קונפורמיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קונפורמיוּת, (בעברית: תוֹאמנוּת) היא הליכה בתלם, הסתגלות, שינוי בהתנהגות או אמונות של אינדיבידואלים בהתאם לנורמות או כללים הנהוגים בחברה או בקבוצה.

מהות הקונפורמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקונפורמיות מושגת על ידי אמצעי פיקוח גלויים וסמויים כאחד וכתוצאה מלחץ חברתי אמיתי או מדומה על היחיד/הכלל. בשפת היומיום, השימוש במושג מבוטא בהקשרים שליליים: קונפורמיסט (או תּוֹאֲמָן) פירושו חלש אופי, מזדנב אחרי אחרים - "שוחה עם הזרם". לעומת זאת, בתרבות יש הנוהגים לשבח את הנון-קונפורמיסטים: אותם זאבים בודדים המתמידים בדרכם חרף לחצי החברה ומורדים במוסכמות. לעומת זאת, יש הסוברים כי הקונפורמיוּת אינה שלילית, כי לדעתם לא ניתן לקיים חברה תקינה ללא הקונפורמיוּת, המאפשרת סדר ויציבות ולולא התהוותה עלול להיווצר כאוס. למולם ישנם לא מעט הוגים שסוברים שקונפורמיות איננה תנאי הכרחי לחברה תקינה ויציבה. "חשיבת יחד" או חשיבה קבוצתית, היא אחת מתופעות הקונפורמיות: נטייתם של חברי הקבוצה לקונפורמיות על ידי אימוץ תפיסה צרה משותפת, "יישור קו" בנושא כלשהו.

התפתחות המושג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזאפר שריף (Muzafer Sherif) במחקרו על התנועה האוטוקינטית מ-1936, וסולומון אש (Solomon Asch) בניסוי הקונפורמיות של אש מ-1951, שבחן בצורה מבוקרת השפעת הסביבה החברתית על התפיסה הוויזואלית, מצאו כי שתי הסיבות המרכזיות לתופעת הקונפורמיוּת הן:

  • הצורך שלנו במידע - "תלות מידע".
  • הצורך בתגמולים מסביבתנו החיצונית - "תלות תוצאות".

ישנם גורמים נוספים המשפיעים על קונפורמיוּת, והם קשורים במצב נתון: מספר הנוכחים, חשיבות הנוכחים, קושי המטלה, רמת האטרקטיביות של הקבוצה ומטרותיה. חוקרי תופעת הקונפורמיוּת לא הגיעו לידי אחידות דעים בקשר לפרופיל טיפוסי של קונפורמיסט.

בספרות הסוציולוגית נהוג למיין את הקונפורמיות ל-3 רמות:

  • היענות - קונפורמיות שמתרחשת ללא אמונה כנה במעשים.
  • צייתנות - קונפורמיות הבאה לידי ביטוי בהיענות להוראה מפורשת.
  • הסכמה - קונפורמיות המתקיימת מתוך אמונה שלמה במעשים על ידי מבצעי הפעולה ובמחשבות שהקבוצה שכנעה אותם להסכים. לעתים ההסכמה באה בעקבות ההיענות.

בהמשך נחקרו ונוסחו רמות ההשפעה החברתית על ידי הפסיכולוג החברתי הרברט קלמן (Herbert Kelman) שהבחין בשלושה סוגי תהליכים המתרחשים אצל הנתון להשפעה חברתית:

  • התרצות - הסכמת הקונפורמיסט לקבל דעת המשפיע כדי לזכות בתגמולים או כדי להימנע מעונש.
  • הזדהות - רצון הקונפורמיסט להידמות למשפיע.
  • הפנמה - בתהליך ההפנמה מנחה את הקונפורמיסט הרצון להיות צודק ומציאותי, כשהתגמול הוא פנימי.

הקונפורמיות של הפרט גוברת בעקבות התנאים הבאים:

  • כאשר לכידות הקבוצה גבוהה יותר, הרצון להשתייך לקבוצה המלוכדת ולזכות באהדתה מעלה את מידת הקונפורמיות. הסיכוי להופעתם של גורמים בלתי־מרוצים בתוכה, שידרשו שינוי או יאיימו להתנתק ממנה, נמוך יחסית.
  • כשהקבוצה מומחית יותר, יחסית אליו.
  • כשהמשימה שצריך לבצע עמומה או קשה.
  • כשנדרש לגבש תשובה קבוצתית.
  • הקבוצה תגביר את כוח המשיכה שלה והקבוצה תעניק תגמולים והטבות לחברים נאמנים. דבר זה יגבש את הקבוצה ויחזק את לכידותה.
  • כאשר הקבוצה סלקטיבית ומסננת את אלו המגלים נטיות נון-קונפורמיסטיות, היא מונעת התפשטות של הסטייה.
  • הפעלת סנקציות מגוונות לחברים שאינם נאמנים לנורמות ולערכים של הקבוצה.
  • הקבוצה תשנה נורמות וערכים על מנת לאפשר לחברים הסוטים להתאים את עצמם ולהישאר בקבוצה, וזאת מבלי לגרום לחברים אחרים אי נעימות רבה מדי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]