מצד אחד, "קונפורמיוּת היא הליכה בתלם, התנהגות של אינדיבידואלים בהתאם לנורמות השולטות בחברה", ומצד שני
"כשאנשים רבים עדים לסצנה בו זקוק אדם לעזרה, איש לא יגיש אותה". גם אם הנורמות השולטות בחברה הן כן הגשת עזרה? אתמהה. עמית 19:03, 15 ינואר 2006 (UTC)
זו תופעה מדהימה, אבל היא קיימת - על פי מחקרים. (אם תרצה אפרט לך עליהם) כיון שלמרות שההליכה בתלם היא הגשת עזרה, נמצא כי ככל שמספר האנשים בסביבה גדל, אנו נוטים פחות להיחלץ לעזרת הקורבן. תופעה זו נקראת ביזור האחריות - הפרט מתנער מאחריות אישית ונוטה להטיל אותה על שכם אחרים.
לא מתוך אטימות לב, אלא שנוכחות האחרים היא משתנה מעכב. אני אנסה להסביר את זה קצת בדף. תמר הישראלית 20:27, 15 ינואר 2006 (UTC)
לא לא לא! כל מה שאמרתי נשלל!
ערבבתי לחלוטין השפעות חברתיות שאינן קונפורמיות - אתה צודק, ותודה! תמר הישראלית 20:33, 15 ינואר 2006 (UTC)
בבקשה, ותודה גם לך. עמית 20:41, 15 ינואר 2006 (UTC)
"לא ניתן לקיים חברה תקינה ללא הקונפורמיוּת, המאפשרת סדר ויציבות ולולא התהוותה עלולה להיווצר אנרכיה. "חשיבת יחד" או חשיבה קבוצתית, היא אחת מתופעות הקונפורמיות: נטייתם של חברי הקבוצה לקונפורמיות על ידי אימוץ תפיסה צרה משותפת, "יישור קו" בנושא כלשהו."
זו נראית לי כמו דעה אישית וחסרת סימוכין. מי אמר שחברה תקינה לא יכולה להתקיים אפילו מנון-קונפורמיסטים מוחלטים? אני חושב שצריך למחוק את הקטע הזה, אלא אם כן למישהו יש הצדקה להישארותו. --מרקנ00:58, 6 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]
גם אני סובר כך. זוהי דעה רווחת אבל עדיין דעה. לדעתי לא צריך למחוק אלא לעצב מחדש את הפסקה ולהביא את הדעות של שני הצדדים. --אפי ב. • שיחה • 14:34, 24 במאי 2007 (IDT)[תגובה]
חייליצבא הטובחים באזרחים יאמרו תמיד כי הם 'התנהגו בהתאם להנחיות'.
לדעתי שתי דוגמאות אלו אינן דוגמאות לקונפורמיות אלא דוגמאות ל'סמכותנות', שבה האדם מבטל את עצמו כלפי ישות אחרת שהוא כפוך לה היררכית ומציית לה, בעוד שבקונפורמיות האדם מחקה את החברה, מתוך תחושה שהוא מבטא את עצמו ולא מבטל את עצמו. --אפי ב. • שיחה • 14:48, 24 במאי 2007 (IDT)[תגובה]
מישהו מוכן בבקשה להסביר למה הועדפה קונפרמיות על קונפרמיזם והאם גם האחרונה תקינה?
