שיחה:ריבוזום

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

למה לא כתוב כאן דברים בשפה של בני אדם?

צודק יותר מידי מילים של מדענים[עריכת קוד מקור]

כואב לי הראש אפשר גירסה בעברית?

האם לריבוזום יש ממברנה?

לריבוזום אין ממברנה הוא עשוי 2/3 RNA ו1/3 חלבון.Tzemedonline - שיחה 12:23, 19 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

ריבוזום מיצצר חלבונים.....אם הבנתי נכון.....[עריכת קוד מקור]

מה זה ריבוזום? איך הוא נראה? איפה הוא? איך הוא נוצר? ממה הוא נוצר? מה מרכיב אותו? איפה מיצרים אותו? איך מיצרים אותו? ועוד שאלות על היוצרות הריבוזים על עצם מהותו מהוא ראשיתו ראשית יצירתו היכן ומי מצירו מה זה ריבוזים התשובה על זה היא לא מה הוא מיצר אלא מה ראשיתו מה הייותו הראשונית מה זה כפשוטו.... על זה אין תשובה אפילו לפרופ' עדה יונת........ חוששני שכך..... תודה

הצעה לפתיח חדש[עריכת קוד מקור]

הריבוזום הוא בית החרושת לחלבונים של התא החי. מאחר וכל החיים המוכרים לנו מבוססים על פעולת חלבונים לריבוזום יש חשיבות עצומה בחיי התא.

הריבוזום למעשה לוקח את ההנחיות הגנטיות (ברמת ה-DNA\RNA) ומוציא אותם לפועל (רמת החלבון). התכונות שלנו, מקורן בחלבונים. והחלבונים שלנו מקורן בריבוזומים.

מהות פעולת הריבוזום היא עבודת הרכבה על פי תוכנית מוכנה מראש של מרכיבי החלבון - חומצות אמינו - למולקולת חלבון חדשה. התוכנית לחלבון מוכנה מראש בחומר הגנטי של התא, שהוא הגֶ‏ן שנמצא בגרעין התא במבנה הקרוי כרומוזום.

רק לחדד את הדברים, "גֵן" הוא מושג המייצג יחידת מידע וככזה הינו סובייקטיבי למחצה, מפני שאנשים שונים מגדירים מידע באופן שונה, ולכן יש עמימות מסויימת לגבי מקרים מסויימים, האם הם גנים. לעומת זאת, "כרומוזום" הוא מושג פיסי ואובייקטיבי. זהו מקטע גדול של מולקולת DNA דו-גדילית הארוזה בצפיפות ביחד עם כמות גדולה ומגוונת של חלבונים.

התהליך כולו מראשיתו עד סופו קרוי תרגום, מאחר והריבוזום "מתרגם" את התוכנית המצויה בגֶ‏ן לשפת חומצות האמינו והחלבונים.

השפה היא הקוד הגנטי הממיר שלשות של נוקלאוטידים (קודונים) לחומצות אמינו. התוצר הסופי של המרה זו הוא חלבון.

בכל עת שדרושות לתא מולקולות נוספות של חלבון מסוג כלשהו מתחיל תהליך התרגום. ראשית התהליך בהעתקה של התוכנית של החלבון הדרוש מהגֶ‏ן, שנשאר בתור תוכנית אב בכרומוזום ואינו נפרד ממנו, ליחידה זמנית של חומר גנטי מסוג RNA, שתפקידו להעביר את התוכנית לריבוזום. לכן קרויה מולקולת הRNA הזו RNA מעביר, RNA שליח או בקיצור - tRNA.

אי דיוק קל נפל במשפט הנ"ל. ההעתקה של המידע מהגן נקראת "שעתוק" והחומר הגנטי המועתק נקרא RNA שליח,או mRNA. ה-tRNA הוא RNA מסוג אחר אשר מתפקידו לסייע בפעולת התרגום ע"י הבאת חומצות האמינו הדרושות לריבוזום. קיים אף RNA מטיפוס שלישי, ה-rRNA, המהווה שני-שליש מבנה הריבוזום.

מולקולת ה tRNA נקלטת בריבוזום, אשר מתחיל לעבור על התוכנית פרק אחרי פרק. כל פרק, המכונה קודון פירושו חומצת אמינו אחת. הריבוזום אוסף חומצת אמינו מתאימה לפי הרשום בקודון ומחבר אותה לקודמתה בתור, ואז ממשיך לקודון הבא. כך, קודון אחרי קודון, מורכב חלבון שלם. בקצה ה tRNA מצוי קודון מיוחד שמשמעותו "זה סוף התוכנית". כשהריבוזום מגיע לקודון זה הוא משחרר את מולקולת החלבון החדשה לחלל התא ובכך תהליך התרגום מגיע לסופו.

mRNA ולא tRNA כמוסבר למעלה. לקודון המסיים קוראים Stop Codon.

מהאמור לעיל ברור שדרוש מבנה מורכב ומתוחכם לביצוע התרגום. בהתאם לכך הריבוזום מורכב מאוסף מסובך של מולקולות, חלקן חלבונים וחלקן חומר גנטי מסוג RNA. על פיענוח מבנה זה זכתה פרופסור עדה יונת בפרס נובל לכימיה לשנת 2009.

מסוג rRNA.

הפתיח נראה לי הולם. אני מעביר אותו לערך עצמו. אילן שמעוני - שיחה 04:44, 12 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

הפתיח הזה יותר טוב מהפתיח הקודם ונותן תמונה רחבה יותר על חשיבות הריבוזום. יחד עם זאת הפתיח החדש מעט פשטני ומתמקד בתהליך התרגום ולא בריבוזום - הוא מתאים יותר בתרגום (ביולוגיה). הוא גם שגוי בחלקו:
  • התרגום נעשה לא רק על חומר תורשתי מהתא אלא גם על חומר אקסוגני שהגיע מבחוץ (למשל נגיפים)
  • ריבוזומים קיימים גם בפרוקריוטים שלהם אין גרעין לכן אין מקום להזכיר כאן גרעין.
נכון מאד. רצוי בהקשר זה לציין שיש שני טיפוסים של ריבוזומים, כאלו של אאוקריוטים (בעלי גרעין) וכאלו של פרוקריוטים (חסרי גרעין). פרופ' יונת פתרה את המבנה של השני.
גם מקומה של עדה יונת צריך להיות יחד עם שאר הזוכים בפרס נובל, ובמקום המתארים מבחינה כרונולוגית.
את הבעיות העיקריות תיקנתי, אבל עדיין כדאי אולי לקצר במקצת את ההסבר על תרגום. ערן - שיחה 21:43, 12 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

קישור חיצוני שהוסר, לדעתי, שלא בצדק[עריכת קוד מקור]

העלאתי לאחרונה קישור לאשכול כתבות העוסקים בריבוזום ובפרס הנובל של פרופ' יונת. האשכול מכיל כתבות, סרטונים, שאלות נפוצות וגם טור אישי. הקישור הוסר והוחלף בכתבה אחת מאלה שהיו באשכול. אשכול הכתבות סוקר את חקר הריבוזום בכלל ואת מחקרה של פרופ' יונת בפרט. אודה לכם את תחוו את דעתכם האם יש מקום לקישור זה בערך "ריבוזום" ואם לא כאן, באיזה ערך יש לו מקום? נושא החודש - פרס הנובל של פרופסור עדה יונתTzemedonline - שיחה 12:13, 19 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

אם מישהו רוצה ללמוד על מחקרה החשוב של עדה יונת אז המקום הראשון שהוא יפנה אליו זה אתר קבוצת המחקר... אתה בהחלט מוזמן לפנות אליה ולבקש לקשר לאשכול שלה... מלבד זאת, הערך עוסק באופן כללי בריבוזום ולא רק בעדה יונת, שכבודה במקומו בהחלט מונח. קוריצהשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 12:10, 19 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
אם כך מדוע הסרת אותו גם מהערך "עדה יונת"?Tzemedonline - שיחה 12:13, 19 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
כי יש שם קישור לאתר קבוצת המחקר שלה ודי בכך. קוריצהשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 12:23, 19 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
שלום לשניכם, קראתי את חלופת הדברים בינכם ואם יורשה לי, אני רוצה להצטרף לשיחה: שני מייזמים האינטרנטיים אותם אתם מייצגים בשיחתכם, ויקיפדיה ודוידסון-אונליין, הינם אתרים שלא למטרות רווח, המיועדים להשכלת הציבור הרחב ועוסקים בהוספת תכנים המתעדים ומסבירים את המציאות. בהנתן הדמיון הרב במטרות, אני סבור ששיתוף פעולה בין האתרים שלנו (גילוי נאות: גם אני מועסק בדוידסון-אונליין) הוא מתבקש, ואני לפחות, רואה בויקיפדיה שותפה לדרכי להפצת הידע, ולא יריבה. אני מבין היטב לליבם של ויקיפדים העומדים בפרץ של מיני טרולים המזהמים את הערכים אותם חיברו בעמל ובהתנדבות, ואולם, אנחנו לא טרולים, אנחנו אם כבר, שבט הדרדסים הידידותי השכן לשבט הדרדסים שלכם : ) יתכן שאופן הכנסת הלינקים שלנו לויקיפדיה, אינו עומד בסטנדרטים שלכם. זה יתכן, אחרי הכל זה המגרש שלכם. אם כך, אנא במקום להסיר בלא מילים את התרומות הצנועות שלנו לערכים כאן, או כניסה לויכוחים מרים, פשוט הסבירו לנו מה רצוי ונשמח לשתף פעולה. אני לא סבור שיש צורך להסביר לכותבי דוידסון-אונליין את החשיבות של ויקיפדיה, אנו מקשרים אליכם כמעשה שבשגרה. ואולם, יתכן שהיתרון שבקיום האתר שלנו לא מובן דיו למתנדבי ויקיפדיה, ועל כן אני מבקש לחדד את הדברים: מכיוון שאנו איננו אנציקלופדיה, וגם לא מתיימרים להיות (להבדיל ממיזמים מגוכחים כמו אנציקלופדיית Ynet), אנו יכולים להרשות לעצמנו לחבר תכנים בעלי משמעות נקודתית (כמו התשובות שאנו מחברים במדור "שאל את המומחה") או בעלי נימה אישית (כמו הטורים המדעיים במדור "הבלוגייה המדעית"). מתוך פנייה לקהל הישראלי אנו מוסיפים במקרים רבים כתוביות בעברית לסרטונים קיימים (במדור "מאגר מדע"). מכיוון שאנו מכוונים את הסברנו לקהל הנוער, אנו, שלא כמוכם, יכולים להרשות לעצמנו להשתמש בשפה קלה ומפשטת יותר אשר עשויה גם להתאים להבנתו של ההדיוט מוחלט. תכנים אלו יכולים לדעתי להוות גורם משלים בעל ערך לערכים האנציקלופדיים שאתם מחברים. אני סבור שטובה רבה תצמח לגולשים אם נדע לשלב כוחות ולהעשיר את ערכינו, זה בקישוריו של זה. אשמח לעמוד בקשר עם נציג מויקיפדיה לגבי מתווה שיתוף פעולה, אם מישהו מעוניין להרים את הכפפה. ניתן ליצור איתי קשר ב-erezliv -at- gmail.com. מאחל יום טוב לשניכם, ארז ליבנה
למיטב ידיעתי הרי שגם אתה משתמש בחשבון Tzemedonline (כמה אנשים בשם ארז יש בצמ"ד אונליין?). מה שמפריע הוא שיותר מדי אתם מקימים הזדעקות כשמישהו מעיז להסיר קישור לאתר שלכם. הדיבורים הם דיבורים יפים, אך ויקיפדיה איננה מאגר קישורים, ואף אחד לא מתנכל לצמ"ד אונליין (ואם כן, אז איך עדיין יש 433 קישורים לאתר שלכם?). כפי שאמרתי, אתם מוזמנים לפנות לעדה יונת ולבקש ממנה לקשר לאתר שלכם. קוריצהשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:53, 19 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
יפה ששאלת, יש שני ארז בצמ"ד אונליין (שכבר שינה את שמו לדוידסון-אונליין), אני ארז ליבנה, נעים מאד. מעולם לא השתמשתי בחשבון Tzemedonline וגם אין לי כוונה לעשות כן. אם וכאשר אזין ערכים תחת שם משתמש, הוא יהיה שלי בלבד, כך שנראה שהסקת מסקנות מהר מדי ואולי התנצלות במקומה. עיינתי בפסקה שכתבת לי והיא כללה בחירת מילים כגון "מפריע","הזדעקות","מעיז","דיבורים יפים","מתנכל". כל אלו הינם ביטויי התנצחות, ואני, כפי שאמרתי למעלה ואשמח לומר בשנית, מציע שיח ברמה אחרת, של שיתוף פעולה. האם נוכל להתחיל נקי? ולגופו של עניין, תודה על ההצעה לפנות לפרופ' יונת ולבקש שתקשר את אתרה אלינו. אנו בקשר עם פרופ' יונת לצרכים אחרים ואולם זה אינו אחד מהם. הסיבה שאנו מעוניינים להוסיף קישורים לויקיפדיה היא מהסיבה הברורה שהיא ויקיפדיה, ומפני שהיא כלי נפוץ לאיתור מידע עבור הציבור הרחב.
לא חשד, אבל היה ידוע לי שיש לפחות ארז אחד אצלכם ותהיתי עם מי אני מדבר.
לגופו של עניין: דברי מסתמכים על ההיסטוריה, אבל מה שהיה היה. לאתר שלכם יש מאות קישורים בוויקיפדיה, וזה שמדי פעם מסירים כמה לא אומר מאומה. עושים את זה גם עם קישורים לאתרים כמו NRG ו-YNET. קוריצהשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:16, 19 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
זוהי שיחתי הראשונה עמך ואני מסכים איתך, מה שהיה היה. לגבי העניין שלשמו התכנסנו כאן: לכבוד הזכייה של פרופ' יונת בנובל חיברנו כמות גדולה של תכנים מסוגים שונים בנוגע לריבוזומים, תרגום ופרופ' יונת. היינו רוצים לחלוק עם ויקיפדיה את פירות העבודה שלנו. איך אתה מציע שנעשה זאת?
אז זהו, שחלק מהתכנים לא ממש מסייעים למי שרוצה ללמוד על הריבוזום. הצורה הכי נכונה היא פשוט להרחיב את הערכים במידע אנציקלופדי. אתה יכול גם להירשם וככה התרומות יזקפו על שמך. בדף המשתמש אתה יכול לרשום מי אתה ומה עיסוקך, וכך יהיה אפשר לדעת בעזרת הלשונית "גרסאות קודמות" שסייעת לבניית הערך. הקישור החיצוני במקרה זה בעייתי מדי. קוריצהשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:43, 19 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
האם הטענה שלך שהערכים שחיברנו לא מסייעים למי שרוצה ללמוד על הריבוזום מבוססת על כך שקראת וצפית בהם? אם כן, אשמח לשמוע מאד לקבל ממך ביקורת בונה על מנת שנוכל להשתפר, הרי סיוע בלמידה הוא בדיוק מה שאנו מנסים לעשות. אני מודע בהחלט לאפשרות שלי להצטרף ככותב מן המניין לויקיפדיה להוסיף מידיעותיי (אני ביולוג בוגר מכון וייצמן, ד"א), ואף תרמתי מספר ערכים בעבר (למשל הערך על XLA בעברית ובאנגלית). ואולם העשרת ויקיפדיה בעוד מידע בסגנון אנציקלופדי אינו הנושא כעת (יש לכם כותבים מצויינים וזמני לא מאפשר זאת), אלא ההעשרה של ויקיפדיה בקישורים למידע שאינו מוגבל לסגנון אנציקלופדי, היינו, תכנים לנוער פרי יצירתנו. האם תוכל כאיש ויקיפדיה להמליץ לי מהי דרך הפעולה הרצויה לשילוב התכנים השונים שלנו בתכנים השונים שלכם?
הקישור פשוט לא ממוקד מספיק בנושא הערך. ואני ממליץ שתתייעץ גם עם המחלקה המשפטית של המכון, כי אני לא בטוח שאתם יכולים להוריד כל כך הרבה סרטונים מבלי להפר זכויות יוצרים. עדיף לקשר ישירות לסרטון ולכתוב הסבר מורחב. לא כל דבר חייב להיות באורך של היסטוריה של אירופה כמובן, אבל הרבה פעמים נתקלתי אצלכם בקישורים שהיה בהם מעט מאוד מידע. קוריצהשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:59, 19 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
סלחו לי שאני מתערב (אני הארז השני - ארז גרטי) אבל כל מה שאנחנו מציגים באתר שלנו אינו מפר זכויות יוצרים, ועל כל תרגום שפרסמנו יש לנו אישור בכתב. נושא השיחה הוא נושא החודש - פרס הנובל של פרופסור עדה יונת ולא קישורי העבר. כפי שבוודאי שמת לב, אנחנו הורדנו את מינון הקישורים שאנחנו מעלים ואנחנו משתדלים לברור אותם בפינצטה ולהעלות רק קישורים שתורמים באמת על פי אמות המידה המחמירות של וויקיפדיה. אנחנו גם כבר לא מעלים לדיון ערכים שכן מוסרים למעט המקרה הספציפי הזה, בו אני באמת ובתמים מאמין שאשכול הכתבות יכול לתרום לא מעט לקוראים. אני אשמח גם אם עורכים נוספים יחוו את דעתם Tzemedonline - שיחה 16:28, 19 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
בשם ההדדיות, האוכל לשאול לשמך? אתה יודע את שמי ואני רק יודע שאני משוחח עם ירק מדבר ממשפחת המצליבים ; ) הרשה לי להבטיחך שאנו יותר ממודעים להשלכות משפטיות של זכויות יוצרים וכי יוקרתו של מכון וייצמן תושפע ממעשינו ולפיכך יש עלינו לחץ רב (ומוצדק) שלא להפר זכויות שכאלו. זו גם הסיבה שמרבית התמונות שאנו לוקחים הן מויקיפדיה. בוא נדבר תכלס. אאני מצרף פה שורה של קישורים בעלי ערך עיוני (בעיניי). אתה מוזמן לסייע לי בהחלטה איזה קישור לצרף לאיזה ערך:

הדדיות היא דבר חשוב (במיוחד ההדדיות הזו), אך מטעמי צנעת הפרט אני מעדיף שלא לחשוף את שמי מעל דפי האתר. אעבור על הקישורים מאוחר יותר. קוריצהשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:00, 19 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

תודה על הלינק, השכלתי. אני מעריך את הנכונות שלך לנסות לבסס עימי "יחסי הדדיות פקולטטיבית" (להלן, שימוש בידע הנלמד), ואת הנכונות לעיין בקישורים ולדון בהם. אתה מוזמן לפנות אליי בדוא"ל שצרפתי (שהרי, איני רואה מתי אתה מגיב כאן), ואזיי, תוכל גם להזדהות בפניי בלא להחשף להמון.
שוב שלום, עודני ממתין בסבלנות לתשובתך. האם יש לך צפי מתי תסיים לעיין בקישורים על מנת שנוכל לפזרם כהלכה בערכי ויקיפדיה השונים?
אז ככה:
  • קובץ ה-PDF: כבר קיים בערך ריבוזום.
  • הקישור השני: אין כמעט תוכן.
  • הקישור השלישי והקישור הרביעי: בחרתי אחד מתוכם כי הם נראים לי יותר מדי קרובים בנושא שלהם.
  • הקישור החמישי: הוספתי.
  • הקישור השישי: לא רלוונטי מספיק לערך על ריבוזום/חלבון, ואין בו תוכן שמוסיף על הערכים השונים שיש לנו בנושא.
  • הקישור השביעי: יש לנו את הערך קריסטלוגרפיה שנותן יותר מידע.
  • הקישור השמיני: נו, בשביל זה יש לנו את הערך ריבוזום...
  • הקישור התשיעי: צר לי, אך לא נהוג לקשר לבלוגים אלא במקרים מאוד מאוד חריגים, וזה לא אחד מהם. קוריצהשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 02:03, 21 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
אני מקבל את שיקול הדעת שלך ומודה לך על הזמן והמחשבה שהקדשת לנושא. אני סבור שזוהי תחילתה של ידידות מופלאה : ) המשך יום טוב ונשתמע בעתיד. ארז ליבנה

ערכתי את הערך[עריכת קוד מקור]

היי כולם, הכנסתי תיקונים ועריכות לערך הריבוזום (אני ביולוג בהכשרתי). Erezliv - שיחה 11:42, 27 באוקטובר 2009 (IST) שאלה: למישהו יש מושג למה התכוון המשורר ב"ריבוזומים מקשרים בין תאי החללית הנמצאים בתא לבין מעטפת הקרום האינפלציה הגרעינית המבצעת את תהליך החלפת השומנים המובאים לתא דרך הריבוזומים", כי לי אינן מושג מה זה אומר..[תגובה]

בהתחלה הייתי בטוח שזה קשור לחלולית, אבל בקריאה שנייה זה נראה לי כמו תרגמת או דבר הבל. קוריצהשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 11:31, 27 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
אז נחכה עד שיופיע המשורר או נעיף את זה כבר? Erezliv - שיחה 11:42, 27 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
הוצא אחר כבוד כבר. קוריצהשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 11:48, 27 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
טוב מאד. תגיד, יש לך מושג למה אני לא מצליח לעשות קישור ל-Haloarcula marismortui?
Erezliv - שיחה 11:53, 27 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
‏הערך Haloarcula marismortui לא קיים אצלנו, ומקובל שאין ליצור קישורים לוויקיפדיות זרות מגוף הערך אלא רק כחלק מהבינוויקי (רשימת השפות מצד ימין) לוויקיפדיות זרות. קוריצהשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 12:00, 27 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
זה לא היה אמור ליצור קישור לדף שעוד לא נוצר (ובכך לעודד מישהו לכתוב אותו)?Erezliv - שיחה 14:00, 27 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
אתה צריך ללחוץ עליו ואז אתה מגיע למסך עריכה. קוריצהשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:02, 27 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

פעולת הריבוזום[עריכת קוד מקור]

האם שייך לבאר להדיוטות כמוני כיצד הריבוזום פועל? כלומר: 1) איך הוא מצרף את חומצות האמינו זו לזו ליצירת שרשרת? 2) מהיכן מגיעות אותם חומצות אמינו? [אני משער שהם כבר קיימות בציטופלזמה של אותו התא שבו נמצא הריבוזום] שאלתי כאן, ולא ב'הכה את המומחה', בתור הצעה להוסיף את המידע לערך.מקורות בבקשה - שיחה 02:22, 29 בנובמבר 2019 (IST)[תגובה]