חלאקה
ערך זה עוסק בטקס תספורת יהודי. אם התכוונתם לחלק משלט האצולה הנמצא מתחת למגן, ראו חלקה (הרלדיקה).
חלאקה (מערבית: حَلَقَ, חלק(ה) גילח), או אפשערן (אופשערניש), (Upsherin גזיזה ביידיש) הוא טקס תספורת יהודי, קבלי במקורו, הנערך לילדים כשהם מגיעים לגיל שלוש.
יש נוהגים לערוך את החלאקה דווקא בל"ג בעומר בהר מירון ליד קבר רבי שמעון בר יוחאי, ומספרים שם את כל הילדים שיום הולדתם השלישי חל כמה חודשים לפני או אחרי ל"ג בעומר. אולם, יש מהם המקפידים שלא לספר את הילד לפני יום ההולדת השלישי שלו, ולכן אם יום הולדתו חל אחר ל"ג בעומר, מספרים אותו ביום ההולדת. אך, אם יום הולדתו חל מעט לפני ל"ג בעומר, ממתינים לל"ג בעומר של אותה שנה, ואם הוא חל כמה חודשים לפני ל"ג בעומר, מספרים אותו ביום ההולדת.
את הטקס במירון נהוג לערוך בחצר שליד מקום ציון קברו של רשב"י (רבי שמעון בר יוחאי), בליווי נגינה של כליזמרים.
יש שנהגו לערוך את החלאקה בקבר שמואל הנביא או בקבר שמעון הצדיק בירושלים.
רבים מבקשים מרב שיתחיל לספר את הילד.
תוכן עניינים |
מקור המנהג [עריכה]
המנהג חדש יחסית, והוא מובא לראשונה רק בתחילת תקופת האחרונים.
לראשונה הוא מוזכר בשו"ת הרדב"ז[1], בצירוף המנהג לתת צדקה כמשקל השיער הגזוז.
רבי חיים ויטאל מספר שרבי יונתן שאגיש העיד לו שהאר"י ביום ל"ג בעומר "הוליך את בנו הקטן שם (=למירון) עם כל אנשי ביתו, ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע, ועשה שם יום משתה ושמחה". אולם הוא מסיים בהערה: "אבל איני יודע אם אז היה בקי ויודע בחכמה הזו הנפלאה שהשיג אחר כך... וכתבתי כל זה להורות כי יש שורש במנהג הנזכר", כלומר הוא מפקפק במשמעות הקבלית של המנהג. [2] המנהג התפשט ברחבי יהדות ארצות ערב, עד לתימן ומרוקו. בקרב האשכנזים המנהג לא היה מקובל, אך לאחר בואם לארץ ישראל קיבלו את המנהג מהספרדים, ובהמשך הוא התפשט אף ליהדות אשכנז שבחוץ לארץ.
- יש הסוברים שהמנהג לקחת את הילדים למירון לחלאקה הוא המשכו של המנהג לעלות לקבר שמואל הנביא בנבי סמואל בכ"ח אייר (יום פטירתו של שמואל הנביא), ושם לגלח את ראשם של הקטנים ולתת כסף כנגד משקל השערות לצורך תחזוקת המקום או לעניים. עקב הגבלת השלטונות העות'מאניים (בשנת ש"ל, 1570), העבירו את המנהג צפונה, להר מירון, ושם המשיכו את הטקס על קברו של הרשב"י ובנו בל"ג בעומר [3].
- יש הטוענים כי מקורו של מנהג זה ממנהג המוסלמים לעלות לקברי קדושיהם ולגזוז שם את שערות הילדים, ומכאן שמו הערבי, והוא הועתק על ידי יהודי ארץ ישראל בימי הביניים.
טעמי המנהג [עריכה]
למנהג זה ניתנו מספר טעמים:
- על מנת לתת למנהג זה אופי רוחני-תורני, חסידי האר"י הדגישו את עניין השארת פאות הראש לקטן. כיוון זה תפס תאוצה והתפשט בקרב עדות שונות. ניתן לראות מגמה זו גם מתוך התפילה המובאת להלן.
- עניין השארת פאות הראש לקוח מהפסוק בויקרא י"ט, כ"ז: "לא תקפו פאת ראשכם".
- ואכן יש מקורות שהמנהג צוטט בלא ציון של גיל מסוים, אלא בהתייחסות לתספורת הראשונה. וכך כתב ה"שערי תשובה": "המנהג בארץ ישראל לעשות שמחה בתגלחת הראשונה של קטן, שמחנכין אותו במצוה להיות לו פאות הראש". [4]
- גיל זה נחשב בתורה כגיל מיוחד. עד גיל שלוש הילד אינו בשל ללימוד תורה ומגיל שלוש אביו מקדישו לתורה. למדים זאת מהכתוב בתורה על איסור ערלה (על אילנות):
|
"שלוש שנים יהיו לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הילולים לה'" |
||
| – ויקרא י"ט,כג-כה | ||
- ראשית ימיו של התינוק מרוכזים בצורכי עצמו ובגופו, ובגיל שלוש מתפתחת תודעתו הסביבתית. גידול השיער מגן על האדם מפני השפעות העולם החיצוני, וגזיזת השיער מבטאת את היציאה מתוך האני הבודד והיפתחות לסביבה.
- גזיזת שערות הילד והפיכתו מאיש שעיר (עשו) לאיש חלק (יעקב), יש בה כדי לסמל את כניסתו של הילד לעולם התורה, עולמו של יעקב. על פי זה, המילה חלאקה מתפרשת על פי לשון המקרא בראשית כ"ז י"ב: "ואנוכי איש חלק".
תפילות ומנהגים נוספים [עריכה]
יש אומרים תפילה זו בשעת החלאקה:
 |
יה"ר מלפניך, ה' אלקי האלוקים ואדוני האדונים, שבזכות כל הצדיקים והחסידים מיום שנברא העולם ועד סופו, ובזכות תורתך הקדושה והטהורה, ובזכות מצות פאת הראש, שציויתנו בתורתך "לא תקיפו פאת ראשכם", ובזכות הצדיק הקדוש הזה מורנו ורבינו ועטרת ראשינו [בכל ציון של צדיק ששם גוזזים מזכירים את שמו], כמו שזכה הנער לפאת הראש, כן יזכה לתורה ולחופה ולמעשים טובים, ויורה הרואת בישראל בחיי אביו ובחיי אמו, אמן נצח סלה. |
 |
מנהגם של חלק מהאשכנזים לומר מזמור הללויה הללו אל בקדשו (תהילים מזמור ק"נ).
אצל עדות המזרח ישנם מנהגים ותפילות נוספות.
- יש שכתבו שטוב ליתן באותו יום צדקה לענים או לתלמידי חכמים. ואחר כך מברכים על מזונות וכדומה ושרים בהודאה לה'.
- יש שהיו נוהגים לשקול את השערות אחר הגילוח בזהב או בכסף, ונתנו כנגד המשקל מעות לצדקה. והעלו זאת כסגולה שהבן יהיה חכם בתורה וביראת שמים ויאירך ימים בטוב. וכך נהגו בחסידות מונקאטש בהונגריה.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- מידע על טקס החלאקה, באתר מכון עתים - ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי
- התספורת הראשונה, באתר בית חב"ד
- פרטים על המנהג וסדר החלקה, באתר כיפה
- סדר החלקה, עם מבוא קצר מאת הרב מרדכי אליהו
