים הכלליים ולא המדד. אשמח לעזור בהמשך השבוע הבא. MakingItSimpleשיחה 11:57, 22 במרץ 2024 (IST)תגובה
אז אולי יש למזג עם דמוקרטיה חלולה (דמוקרטיה פרוצדורלית מפנה לשם) או עם דמוקרטיה לא ליברלית? למרות שלהבנתי גם אוסטריה ופורטוגל נחשבות דמוקרטיות אלקטורליות לפי המדד של V-dem. פעמי-עליוןשיחה 13:31, 22 במרץ 2024 (IST)תגובה
אכן פורטוגל ירדה בדירוג מדמוקרטיה ליברלית לאלקטורלית ב 2023 ואוסטריה ירדה בדירוג והפכה לדמוקרטיה אלקטורלית ב 2021. אבל הי, יש לנו את סורינאם שעלתה והפכה לדמוקרטיה ליברלית!! Mertaroשיחה 17:10, 22 במרץ 2024 (IST)תגובה
כן @פעמי-עליון, אני חושש שאתה צודק ויש כאן הרבה עבודה. לדעתי דרוש מיזוג של שלושת הערכים. כרגע הם מובחנים מעט בגישה, אך לא בצדק. הפרוצדורה הויקיפדית לשם כך דורשת פתיחת דיון נפרד על הצעה למיזוג, לא? ואם לגבי עבודה על דמוקרטיה אלקטורלית שקלנו לעבוד על כך בטיוטה, נראה לי שבמיזוג זה בוודאי יהיה נדרש, לאור כמות הטקסט והגישות שצריך ליישב יחד (אך בשאיפה שנוכל להתקדם מהר).
  • הערך דמוקרטיה חלולה בעיניי הוא המוצלח ביותר ויכול לשמש בתור הבסיס. לטעמי אפשר לצמצם את מידת הפירוט על המדינות המוזכרות כדוגמאות.
  • הערך דמוקרטיה אלקטורלית מתעמק במדד של מכון V-Dem וקצת יוצר בלבול. אני לא חושב שההבדלים בין המונחים מהותיים, אך בהחלט הערך הממוזג צריך להתייחס למדדים רלבנטיים כגון אלו של V-Dem, האקונומיסט או אחרים. כדאי להיעזר בהפניה למדדים להסברת הרעיון שלמרות הקטגוריות השונות, הכל נמצא על סקאלה ואמנם יש משמעות לסיווג כדמוקרטי יותר או פחות, כלומר, לא צריך להיות כמו שבדיה כדי להיות דמוקרטיה, אך בכל זאת דרושה מחויבות מסוימת לערכים ליברליים (שוויון, זכויות אדם, שלטון החוק וכיו״ב).
  • הערך דמוקרטיה לא ליברלית - חשכו עיניי כשראיתי אותו. הוא באמת מבלבל במושגים והמשגה המרכזי הוא הרעיון שיש באמת כזה דבר ״דמוקרטיה לא ליברלית״. אני בהחלט תומך בציטוט הנתון שם שאין דבר כזה. זה לא סוג חליפי של דמוקרטיה, אלא זה פשוט משטר שנהיה פחות דמוקרטי עד שהוא הופך לטוטאליטרי או קרוב לזה. זה ביטוי שנעשה פופולרי בגלל ויקטור אורבן כדי להצדיק את מהלכיו לשינוי המשטר. גם רשימת המדינות שניתנת שם כדוגמא כלל אינה מבחינה בין רמות טוטליטריוּת/דמוקרטיוּת ועדיף היה להיעזר במדד V-Dem כאן. לדוגמא, גם אם רוסיה מתייחסת לעצמה כדמוקרטיה, ודאי שהיא אינה כזו והיא מסווגת ע״י V-Dem כאוטוקרטיה אלקטורלית. כנ״ל טורקיה. ונצואלה היא אוטוקרטיה לחלוטין.
MakingItSimpleשיחה 22:47, 22 במרץ 2024 (IST)תגובה
האם יש דבר כזה? מצאתי שהמונח דמוקרטיה אלקטורלית קיים במאמרים אקדמיים ביניהם של חוקר הדמוקרטיה הידוע לארי דיימונד. בנוסף הגיע כעת גם לשימוש באמצעי התקשורת. כך שברור שיש לו חשיבות אנציקלופדית. לגבי הערותיו של MakingItSimple על דמוקרטיה לא ליברלית אני יכול רק להעלות השערה שבמחצית השניה של שנות ה 90 (1997) פורסמו מחקרים שהסתייגו מההגדרה המינימליסטית של הנטיגטון לדמוקרטיות הגל השלישי ואז חיפשו מינוח למשטר שאינו דמוקרטיה ליברלית והתוצאה להשערתי היא שלארי דיימונד טבע את המושג electoral democracy יחד עם דרגות נוספות (משטרים מעורפלים ומשטרים שכבר אינם דמוקרטיה) ובמקביל פאריד זקריה טבע מושג אחר illiberal democracy שייתכן שאמור להתייחס לאותה מהות. אני מניח שכל מי שבקי במדעי המדינה יוכל לתת הסבר לריבוי המינוחים וההבדל ביניהם. Rainbow1960שיחה 14:59, 23 במרץ 2024 (IST)תגובה
שנייה, לפני שעושים הרבה עריכות לערך שכאן, בואו נחליט רגע אם אנחנו הולכים לדון על מיזוג, מכיוון שבמקום להמציא את הגלגל עם תוספות מהנטינגטון ושות׳, במיזוג נמצא שהרבה טקסט רלבנטי כבר קיים בערכים האחרים. לפני שמעמיקים ברעיונות של חוקרים ספציפיים, כדאי לדבר במושגים יותר כלליים ומוסכמים (הנטינגטון הוא לא בקונצנזוס). MakingItSimpleשיחה 18:23, 23 במרץ 2024 (IST)תגובה
MakingItSimple, אני מתלבט ונראה לי שאתה מבין בזה קצת יותר ממני, אך אשמח לשמוע את דעתך. לדעתי יש לשלב את דמוקרטיה לא ליברלית כפרק בדמוקרטיה חלולה, שיכיל את המושג והביקורת עליו ככיסוי למשטר לא דמוקרטי; אם אתה מסכים נוכל לפתוח דיון איחוד. עם דמוקרטיה אלקטורלית אני לא בטוח מה לעשות, כי נראה שגם דמוקרטיות לא חלולות בעליל (כולל ישראל) נחשבות דמוקרטיה אלקטורלית. פעמי-עליוןשיחה 18:33, 23 במרץ 2024 (IST)תגובה
מסכים איתך לגבי מיזוג ״דמוקרטיה לא ליברלית״ כפרק בתוך ״דמוקרטיה חלולה״. לגבי ״דמוקרטיה אלקטורלית״ אני חושב שעולה פה בעצם שאלה אנציקלופדית יותר משהיא שאלת מדעי המדינה, לגבי אופן הטיפול הנכון בדו-משמעות אפשרי (עשיית דיסאמביגואציה). מצד אחד, בשפה פשוטה אפשר לראות דמוקרטיה אלקטורלית כדמוקרטיה שיש בה בחירות כתנאי הכרחי יחיד. מצד שני, הערך לפנינו עוסק בעיקר במונח זה כקטגוריה של מכון V-Dem שאומרת שזו דמוקרטיה עם בחירות ותו לו, כלומר תת-קבוצה שהיא תוחמת אותה בין שני ערכים מספריים שרירותיים. לדעתי אפשר להסביר את שני ההיבטים תחת הערך המוזג דמוקרטיה חלולה.
אוסיף הצעה נוספת ליישוב הקושי. אף שאני חושב שהערך דמוקרטיה חלולה מתאים מבחינה תוכנית להוות את הבסיס לתוכן ממזגים, אני מציע שינוי שם למשהו פחות קיצוני או יותר רחב (בין היתר כי אני מסכים שישראל אינה דמוקרטיה חלולה, אבל חושב שהיא מתאימה לדיון בערך הזה יחד עם הונגריה ופולין ובלי טורקיה ורוסיה). אני מציע ״דמוקרטיה מוחלשת״ ואשמח לפתח על זה דיון ולהתעמק בספרות קצת. MakingItSimpleשיחה 19:07, 23 במרץ 2024 (IST)תגובה
במקרה שיש דו משמעות אפשר להוסיף תבנית:פירוש נוסף, אבל זה לא המקרה – לקטגוריה במדד של ווי-דם אין חשיבות, החשיבות נתונה רק למשמעות שניתנתנ למונח בספרות המחקרית. האם אכן המשמעות שניתנת בספרות המחקרית יכולה להתאים לערך דמוקרטיה חלולה? אם כן, אשמח אם תוכל להסביר קצת, כי באמת מעולם לא נתקלתי במונח "דמוקרטיה אלקטורלית". לא תהיה לי התנגדות למיזוג אם אכן הנושאים תואמים.
אני חושב ש"דמוקרטיה חלולה" הוא מונח כה נפוץ בשיח המחקרי שאין להחליפו למונח פושר יותר ופחות נפוץ כמו "דמוקרטיה מוחלשת" (אלא אם אני טועה ובספרות זה דוקא מונח נפוץ יותר). פעמי-עליוןשיחה 19:31, 23 במרץ 2024 (IST)תגובה
גם למיטב ידיעתי "דמוקרטיה מוחלשת" אינו מונח אקדמי או נפוץ. אני תומך באיחוד 2 הערכים כפי שמוצע לעיל, כל עוד תהיה הפנייה אוטומטית מ'דמוקרטיה לא ליברלית' לדף המאוחד 'דמוקרטיה חלולה'. אני חושב שמבין השניים, 'דמוקרטיה חלולה' הכי מתאים להיות המונח המוביל מפני שהוא הרחב ביותר וכולל את המונחים האחרים בתוכו. בדף המאוחד כדאי להתייחס גם למונח שבשימוש ע"י מכון V-DEM ל'דמוקרטיה אלקטורלית' כדמוקרטיה שבה מתקיימות בחירות חופשיות והוגנות, אך לא מתקיימים מנגנונים דמוקרטיים אחרים. כלומר סוג של דמוקרטיה חלולה. Orisharשיחה 15:01, 13 באפריל 2024 (IDT)תגובה

ברור שיש דבר כזה[עריכת קוד מקור]

[1]https://g.co/kgs/npwJSGE Rami1960שיחה 09:10, 21 במרץ 2024 (IST)תגובה

אני לא מבין על מה הדיון. יש ערך באנגלית[עריכת קוד מקור]

יש ערך כזה באנגלית, לא מאתמול ... מה בדיוק השאלה? https://en.m.wikipedia.org/wiki/Representative_democracy Rami1960שיחה 09:13, 21 במרץ 2024 (IST)תגובה

במה עוסק הערך האנגלי? דמוקרטיה ייצוגית, הידועה גם כדמוקרטיה אלקטורלית, היא שיטת משטר בה נציגים נבחרים על ידי הציבור. לא בדיוק מה שהערך הזה מנסה לתאר (סוג של דמוקרטיה לא ליברלית). איש עיטי - הבה נשיחה 10:15, 21 במרץ 2024 (IST)תגובה
ויקיפדיה העברית היא לא ויקיפדיה האנגלית. יש שם מאות אלפי ערכים שלא מתקרבים לסף החשיבות אצלנו. פעמי-עליוןשיחה 13:43, 21 במרץ 2024 (IST)תגובה
תודה @Rami1960, הצבעת בדיוק על הכפילות שבגללה הערך הזה בעייתי ודורש מיזוג לתוך הערך דמוקרטיה ייצוגית. בויקיפדיה האנגלית מציינים בפתיח שניתן לקרוא ל-Representative Democracy גם Electoral Democracy. אצלנו הערך דמוקרטיה ייצוגית מתאר את המקבילה האנגלית טוב יותר ובערך דמוקרטיה אלקטורלית כאן יש בלבול בין שני מושגים: 1. דמוקרטיה ייצוגית (כלומר רוב הדמוקרטיות המערביות); 2. אחד ממדדי מכון V-Dem שמתאר למעשה דמוקרטיה חלולה או פגומה במידה מסויימת (על פי הציון שניתן לה על בסיס מדידת קריטריונים רבים) - כלומר, זה לא מתאר מושג מילוני, אלא הגדרה פרטית של מכון אחד.
לדעתי צריך:
  • למזג את הערך דמוקרטיה אלקטורלית לתוך הערך דמוקרטיה ייצוגית ולכלול פרק הסבר על דו-משמעות שמסביר את ההגדרה של V-Dem (יחד עם קישור לערך דמוקרטיה חלולה);
  • למזג את הערך דמוקרטיה לא ליברלית לתוך הערך דמוקרטיה חלולה.
מתייג גם את @Orishar ואת @Rainbow1960 מהדיון המשיק על מיזוג של דמוקרטיה חלולה ודמוקרטיה לא ליברלית. MakingItSimpleשיחה 22:57, 11 באפריל 2024 (IDT)תגובה
ההתרשמות שלי מאוסף מקורות שעיינתי בהם ולמרות מה שרשום בויקיפדיה האנגלית, היא שהמינוח דמוקרטיה ייצוגית אינו זהה למינוח דמוקרטיה אלקטורלית. כעובדה, המינוח דמוקרטיה ייצוגית עומד בניגוד למינוח דמוקרטיה ישירה וגם כולל מספר סוגים של דמוקרטיות. כעובדה, השימוש במינוח דמוקרטיה אלקטורלית לא רק במדד של V-DEM אלא גם במאמרים אקדמיים עומד בניגוד למינוח דמוקרטיה ליברלית. למיטב הבנתי, דמוקרטיה אלקטורלית כמו דמוקרטיה ליברלית הם סוגים שונים של דמוקרטיה ייצוגית כאשר אלקטורלית עומדת בתנאי המינימום וליברלית היא דמוקרטיה הרבה יותר מוצקה ועמידה.Rainbow1960שיחה 01:15, 12 באפריל 2024 (IDT)תגובה
תודה על התיוג. דמוקרטיה אלקטורלית זה אכן מושג שמשתמשים בו גם להתייחסות לדמוקרטיה חלולה, אבל למעשה מדובר פשוט בדמוקרטיה שמתקיימות בה בחירות, ובמובן זה היא זהה לדמוקרטיה ייצוגית. כפי שהוצע כאן, אני תומך בהצעה לאחד את 'דמוקרטיה אלקטורלית' לתוך הערך 'דמוקרטיה ייצוגית' (אולי תוך ציון השימוש שנעשה לפעמים במושג כדי לתאר דמוקרטיה שיש בה בחירות אך חסרים מנגנונים דמוקרטיים אחרים), ולאחד את הערכים 'דמוקרטיה חלולה' ו'דמוקרטיה לא ליברלית'. Orisharשיחה 15:05, 13 באפריל 2024 (IDT)תגובה
דמוקרטיה אלקטורלית אינה זהה לדמוקרטיה ייצוגית אלא היא סוג של דמוקרטיה ייצוגית. גם דמוקרטיה ליברלית היא סוג של דמוקרטיה ייצוגית. "ייצוגית" קשור לקיומן של בחירות, בין אם יש בהן שמירה על זכויות אדם, הגבלת כוח השלטון וכו' ובין אם לאו. כפי שראוי שלדמוקרטיה ליברלית יהיה ערך נפרד שאינו כחלק מדמוקרטיה ייצוגית כך ראוי גם בעיני שלדמוקרטיה אלקטורלית יהיה ערך נפרד. מדובר במושג מוכר שאינו שייך רק למדד v-dem אלא גם למדדים נוספים (דוגמאות בערך). ובנוסף מדד v-dem הוא המקובל והנפוץ במדדי הדמוקרטיה (הערות שוליים המעידות על כך, בערך). לגבי האיחוד בין דמוקרטיה חלולה ודמוקרטיה לא ליברלית אין לי דעה כי לא למדתי לעומק על מושגים אלה Mertaroשיחה 22:09, 14 באפריל 2024 (IDT)תגובה
איזו דמוקרטיה ייצוגית אינה דמוקרטיה אלקטורלית? אם הנציגים אינם נבחרים בבחירות, איך הם נחשבים למייצגים? איך זו דמוקרטיה? ושוב, למה ויקיפדיה העברית צריכה להבדיל בין שני מושגים אלה שויקיפדיה האנגלית אינה מבדילה ביניהם? MakingItSimpleשיחה 22:36, 14 באפריל 2024 (IDT)תגובה
כל דמוקרטיה ליברלית היא דמוקרטיה ייצוגית . הן בדמוקרטיה ליברלית והן בדמוקרטיה אלקטורלית יש בחירות חופשיות שמתנהלות באופן תקין (=דמוקרטיה ייצוגית). בגלל שיש בחירות זה נחשב דמוקרטיה. זה כמו קריטריון בסיסי. ההבדל הוא המידה בה יש שמירה על זכויות אדם, על הגבלת כוח השלטון וכו'. בדמוקרטיה אלקטורלית יש רק את המינימום , שזה בחירות. בדמוקרטיה ליברלית יש בנוסף לבחירות גם שמירה על זכויות אדם וכו' Mertaroשיחה 09:53, 16 באפריל 2024 (IDT)תגובה
אה, לא. אתה מאמץ את ההגדרה של מכון V-Dem. אבל לפי הויקיפדיה האנגלית זה אותו הדבר - אלקטורלית וייצוגית. אף אחד לא אמר שבגלל שבחרת נציגים (ד. ייצוגית) יש שמירה על זכויות אדם וכו׳, או במילים אחרות, אף אחד לא אמר שדמוקרטיה ייצוגית היא כן ליברלית/בריאה עפ״י ההגדרות האלה. אם כי אני בכלל בדעה שלא משנה הסיומת של הביטוי, לא צריך לקרוא לזה דמוקרטיה אם לא מתקיימים כל המרכיבים במידה סבירה (הפרדת רשויות, זכויות אדם, שלטון החוק). MakingItSimpleשיחה 01:50, 17 באפריל 2024 (IDT)תגובה

הדמוקרטיה בישראל לא מגובה בחוקה[עריכת קוד מקור]

הבעיה היא שהדמוקרטיה הישראלית לא מגובה בחוקה. אחד הטיעונים שהופיע בדיון בבית הדין הגבוה לצדק היה האם חוק יסוד הוא כל חוק שהממשלה נתנה לו את השם הזה או חוק שחוקק בכללים דמוקרטיים כמו צורך ברוב מוחלט בכנסת כדי להעביר אותו. כיוון שאין חוקה השלטון יכול לשנות בקלות את המדיניות שלו כלפי האזרחים, כלפי התקשורת, מערכת החינוך ועוד. יורם הורוביץ - שיריםשיחה 11:05, 21 במרץ 2024 (IST)תגובה

חשיבות אנציקלופדית ומידת האקטואליות[עריכת קוד מקור]

לדעתי מידת אקטואליות גבוהה של ערך תורמת לחשיבות האנציקלופדיה והערך הזו מאוד אקטואלי. יש לקחת גם את השיקול הזה בחשבון Mertaroשיחה 11:52, 22 במרץ 2024 (IST)תגובה

בעד ערך שמתחיל להיות חשוב ובטח אנשים מתחילים להתעניין בו. חשוב שיהיה בויקי. גם נראה כברור ובהיר. AMI LEER - AMI LEERשיחה 09:46, 23 במרץ 2024 (IST)תגובה
בעד המונח דמוקרטיה אלקטורלית קיים במאמרים אקדמיים ביניהם של חוקר הדמוקרטיה הידוע לארי דיימונד. בנוסף הגיע כעת גם לשימוש באמצעי התקשורת. כך שברור שיש לו חשיבות אנציקלופדית. Rainbow1960שיחה 14:40, 23 במרץ 2024 (IST)תגובה
אקטואליות איננה פקטור חשיבות בויקיפדיה, להיפך – חשיבות מוגדרת כמאפיין שצריך להישאר יציב במשך שנים רבות ולא לתקופה של חודשים ספורים. ראו ויקיפדיה:חשיבות אנציקלופדית, וגם ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה (ויקיפדיה איננה אתר חדשות). פעמי-עליוןשיחה 18:35, 23 במרץ 2024 (IST)תגובה
אין סתירה. הכוונה היא לא שערך הוא רק אקטואלי אלא גם אקטואלי. ערך יכול להיות יציב מאוד וזה תנאי חשוב, ובנוסף להיות אקטואלי וזה משהו שתורם מוסיף לחשיבותו בנוסף לתנאי הבסיסי של יציבות שבהחלט מתקיים אף הוא בקרה שלפנינו Mertaroשיחה 16:39, 24 במרץ 2024 (IST)תגובה
בעד חשיבות. מושג אקדמי חשוב ולא חדש. זה שהוא הפך לאקטואלי לא מפחית מחשיבותו. אסף השנישיחה 20:59, 23 במרץ 2024 (IST)תגובה
נגד חשיבות, מריח קצת כמו ניסיון לתאר את הדמוקרטיה הפגומה בישראל כמשהו תקין. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 13:35, 24 במרץ 2024 (IST)תגובה
באיזה אופן הערך מציג את הדמוקרטיה הפגומה בישראל כמשהו תקין? Mertaroשיחה 16:41, 24 במרץ 2024 (IST)תגובה
הפוך גוטה,הפוך. "נכון ל-2024 16% מאוכלוסיית העולם נמצאת תחת דמוקרטיה אלקטורלית וביניהם ארגנטינה, ברזיל, דרום אפריקה וישראל." זה נראה כמו הצגת הדמוקרטיה בישראל כמשהו תקין? Peretz Gשיחה 19:12, 24 במרץ 2024 (IST)תגובה
גם לא הפוך. זה מה שזה Mertaroשיחה 20:37, 24 במרץ 2024 (IST)תגובה