המרכז הבינתחומי הרצליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המרכז הבינתחומי הרצליה
IDC Herzliya logo.svg
המרכז הבינתחומי הרצליה
IDC Herzliya Aerial View.JPG
מבט מהאוויר
מוטו: מנהיגות העתיד
תאריך ההקמה: 1995
סוג: מוסד אקדמי שאינו מתוקצב‏[1][2]
נשיא: פרופ' אוריאל רייכמן
סטודנטים: 6,101‏[3]
סטודנטים לתואר ראשון: 5,263‏[3]
סטודנטים לתואר שני: 838‏[3]
מיקום: הרצליה
קמפוס: הרצליה
פרופ' אוריאל רייכמן נואם בטקס קבלת תארים במרכז הבינתחומי
בניין בית הספר אפי ארזי למדעי המחשב
בניין בית הספר אריסון למנהל עסקים
הרצאה במרכז הבינתחומי
מכבש הדפוס שתרם מונטיפיורי לישראל ב"ק - במוזיאון לתקשורת

המרכז הבינתחומי הרצליה הוא מוסד אקדמי שאינו מתוקצב,‏[4][5] השוכן בהרצליה.

המרכז נוסד בשנת 1994 על ידי פרופ' אוריאל רייכמן, ששימש כנשיא המרכז מאז הקמתו ועד לראשית שנת 2006, שבה פרש עם הצטרפותו למפלגת "קדימה" והתמודדותו לכנסת. בתחילת פברואר 2006 החליף אותו פרופ' אמנון רובינשטיין ובחודש מרץ 2007 חזר רייכמן לכהן כנשיא המרכז, לאחר שפרש מהכנסת.

בשנת הלימודים תשע"ב למדו במרכז הבינתחומי כ-6,500 סטודנטים (מהם כ-1,500 בבית הספר הבינלאומי, שהגיעו מכ-84 מדינות ברחבי העולם), לתוארי בוגר ומוסמך.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הקמת המרכז הבינתחומי הרצליה הוכרז ב-11 במאי 1994 במעמד שר השיכון ושר המשפטים, בשנת ה-70 לייסודה של העיר הרצליה.‏[6] קמפוס הבינתחומי הוקם בשטח ששימש קודם לכן את בית הספר להגנה אווירית של צה"ל, וחלק ממבניו עדיין משמשים את המרכז האקדמי. לצד מבנים אלו, הוקמו בקמפוס מבנים חדשים, חלקם בתכנונה של עדה כרמי-מלמד, שזכתה בפרס רכטר לשנת 2005 על תכנונם. המרכז אינו מקבל סיוע ישיר ממערכת התקצוב הממשלתית,‏[7] אולם הקרקע עליה נמצא המוסד ניתנה לו למעשה בלא תשלום על ידי המדינה. תקציב המרכז מבוסס בעיקר על שכר הלימוד ועל תרומות מהארץ ומחו"ל.

מאז שנת 2000 מארגן המרכז הבינתחומי מדי שנה את כנס הרצליה, או בשמו הרשמי כנס הרצליה על מאזן החוסן והביטחון הלאומי. בכנס בולטים בהשתתפותם בכירי הממשל ומערכת הביטחון בישראל וראשי המשק. הכנס זוכה להד רב באמצעי התקשורת. ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, בחר בכנס הרצליה כבמה לשתי הצהרות מדיניות חשובות שלו: בשנת 2002 הכריז על תמיכתו במפת הדרכים ובשנת 2003 הציג את תוכנית ההתנתקות.

בדצמבר 2011 אושר למרכז להעניק לאנשי סגל תואר פרופסור. המועצה להשכלה גבוהה סייגה אישור זה בדרישה כי יהיו במרכז לפחות חמישה פרופסורים בתחום של המועמד שהמרכז מבקש להעניק לו תואר פרופסור.

מבנה המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות אקדמיות:

מכוני מחקר:

  • המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) (העורך מדי שנה את "כנס הרצליה")
  • המכון למדיניות נגד טרור (ICT) - בראשו ד"ר בועז גנור ושבתי שביט, לשעבר ראש "המוסד", משמש בתפקיד יו"ר הוועד המנהל. המכון פועל לפיתוח מדיניות ציבורית ביחס לבעיית הטרור העולמי, באמצעות מחקר יישומי של תופעת הטרור ודרכי ההתמודדות עמה. מאז הקמתו התמקד המכון בפעילות בכמה מישורים: מחקר אקדמי–יישומי, כנסים וימי עיון, ייעוץ למקבלי החלטות, פעילות הסברתית–חינוכית, פורומים לדיון ול"סיעור מוחות" ובניית מאגרי מידע והפעלתם.
  • מרכז רוטשילד קיסריה לשוק ההון ולניהול סיכונים
  • מרכז ריץ' ללימוד וחקר השווקים הפיננסיים
  • המרכז ללימודים אירופיים
  • מרכז גלוריה (GLORIA) ליחב"ל ולמזרח התיכון
  • המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט (CIP)
  • מכון אספר לדיפלומטיה במדיה חדשה
  • המרכז לתקשורת מודעת על שם שרי אריסון
  • המעבדה לחדשנות במדיה (miLAB)
  • המעבדה לחקר הווירטואליות (AVL)
  • מרכז מיטיב לחקר ויישום הפסיכולוגיה החיובית
  • היחידה למחקר יישומי במדעי המוח

המוזיאון לתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמצא בבית ספר סמי עופר לתקשורת. המוזיאון מציג את התפתחות מיזמי התקשורת בארץ ובעולם מתחילת המאה ה-20 בשטח התקשורת הכתובה והאלקטרונית. ממצא מיוחד הוא מכבש דפוס שתרם משה מונטיפיורי לישראל ב"ק בשנת 1842.

תוכניות מיוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטודנטים מחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר הבינלאומי מציע תוכניות לימוד לתואר ראשון ושני באנגלית. ב-2011 למדו בבית הספר כ-1,500 סטודנטים מ-84 מדינות ברחבי העולם.

תוכנית קרן אור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית "קרן אור" היא מסלול לימודים לתואר ראשון במדעי המחשב ובמנהל עסקים. התוכנית מיועדת לצעירים בעלי פוטנציאל אקדמי גבוה, אשר נסיבות כלכליות וחברתיות לא איפשרו להם להשיג את ציוני הבגרות והפסיכומטרי המאפשרים להשתלב באקדמיה. התוכנית מעניקה מדי שנה 40 מלגות לתואר ראשון בשני מסלולי לימודים: מנהל עסקים ומדעי המחשב. הסטודנטים בתוכנית נהנים ממימון של 90% משכר הלימוד ומתמיכה אקדמית מלאה במסלול מדורג, הכולל מכינות, שיעורי תגבור וחונכות אישית.

התוכנית מיועדת למעוטי יכולת כלכלית, אשר עברו שירות צבאי או שירות לאומי מלא. הקבלה לתוכנית מתבצעת על ידי תהליך מיון שאינו מתבסס על ציוני פסיכומטרי או בגרות, אלא בודק את הפוטנציאל האקדמי של כל מועמד. המיון האקדמי בנוי על סדנת מיון של חמישה ימים במהלכם מתבקשים המועמדים להגיש תרגילים ולהיבחן על החומר הנלמד.

התוכנית הוקמה בשנת 2001 על ידי בוגר ביה"ס אפי ארזי למדעי המחשב. מאז גדלה התוכנית והתפתחה ובשנת 2009 היו לה כ-70 בוגרים שהשתלבו במשק.

תוכנית Zell ליזמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית Zell ליזמות מיועדת לסטודנטים אשר נמצאים בשנה האחרונה ללימודיהם. התוכנית נלמדת בשפה האנגלית ומקנה לסטודנטים כלים מעשיים וידע תאורטי בהקמה וניהול של חברות יזמיות, החל משלב הרעיון ועד לחברה. לצד הקמת מיזם, לומדים הסטודנטים קורסים וסדנאות בתחומים שונים, המותאמים במיוחד למיזמים עסקיים וכן סדנת יזמות המורכבת מהרצאות ומפגשים עם יזמים, משקיעים ובעלי תפקידים המתמחים בשלבים ובאספקטים השונים בהקמה ובפיתוח של מיזם. הסטודנטים זוכים לייעוץ והנחיה של אנשי עסקים ויזמים.‏[8]

תוכנית רבין למנהיגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת תוכנית רבין למנהיגות הינה להכשיר סטודנטים למנהיגות ערכית במגזר החברתי-ציבורי בישראל, מתוך מטרה לקדם את מדינת ישראל אל עבר השגת היעד של חברת מופת. תוכנית רבין למנהיגות מקנה לסטודנטים לתואר ראשון, מכל בתי הספר במרכז הבינתחומי הרצליה, כלים תאורטיים והתנסות מעשית בהנהגת והנעת פעילות חברתית-קהילתית-חינוכית, תוך ליווי צמוד וקבלת משוב מתמשך על פעולתם.

הסטודנטים המשתתפים בתוכנית נבחרים בסיום שנת הלימודים השנייה שלהם במרכז הבינתחומי, (בבית ספר למשפטים התוכנית פתוחה גם לסטודנטים שסיימו שנה ג') ולאחר מכן עוברים ביחד תוכנית של שני סמסטרים (שני סמסטרים בשנה ג'/ד' וסדנא בת כמה ימים בסמסטר קיץ) בנושא מנהיגות, במקביל להמשך לימודיהם הרגילים.

תוכנית ארגוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית ארגוב על שמו של שלמה ארגוב, נועדה להקניית ידע, כישורי תקשורת, שפה וכלים, שיהפכו את הסטודנטים לדוברים לא רשמיים של ישראל, וזאת במטרה לסייע בשיפור מעמדה של מדינת ישראל בקהילה הבינלאומית ובחיזוק תדמיתה החיובית בעיני העולם. הסטודנטים שנבחרים לתוכנית נפגשים עם דיפלומטים בכירים ועם מומחים מתחום התקשורת, משתתפים בסדנאות הדנות באזורים אסטרטגים שונים בעולם, ולומדים קורסים כגון: משפט בינלאומי, דיפלומטיה כלכלית, פתרון סכסוכים, מדיניות נגד טרור, ישראל והתפוצות, גלובליזציה, שימוש בתקשורת, שפות זרות, רטוריקה ואומנות הנאום, וניהול משברים גלובליים. שיאה של התוכנית בנסיעת לימודים הכוללת סיור במוסדות ממשל ובזירות עסקים, ביקור בארגונים בינלאומיים ובאוניברסיטאות באירופה ובארצות הברית. משך התוכנית שנה והיא נלמדת בשפה האנגלית. לתוכנית יכולים להגיש מועמדות סטודנטים אשר סיימו בהצטיינות את שנה ב' בתוכנית לממשל ובתוכנית הבינלאומית.

פורמט.TV[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורמט. TV הינה תוכנית ליזמות עסקית בעולם התקשורת והטלוויזיה. מטרת התוכנית הינה למידת הפן היזמי בעולם הטלוויזיה והקניית כלים ויכולות לפיתוח ויצירת פורמטים טלוויזיוניים חדשים. התוכנית כוללת סקירה של מושגי היסוד, תיאור ושיטות יישום של שלבי ההפקה השונים בדגש על עלויות הפקה ובניית תקציב, קניין רוחני, תורת הפרזנטציה ושוק הפורמטים בעולם. כמו כן הצגה ויישום השלבים השונים בכתיבת פורמט החל בכתיבת הרעיון תוך הפיכתו לסינופסיס המתאר את קווי המתאר המשמעותיים בפורמט. תוכנית זו הוקמה ומנוהלת על ידי סטודנטים.

תוכנית "גרינביז"[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית ליזמות ירוקה. מטרת התוכנית הינה הגשמת חזון עסקי להקמת מיזם/פרויקט בר-קיימא, משלב התכנון ועד שלב ההוצאה לפועל, תוך הקניית כלים עסקיים וניהוליים אשר ישרתו את הסטודנטים בעתיד- בניית אסטרטגיה עסקית ותוכנית עסקית, בניית מצגת משקיעים, תהליך קבלת החלטות ועוד.

רדיו הבינתחומי 106.2FM[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרדיו הבינתחומי 106.2FM פועל במסגרת הרדיו החינוכי ומשדר מאולפני בית הספר לתקשורת. התחנה מתופעלת על ידי סטודנטים מכל בתי הספר, בוגרים ואנשי סגל, בשיתוף ובהדרכת אנשי מקצוע מעולם התקשורת. הסטודנטים פועלים בכל תחומי השידור - הם משדרים, מפיקים, עורכים, אחראים על הצד הטכני והמוזיקלי. הרדיו הבינתחומי משדר 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, בעיקר תוכניות מלל במגוון נושאים. בסופי שבוע משודרות תוכניות באנגלית בשיתוף סטודנטים מבית הספר הבינלאומי.

בנוסף בשנת 2012 הוקם הרדיו הבינלאומי-IDC International Radio, אשר מפיק ומשדר תכנים באנגלית בתחומים מגוונים כמו מוזיקה, תרבות, חדשות, חדשנות וספורט, מעיניהם של סטודנטים מהעולם אשר חווים את ישראל בפעם הראשונה.

שכר לימוד ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכר הלימוד במוסד אינו מסובסד והוא מהגבוהים מבין מוסדות הלימוד הישראלים. נכון לשנת 2014, שכ"ל השנתי עומד על 38,850 ש"ח. המרכז הבינתחומי שם לו למטרה לקלוט לשורותיו סטודנטים אשר עומדים בתנאי הקבלה האקדמיים, אך מתקשים לשלם את שכר הלימוד בגלל מצוקה כלכלית. אחד מכל שישה סטודנטים בבינתחומי נהנה מסיוע כלכלי. בין השאר מציע המרכז הבינתחומי מלגות סיוע, מלגות לבעלי פוטנציאל מנהיגות ויזמות מוכח ורקע למען הקהילה, ומלגות מצוינות למועמדים עם הישגים יוצאי דופן.

תרומה לקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למעלה מ-30 פרויקטים חברתיים לסיוע לקהילה פועלים במרכז הבינתחומי הרצליה, חלקם קמו ביוזמה של סטודנטים, בשיתוף פעולה עם הנהלת המרכז.

אגודת הסטודנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אגודת הסטודנטים - המרכז הבינתחומי הרצליה

אגודת הסטודנטים - המרכז הבינתחומי הרצליה היא עמותה שנוסדה בשנת 1997, והיא הגוף המייצג של הסטודנטים במרכז. האגודה חברה בהתאחדות הסטודנטים הארצית. האגודה היא א-מפלגתית, ונציגיה נבחרים מדי שנה בבחירות חשאיות, על פי מסלולי הלימוד. יושב ראש האגודה וסגנו נבחרים על ידי כלל הסטודנטים בקמפוס, בבחירות אישיות וחשאיות. עיקר תקציבה של האגודה מגיע מתשלום דמי חבר שנתיים של הסטודנטים החברים בה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פירוט המוסדות להשכלה גבוהה בישראל באתר המועצה להשכלה גבוהה
  2. ^ המרכז הבינתחומי הרצליה באתר המועצה להשכלה גבוהה
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 לפי טבלה 8 - סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תשע"א (2010-2011)
  4. ^ פירוט המוסדות להשכלה גבוהה בישראל באתר המועצה להשכלה גבוהה
  5. ^ המרכז הבינתחומי הרצליה באתר המועצה להשכלה גבוהה
  6. ^ הכרזה על הקמת המרכז, באתר המרכז הבינתחומי הרצליה
  7. ^ טלי חרותי-סובר, רייכמן: "לא לקחנו שקל מהמדינה כי לא רצינו שפקיד בירושלים יכתיב לנו מדיניות", באתר הארץ, 20 במאי 2013
  8. ^ רועי גולדנברג, ‏5 אקזיטים של כ-120 מיליון דולר: תכירו את תוכנית Zell ליזמות, באתר גלובס, 9 בינואר 2013

קואורדינטות: 32°10′35″N 34°50′9″E / 32.17639°N 34.83583°E / 32.17639; 34.83583