עתלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק ביישוב עתלית. אם התכוונתם לעתלית הקדומה, ראו מבצר עתלית.

עתלית היא יישוב קהילתי במעמד מוניציפלי של ועד מקומי במועצה אזורית חוף הכרמל במחוז חיפה בישראל. בעבר, משנת 1950 ועד איחוד הרשויות של שנת 2003, הייתה עתלית מועצה מקומית ששטח השיפוט שלה היה 14,000 דונם.

תוכן עניינים 1 מקור השם 2 היסטוריה 2.1 עתלית בתקופה הקדומה 2.2 המושבה עתלית 3 עתלית כיום 3.1 בתחום הפיתוח 3.2 בתחום החינוך והתרבות 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] מקור השם

שמה של המושבה היה "עתלית" כשמו של הכפר הערבי ששכן שם באותה התקופה, אך איכרי המושבה רצו שם עברי. מסופר כי משלחת רבנים עברה במושבות היהודיות באזור כדי לעורר בעניני היהדות, החינוך וקיום המצוות במושבות. עוד מסופר כי הרבנים דנו עם האיכרים בנוגע לעיניין של הפרשת תרומות ומעשרות. ההתלהבות שנוצרה גרמה למתיישבים לבקש מהרבנים לתת שם עברי למושבה. בעקבות כך הרבנים הציעו את השם "תרומיה", הלקוח מספר יחזקאל מ״ח: י״ב "והייתה להם תרומיה מתרומת הארץ". השם נתקבל, אך במהרה נשכח והמתיישבים חזרו להשתמש בשם "עתלית" שכן הוא נחשב לשם עברי קדום.

החוקרים כיום אינם יודעים בוודאות מהו מקור השם "עתלית". לפי סברה אחת נקרא שם המקום על־שם עתליה אשת יהורם מלך יהודה שירשה את כיסאו לאחר מותו. ליד המושבה נמצאו שרידים של חציבה בסלע של האותיות "עת" בכתב עברי קדום. יצחק בן צבי סבר כי האותיות הללו הן חלק מהשם "עתלית".

[עריכה] היסטוריה

עתלית נוסדה בשנת 1903 כמושבה לאחר שהברון רוטשילד רכש את אדמות האזור בשנת 1899.

[עריכה] עתלית בתקופה הקדומה

במפרץ עתלית שרידים ליישובים קדומים, מתקופת הברונזה התיכונה ועד לתקופה ההלניסטית.

בתקופה הצלבנית הייתה בעתלית עיר חשובה ומשגשגת. במפרץ נמצאות כיום חורבות המבצר הצלבני שטו פלרן (Chateau Pelerin) של האבירים הטמפלרים. המלך לואי התשיעי מצרפת שהה בו וביצר את חומותיו. עתלית הצלבנית ננטשה באוגוסט 1291, לאחר נפילת הממלכה הצלבנית בידי הצבא הממלוכי. המבצר היה המעוז האחרון של הצלבנים בארץ ישראל.

[עריכה] המושבה עתלית

לאחר רכישת אדמת עתלית בשנת 1899 היא עובדה על ידי ערבים, תושבי הכפר הערבי עתלית (במבצר הצלבני) וערביי עין חוד. לאחר כשנתיים התעורר החשש שהשטח יחשב כשטח "מחלול", ולכן עלה הצורך בלעלות עובדי אדמה עבריים לעתלית. בשנת 1901 (תרס"א) עלו על אדמת עתלית עשרה איכרים צעירים מזכרון יעקב ובת שלמה. עליה לקרקע זו לא הייתה לשם התיישבות קבע כי אם להראות נוכחות (לרובם של האיכרים היו משקים ומשפחות במושבות הנ"ל).

בין ערביי עתלית לשכניהם מטירה לא שררו יחסי שלום. והנה לכשהגיעה אישיות חשובה מטורקיה, נרכשו אדמות עתלית וניתנה הבטחה לערבייה שהם יכלו להישאר להתגורר בעתלית וגם תינתן להם הגנה כנגד ערביי טירה. כעבור חצי שנה נמכרה בשנית האדמה לברון. המתיישבים הצעירים שאפו להקים חיי חקלאות בארץ אבות. הם הקימו שורה אחת של בתים צמודים זה לזה למען ביטחון התושבים. בקצה השורה נבנה בחדר צנוע בית ספר ובחדר אחר בית כנסת.

בשנת 1903 נתן הברון רוטשילד הוראה ליישב את עתלית בכל תנאי. לשם כך נשלחו עשרה פועלים לעתלית לתקופת ניסיון של שלוש שנים, כשהם מצוידים בזרעים, כלי עבודה ובהמות עבודה. בסיום תקופה זאת היו האיכרים אמורים להיות לעצמאיים. בתחילה זה היה מאמץ קשה לכל; האזור היה מכוסה בביצות, אשר שימשו מדגרות ליתושים (ואלה נשאו את מחלת המלריה), מחלת המלריה הצהובה תקפה את המתיישבים הראשונים ומסביב למושבה הייתה התיישבות של ערבים.

בשנת 1910 הקים אהרון אהרונסון תחנת נסיונות חקלאיים בעתלית. החווה שימשה גם כמוקד למחתרת ניל"י. במקום הייתה גם ספריה אך היא ומרבית החווה נהרסה בפשיטה שערכו הטורקים לאחר שהבינו ששימשה את חברי ניל"י. דקלי הוושינגטוניה הגבוהים המיתמרים בכניסה לישוב כיום הם שרידים לחווה זו.

בשנות העשרים של המאה העשרים הוקם במושבה מפעל מלח של "חברת המלח בארץ-ישראל". מפעל זה פועל עד היום.

בשנות הארבעים המוקדמות הסבו הבריטים את המחנה הצבאי שלהם בעתלית שיועד לשמש לשבויי מלחמה איטלקים למחנה מעצר למעפילים יהודים. עד שנות ה-70 שימש כמחנה מעצר לשבויים מצרים (בעיקר ממבצע קדש וממלחמת ששת הימים). כיום יש במקום אתר לציון תולדות ההעפלה והעלייה.

במפרץ עתלית שוכן בסיס הקבע של שייטת 13 של חיל הים. כמו כן נמצא, קילומטרים מעטים ממזרח ליישוב, בית הכלא הצבאי כלא 6.

[עריכה] עתלית כיום

[עריכה] בתחום הפיתוח

עד שנת 2003 הייתה עתלית מועצה מקומית. במהלך שנה זו, עקב קשיים רבים בניהול תקציבי המועצה, הועברה ניהול היישוב לידי המועצה אזורית חוף הכרמל. בתחומה נבנות שכונות חדשות כמו "עתלית החדשה", וכן מתוכננים כמה פרויקטים עתידיים.

[עריכה] בתחום החינוך והתרבות

בעתלית פועל בית ספר יסודי ממלכתי "גלי עתלית" המונה כ-250 תלמידים. פעילויות הנוער באחר הצהריים הן בעיקר בחוגי המתנ"ס שהוא שלוחת מיר"ב או מיר"ב עצמו (מיר"ב זהו ביה"ס מחוץ לעתלית שבשעות אחר הצהריים משמש כמקום לחוגים). בעבר היה בתחום היישוב בית ספר ממלכתי דתי "בית יוסף", אך זה נסגר, ובמקומו נפתחה שלוחת מיר"ב נוספת. במקום מתקיימת פעילות של חדר כושר, וספרייה שנפתחה מחדש בשנת 2006, וכן קיים בו מבנה הקן של תנועת הנוער הנוער העובד והלומד.

בעתלית פועלות שתי תנועות נוער, האחת היא תנועת הנוער העובד והלומד והשנייה היא בני עקיבא.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• תמונת לוויין של עתלית באתר Google Maps
• מפה טופוגרפית באתר "עמוד ענן"

יישובי המועצה האזורית חוף הכרמל
יישובים עירוניים / קהילתיים	קיסריה · עתלית
קיבוצים	בית אורן · החותרים · מעגן מיכאל · מעיין צבי · נווה ים · נחשולים · עין כרמל · שדות ים
מושבים	בית חנניה · גבע כרמל · דור · הבונים · כרם מהר"ל · מגדים · עופר · עין אילה · צרופה · ניר עציון
יישובים אחרים	כפר האמנים עין הוד · המושבה בת שלמה · כפר הנוער מאיר שפיה