שיחה:עיון מדעי בכתבי הקודש/ארכיון2

כיום קיימים שני ערכים העוסקים בסוגיה של יחס של מדע לתורה ולכתבי קודש אחרים:

לדעתי, יש צורך למזג אותם לתחום אחד, שאולי יהיה לא ערך בודד, אלא עץ של ערכים. אני מציע את המבנה הכללי הבא:

תורה ומדע
- גישות פילוסופיות שונות (החל מאלה ששוללות את התורה ומה שמסביבה, וכלה באלה שמיישבות אותן יפה ביחד). חלק זה ישנו כיום בערך תורה ומדע, אבל הוא מורכב רק מגישות מגשרות. יש להוסיף גם גישות שפוסלות בצורה זו או אחרת את כתבי הקודש.
- סתירות בין תורה לבין מדע (בעיקר מדעים מדוייקים) - עם דוגמאות. כאן יש מקום לשלב את הניתוח של יציאת מצרים ע"י הופמן
- תרומה של תורה למדעים (בעיקר למדעי הרוח) - כלומר, כיצד חקר המקרא מסייע באנתרופולוגיה, היסטוריה (הרי תנ"ך לא מורכב רק מסיפורי מעשיות), התפתחות הלשון והכתב, וכד..
- עוד משהו שלא עולה בדעתי כרגע.

חשוב! צריך כמה שיותר מקורות בספרות מדעית, כדי שהערך לא ייראה כמו ערימה של הגיגים חסרי שחר. אם מישהו יודע איפה ומתי התפרסמו מחקרים בנושא - נא להוסיף לרשימת מקורות.

Iorsh 21:08, 22 פבר' 2004 (UTC)

מי ששם לב שאני מעדכן פסקה אחת פעם בכמה שעות - זה לא כי אני עצלן, אלא כדי שיהיה זמן לאנשים להגיב, אם טעיתי. אנא, אל תטלטלו את הסירה ע"י עריכה לא מבוקרת בקצב של פסקה בדקה, תוסיפו טיפין-טיפין. תודה!!! Iorsh 20:56, 23 פבר' 2004 (UTC)

אפי, התוספות שלך הופכות את הערך למגוחך, בבקשה למחוק לפחות את האחרונה שבהם. הרי את הטענה הדתית כבר מצטטים המתנגדים לה, למה לחזור עליה ועוד בכזה פירוט. יש מספיק דת בויקיפדיה. עזוב את הערך לנפשו. Avibliz 20:58, 23 פבר' 2004 (UTC) תקצר אותו אם אתה רוצה. נראה לי שהוא חלק מהדיון. במיוחד כאשר מעלים סברות. --Effib 20:52, 24 פבר' 2004 (UTC)

גם אני לא מבין מה ההבדל בין הערך הזה והערך תורה ומדע. אינני מבין לשם מה נחוץ ערך נוסף זה, או על אילו שאלות הוא בא לענות.

יש לי הרושם שמישהו מנסה להפוך את ויקיפדיה ממקור ידע לבמה לפרסום השקפותיו ורעיונותיו, ובמקום לחסום זאת, אנחנו נגררים כל פעם "לאזן" או "לנטרל" את מאמריו, והופכים את ויקיפדיה לבמת פולמוס פסבדו-מדעית. כדאי לתת את הדעת על בעיה זו ולהחליט על הפתרון ההולם לה.

לגבי ערך זה ספציפית, אני מציע ליטול ממנו את הקטע הנוגע לסיפור יציאת מצרים (ורק את הצגת הבעייתיות של הגירסה המקראית, ואת התשובות, אם ישנן) ולהעבירו לתת-פרק מתאים בערך תורה ומדע. מכל היתר, יש להעביר את מעט העובדות והעמדות הרלוונטיות לערך ביקורת המקרא, ולמחוק את השאר.

Naftali 07:24, 24 פבר' 2004 (UTC)

ניסיתי לממש הצעה זו ולשנות את שם הערך לביקורת המקרא, תוך הוספת כמה מילות פתיחה שמבהירות את חלוקת העבודה בין ערך זה ובין הערך תורה ומדע. בהתאם לחלוקה זו, הדיון בסיפור יציאת מצרים ראוי, לדעתי, להישאר בערך ביקורת המקרא. דוד שי 21:13, 24 פבר' 2004 (UTC)

ביקורת המקרא היא רחבה הרבה יותר מאשר שאלות נוקדניות על סיפורי המקרא בכלל, וסיפור יציאת מצרים בפרט. ביקורת המקרא המדעית אינה נוטה בדרך כלל להתפלמס עם התנ"ך (כפי שעושה הערך הנוכחי), אלא לבחון אותו בעיניים ביקורתיות.

אכן, אפשר בהחלט להבהיר על קצה המזלג את דרכי האבחנה בין סיפור היסטורי לבין מיתוס גרידא (ולהדגים בשתי מילים מסיפור יציאת מצרים), אבל חשוב יותר להתייחס לזמני כתיבת ספרי המקרא, מחבריהם, ודרכי ונסיבות כתיבתם; לתארוך הארועים התנ"כיים שמוכרים כהסטוריים; לשיטות השונות בביקורת המקרא, וכן הלאה. ערך ראוי על ביקורת המקרא יפתח קודם כל בהסבר נרחב על היווצרות המקרא, ורק אחר כך יעבור להגדרת ערכם של תיאורים היסטוריים במקרא וכדו'.

אגב, צורת ההפניה הביבליוגרפית שננקטה בערך זה (לינק פנימי לרישום הביבליוגרפי שבסוף הערך) ראויה לשימוש רחב יותר. כבר הצעתי בעבר ליצור דף הוראות לרישום ביבליוגרפי. הנה עוד נקודה חשובה לאותו דף.

Naftali 22:35, 24 פבר' 2004 (UTC)

נמצא בידי עותק של הערך "יציאת מצרים" מתוך האנציקלופדיה הישראלית לתנ"ך בעריכה של י. הופמן. כעת אני מקווה שאוכל לתת דעה מלומדת יותר בעריכתי :-). Iorsh 12:03, 24 פבר' 2004 (UTC)

קטע של EFFIB הועתק מהערך:

: בנוסף לכך, אם ננסה לעשות חישוב לפי המקרא והמסורת, הרי מדובר ב70 נפש, נשים וגברים, בתקופה של 210 שנה (כמנין רדו כפי שמציינים הפרשנים). שזה יוצא כ7 דורות, ונניח שכולם היו נשואים, (מה שלא מחוייב להיות), מדובר ב35 זוגות, וגם אם נניח שכל משפחה ילדה 6 נפשות, (שמישהו יכתוב את הנוסחה בבקשה, 35 זוגות כפול 6 ילדים חלקי 2 למשך 7 דורות) נצטרך להוריד את אלו שלא התחתנו, היו עקרים, מתו ילדים או מתו באופן טרגי עקב התנאים הקשים, ולבסוף נצטרך גם להוריד את כל המבוגרים שמתו בחמש הדורות הראשונים. אף גידול הילודה הינו בטור גאומטרי, לא ברור אם אפשר להגיע למספר שהתנ"ך מתאר. אמנם יכול להיות בעמים מדוכאים שיש ילודה מעבר למקובל, וכפי שהמקרא מתאר "שבני ישראל פרו ורבו ותמלא הארץ אותם" ומעניין לחקור את תופעת העבדות בארה"ב לשם בדיקת גידול האוכלוסיה.

מקומם של חישובים והרהורים כאלה הוא בעמוד השיחה. נא לשים בתוך הערך רק דברים שמבוססים על מחקרים (עם ציון המקור ברשימה ביבליוגרפית), או על המקרא (עם ציון ספר, פרק ופסוקים). ואם כבר, אז לפי תורה מספר שנות העבדות היה 400 (בראשית ט"ו 13). Iorsh 16:06, 24 פבר' 2004 (UTC)

מקור ל210 שנים לפי דברי הימים א' ב': השושלות קצרות, לדוגמא בשבט יהודה, יהודה מוליד את פרץ שמוליד את חצרון שמוליד את רם שמוליד את עמינדב שמוליד את נחשון נשיא יהודה במדבר. ואם כן, מיהודה ועד נחשון (5 דורות) קשה מאוד להניח שעברו 430 שנה כפי שכתוב בתורה, ולכן הפרשנים כמו רש"י אבל גם אחרים אמרו שזמן ישיבתם בפועל היה רק 210 שנים, וגלות מצרים של ה400 שנה, מתחילה בעצם מלידתו של יצחק.

--Effib 20:52, 24 פבר' 2004 (UTC)

מחקתי את ההתייחסות לכלכלה של 2.5 מיליון איש במדבר סיני. זה מוסבר בתורה ע"י נס המן, ונס, לדעתי, הוא עניין של אמונה טהורה. Iorsh 16:54, 24 פבר' 2004 (UTC)

חלאס, למה דווקא למדע אתה סותם את הפה. אני שוב חוזר למשל המברק. דברים שלך מובנים מאליהם ולכן אתה לא כותב אותם לאחרים לא מובנים מאליהם. צריך לכתוב גם דברים טריוויאליים. וחוץ מזה אם הערך הוא על ביקורת המקרא (בגלגולו הנוכחי) למה יש בו כל כך הרבה הצדקה למצדדי המקרא? אבי בליזובסקי Avibliz 21:07, 24 פבר' 2004 (UTC)

אפי, אם אתה עומד להשמיד כאן את הדיון הביקורתי על יציאת מצרים שכה עמלנו עליו, אולי תחזיר אותו סוף סוף לערך יציאת מצרים, שם הוא צריך להיות? Avibliz 22:47, 24 פבר' 2004 (UTC)

לאבי, א. אני לא מבין על מה אתה מדבר, תקרא טוב טוב מה שכתבתי ותראה שאני מחזק את טענותיך על הבעיתיות של יציאת מצרים. וב. חבל שאתה מתעקש להכתים ערכים, כמו שעשית בערך "קבלה", לקחת משהו מאתר אחר ושתלת אותו ללא הקשר לתוך הערך, וגם לא דייקת בעניין של הליטאים,שהרי אבי הליטאים היה הגר"א שכידוע היה מקובל, ועוד הערת כל מיני הערות בערך. גם אני יכול לכתוב בביקורת המקרא בסגנון הזה שלך.

ובכלל, מצטער אבל אם הערך בא לדבר על ביקורת המקרא, אזיי הוא כתוב על הפנים ומוציא שם רע לביקורת המקרא. ביקורת המקרא מסתמכת בעיקר על הסתירות האימננטיות של המקרא. על עובדות סותרות שנראים ממקורות שונים, על כך שנראה שיש לשוא סיפורים כפולים ולעיתים סותרים, שנראים כנתפרים בידי עורך מאוחר. על כתיבה שלא נדבקת, על מושגים מאוחרים שנכנסים בתקופה קדומה, ועוד כל מיני שיטות. מספיק היה לסקר את ביקורת המקרא כמו שהיא, וזה היה נותן מספיק נשק לאבי ולכל מי שרוצה לכפור באמיתות הכתובים. אבל ברגע שמתאמצים להוכיח משהו בכל מקרה ולהלחם מלחמות דעת יוצאים דברים משונים. אפי ב.

אפי, עמך הסליחה זה נפתלי שמנסה כל הזמן להרחיק את הקוראים המחפשים חומר על יציאת מצרים מההיבט הבקורתי שלו. אי לכך שכפלתי (בינתיים לא מחקתי) את הקטע ופתחתי ערך חדש: יציאת מצרים בביקורת המקרא אליו קישרתי גם מהערך יציאת מצרים וגם מהערך ששמו כבר התחלף חמש פעמים כדי לבלבל את הקוראים.... כרגע הוא נקרא ביקורת המקרא אני מקווה שכולם יסכימו איתי שצריך לספר גם את הצד המדעי של סיפור יציאת מצרים בלי הפרעה, הרי בערכים הדתיים הם לא נותנים להביא את הצד החילוני, אז לפחות שלא יתערבו סוף סוף בערך אחד.

ובאשר לעניין הקבלה, תעשו משהו, אי אפשר לסבול ערכים מתחנפנים וכתובים כאילו מדובר במשהו אמיתי בעוד שכל תינוק יודע שניתוח פונטים וגימטריות אלו שטויות במיץ. למה מתביישים לכתוב את זה? אבי Avibliz 22:58, 24 פבר' 2004 (UTC)

תגובה לאבי, הכותב שאני "מנסה כל הזמן להרחיק את הקוראים המחפשים חומר על יציאת מצרים מההיבט הבקורתי שלו":

חס וחלילה! המטרה היחידה שלי היא שהאנציקלופדיה תספק, בכל ערך בעל משמעות, את המידע הנכון והרלוונטי, ורק אותו; ובהתאם לזה אני פועל. מה שחשוב לי הוא שבערך "ביקורת המקרא" יהיה תוכן רלוונטי לנושא ביקורת המקרא, בערך "יציאת מצרים" יהיה תוכן רלוונטי לענין יציאת מצרים, וכן הלאה.

דוקא אתה הוא זה שמעוניין להפוך את האנציקלופדיה לבמה להשקפותיך, עם או בלי קשר לערך. אתה הוא זה שנתן ונותן שמות חסרי פשר למאמרים שלך, ובלבד שיבואו בשערי האנציקלופדיה. אתה זה שקודם משקיע שעות בכתיבת מאמר ביקורתי על יציאת מצרים, ואחר כך טורח לחפש לו בית.

לדעתי הסדר צריך להיות הפוך: צריך לכתוב את מה שנדרש ולא לחפש היכן לדחוף את מה שנכתב. למרות זאת, אהיה האחרון שיסלק ("ישמיד", כלשונו) את הגיגיך מהאנציקלופדיה, כל עוד ימצא להם את המקום הראוי להם. הערך בעל השם המקורי "יציאת מצרים - ניתוח ביקורתי" הוא בהחלט מקום כזה.

לעצם הענין של ביקורת המקרא - לעיל כתבתי: ביקורת המקרא היא רחבה הרבה יותר מאשר שאלות נוקדניות על סיפורי המקרא בכלל, וסיפור יציאת מצרים בפרט. ביקורת המקרא המדעית אינה נוטה בדרך כלל להתפלמס עם התנ"ך (כפי שעושה הערך הנוכחי), אלא לבחון אותו בעיניים ביקורתיות. אכן, אפשר בהחלט להבהיר על קצה המזלג את דרכי האבחנה בין סיפור היסטורי לבין מיתוס גרידא (ולהדגים בשתי מילים מסיפור יציאת מצרים), אבל חשוב יותר להתייחס (1) לזמני כתיבת ספרי המקרא, מחבריהם, ודרכי ונסיבות כתיבתם; (2) לתארוך הארועים התנ"כיים שמוכרים כהסטוריים; (3) לשיטות השונות בביקורת המקרא, וכן הלאה. ערך ראוי על ביקורת המקרא יפתח קודם כל בהסבר נרחב על היווצרות המקרא, ורק אחר כך יעבור להגדרת ערכם של תיאורים היסטוריים במקרא וכדו'. - ובהמשך כתב אפי דברים דומים. הערך הנוכחי מתמקד עדיין ב"אמיתותן של מסורות" ואינו מציג כראוי את ביקורת המקרא המדעית, וחבל.

Naftali 00:19, 25 פבר' 2004 (UTC)

כמי ששינה פעמיים את שמו של ערך זה, עלי לציין שלא עשיתי זאת על מנת לבלבל את הקוראים, אלא כדי להגיע לשם שישקף כיאות את תוכנו של הערך, ויעשה אותו ערך שראוי לשכון בויקיפדיה. בשינויים נעניתי לתלונות והצעות של ויקיפדים אחרים, שהצביעו על ליקויים מהותיים בשמות הקודמים. לא כל לידה היא לידה קלה, אבל דומני שהגענו לשם יציב לערך זה.

לנפתלי ולאפי העירו לעיל הערות חשובות על התוכן הראוי לערך ביקורת המקרא, והפעולה המתבקשת היא להרחיב את הערך בהתאם. אעשה מעט בעניין זה (אעתיק מדף השיחה לגוף הערך), אבל רצוי שנפתלי ואפי ירחיבו בעניין זה. דוד שי 05:43, 25 פבר' 2004 (UTC)

לא הבנתי, האם הפתרון שהצעתי - לפתוח ערך חדש על יציאת מצרים בראייה ביקורתית וכך לשלוח את הקוראים הן לדוגמא מהערך ביקורת המקרא והן להיבט המדעי של יציאת מצרים מהערך יציאת מצרים. אבי Avibliz 05:49, 25 פבר' 2004 (UTC)

בשלב זה הגענו לאסטרטגיה של "שתי מדינות לשני עמים":

הערך ביקורת המקרא ולעומתו הערך תורה ומדע
הערך יציאת מצרים ולעומתו הערך יציאת מצרים בביקורת המקרא
הערך הכרונולוגיה המקראית ולעומתו הערך הכרונולוגיה הארכיאולוגית של המקרא.

בין הערכים יש קישורים, כך שהקורא החרוץ יקבל את התמונה המלאה, ויחד עם זאת כל ערך מציג תמונת עולם קוהרנטית, ללא התפלמסות יתרה בכל פסקה. מבנה זה טוב בעיני, אם כי יש צורך בהרחבה ובליטוש של הערכים השונים, והרי לשם כך כל החיים לפנינו. דוד שי 06:17, 25 פבר' 2004 (UTC)

היי דוד, אני מסכים איתך הבעיה היא שההסדרים הללו מחזיקים מעמד עד שאיזה פרו דתי מחליט להתעלל בערך הלא דתי ולהפוך אותו במקרה הטוב לחלבי, ובמקרה הגרוע לגרוטסקי. אני מבין שפתרון דומה יצטרך להיות גם בערך המלומד שכתבתי הבוקר: בריאת העולם. הבעיה היא שדעתם של פרופסורים באוניברסיטה מעניינים את הדתיים כקליפת השום. Avibliz 06:42, 25 פבר' 2004 (UTC)

דוד, שוב ערכים שאני כותב כדי לאזן הופכים לאט לאט לפרו דתיים .האם מישהו רוצה לוותר על הכישורים שלי? בסוף אני אתייאש ואשאיר את הזירה לחרדים, והמדינה , כמו האנציקלופדיה תהפוך למדינת הלכה. Avibliz 12:10, 25 פבר' 2004 (UTC) גם את בריאת העולם הפכתם לערך חלבי כשאתם קובעים בשבילי, מה אני צריך לכתוב ומוחקים קטעים שלמים. אני שוב חוזר על בקשתי, או שיתנו ערכים שהדתיים לא נוגעים בהם או שיתנו לי לאזן גם את הערכים ההזויים שלהם. Avibliz 12:10, 25 פבר' 2004 (UTC) אם שוויון ודמוקרטיה אז עד הסוף, לא כמו בדמוקרטיה הישראלית כאשר החילונים, עד לבחירות האחרונות, תמיד נמסו בפנ כל דרישה חרדית. Avibliz 12:10, 25 פבר' 2004 (UTC)

אבי, אני מקבל את הרושם שאתה מתמקד לא בכתיבת ערכים על נושאים מדעיים, אלא בכתיבה על נושאים שבהם המדע מפריך את הדת. לא חבל שיש את כל החיכוכים הללו עכשיו? בוא ניתן לדתיים להקדיש את מרצם לערכים הדתיים, לאנשי המדע להקדיש את מרצם לערכים המדעיים, ואחרי שהאינציקלופדיה תהיה גדולה מספיק ותמשוך מספיק אנשים, אפשר יהיה להתחיל לנהל את הדיונים על המקומות שבהם יש התנגשות. לדעתי אין כל כך הרבה כאלו. אני לא רואה דתיים נכנסים לערך כבידה וכותבים "כבידה זו המצאה של המדע, אלוהים גורם לזה שחפצים יימשכו לכדור הארץ". אם כבר, ההפך גדי אלכסנדרוביץ' 12:15, 25 פבר' 2004 (UTC)

קודם כל, אני כותב גם ערכים אחרים בתחומי האסטרונומיה, אסטרופיסיקה, וגם תרגמתי מויקי האנגלית את הערך על הפלישתים, שלהפתעתי לא שונה. אני לא מבין למה צריך תמיד לברוח מעימות. א. תמיד החרדים הם אלה שמתחילים, וכל ערך שמישהו כותב שיש בו קצת אורינטציה מדעית המפריעה להם (למשל אבולוציה) הם מתחילים לשנות אותו, כך שבתחילה הוא הופך לחלבי ולבסוף הופך לפרו דתי. לאחר שהוסכם כאן עם דוד שתינתן אפשרות לערכים משלימים ומנוגדים לערכים דתיים העוסקים באותו תחום, ישנם כמה כמו נפתלי וIROSH שזה לא מספק אותם והם מכסחים גם את הערכים שמלחתחילה נועדו לאזן. והם עוד יש להם את החוצפה לדרוש ממני שאתן להם לכתוב בשקט." אני מרגיש פה במיעוט נרדף, שתמיד כמו החילונים עד הממשלה האחרונה, צריך להתכופף כלפי הרגשות הדתיים. נמאס. יש לנו גם זקיפות קומה. אתה פשוט נופל לפח הפרצוף התמים שלהם. Avibliz 12:24, 25 פבר' 2004 (UTC)

עקרונית אתה צודק, בערך כמו אבולוציה לא צריכים להתערב כדי להביא את עמדת הדת, אלא כהערת שוליים, כי זהו ערך מדעי נטו. אם לא מתקיים סטטוס קוו הדדי שבו כל אחד מכבד את הערכים של האחר ומשאירים את החיבורים הבעייתיים להמשך, אז מה שאמרתי הוא חסר טעם. מצד שני, אולי אפשר להגיע להסכמה כלשהי בעניין - להסכים שלא להסכים לבינתיים. כל עוד לא עברנו את ווינט, יש לנו דברים יותר חשובים לדאוג להם.

זו קריאה נואשת לכל מגיני הדת. תשאירו את הערכים המאזנים במקומם, ותנו להם רק קישור, אם אתם לא רוצים שנקלקל את הערכים שלכם, עזבו את שלנו במנוחה, תוך קישורים הדדיים. מדוה מה שמקובל עלי, על דוד ועל גדי לא יכול להיות מקובל גם על נפתלי הדורש ספקנות רק כלפי המדע ואוסר זאת על הדת, למשל? אני קורא כאן לכולם לנסות להגיע להסכמה ולאפשר קיומם ההוגן של ערכים המבקרים את הדת. האם ניתן להגיע להסכמה כזו? ענו בבקשה בדף זה. Avibliz 12:44, 25 פבר' 2004 (UTC)

תשובה לאבי:[עריכת קוד מקור]

הפכת אותי לדחליל האנטי-מדע, ועכשיו אתה כבר זורק עלי אבנים. על מה ולמה בא מסע הדמוניזציה המטופש הזה? מתי "קלקלתי" לך ערך? היכן נגעתי בטקסט רלוונטי שכתבת?

תרומתי היחידה לערך "ביקורת המקרא" הסתכמה בהערה שלעיל, שלדעתי היא קונסטרוקטיבית ומטרתה היתה להפוך את הערך למדוייק יותר ומדעי יותר. ואכן, דוד שי ראה בהערותי "הערות חשובות" ותיקן בהתאם להן את הערך. אינני מבין מדוע אתה רואה זאת כהפיכת הערך ל"פרו דתי". האם ערך שמציג את עמדת המדע פרופר, מבלי לתקוף את ההשקפה הדתית, הוא "פרו דתי"?

למען האמת, אין, לדעתי, מקום באנציקלופדיה לערכים המבקרים את המדע, את הדת, את אריאל שרון, או את הכבשים שלו. (מכיון שאנציקלופדיה - כמה חבל - היא במה למידע ולא לדעות.) אבל כפי שכבר כתבתי, אהיה האחרון שימחוק פיסקה שאדם השקיע בה את זמנו. (ואגב, גם כשאני נאלץ למחוק פיסקה, בדרך כלל אינני מוחק לגמרי אלא תוחם אותה בסימני הערה או מעביר אותה לדף השיחה, ומוסיף הסבר ספציפי לכל מחיקה כזו)

אני שב ומדגיש שאין לי שום כוונה להפוך את ויקיפדיה לאנציקלופדיה בעלת אוריינטציה דתית, אלא לאנציקלופדיה נייטראלית - "חלבית", בלשונך - שלא תנקוט עמדה בשאלות השנויות במחלוקת אלא תציג את כל המידע הרלוונטי ורק אותו.

למקרים בהם המחלוקת בין נקודות מבט שונות היא קיצונית ועוברת לכל אורך הענין, נראה לי שהפתרון אליו הגעתם הוא מצויין. יש לפתוח שני ערכים, כשכל אחד מהם ישתמש בכינוי המקובל לנושא בחוג הקרוב להשקפת העולם המובעת בו, ובכל אחד מהם תוצג השקפה סדורה - מבלי להתייחס כלל להשקפה השניה. במבוא לשני הערכים יבוא פתיח שיבהיר מה הן הנחות היסוד שבמחלוקת וייתן הפניה לערך המקביל המבוסס על ההשקפה השניה.
עם זאת, לדעתי, לא ניתן לדרוש מדתיים לא להתערב בערכים המבוססים על הנחות חילוניות ולהיפך. אנחנו לא ילדים קטנים - צריך להיות ברור לכל אחד על איזו השקפה מבוסס הערך, ועריכתו תיעשה בהתאם. למשל, דתי שעורך את הערך "ביקורת המקרא" צריך לזכור שמוצגת שם ביקורת המסתמכת על ההנחה שהמקרא הוא אנושי, ולא ההשקפה הדתית המוצגת בערך "תורה ומדע".

בכל אופן, אני חושב שתרומתי לאנציקלופדיה (וככל שהדברים נוגעים לערכים מוטים - לאיזון האנציקלופדיה) מועילה לה ומשפרת אותה. אם יש כאן מישהו מלבד אבי שחושב אחרת - שיצביע, בבקשה.

וממך, אבי, אבקש (א) שתעבור שוב על הערותי ועל התיקונים שעשיתי ותבדוק אם יש יסוד לביקורת שלך כלפי. (ב) שתהיה ממוקד יותר בהתייחסויותיך האישיות, ותבהיר באופן ברור יותר מה אתה רוצה מחיי.

Naftali 15:33, 25 פבר' 2004 (UTC)

נ.ב.

כתבת: "ישנם כמה כמו נפתלי וIROSH שזה לא מספק אותם והם מכסחים גם את הערכים שמלחתחילה נועדו לאזן. והם עוד יש להם את החוצפה לדרוש ממני שאתן להם לכתוב בשקט." - ספר נא לי, אילו ערכים "כיסחתי"?

כתבת שאני "דורש ספקנות רק כלפי המדע ואוסר זאת על הדת" - ספר לי בבקשה היכן?!

כתבת: "תמיד החרדים הם אלה שמתחילים, וכל ערך שמישהו כותב שיש בו קצת אורינטציה מדעית המפריעה להם (למשל אבולוציה) הם מתחילים לשנות אותו." - אנא קרא שוב את הטיעון המבריק הזה.

Naftali 15:58, 25 פבר' 2004 (UTC)

ל-Effib: פרק יפה לדעתי, אבל כדאי להוסיף התייחסויות יותר ממוקדות למקרא (כולל פסוקים מדויקים). Iorsh 15:35, 25 פבר' 2004 (UTC)