שיחה:ניל"י

נילי זהו ארגון שהיה מיועד להקמת א"י.. ליהודים מכל העולם!!!!

ערך כזה חשוב היסטורית לא אמור להישאר שלושה חודשים ללא עריכה לשונית מינימלית שן שש זעם

החומר שהיה בדף השיחה מועתק מכאן [[1]. John Doe 17:15, 21 פבר' 2005 (UTC)

"ניל"י קמה בעקבות ... חשש להעברת ארץ ישראל לשליטת בריטניה, וחשש...", קצת לא מובן איך חשש מלהעברת ארץ ישראל לשליטת בריטניה מביאה לעזרה להם. בכל מקרה, הערך נראה מבולגן. איפה ההתייחסות לבעיתיות שבפעולותיהם? לתרומה הצבאית (קטנה ככל שתהיה) לבריטים? אולי אין למחתרת זו חשיבות רבה ברמה העולמית, אבל ויקי בעברית נועד לא לתרגם ערכים מאנגלית אלא גם להציג מידע מפורט יותר על "עניינים מקומיים". DaFLM 16:39, 5 יוני 2005 (UTC)

תרומתם היחידה לאנושות בכלל וליישוב היהודי בפרט הסתכמה בהפרחת אי אלו יונים. לא צריך להגזים ולחשוב שפעולה זניחה זו, של קבוצת אנשים קטנה שבטעות מכונה "מחתרת" הביאה ולו תועלת זניחה למאמץ המלחמה הבריטי. ניל"י מצטרפת לגדודים עבריים מפורסמים אשר נלחמו בגליפולי, שגם תרומתם זניחה לפי כל פרמטר. היא זניחה עד כדי כך שעצם אזכור שמם מהווה חוסר פרופורציה והסיבה היחידה לאזכורם היא חוסר הנייטרליות הבסיסית שיש אצלנו בעיסוק לגבי נושאים הקשורים לא"י. גילגמש • שיחה 16:47, 5 יוני 2005 (UTC)

החשיבות היחידה של ניל"י היא היסטורית, הם הוצגו כגיבורים לדורות של תלמידים, אני מציע לך להתייחס אליהם כפי שאחד העם התייחס למשה רבנו: זה בכלל לא חשוב מה הם היו, מה שחשוב זה מה שזוכרים מהם. טרול רפאים 16:50, 5 יוני 2005 (UTC)

טעות. האנשים זוכרים את מה שאמרו להם לזכור. ראה את דוגמתו של טרוצקי בימיו שלטונו של סטלין איש לא הזכיר אותו והוא נעלם למעשה מההיסטוריה. צריך להכניס את ניל"י לפרופורציה - חוסר חשיבות טוטלי בכל קנה מידה. גילגמש • שיחה 17:07, 5 יוני 2005 (UTC)

איפה הסתירה? כמובן שהתלמידים זוכרים את מה שאמרו להם לזכור. אמרו להם שניל"י חשובה ולכן זה מה שהם זוכרים. טרול רפאים 17:25, 5 יוני 2005 (UTC)

לכן, כאקט חינוכי יש לכתוב שזאת התארגנות זניחה. גילגמש • שיחה 17:26, 5 יוני 2005 (UTC)

אני מוחה בחריפות. הביטיויים המזלזלים הללו "הפריחו יונים" מקומם איננו כאן! יש לי הרבה מה להגיד בנושא אך אני חייב לסיים. אביהו - שיחה 18:25, 5 יוני 2005 (UTC)

לשבת בכורסה ולקרוא להם "מפריחי יונים"... נו באמת... קבוצה של כ-35 אנשים בהנהגת אהרון אהרונסון, מדען ומנהיג בעל שיעור קומה, שפעלה בכיוון הנכון (הקמת מחתרת מודיעינית עמ"נ לסייע לסיום הכיבוש העותומני), והכל תוך סיכון חיים ובתנאים קשים - היא בהחלט מופת של גבורה, שראוי לחנך לאורו.

הערך חשוב ואכן ראוי להרחבה ניכרת! Noon 18:56, 5 יוני 2005 (UTC)

"לסיום הכיבוש התורכי"? למה, הבריטים לא היו כובשים? ובכלל, האם תרומת הרשת הזאת זהה לרומתה של דיביזיה? ברור שלא. במלחמת העולם הראשונה השתתפו מיליוני חיילים. אבדות של 10,000 איש נחשבו לקלות והתקדמות של קילומטר הייתה הישג אדיר. להגיד שהם עזרו לבריטים זה להוציא את הדברים מפרופורציה. האוסטרלים עזרו לבריטים - הם שלחו עשרות אלפי חיילים לחזית, ההודים עזרו לבריטים - גם הם שלחו עשרות אלפי חיילים, גם הניו זילנדים, הקנדים ובני המושבות האחרות עזרו גם עזרו במשלוח של עשרות אלפי חיילים. הבריטים קיבלו מאות אלפי חיילים ממושבותיהם. זאת עזרה אמיתית ומה היא התרומה הזניחה של אותה קבוצה יחסית לזה? הרי יש לראות את זה בהקשר הכללי ולא ביהודו-צנטריות צרה. גילגמש • שיחה 19:00, 5 יוני 2005 (UTC)

במילא אנחנו, ואפילו אנציקלופדיה בריטניקה, לוקים בהומנוצנטריות חריפה - מייחסים חשיבות מעבר לכל פרופורציה לאי אילו אורגניזמים החיים בנקודה זעירה במרחבי הגלקסיות האינסופיים ושתרבותם מתקיימת פרק זמן אפסי לעומת נצחיותם של גרמי השמים. באור זה, אפשר להיות סלחני יותר כלפי היודוצנטריות. שש"ז 19:34, 5 יוני 2005 (UTC)

טעות אחת לא עוזרת לקיומה של הטעות השנייה. אורי כתב מאמר שלם על הכשל הלוגי הזה ששכחתי כרגע את שמו. גילגמש • שיחה 19:35, 5 יוני 2005 (UTC)

כמה הערות לגילגמש. לגופו של עניין ולא לגופו של עניין.

• האנשים של רשת נילי לקחו על עצמם סיכון עצום שאף עלה לחלקם בחייהם. גם אם תרומתם למאמץ המלחמתי הייתה זניחה מן הראוי היה להימנע מהביטוי המעליב (והשגוי) "מפריחי יונים". אשר למרכזיותם בלימוד ההיסטוריה אצלנו, מה לעשות הם חלק (מרתק) מהוויה הציונית ואם אנחנו לא נלמד עליהם, מי יזכור אותם?
• נראה מתגובתיך שעבורך תנאי לכתיבת ערך הוא שהמאורעות המתוארים בו "השפיעו" בצורה משמעותית על מהלך ההיסטוריה ו"השאירו את חותמם" על המקום בו ארעו (למשל תגובתך לרעיון של אלמוג על מסע נפוליון לארץ ישראל). תוכל בבקשה להאיר את עינינו מה הייתה תרומתו של מרד גטו ורשה למאמץ המלחמתי או לעצירה כלשהיא של מנגון ההשמדה בשואה? לפי התשובה המתבקשת מאליה יש למחוק ערך זה של מרד זניח.
• תוכל להפנות אותנו למקור שבו מפורט המידע שהעבירו לבריטים (ולהזכירך בשלב הראשון הם העבירו מידע לספינה בריטית מול חופי עתלית, לא יונים ולא נעלים) ומדוע היה מידע זה חסר ערך למאמץ המלחמתי?

אישית אני חושב שסיפורה של קבוצת נילי הוא מעל לכל סיפור אנושי מרתק הכולל: מלחמה, אהבה, הקרבה ולבסוף בגידה ומוות. אני לא בטוח שאני אכתוב אותו למרות שמדגדג לי באצבעות (הייתי שמח אם אלמוג היה איתנו כיוון שבטוח שהיה עושה עבודה לעילא ולעילא). אביהו - שיחה 20:05, 5 יוני 2005 (UTC)

זניח הוא תמיד ביחס למשהו אחר גדול יותר. לעומת תרומתם של האוסטרלים, תרומתם של היהודים הייתה זניחה. לגבי מרד גטו ורשה - אכן, מרד לא מוצלח ויש שיגידו זניח, אך הותיר חותם רב וחשיבותו בעצם קיומו, על כן בוודאי שהוא ראוי לערך. אגב, גם ניל"י חשובה לאזכור, אבל מסיבה שונה.

אני באמת לא רואה איך המידע שהם מסרו עזר לבריטים. מה שעזר לבריטים הוא המרד הערבי והקצין שעודד אותו, העונה לשם לורנס איש ערב. זאת הייתה עזרה ממשית ביותר ואילו עזרתה של ניל"י זניחה לעומת העזרה הזאת. יש הרבה מאוד סיפורים מרתקים, זה לא אומר שכולם נכונים וזה גם לא אומר שצריך לקדש את הסיפורים המרתקים האלה. ספרי הלימוד בארץ יוצרים פרות קדושות על הימין ועל השמאל ואחר כך צריך לבזבז שעות בניסיון לתקן את הנזק.

הנזק שבהוצעת המחתרת מהפורופרציה מצטרף לנזק שמחוללים המורים לספרות שלא קראו ספר מימיהם, לנזק העצום שגורמים המורים להיסטוריה שאחת מהן החליטה להכשיל אותי בבחינה על נפוליון, אינני יודע עד היום למה. הנזק שגורמים המורים לגאוגרפיה שבעזרתם הנדיבה תלמיד ממוצע לא יודע איפה נגמרת אירופה ואיפה מתחילה אסיה וכיוצא באלה נזקים שונים וחמורים. יש לנסות לתקן את זה ולהחזיר את הדברים לפרופורציות הטבעיות. זה אומר בפועל לגבי הערך הזה שיש לציין שאל אף ההקרבה והסיפור המרתק, התרומה הממשית של המחתרת הייתה קטנה בהרבה מתרומתם של הערבים לניצחון הבריטי ולא כפי שמנסים לכתוב בלא מעט ספרי לימוד אחד הגורמים העיקריים להצלחתם. אני מקווה שהבהרתי את עמדתי. גילגמש • שיחה 20:14, 5 יוני 2005 (UTC)

בילבלת אותי לגמרי, בוא נשווה : "היא זניחה עד כדי כך שעצם אזכור שמם מהווה חוסר פרופורציה והסיבה היחידה לאזכורם היא חוסר הנייטרליות הבסיסית שיש אצלנו בעיסוק לגבי נושאים הקשורים לא"י" לעומת "זה אומר בפועל לגבי הערך הזה שיש לציין שאל אף ההקרבה והסיפור המרתק, התרומה הממשית של המחתרת הייתה קטנה בהרבה מתרומתם של הערבים". כמובן שיש לציין כי תרומתם היתה קטנה, אף אחד לא חולק על זה אולם הטלת ספק בנחיצות של הערך, כאשר ראיתי מאמרים על המספר 5 או על "אמת או חובה", היא קצת מוזרה. לדעתי כל הפרוייקט של ויקי בעברית לא נחוץ אם הוא לא יהיה יודוצנטרי ואין בכך שום דבר פגום. DaFLM 21:22, 5 יוני 2005 (UTC)

לא הטלתי ספק בנחיצות הערך וביהודוצנטריות יש להלחם כאילו הייתה נחש ערסי. 21:25, 5 יוני 2005 (UTC)

למה אי אפשר לכתוב עובדות וזהו?

למה אי אפשר להשאיר לקורא את ההחלטה אם היה זה ארגון משמעותי/השפעתי/תורם וכו'?
ועוד דבר: אם לדעתך גילגמש הערך לא חשוב ושהתרומה שנילי הביאה אינה משמעותית, אני רוצה לדעת מהו המדד בעניינים כאלו. מהי תרומה משמעותית? איפה הגבול בין מפריחי יונים לתנועת מרי רצינית?

Pisauron 21:36, 5 יוני 2005 (UTC)

שוב, אין קשר בין גודלה של התרומה לנחיצות הערך. אין גבול ברור, כפי שציינתי לעיל הכל יחסי. יחסית לתרומתם של האסקימואים, תרומתה של ניל"י היא אינסופית, יחסית לתרומתם של האוסטרלים - זניחה. גילגמש • שיחה

מישהו לקח על עצמו לשכתב את המאמר? אני מוכן לשכתב אותו אם אף אחד עוד לא התחיל. DaFLM 08:56, 8 יוני 2005 (UTC)

עדיין מחכים לשכתוב. טרול רפאים 19:51, 15 יולי 2005 (UTC)

האמת היא שהתלכתי לספריה וצילמתי לי איזה 20 עמודים מתוך ספר תולדות ההגנה ואז שמתי לב למצבם של ערכים כמו דיודה, מוליך למחצה וטרנזיסטור ופשוט שכחתי. יש בכוונתי לשכתב אותו אבל אני חושש ששכתוב ערכי המיקרואלקטרוניקה יקח עוד זמן... DaFLM 10:49, 16 יולי 2005 (UTC)

אני לוקח על עצמי את השכתוב, ואעשה אותו בינתיים בארגז חול שלי (לא בערך עצמו). אחיה פ. 16:16, 28 ספטמבר 2005 (UTC)

הערך ברמה נמוכה ביותר. הוא מכיל גם משפטים מגוחכים כמו שנילי נוסדה כי היה חשש לכיבוש הארץ בידי הבריטים. זה לא היה חשש אלא תקוה גדולה. פעילות נילי גם לא הופסקה עם מותו של אהרונסון אלא מייד עם כיבוש הארץ בידי הבריטים. מאחר ויש תבנית עריכה אני לא משנה דבר, אך יש לי חומר רב ומקצועי על ניל"י ואשמח להויפו בהמשך.

Dudutal 08:02, 4 אוקטובר 2005 (UTC)

באשר לדיון לעיל. זה לא משנה אם תרומת נילי הייתה משמעותית או לא. היה ארגון כזה, שעשה דברים מסויימים מסיבות מסוימות. תפקידנו להביא מידע זה לקוראים ולא לשפוט.

Dudutal 08:06, 4 אוקטובר 2005 (UTC)

הורדתי את תבנית העבודה, אתה יכול לערוך את המאמר. גילגמש • שיחה 10:42, 4 אוקטובר 2005 (UTC)

הערך ארוך מדי

האם ערך אנציקלופדי אמור לתעד היסטוריה דקה אחר דקה? שני מכיר את הטיעונים של אנצ' וירטואלית, אבל מה שכתבו כאן זה ספר, וספר אינו אנציקלופדיה. יש בכל זאת טעם להבדיל בין עיקר לטפל ולתמצת את הנושא. עמית 13:53, 12 דצמבר 2005 (UTC)

אתה צודק בהחלט, זה מה שיצא לי. אני אפצל את הערך שיתקבל בסוף לכמה ערכים, כשהערך הראשי לא יעלה על 40K. בערכים צדדיים אני לא חושב שיש בעיה של פירוט יתר(כי מראש, מי שקורא אותם, מחפש מידע נוסף). זה נשמע סביר? אחיה פ. 13:56, 12 דצמבר 2005 (UTC)

אחיה, יישר כוח! ההשקעה ניכרת. לדעתי זה לא כ"כ ארוך, לא חייבים לפצל אלא אם אחיה רוצה. דורית 14:00, 12 דצמבר 2005 (UTC)

תרומת ניל"י להכרעת המלחמה- שולית או אולי מכריעה

מדוע אתה קובע בוודאות מוחלטת כל כך איך היו העניינים מתגלגלים ללא ניל"י? אחיה פ. 16:23, 12 ינואר 2006 (UTC)

במשך כל תקופת הלחימה הראה הצבא הטורקי, חוסר בציוד לוגיסטי, חוסר בנשק (בייחוד בנשק כבד), חוסר בתחמושת , חוסר בשליטה ופיקוד וחוסר מורל. במשך כל תקופה המלחמה לא ביצעו הטורקים מהלך התקפתי מוצלח אחד (אולי פרט לצליחה העלובה של תעלת סואץ ב 1915) צבא שכזה חייב להיות מובס. ראוי גם להזכיר שהצבא הטורקי לא הובס בקרב עתיר תהילה, חיילים ללא נשק, תחמושת, מדים, מספוא, דלק, ומזון הם לא אתגר גדול לאלנבי וחייליו.

טורקיה בכל זאת החזיקה מעמד בזכות סיוע מסיבי מגרמניה, סיוע במפקדים, חיל אויר, צי ואספקה. עם התמוטטות גרמניה בסתיו 1918 התמוטטה גם טורקיה.

גם אם טורקיה לא הייתה מתמוטטת כתוצאה מאיבוד בעלות בריתה הצפוניות אין ספק שאחרי הפסקת האש בחזית צרפת היו יכולות בבעלות הברית לרכז כוחות רבים יותר בחזית המזרח התיכון, חזית שסבלה מהזנחה מופגנת למשך כל תקופת המלחמה.

אם איזשהו גורם זכאי לקחת קרדיט על חלק (קטן) מהניצחון פרט לגנרל אלנבי זהו האמיר פייסל ואביו השריף חוסיין שהנהיגו את המרד הערבי הגדול והתקדמו לאורך עבר הירדן כמעט ללא עזרה מכוחות הבריטיים הסדירים.

למרות שכציוני הייתי רוצה לראות את ניל"י כגורם המכריע במלחמה, תרומתה הממשית להכרעתה הייתה זניחה.

למרות כל זאת, התורכים החזיקו מעמד מול שני נסיונות בריטיים לכבוש את עזה (במרץ ואפריל 1917) , וכשלו רק כשההתקפה הייתה בבאר שבע - על פי המלצתה של ניל"י (אינני יודע מה המשקל שייחסו לה הבריטים, אבל הם המליצו כך, נדמה לי, והבריטים עשו זאת בסוף) - באוקטובר. את שאר הארץ לקח להם עוד כמה חודשים לכבוש (את הגליל הם כבשו רק לקראת אוקטובר 1918). בקיצור, זה לא היה להם טיול שנתי כמו שאתה מתאר (אפילו שחלק ניכר מההשתהות שלהם נבעה מחוסר פעולה ולא מפעולות כושלות - בכל זאת).

לכן אני חושב שאל לנו לפסוק בשאלה הזו, ולהותיר את התשובה ב'ספק'. אולי, אם אתה רוצה, 'ספק רב'. גם אני כציוני רוצה להאמין שניל"י גרמה למשהו "אמיתי", אבל תמיד חשבתי שהם היו ליצנים כאלה. כשחקרתי עליהם גיליתי שהם ספקו מידע רציני מאוד, שאני מתאר לעצמי שהיה יעיל מבחינת הבריטים. כך ששוב, אין לנו אפשרות לקבוע. לילה טוב, אחיה פ. 20:44, 12 ינואר 2006 (UTC)

ניל"י היתה הארגון היהודי הצבאי הראשון בארץ ישראל מאז ימי בר כוכבא, בכך בישרה את נכונותם של יהודים לשוב ולהילחם עבור מולדתם, את זאת איש לא יוכל לשלול מהם.

אבל

• ניל"י לא גרמה לנפילת גרמניה ואוסטריה.
• ניל"י לא גרמה לפיגורה התעשייתי של הטורקיה
• ניל"י לא אחראית על שיטת הממשל הכושלת של טורקיה.

השאלה עלינו אנו דנים היא להבנתי "האם ללא נילי היו מנצחים הבריטים במלחמת העולם הראשונה במזרח התיכון? ", לא בקרב ספציפי אלא במלחמה כולה. התשובה לשאלה זאת היא כן. --Itayba 22:04, 12 ינואר 2006 (UTC)

לא נכון, השאלה היא האם ללא נילי היו הבריטים כובשים את הארץ, ועל זאת התשובה היא: כנראה כן, אבל לא בטוח. אחיה פ. 12:00, 13 ינואר 2006 (UTC)

ניל"י היתה הארגון היהודי הצבאי הראשון בארץ ישראל מה עם השומר? אם כבר, לשומר חשיבות הרבה יותר מכרעת בהתפתחות היישוב. Karpada 09:17, 18 במאי 2007 (IDT)

הבריטים היו מנצחים את טורקים גם ללא עזרת ניל"י ולו רק בגלל העובדה שכבר בהתקפה המוצלחת הראשונה בא"י, ההתקפה על באר שבע ב31 לאוקטובר 1917 היתה ניל"י מנוטרלת, מאוד יכול להיות שלמודיעין היתה תרומה למלחמה אבל התרומה בשום אופן לא היתה מכריעה, מה גם שבזמן המתקפות המאוחרות, על ירושלים והצפון היו רוב חברי ניל"י בעולם שכולו טוב.

שמתי לב שאתה מדגיש את כיבוש הארץ על ידי הבריטים, ראוי להזכיר שמחוז ירושלים (כך נקראה אז ארץ ישראל) היתה חלק מזירת המלחמה במזרח התיכון, זירה שכללה את מצריים, סיני, חג'אז, עבר הירדן, לבנון סוריה ומוספטמיה. חלקה של ניל"י בנצחון בריטניה בכל המחוזות הללו היה מיקרוסקופי. --Itayba 23:01, 13 ינואר 2006 (UTC)

הבריטים ניצחו אחרי שניל"י כבר לא התקיימה, אבל זה היה מיד אחרי שהיא נלכדה, כלומר החומר שסיפקה עדיין היה טרי יחסית. כיבוש ארץ ישראל היה ההתחלה של כיבוש עבר הירדן, סוריה ועוד. הדבר היחיד שנכבש בלי ניל"י היה חצי האי סיני, שגם ככה היה בידיים בריטיות בתחילת המלחמה. חשוב לי להדגיש שאני לא קובע שום דבר בקשר ל"מה היה קורה אילו". אני פשוט נמנע מקביעת עובדה בנושא מעורפל מדי, שאי אפשר לקבוע בו עמדה נחרצת, לדעתי. שבוע טוב, אחיה פ. 16:04, 14 ינואר 2006 (UTC)

חברי ניל"י היו דמויות ציוריות, מעמדם החברתי הגבוה שם אותם במיקום מעולה להעביר לבריטניה מידע טקטי רב, יתכן (ועוד לא ראיתי הוכחות לכך) שלמידע היה ערך מסוים בזמן הקרבות על הנגב אך ברור שהתרומה הכלל זירתית הייתה שולית. כמו שלא יעלה על הדעת לכתוב ש"אולי גדוד נהגי הפרדות הכריע את מלחמת העולם ה I" או ש"כנראה שבעלות הברית היו מנצחות את מלחמת העולם הII גם ללא הבריגדה היהודית", יש להימנע מכל יצירת קשר בין פעילות נילי לתוצאת המלחמה.

זאת לא בושה לציין שמעורה היסטורי הוא פרק מפואר בתולדות הציונות אבל הערת שוליים בדברי ימי העולם. --Itayba 21:22, 15 ינואר 2006 (UTC)

שכנעת אותי. אחיה פ. 21:26, 15 ינואר 2006 (UTC)

בעיות לתיקון:

לא רק שהערך ארוך מדי, אלא שגם משובצים בו אי דיוקים. אחד הבולטים הנו הכתרת אלכסנדר אהרנסון כאחד ממייסדי ניל"י - טענה שהועלתה על ידו רק לאחר מלחה"ע הא' (במהלכה שהה מחוץ לארץ ישראל !) ואחרי מותם של אהרון ואבשלום (המייסדים הבלעדיים) ושל יוסף ושרה... ניתן לקצץ בקלות בערך ע"י השמטת איזכוריו, וכן על-ידי השמטת ציטוטים מיותרים ובהם ציטוטיו המאוחרים והלא מהימנים של אלכסנדר. רניא 00:58, 9 באוקטובר 2006 (IST)

טוב שכתבת את זה עכשיו כאשר עדיין הספרים אצלי. בספר 'ניל"י - תולדותיה של העזה מדינית", שנחשב בעיני למדויק מאוד (מצאתי בו אי דיוק אחד, לא בנושא ניל"י אלא בשאלת מספר היהודים בארץ בשנת 1914), כתוב במפורש: "מכאן (=כתביו של אלכסנדר ועוד), כי ראשית הדיונים המעשיים על שיתוף פעולה עם הבריטים החלו עוד בראשית 1915. אולם השיחות המשולשות (אהרן, אבשלום ואלכסנדר) להתווית קוי פעולה נערכו באביב אותה שנה". חוץ מזה, העובדה שאת הפעולה המעשית הראשונה מטעם ניל"י עשה דווקא אלכסנדר (אף שהיא כשלה), מלמדת שהיה לו חלק בהקמת הרשת. אני בהחלט מסכים שהוא דמות מרשימה פחות מאשר אבשלום פיינברג או אהרן אהרנסון (אתמול סיימתי לכתוב על אבשלום, ואתחיל בקרוב את הערך על אהרנסון).

בגלל אורכו של הערך חילקתי אותו לכמה ערכי משנה. יכול להיות שכדאי לקצץ בגוף הערך אבל זה יכאיב לי (עמל של שעות רבות הושקע בכתיבה). אתה יכול לעשות את זה אם אתה רוצה, אבל אני לא אשמח, ואם זה לא ימצא חן בעיני אשחזר חלק מהדברים. אחיה פ. 11:44, 9 באוקטובר 2006 (IST)

בעיות לתיקון

ראה תוספת שלי לעיל (אני משתמש חדש - לא יודע בדיוק את כללי השיחה). רניא 00:58, 9 באוקטובר 2006 (IST)

חבל שהכתב לא מחודש כמו כל הדברים החדשים שנוצרו בארצינו............

שחזור ומחיקת דעתו של עזיז בך

ספרו של עזיז בך אינו נחשב למדויק (למרות תפקידו), והעובדה שנעמן בלקינד הוא זה שהסגיר את הרשת היא לא מסברא אלא (למיטב זכרוני; ספרי אינם בהישג יד כרגע) מעדות של אנשים שפגשו אותו בכלא בדמשק (כמדומני יוסף לישנסקי או איתן בלקינד). מה גם שמסמיכות האירועים (מספר ימים אחרי לכידתו הרשת נתגלתה) הדבר מתבקש, וסיפור לקיחתו אל השייך בנגב שבפניו חשף את הרשת לא נשמע מצוץ מהאצבע. אחיה פ. 13:44, 7 בינואר 2007 (IST)

הערה קטנה

כתבת בפתיח שניל"י היה שמו....למיטב ידיעתי הוא עדיין שמו--Arikb 00:52, 9 במאי 2007 (IDT)

הערות מרשימת ההמתנה

אני חולק מאוד על ההמלצה. הניסוחים בערך נראים לי מאוד בעיתיים וחלקם אף לא ראויים אם כי ניתן להתגבר עליהם אם יושקע בכך מאמץ. רוצים דוגמא: ניל"י היה שמו של ארגון שפעל ביישוב העברי בארץ ישראל בשנות מלחמת העולם הראשונה. אנשי הארגון עסקו בעיקר בריגול, בניסיון לסייע לצבא הבריטי לקחת את השלטון בארץ מידי האימפריה העות'מנית שהייתה חברה ב"מעצמות המרכז" שנלחמו בבריטניה, ולסיים את התקופה העות'מאנית בארץ ישראל. בכך נטבעו הם בתודעה הלאומית". ו"לאחר תפיסת הרשת הענישו וכלאו התורכים גם אנשים רבים שכלל לא היו קשורים אליה". בכל הכבוד נראה לי שיש פה צורך בשכתוב עמוק ורציני.--Arikb 18:20, 16 במאי 2007 (IDT)

מהציטוטים הללו לא ברור לי מה הבעייתיות הקיימת לדעתך בערך. ‏pacman • שיחה 18:29, 16 במאי 2007 (IDT)

מה זה "בכך נטבעו הם בתודעה הלאומית?", איזו מן קביעה זו? (אם כבר אולי "נצרב בתודעה"). מה זה "לקחת את השלטון"? ניל"י לא ביקשו לבצע הפיכה צבאית ולסייע לאיזה גנרל בריטי לתפוס את השלטון. הם רצו להביא לשחרור הארץ מידי התורכים ולסייע לצבא הבריטי לכבוש אותה. מה זה "לסיים את התקופה העות'מאנית". אפשר לסיים כיבוש ולא תקופה. מה זאת אומרת "ניל"י היה שמו". הארגון היה. השם עדיין נשאר. הוא אשר אמרתי. הניסוחים נראים לי טעונים שכתוב וכך כמעט בכל פרק ופרק.--Arikb 18:35, 16 במאי 2007 (IDT)

ועוד דבר. אני לא משוכנע שאפשר להיות "חברה" ב"מעצמות המרכז". אפשר להיות חבר בברית נאט"ו, בברית ורשה, באו"ם אבל מעצמות המרכז למיטב ידיעתי היה פשוט הכינוי של קבוצת מדינות שנלחמו זו לצד זו ונקראו כך משום ש:They are called this because they all were located between the Russian Empire in the east and France and the United Kingdom in the west.

--Arikb 18:59, 16 במאי 2007 (IDT)

המשפט על "נטבעו בתודעה" הוא אכן בעייתי. כל יתר הדוגמאות שהבאת - תקינות לחלוטין. נריה 21:42, 17 במאי 2007 (IDT)

אני מסכים עם אריק יש בערך גם בעיות נוספות, שבראשן פירוט יתר שימוש יתר במקורות. הערות נקודתיות:

• רקע - רקע צריך להיות קצר ותמציתי ולתת לקורא את הרקע. יש בו עודף של קטעי מקור: גם ציטוט של רופין (שבא מיד אחרי תיאור כללי שמסביר את העניין טוב יותר), ציטוט של אלכסנדר אהרונסון, ציטוט הצהרה אנטי ציונית, ציטוט ממכתב של פיינברג וציטוט נוסף של אלכסנדר אהרונסון.
• הפרק "הסיסמה היא ניל"י" - מה זה הסיפור הזה? לא ממש משנה אם "הוא היה מבולבל" או היה עייף. הפרק כתוב בצורה סיפורית מדי וגם הכותרת שלו מרמזת על כך.
• פרטים סתומים "לישנסקי הלך לתחנה בעתלית וחזר." - מה עשה שם? איך זה תורם לבניית משמעות?
• "התקיימה פגישה על החוף בין אהרנסון ולישנסקי לבין ליובה שניאורסון וראובן שוורץ, שני חברי ניל"י אחרים, ובסופה עלה שניאורסון על המנאגאם בדרכו למצרים" - לא ברור מה החשיבות של הפגישה הזו ומה עשו שם?
• "והיו עלולים לחשוד באנשים המסתובבים בסביבות חוף הים בשעות לא סבירות בלילה" - צריך הגדרה ברורה יותר
• העלמות והשמועות בעניין אבשלום פיינברג (בפרק מבנה הארגון ויחסים פנימיים) גולש שוב לבעיה של סיפוריות יתר. זה מעניין, אבל מתאים יותר לספר וכאן היה אפשר לתאר את זה בצורה מוקצרת.
• "מן ההפצצה נהרגו 2 חיילים תורכים ושני סוסים. קשה לשער מה היה לו ניסיון ההתנקשות היה מצליח, אך, מן הסתם, היה זה הרה אסון עבור העות'מאנים."
• צריך אחידות "מנגם" או "מנאגאם"
• "לא זהו המקום לשפוט האם היו פעולות ניל"י וקיומה מוצדקות. אפשר רק לסכם את הצלחותיה העיקריות ונפילתה המכאיבה" - ניסוח בעייתי וPOV
• "בעקבות המודיעין היעיל שספקה ניל"י" - קודם נאמר שהמודיעין התעכב הרבה זמן, אז איך הוא היה יעיל?
• "על פי הערכה בריטית לאחר המלחמה, נחסכו חיים של כשלושים אלף חיילים בריטיים." - זה פרט מעניין ומפתיע מאוד שראוי למקור.
• הציטוט של הרב שלמה גורן - מיותר, באופן כללי עדיף להימנע מציטוטים מהזכרות והלוויות שבהם מאדירים את המת.

ערן 22:04, 17 במאי 2007 (IDT)

אני מסכים עם אריק - רוב טענותיו נכונות והגיוניות. גם ערן העלה מספר הסתייגויות חשובות. לדעתי, אי אפשר להמליץ עדיין על הערך הזה. גילגמש • שיחה 22:25, 17 במאי 2007 (IDT)

דווקא לאחר הכתבה הקטלנית במעריב צריך להקפיד הקפדה יתירה, ביחוד בעת שבאים להמליץ על ערך מסויים. גם כערך ללא המלצה יש פה צורך בשיכתוב עמוק. הדוגמאות שהעליתי היו רק מפסקה אחת וזה רק על קצה המזלג ולכן לדעתי יש מקום לשים בו תבנית בעבודה או ערך בבדיקה.--Arikb 09:03, 18 במאי 2007 (IDT)

קראתי את הערך שוב בצורה יסודית לאור ההערות שהועלו פה. חלק גדול מהן אכן דורשות מענה באמצעות תיקונים קלים או עבודה מקיפה יותר שלאחריהם אין לי ספק שמקומו של הערך בין המומלצים. הפוטנציאל כבר קיים - ולמעלה מכך. לצערי, עם החזרה ללימודים אני לא בטוח שיהיה לי את הזמן לעשות את זה בצורה רצינית. מבחינתי, אפשר להסיר בינתיים את ההצעה להמלצה. נריה 21:56, 23 במאי 2007 (IDT)

עברתי על הערך פעם נוספת (כעבור שנתיים), בעקבות התיקונים שנעשו מאז, וניכר שרוב הבעיות תוקנו. את החלק המועט שעדיין לא תוקן, תיקנתי בעצמי (מלבד מקור שלא צוין לטענה שניל"י חסכה חיים של 30 אלף בריטים ושם הוספתי תבנית מקור). בחלק של "החשש מטבח" מופיעים שני ציטוטים אחד אחרי השני, ולדעתי כל אחד מהם מבהיר את הכוונה ואין צורך בשניהם (אבל זה עניין של טעם וריח). ערן - שיחה 20:47, 5 במאי 2009 (IDT)

הערה להערות קודמות

חברים קצת נסחפתם, אמת יש אי דיוקים וניסוחים בעייתים בלשון הערך אבל... אכן ארגון ניל"י קטן וחסר משמעות ביחס לקרדיט שניתן לארגון זה, גם ארגון ["השומר"] ביחס לגודלו ולתקופת פעילותו המשמעותית זכה ועדיין זוכה להערכת יתר על ידי אישים ומוסדות ממלכתיים. בנוסף ראו את ארגון [האצ"ל] שהיה הקטן מבין המחתרות בתקופתו ולזכרו כיום יש יותר מוזיאונים משל ["ההגנה".] יחד עם זאת יש להתבונן על התמונה בשלמותה. עלילות ניל"י מחייבות לימוד של הדור הצעיר כחלק מהבניית הזיכרון הלאומי שלנו כציונים (ירצה מי שירצה ללמוד את ההיסטוריה של התקומה בא"י בהרחבה ואז יבין את הפרופרציות של כל תקופה). מרגלים יהודים כמו שומרים יהודים היו לפני ניל"י ו "השומר" בעת החדשה, אבל , וכאן הדגש לאורך כל תקופת הגלות לא העזו היהודים לתת ידם לסוג זה של פעילות באופן מאורגן - קרי ע"י ארגון, ניל"י כמו "השומר" היה ארגון ריגול ולא חשוב גודלו ולא חשובה תרומתו לעימות בין הבריטים לטורקים. הבכורה בעשייה היה נקודת הציון. ניל"י היא חלק נוסף ביצירת הלאום הציוני. ניל"י היא חלק ממאפייניו של "[היהודי החדש]" בתהליך היווצרותו הראשוני, ורק ע"פ מסגרת זו יש לתת את הדעת.

קבריהם של חברי מחתרת ניל"י

קבריהם של משפחת אהרונסון קבורים בבית הקברות בזיכרון יעקב. ואילו קבריהם של אבשלום פיינברג ושל יוסף לישנסקי נימצאים בחלקת עולי הגרדום בהר הרצל בירושלים. פארוק - שיחה 12:13, 20 באפריל 2010 (IDT)

תמונה של אדם תלוי בערך זה

לענ"ד מלבד בערך על תלייה. לא נכון להציג תמונה אמיתית ומלאה של אדם תלוי. בוודאי לא בערך זה שמשמש מאד ילדים בגיל היסודי כידוע. ניתן בערך כזה להסתפק בתיאור מילולי. בנוסף לכך יש ענין של ביזוי כבוד המת וכבוד האדם בהצגת נוולתו ופרסומה. אמנם איננו מכירים את ההרוג ומדוע הרגוהו. אבל בכל זאת. בוודאי שתמונה זה אינה הכרחית בערך זה שכן אינה נצרכת במישרין להצגת המידע הראשי שבו. מי-נהר - שיחה 16:11, 31 באוקטובר 2012 (IST)

מי היו חברי המחתרת?

בערך כתוב שהיו 30 פעילים אבל לא כמוב מי הם, אי אפשר להכניס איזו רשימה קטנה? הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
נכתב באמצעות משוב הערך ע"י אנונימי שלא חתם.

גם לדעתי הערך מכיל חוסרים רבים למרות שהוא נראה כשלם ומקיף. ובאשר למספר הפעילים אכן ראוי לציין לפחות רשימה של הפעילים הבולטים ובכללם כמובן רפאל אבולעפיה. למעשה מספר המעורבים ברמות שונות בפעילות המחתרת והתמיכה בה היו יותר מ-30. אך רובם אינם ידועים או מפורסמים כמובן. מי-נהר - שיחה 11:35, 14 בנובמבר 2012 (IST)

שני הכותבת

זה נתן לי ידע שלא ידעתי אני הסתקרנתי מה נילי עסתא בשביל מדינת ישראל וגם עיר שלה הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
109.186.21.162 19:26, 17 בדצמבר 2012 (IST)

ערך מדהים

הערך מנוסך יפה וברור, ויקיפדיה זה אתר מדהים הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
37.142.94.21 18:20, 3 באפריל 2013 (IDT)

משוב מ-28 ביוני 2014

הנתונים השתנו משנת תשע"ג. בישוב נעלה נפתח בית ספר לביא הנותן מענה לתלמידי הישוב נעלה ובבית ספר נילי לומדים תלמידים מהישוב נילי ונעלה. בשנת תשע"ו ילמדו בנילי רק תלמידי הישוב נילי. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
5.29.119.198 06:50, 28 ביוני 2014 (IDT)

חיים שלי! תודה (: סמיילי הפוך): חחחח

SHARA המושלמת כל הכבוד על המידע. העתקתי את כולו וקיבלתי 100 בתעודה 100ממת שלי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מגיע לך לקבל נכשל. גם למורה שלא בדקה את העתקה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 16:50, 17 בפברואר 2016 (IST)

ביטול עריכת האלמוני

משתמשת:TMagen, מדוע ביטלת את שינוייו? הן נראות לי סבירות לחלוטין. הן לא השחתה. נדמה לי שהיה "מנומס" יותר אם היית דנה בכך בדף השיחה. הבהרה: אני לא האלמוני ואין לי שום מושג מיהו. Shannen - שיחה 12:06, 4 באוקטובר 2017 (IDT)

לא נראה לי שמחיקה מאסיבית של פרקים שלמים ללא הסבר זה סביר. לא שחזרתי את כל עריכותיו, על החלקים האלה הייתי מבקשת הסבר או דיון לפני הפעולה. לא משאירים כותרת "היחס העות'מאני ליהודי הארץ" ומתחתיו רק הפניה לערך אחר. ואם בכוונת האלמוני להמשיך לערוך ולא הייתה כוונה להשאיר כך, עליו לשים תבנית בעבודה. אך אתה צודק שאפשר גם לפנות בדף שיחה, ואף אעשה זאת כעת. ‏TMagen‏ • שיחה • מיזם ויקי נשים 12:56, 4 באוקטובר 2017 (IDT)

הוספת הסרט מטעם הספרייה הלאומית

הסרט מלא בטעויות: יחוס כתיבת השיר אלף נשיקות לרבקה, המכתב שנכתב "במקביל" לשרה, סיבת היחלצותו של איתן בלקינד מהגרדום ועוד. האם "שווה" לנו להוסיפו לערך? Shannen - שיחה 08:49, 22 בינואר 2019 (IST)

הסרתי Shira515 - שיחה 09:25, 23 בינואר 2019 (IST)