שיחה:חלאקה
ברכות ותפילות[עריכת קוד מקור]
לדעתי הערך גדוש מדי בציטוטים ובתפילות. קישור בהחלט יכול להחליף אותם. אביעד • שיחה 16:54, 25 במרץ 2008 (IST)
- גם לדעתי זה גדוש מדי בטקסטים, לא יעלה על הדעת שבכל ערך יכתב הנוסח המלא של הברכות התפילות, לכן יש להעביר לערך כמו "ברכות תפילות ונוסח לחאלאקה" אני מציע להשאיר את ההחלטה על שם הערך לבר סמכא המתמצא בנוסח.--Avin • שיחה 17:48, 25 במרץ 2008 (IST)
לדעתי אין בעיה עם הערך כלל אם כי ניתן להוסיף עוד פרטים.
משוב מ-22 באפריל 2012[עריכת קוד מקור]
יש טעוט בציטוט שלא ידוע אם היה בקי בחוכמה זה לא מדובר על חלקה בכלל אלה על השהות ברשבי שלושה ימים לפני ההילולה 46.120.156.131 13:06, 22 באפריל 2012 (IDT)
משוב מ-22 באפריל 2012[עריכת קוד מקור]
יש טעוט בציטוט שלא ידוע אם היה בקי בחוכמה זה לא מדובר על חלקה בכלל אלה על השהות ברשבי שלושה ימים לפני ההילולה 46.120.156.131 13:06, 22 באפריל 2012 (IDT)
קישור שבור[עריכת קוד מקור]
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
--Matanyabot - שיחה 00:49, 15 במאי 2013 (IDT)
משוב מ-28 ביולי 2014[עריכת קוד מקור]
חוץ מזה שהערך כתוב בצורה ממש גורעה, חלקים נרחבים שלו מועתקים מכאן: http://www.harav.org/haravseliyahu.org/ArticleDetail.asp?ID=205 79.179.110.103 06:54, 28 ביולי 2014 (IDT)
הפיסקה: התנגדיות למנהג[עריכת קוד מקור]
בעלי הידע ביהדות לדעתי יש למחוק את כל הפיסקה, הטענות אין בהם ממש, בטח לא נגד המנהג עצמו. (ראו עריכתי האחרונה) בברכה בן-ימין - שיחה 15:26, 31 באוקטובר 2018 (IST)
- אני גם בעד מחיקת הפיסקה, אלא אם כן יובאו מקורות אמינים נוספים, מלבד הספר המובא בהערות, המהווה את המקור לכל ההתנגדויות (שורשי מנהג אשכנז). יאיר דב • שיחה • כ"ב בחשוון ה'תשע"ט • 15:48, 31 באוקטובר 2018 (IST)
- יש לעורכו מחדש אבל אין למוחקו. ראו כאן ומנהג הערבי עקיקה, שהוספתי בעבר להערות שוליים. אבי84 - שיחה 17:55, 31 באוקטובר 2018 (IST)
- דברית בעיקר על טענת בית הקברות ועניין הצניעות. זה לא ממש הנתגדות לחלאקה - מלבד שהטיעונים עצמם אינם מחזיקים מים כמובן. בברכה בן-ימין - שיחה 21:17, 31 באוקטובר 2018 (IST)
- איזה טיעונים לא מחזיקים מים?אבי84 - שיחה 23:36, 31 באוקטובר 2018 (IST)
- לחלק מן הדברים יש מקור (מנהגי אשבנז) או הנהגות של רבנים, אכן אין צורך בכותרת נפרדת. חסר תקנה :-) • שיחה • כ"ג בחשוון ה'תשע"ט • 07:09, 1 בנובמבר 2018 (IST)
- איזה טיעונים לא מחזיקים מים?אבי84 - שיחה 23:36, 31 באוקטובר 2018 (IST)
- דברית בעיקר על טענת בית הקברות ועניין הצניעות. זה לא ממש הנתגדות לחלאקה - מלבד שהטיעונים עצמם אינם מחזיקים מים כמובן. בברכה בן-ימין - שיחה 21:17, 31 באוקטובר 2018 (IST)
- יש לעורכו מחדש אבל אין למוחקו. ראו כאן ומנהג הערבי עקיקה, שהוספתי בעבר להערות שוליים. אבי84 - שיחה 17:55, 31 באוקטובר 2018 (IST)
- אלו טענות אין בהן ממש? פתחת את ספרו של הרבש"ה כדי לראות את מקורותיו? ההנחה היא שמקור אקדמי עדיף על פני דעתו האישית של אחד הוויקיפדים (גגם אם זהו תחום מחקרו), אם אתה רוצה אתה מוזמן להוסיף תת-פסקה עם מקורות שמגיבים להתנגדויות. ויאיר דב, זה לא מקרה נדיר שבו סיכום של פסקה יובא ממקור אחד בלבד, בפרט כשהוא מסכם ומפנה למקורות אחרים (שאמנם רצוי כנראה להפנות אליהם בערך), וזה ודאי אינו "מתיר" למחיקת מידע ממוסמך. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ג בחשוון ה'תשע"ט • 12:10, 1 בנובמבר 2018 (IST)
- ראה את עריכתי האחרונה שם. טענת כאן שחלק מהטענות אינן כנגד המנהג עצמו, ראה בפתיח שקיום לצד קברי צדיקים נתפס לעתים כחלק מהותי מהמנהג, בכל מקרה הסברתי שההתנגדות אינן רק לעצם המנהג, אלא גם לדרך קיומו. חסר תקנה, מדוע להוריד כותרת שמקלה על הניווט בערך? לא מדובר במשפט בודד. (הבהרה, לא אני כתבתי את הפסקה מלכתחילה.) בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ג בחשוון ה'תשע"ט • 12:22, 1 בנובמבר 2018 (IST)
- אבאר כוונתי:
- טענת 'בית קברות' - ממתי חצר הרשב"י נהפכה לבית קברות. אף אם יש כאן טענה כלשהי (ולדעתי אין) היא ממש לא על טקס החלאקה - רק על כל ההילולה, ופשוט.
- טענת שיטת האר"י - האר"י זה עצמו נהג במנהג זה כך כפי שמובא במעלה הערך!!!. מלבד זה האיך הטענה קשורה למנהג החלאקה, ממילא אותם בעלי חלאקה אינם הולכים בשיטת האר"י, אם כן מה הטעם שדוקא בעניין החלאקה ינהגו כך, מוזר ממש.
- טענת צניעות ושחיטה - לא שייך כלל לעיקר המנהג, (טענה צדדית ממש, ומקומית) בטח לא במצב שישנו היום שאין שחיטה, וגדרי הצניעות נשמרים. (באותה מידה ניתן 'לערער' על מנהגי שמחת בית השאובה למניהם וכדו').
- מנהג לא מוסמך - נו בסדר, יש כלכך הרבה מנהגים בלי מקור ברור, אם היה מקור זה לא היה מנהג... ('היו רבנים' - רק ב' - שסירבו לגזור מטעם לא ידוע), מכאן ועד לטיעון 'איננו מוסכם', הדרך רחוקה.
- לסיום, אין ברשותי לראות את המקורות במקומם לצערי, אך כפי המשתמע טענות אלו הם מקוריות של המחבר, (נראה כאילו מישהו חיפש טענות נגד) ועל פניו לדעתי אין להם מקום באנצי' דנן. בברכה בן-ימין - שיחה 14:28, 1 בנובמבר 2018 (IST)
- א. אולי לא בית קברות, אבל במכוון ליד קבר, מה שנותן לו מעמד כמעט שווה.
- ב. בשיטת האר"י נראה שהעדות סותרת לשיטתו, ועל כך הפסקה מנסה להצביע, ניסחתי בנסיון להבהיר זאת.
- ג. לגבי הצניעות והשחיטה צודק, מופתע שהסרת דוקא נימוק אחר ולא את זה.
- ד. למנהגים תמיד יש מקור ועל מה להתלות, רק שהם לא עומדים בקריטריונים של מחויבות הלכתית כשל דינים, על כגון דא שאין לו מקור נאמר בגמרא "נהגו" לעומת "מנהג". לגבי ה"אינו מוסכם", העניין פשוט, לא כל עם ישראל נוהג אותו, ולא רק כי לא שמע עליו, אבל אעדן קצת.
- ה. לגיטימי שמחבר ספר ינסה להיות מקורי, האיסור על מחקר ראשוני חל עלינו כאנציקלופדיה. אם אתה לא רוצה להשתכנע מהם, זכותך. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ג בחשוון ה'תשע"ט • 14:56, 1 בנובמבר 2018 (IST)
- יש לדון:
- א. כל האיסור המובא הוא בד' אמות של הקבר, לא הבנתי מה כונה 'נותן לו מעמד כמעט שווה' - בהלכה הבדל של סנטימטר אחד הוא גדול מאד, (מלבד זאת איני רוצה להכנס לכל הדיון הארוך שישנו בפוסקים בזה, אך אין ספק שקבר רשב"י שונה לגמרי - נערכים בסמיכות לקבר תפילות, וכן לומדים בסמיכות לו ממש, וכבר האריכו האחרונים, ואכ"מ).
- ב. מישהו ניסה להציג את זה כסתירה. אך על פניו יום לג בעומר שונה... כידוע.
- ג. התלחתי להסיר מתחלית הפיסקה, עד שנוכחתי שכל הפיסקה שגויה מוטה ומטעה.
- ד. גם למנהג זה יש מקורות קדומים. השאלה כמה קדום המקור צריך להיות על מנת להיחשב כמנהג. חנוכת הבית ועוד אינם תלוים במקורות קדומים יותר כפי זכרוני. המנהג רווח בכל העדות והחוגים, כך שעילה זו אינה 'מחזיקה מים' כלכך.
- ה. איני מוענין לדון לגופו של מחבר. אם תרצה אפנה אותך למאמר שנשלח לו בנושא אחר, המראה מגמה זהה. (מה שחיזק את השערתי - אך שוב טרם עיינתי בפנים) בברכה בן-ימין - שיחה 15:51, 1 בנובמבר 2018 (IST)
- א. בית קברות איננו רק בד' אמות, שהרי הפוסקיםם מזכירים את שניהם עבור דינים זהים.
- ב. אם האר"י אסר תספורת ביום ל"ג בעומר עצמו כביתר הספירה, אז מסתבר שלא חשב שהדין שונה. צריך לראות את מקורותיו באר"י.
- ג. מה שהסרת היה נכון, פשוט מנוסח באופן גרוע, וייתכן שלא הטענה החזקה ביותר. אבל מצד המציג היא נכונה.
- ד. מקור קאנוני, או שהוא לפי טעם שנתלה בקאנון (תנ"ך + חז"ל). חנוכת בית אף היא איננה בגדר מנהג, אף כי יש לה מקור בתור מסיבה הסובבת ברכת הטוב והמטיב/שהחיינו ומצוות אחרות החלות על המחזיק בית, ואף איננה נהוגה בקרב כל החוגים והעדות אלא היא יותר עניין חברתי, בדומה לשלום זכר וברית יצחק שכנ"ל אינם נוהגים בקרב כל העדות. ואכן לוותק המקור למנהג נודעת חשיבות רבה בהקשר של קיומו/התנגדות לו.
- ה. לא נדון לגופו, אך אג'נדה של כותב מאמרים ומחקרים איננה בהכרח פוגעת בתוקף טענותיו, כך נכון גם לגבי כתבי הארץ לדוגמא. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ג בחשוון ה'תשע"ט • 16:06, 1 בנובמבר 2018 (IST)
- מלא כל הארץ כבודי אין לי שום עניין בהסרת הכותרת, פשוט חשבתי שמפריע לך האמירה שיש מתנגדים למנהג ולכן אתה מעוניין במחיקת הפסקה, לכן הצעתי שאפשר לחלופין להסיר את הכותרת. חסר תקנה :-) • שיחה • כ"ד בחשוון ה'תשע"ט • 21:21, 1 בנובמבר 2018 (IST)
- לא לי הפריע, אלא לבן-ימין. לדעתי צריך להרחיב את הפסקה ולהביא מקורות נוספים. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בחשוון ה'תשע"ט • 13:14, 4 בנובמבר 2018 (IST)
- מלא כל הארץ כבודי אין לי שום עניין בהסרת הכותרת, פשוט חשבתי שמפריע לך האמירה שיש מתנגדים למנהג ולכן אתה מעוניין במחיקת הפסקה, לכן הצעתי שאפשר לחלופין להסיר את הכותרת. חסר תקנה :-) • שיחה • כ"ד בחשוון ה'תשע"ט • 21:21, 1 בנובמבר 2018 (IST)
- אבאר כוונתי:
- ראה את עריכתי האחרונה שם. טענת כאן שחלק מהטענות אינן כנגד המנהג עצמו, ראה בפתיח שקיום לצד קברי צדיקים נתפס לעתים כחלק מהותי מהמנהג, בכל מקרה הסברתי שההתנגדות אינן רק לעצם המנהג, אלא גם לדרך קיומו. חסר תקנה, מדוע להוריד כותרת שמקלה על הניווט בערך? לא מדובר במשפט בודד. (הבהרה, לא אני כתבתי את הפסקה מלכתחילה.) בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ג בחשוון ה'תשע"ט • 12:22, 1 בנובמבר 2018 (IST)
אף דעתי כך, המלל כעת אינו מצדיק כותרת ופיסקה שלמה, אלא אם כן תהיה הרחבה להתנגדיות. שנית, מעיון חטוף במקור הדברים (שמ"א) לא הביא מקור לטעונותיו, וכן עניין הבית קברות מוזכר רק לעניין שלא נמצא מעלה לעשות החלאקה (וכן תפילות) בבית קברות, ולא משהו ספציפי לחלאקה. וכן נסיון לסתירה בין הנהגות האר"י לאחר שהובאה עדות אישית של כמה מתלמידיו שנהג לעשת חלאקה בקבר הרשב"י) בברכה בן-ימין - שיחה 15:07, 4 בנובמבר 2018 (IST)
מצטרף ל-מכה"כאבי84 - שיחה 20:01, 4 בנובמבר 2018 (IST)
מטעמי המנהג[עריכת קוד מקור]
לקראת סוף הערך נאמר כך: "גזיזת שערות הילד והפיכתו מאיש שעיר (עשו) לאיש חלק (יעקב), יש בה כדי לסמל את כניסתו של הילד לעולם התורה, עולמו של יעקב. על פי זה, המילה חלאקה מתפרשת על פי לשון המקרא בראשית כ"ז י"ב: "ואנוכי איש חלק". דבר נאה ומתקבל בתור 'ווארט'. אלא שלא מדובר במנהג יהודי עתיק. נראה שהמילה 'חלאקה' בכל זאת מקורה בערבית כפי שנכתב בפתיח. טל ומטר - שיחה 15:09, 22 בפברואר 2023 (IST)