פרס נובל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרס נובל
Nobel Prize.png
שם במקור Nobel Prize
נוסד 1901
מדינה Flag of Sweden.svg  שבדיה
תיאור מוענק בגין מחקר יוצא דופן המצאה ראשונית של ציוד או טכנולוגיה תרומה יוצאת דופן לחברה
הגוף המעניק ועדת פרס נובל
האקדמיה המלכותית השבדית למדעים
האקדמיה השבדית
מכון קרולינסקה
מיקום הטקס סטוקהולם
http://nobelprize.org/

פרס נובֵּל הוא פרס המוענק בכל שנה לאנשים או לארגונים, עבור מחקר יוצא דופן, המצאה ראשונית של ציוד או טכנולוגיה, או תרומה יוצאת דופן לחברה. הפרסים מוענקים החל מ-1901 מריביות קרן הפרס שהוקמה בהוראת צוואתו של אלפרד נובל, תעשיין שבדי וממציא הדינמיט. כיום מוענק פרס כספי לזוכה בגובה 8 מיליון קרונות שבדיות שהן כ-1.2 מיליון דולר. הפרסים מחולקים ב-10 בדצמבר, יום מותו של אלפרד נובל.

צוואת אלפרד נובל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמשת הפרסים המקוריים המוענקים מקרן נובל ניתנים על פי צוואתו של אלפרד נובל, כימאי ותעשיין שהמציא את הדינמיט. אף שנובל כתב מספר צוואות במהלך חייו, על האחרונה שבהן חתם כשנה בטרם מותו במועדון השבדי בפריז, ביום 27 בנובמבר 1895. פיתוחיו של נובל נגעו ישירות בפיתוח וייצור חומרי נפץ והוא חש אי נוחות גוברת לנוכח השימוש הצבאי בהמצאותיו. מסופר כי אחד הגורמים לצוואתו האחרונה היה ידיעה שפורסמה על מותו בעיתון צרפתי, זאת בטרם עת ובטעות, כאשר הלך לעולמו אחיו לודוויג. אותה ידיעה שגויה על מות נובל הופיעה תחת הכותרת "סוחר המוות מת" (צרפתית: Le marchand de la mort est mort‏)‏[1]. נובל ציווה 94% מכל רכושו, סך הכל 31 מיליון קרונות שבדיות, לייסוד קרן להענקת חמישה פרסים שנתיים, וכך כתב בצוואתו:

Cquote2.svg

בכל רכושי הנותר הניתן למימוש ינהגו כדלהלן.

הכספים יושקעו על ידי מנהלי עזבוני בהשקעות בטוחות אשר יהוו קרן, הריבית על קרן זו תחולק מדי שנה כפרסים לאלה, אשר בשנה שקדמה לקבלת הפרס, הנחילו את התועלת הרבה ביותר לבני האדם. סכום הריבית יחולק לחמישה חלקים שווים, אשר יוענקו באופן הבא: חלק אחד לאדם אשר תרם את התגלית או ההמצאה החשובה ביותר בתחום הפיזיקה, חלק אחד לאדם אשר תרם את התגלית או ההמצאה החשובה ביותר או שיפור בתחום הכימיה, חלק אחד לאדם אשר תרם את התגלית החשובה ביותר בתחום הפיזיולוגיה או הרפואה; חלק אחד לאדם אשר יצר בתחום הספרות את היצירה האידאלית ביותר, וחלק אחד לאדם אשר עשה את המירב או את העבודה הטובה ביותר לאחווה בין האומות, לביעור או הפחתת הכוח החמוש וכן לקיום וקידום כינוסי שלום.

הפרסים בפיזיקה ובכימיה יוענקו על ידי האקדמיה השבדית למדעים; הפרס לעבודות פיזיולוגיות או רפואיות על ידי מכון קרולינסקה בסטוקהולם; והפרס לאבירי השלום על ידי ועדה של חמישה אנשים אשר ייבחרו על ידי חבר הנבחרים הנורבגי. זהו רצוני המפורש כי בהענקת הפרסים לא יינתן כל משקל ללאומיות המועמדים, כך שהמתאים ביותר יקבל את הפרס, בין אם הוא סקנדינבי ובין אם לאו.

Cquote3.svg
אלפרד נובל[2]

טקס הענקת הפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולם הקונצרטים של סטוקהולם, שבו מוענק הפרס

הוועדות והמוסדות האחראים על הענקת הפרסים מכריזים על זוכי הפרס בדרך כלל בחודש אוקטובר מדי שנה. הפרסים מוענקים בטקסים רשמיים הנערכים מדי שנה ב-10 בדצמבר, הוא יום פטירתו של אלפרד נובל. כחלק בלתי נפרד מהענקת הפרסים נערך "נשף נובל" בבניין עיריית סטוקהולם.

טקס הענקת פרס נובל לשלום נערך בעבר במכון נובל הנורבגי (1905-1946), באוניברסיטת אוסלו (1947-1990) והחל משנת 1991 הוא נערך בבניין עיריית אוסלו. החל משנת 2005 נערכים טקסי הענקת שאר חמשת הפרסים באולם הקונצרטים של סטוקהולם.

בכל פרס יכולים לזכות שלושה אנשים לכל היותר, בשני נושאים שונים לכל היותר לכל פרס. הפרס מורכב ממדליית זהב, תעודה (דיפלומה) ומענק כספי, בשווי 10 מיליון קרונות שבדיות (שווי ערך לכמיליון אירו). על פי חזונו של נובל המענק נועד לממן המשך עשייה ומחקר של הזוכה, אולם בעת האחרונה מוענק הפרס לעתים קרובות לאנשים אשר פרשו זה מכבר מעשייה בתחומם, דבר שהוליד ביקורת על בחירת זוכי הפרס.

כאשר ישנם מספר זוכים באותו פרס, המענק מתחלק בין הזוכים. כאשר הפרס מוענק לשלושה זוכים קיימת האפשרות לוועדת הפרס לחלק את המענק באופן שווה, או לתת את מחציתו לזוכה אחד ורבע מענק לכל אחד מן הזוכים הנותרים. זוכי פרס לא מעטים תרמו את המענק למטרות מדע, תרבות ופעילות הומניטרית אחרת.

החל משנת 1902 נוכח מלך שבדיה בטקס הענקת הפרסים בסטוקהולם, להוציא את טקס הענקת פרס נובל לשלום (המוענק באוסלו). בתחילה, הביע המלך אוסקר השני הסתייגות מהענקת הפרס לזרים, אולם לאחר שנוכח בתשומת הלב העולמית הניתנת לשבדיה בזכות הפרס, שינה דעתו.

עד לשנת 1904, אז נוסדה ועדת נובל הנורבגית, העניק נשיא הפרלמנט הנורבגי את פרס נובל לשלום. חמשת חברי ועדת הפרס הם שמופקדים היום על עריכת החיפוש והמחקר על המועמדים, בחירת הזוכים והענקת הפרס. אף שמינוי הוועדה נעשה על ידי הפרלמנט הנורבגי, הוועדה עצמאית בעבודתה ובשיקוליה ואינה חייבת בדיווח לגוף הממנה. חברי ממשלת נורבגיה אינם מורשים להימנות עם חברי הוועדה.

מועמדות ובחירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועדת הפרס יושבת בסטוקהולם שבשבדיה, ומעניקה פרסים בתחומים הבאים: פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה או רפואה וספרות. פרס נובל לשלום מוענק בנורבגיה מטעם ועדה הנבחרת בידי הפרלמנט הנורבגי. בשנת 1969 נוסף פרס בכלכלה מטעם הבנק של שבדיה. על פי מדיניות ועדת הפרס, רק אדם חי יכול לזכות בפרס. כמו כן הפרסים בתחומים המדעיים (כולם מלבד הפרסים לספרות ולשלום) ניתנים רק לאחר פרק זמן ממושך, לעתים עשרות שנים לאחר התגלית, אשר במהלכו נבחנת חשיבותם בקהילה המדעית. גם הפרס בתחום הספרות לעתים מוענק באיחור קל, זאת על מנת לתת לוועדת הפרס את האפשרות לבדוק את ההשפעות השונות שהולידה היצירה בגינה ניתן הפרס.

בהשוואה לפרסים אחרים, תהליך הצעת המועמדות ובחירת הזוכים הוא ארוך וקפדני. זו הסיבה העיקרית שבזכותה פרסי נובל זכו להכרה וליוקרה המוענקת להם במשך שנים ברחבי העולם, והם נחשבים לפרסים החשובים ביותר בתחומם ‏[3].

כל אחד מזוכי פרס נובל נבחר על ידי ועדה בתחומו. לבחירת הזוכים בכימיה, בפיזיקה ובכלכלה, הוועדה מורכבת מחמישה חברים ונבחרת על ידי האקדמיה המלכותית השבדית למדעים. את תהליך בחירת הזוכה בספרות מנהלת ועדה בת ארבעה או חמישה חברים מן האקדמיה השבדית, לבחירת הזוכה בפרס בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה נבחרת ועדה בת חמישה חברים על ידי אסיפת נובל המורכבת מ-50 חברים ממכון קרולינסקה. לבחירת הזוכה בפרס לשלום מתכנסת ועדה בת חמישה חברים של ועדת נובל הנורבגית הנבחרת על ידי בית הנבחרים הנורבגי.

בשלב ראשון, אלפים אחדים של אנשים מתבקשים להציע מועמדים לפרס. פרטי המועמדים נבדקים על ידי ועדות המומחים השונות בתחומיהן ומתבצע תהליך של ניפוי אשר בסופו נבחר זוכה הפרס. ההזמנות להציג מועמדות לפרס נובל לשלום נשלחות לממשלות של מדינות, חברי בתי דין בינלאומיים, פרופסורים ורקטורים של אוניברסיטאות, זוכי הפרס לשלום בעבר, חברי ועדת נובל הנורבגית, ועוד. המועד האחרון לקבלת מועמדויות לפרס נובל לשלום הוא 3 בפברואר של שנת הפרס‏[4]. המועד האחרון לקבלת מועמדויות לפרסים בפיזיקה, כימיה, רפואה, ספרות וכלכלה הוא 31 בינואר של שנת הפרס‏[5]. הצעת מועמדות עצמית וכן מועמדות של אישים שנפטרו, איננה מתקבלת. שמות המועמדים נשמרים בסוד ואם לא נבחרו, לעולם לא יקבלו הודעה רשמית מוועדת הפרס כי מועמדותם נשקלה. על פי כללי הפרס, מוטל חיסיון על רישומי ועדות הפרס למשך 50 שנה. למרות זאת, לעתים מתפרסמות ידיעות על שמות מועמדים בעיתונות, בין אם הן מבוססות ובין אם לאו.

לאחר ניפוי ראשוני של רשימת המועמדים נוצרת רשימה של כמאתיים מועמדים לכל פרס. רשימה זו מועברת למומחים בתחומים השונים ולאחר תהליך ניפוי נוסף נותרת רשימה של כחמישים מועמדים. רשימה זו מוגשת בצירוף המלצות לגוף המחליט המתאים. כך למשל המליאה של פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, שבה חמישים חברים. חברי המליאה בוחרים את זוכי הפרס בהצבעה. תהליך זה מתבצע לצורך בחירת זוכי הפרסים השונים, בהבדלים מעטים.

בעוד שלא ניתן להציע לוועדת הפרס מועמדים שהלכו לעולמם, בשני מקרים אירע שזוכה הפרס הלך לעולמו בחודשים שבין הגשת המועמדות לבין ההכרזה של הוועדה (בחודש אוקטובר) על זכייתו של המועמד בפרס. כך הלך לעולמו זוכה פרס נובל לספרות בשנת 1931, אריק אקסל קרלפלט וזוכה פרס נובל לשלום, מזכ"ל האו"ם דאג המרשלד. החל משנת 1974 נוספה הדרישה כי הזוכה בפרס חייב להיות בין החיים בעת ההכרזה על הזכייה בחודש אוקטובר. במקרה אחד – ויליאם ויקרי, זוכה פרס נובל לכלכלה – הלך לעולמו לאחר הכרזת זכייתו, אולם בטרם הספיקו להעניק לו את הפרס. במקרה נוסף בשנת 2011 הלך לעולמו ראלף סטיינמן שלושה ימים לפני ההכרזה על פרס הנובל לפיזיולוגיה או לרפואה[6]. לוועדה לא נודע על מותו כך שהיא העניקה לו את הפרס בתום לב.

תהליך בחירה איטי ומורכב זה, עליו עמד אלפרד נובל, הוא שמעניק לדעת רבים את היוקרה והמעמד של פרס זה. למרות זאת, לאורך למעלה ממאה שנות הפרס, היו זוכים אשר עוררו חילוקי דעות ומנגד היו אישים בולטים בתחומם אשר לא זכו להכרה בפרס נובל.

בעבר הזוכים בפרס נובל היו מקבלים פרס כספי של 10 מיליון קרונות שבדיות (שווי ערך לכמיליון אירו), אולם ב-11 ביוני 2012 דווח‏[7], כי החל משנה זו יועמד סכום הפרס על שמונה מיליון קרונות, בשל הצורך לקצץ בהוצאות, עקב תשואות נמוכות על כספי הקרן בשנים האחרונות. כשבתחום מסוים ישנם מספר זוכים, סכום הפרס הכספי מתחלק ביניהם‏[8].

הכרה בהישגים לאחר זמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזמן החולף בין השלמת ההישג המוכר כבולט בתחומו ובין הענקת פרס נובל על הישג זה, משתנה מתחום לתחום. פרסי נובל בספרות מוענקים בדרך כלל על עבודת חיים של יצירה ספרותית נרחבת ולא על יצירה ספרותית בודדת ויוצאת דופן. לאור זאת, לא ניתן לטעון לשיהוי בתחום פרס זה.

הפרסים בתחומים המדעיים ניתנים להישגים אשר חשיבותם נבחנה לאורך זמן. במציאות, משמעות הדבר היא כי השיהוי שבין התגלית או ההישג המדעי לבין מועד הענקת הפרס הוא כ-20 שנה ואף הרבה יותר. לדוגמה, מחצית מפרס נובל בפיזיקה לשנת 1983 הוענקה לסוברהמניאן צ'נדראסקאר על מחקריו בתחום המבנה וההתפתחות של כוכבים, שאותם ביצע בשנות ה-30. החסרון הבולט בשיטת בחירה זו של זוכים היא שחלק מן המדענים הבולטים בהישגיהם, אינם מאריכים ימים כדי שמועמדותם תישקל בוועדת הפרס. לאלברט איינשטיין הוענק פרס הנובל בפיזיקה בשנת 1921, שש עשרה שנה אחרי שנת הפלאות שבה הוא פרסם את מאמריו על תורת היחסות, התנועה הבראונית ואפקט הפוטואלקטרי, וזמן רב אחרי ההכרה הרחבה בגדולתו של איינשטיין. ההשהייה במתן הפרס נבעה ככל הנראה מכך שחברי הוועדה חששו להעניק פרס נובל על תורה (תורת היחסות) שהייתה עדיין שנויה במחלוקת. משום כך לבסוף הוענק לאיינשטיין הפרס לא על תורת היחסות אלא על האפקט הפוטואלקטרי. ארנסט רתרפורד היה מועמד מספר שנים רצופות לקבלת פרס הנובל בפיזיקה (על פי סטיבן ויינברג לרתרפורד היו לפחות שלוש תגליות שכל אחת מהם לבדה הייתה ראויה לפרס נובל בפיזיקה) אך בגלל השיהוי בהחלטת הוועדה לחלוקת פרסי הנובל בפיזיקה הוענק לו פרס הנובל בכימיה.

מן העבר השני, פרס נובל לשלום מוענק לעתים קרובות בתוך שנים ספורות מעת האירועים או ההישגים שעליהם ניתנת ההכרה בפרס. לדוגמה, יצחק רבין, שמעון פרס ויאסר ערפאת זכו בפרס נובל לשלום לשנת 1994, שנה אחת בלבד לאחר שחתמו על הסכמי אוסלו ובטרם נבחנה הצלחתם. דוגמה נוספת היא זכייתו של ברק אובאמה בפרס נובל לשלום לשנת 2009 כמה חודשים לאחר שנבחר לנשיאות, עבור "מאמציו לחזק את הדיפלומטיה הבינלאומית ושיתוף הפעולה בין העמים", ובטרם רשמה כהונתו הישגים של ממש.

הישגים שלא זכו בפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהטמה גנדי היה מועמד לקבלת פרס נובל לשלום ארבע פעמים בין השנים 1937 ו-1948, אולם לא זכה לקבל את הפרס. על פי מחקר שנעשה, נראה היה כי בשנת 1948 היה זוכה בפרס, אולם הוא נרצח טרם סיום הליך הבחירה. ועדת הפרס שקלה להעניק לו את הפרס אף לאחר מותו, אולם בסופו של דבר החליטה שלא להעניק את פרס נובל לשלום באותה שנה‏[9].

הכלל לפיו לא יוענק פרס בתחום בודד ליותר משלושה זוכים יצר בעיה במקרים שבהם הוענק הפרס לצוות מחקר שבו היו חברים יותר משלושה - באופן בלתי נמנע חלק מן החברים לא יוכרו כזוכים בפרס. לדוגמה, בשנת 2002 הוענק פרס נובל לכימיה לג'ון פן וקויצ'י טנקה על פיתוח ספקטרומטר מסה לניתוח כימיית חלבונים, הכרה אשר התעלמה מהישגיהם של פרנץ הילנקאמפ ומיכאל קאראס מן המכון לכימיה תאורטית ופיזיקלית באוניברסיטת פרנקפורט[10].

האיסור על מתן הפרס לאישים שהלכו לעולמם, מונע הכרה בחברי צוות מחקר שנפטרו לפני הענקת הפרס. כך, הביופיזיקאית רוזלינד פרנקלין, שתגליותיה סיפקו את הבסיס להבנת מבנה ה-DNA בשנת 1953, הלכה לעולמה בשנת 1958, ארבע שנים בטרם פרנסיס קריק, ג'יימס ווטסון ומוריס וילקינס (שהיה שותפה של פרנקלין למחקר) זכו בפרס נובל לפיזולוגיה ורפואה‏[11]. את ההכרה שאינה ניתנת על ידי ועדת הפרס, נותנים לעתים הזוכים עצמם. בטקס קבלת פרס נובל לכלכלה ציין דניאל כהנמן את חלקו של שותפו למחקר, עמוס טברסקי, שנפטר לפני ההחלטה על הענקת הפרס‏[12].

במקרים אחדים של הענקת הפרס לחוקרים על תגליות, התעלמה מתגליות דומות שנעשו על ידי אחרים עוד קודם לכן. לדוגמה, פרס נובל לכימיה לשנת 2000 על גילוי ופיתוח פולימרים מוליכים (בשנת 1977), התעלמה מתגלית מוקדמת בהרבה של פולימרים מורכבים מוליכים שנעשתה בשנת 1963.

תגלית מדעית חשובה ביותר שלא זיכתה את מנסחה בפרס נובל, היא תורת היחסות, של אלברט איינשטיין; איינשטיין זכה בפרס נובל בפיזיקה, אולם הפרס הוענק לו על גילוי האפקט הפוטואלקטרי.

פרס נובל לשלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס נובל לשלום מוענק בכל שנה לאנשים בעלי חזון שפעלו למען השלום והתגברו על מעגלי אלימות, עימותים, או דיכוי באמצעות הנהגה מוסרית. כמו כן, הפרס מוענק גם למנהיגי מדינות שנטשו את דרך המלחמה והחליפו אותה במשא ומתן במטרה להגיע לשלום.

בניגוד לשאר פרסי הנובל, המוענקים בסטוקהולם, בירת שבדיה, מוענק פרס נובל לשלום באוסלו, בירת נורבגיה, שם גם נמצא מרכז נובל לשלום. הדבר נעשה על פי קביעה מפורשת של נובל בצוואתו שוועדת הפרס תבחר על ידי הפרלמנט הנורבגי. לפי ועדת הפרס סיבה אפשרית להחלטתו של נובל לקבוע את נורבגיה כמרכז הפרס היא שבניגוד לשבדיה לא הייתה לנורבגיה מסורת מלחמתית‏‏.

היעדר פרס נובל במתמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שמה של המתמטיקה כמלכת המדעים קיימות מספר סיבות אפשריות בגללן לא הועיד נובל פרס על הישגים במתמטיקה. צוואתו של נובל עוסקת בפרסים על המצאות או תגליות שלהן התועלת הרבה ביותר לאנושות, לכן כנראה חשב על עידוד הישגים מעשיים ולא תאורטיים. ייתכן שהסיבה שלא מוענק פרס במתמטיקה היא כיוון שמתמטיקה לא נחשבה כתחום מדעי מעשי כתחומים האחרים אשר בהם מוענק הפרס‏[13]. סיבה אפשרית אחרת היא כי בעת שנובל כתב את צוואתו היה כבר בנמצא פרס יוקרתי לעוסקים בתחום זה - הפרס הסקנדינבי למתמטיקאים. אחת השמועות הידועות, אך חסרות הביסוס, היא שנובל לא רצה כי המתמטיקאי השבדי הנודע מיטַ‏ג-לפְלר יזכה בפרס, כיון שניהל רומן עם הפילגש של נובל (נובל לא נישא מעולם) או בגרסה אחרת שנובל היה מאוהב במתמטיקאית הרוסית סופיה קובלבסקי, והיא הייתה מאוהבת במיטַ‏ג-לפְלר, ולכן הוא החליט שפרס נובל לא יוענק למתמטיקאים.

מספר מתמטיקאים זכו בפרס נובל בשטחי עשייה אחרים: ברטרנד ראסל בספרות (1950), מקס בורן וולתר בותה בפיזיקה (1954), בכלכלה זכו קנת' ג'. ארו (1972), לאוניד קנטורוביץ' (1975), ג'ון פורבס נאש (1994), קלייב גריינג'ר (2003), ישראל אומן ותומאס שלינג (2005)‏[14].

מספר פרסים בתחום המתמטיקה דומים במאפייניהם לפרס נובל. מדליית פילדס מתוארת לעתים כ"פרס נובל במתמטיקה", אולם היא שונה מפרס נובל בכך שהיא מוענקת רק אחת לארבע שנים, לחוקרים שגילם צעיר מ-40. לעתים מוזכר פרס קרפורד, המוענק על ידי האקדמיה המלכותית השבדית מאז שנת 1982. עוד מוזכרים פרס אבל, המוענק על ידי ממשלת נורבגיה מאז שנת 2001, פרס שואו במדעי המתמטיקה המוענק מאז שנת 2004, ופרס קרל פרידריך גאוס אשר הוצג לראשונה על ידי איחוד המתמטיקאים הבינלאומי והחברה הגרמנית למתמטיקה בקונגרס הבינלאומי למתמטיקאים בשנת 2006, על מחקר מעשי וישומי במתמטיקה.

מספר פרסי נובל הוענקו לתגליות ישומיות ולא לתגליות מדעיות בסיסיות. אולם, כמה מן התגליות המשמעותיות ביותר בתחום ההנדסה אינן מתאימות לאף לא אחת מן הקטגוריות של הפרס. אחד הפרסים הבולטים ביותר בתחום ההנדסה הוא פרס דרייפר.

זוכים שסירבו לקבל את הפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפלגות זוכי פרס נובל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 2012, הפרס ניתן 555 פעמים. אולם, מכיוון שבחלק נכבד מהמקרים, פרס אחד חולק בין מספר שותפים, זכו בפרס 863 אישים או ארגונים.

זוכי שני פרסי נובל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנוסד פרס נובל, ארבעה מן הזוכים בו קיבלו את הפרס פעמיים‏[15]:

זוכים בני אותה משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני משפחת קירי זכו במספר פרסי נובל הרבים ביותר, שישה סך הכל:

אב ובנו זוכי פרס נובל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזוכה הצעיר והמבוגר ביותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם לורנס בראג היה בן 25 בלבד כאשר זכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1915 והוא הזוכה הצעיר ביותר בפרס נובל מאז היווסדו. העובדה שזכה בגיל כה צעיר איפשרה לקרן נובל לחגוג לראשונה יובל שנים לזכייה בפרס במעמד הזוכה. הטקס נערך בסטוקהולם ב-1965 ובראג היה אז בן 75. מנגד, ליאוניד הורביץ היה בן 90 בעת קבלת פרס נובל לכלכלה, והוא החתן המבוגר ביותר בתולדות פרס נובל.

נשים שזכו בפרס נובל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נשים במדע#פרסים בינלאומיים

מתוך 838 פרסי נובל שהוענקו עד כה (2012, לא כולל פרסים לארגונים) 43 נשים זכו בפרס - אישה אחת מארי קירי. קיבלה שני פרסים - בפיזיקה ובכימיה, אישה אחת זכתה בפרס לכלכלה, שתיים זכו בפרס נובל לפיזיקה, ארבע זכו בפרס לכימיה, עשר בפרס לפיזיולוגיה ולרפואה, שתים עשרה בפרס לספרות וחמש עשרה נשים זכו בפרס נובל לשלום‏[16].

יהודים שזכו בפרס נובל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – זוכי פרס נובל ממוצא יהודי

יהודים וצאצאיהם (אב או אם יהודים) זכו ב-188 פרסי נובל (נכון וכולל את שנת 2012) מתוך 838 פרסי נובל שחולקו בסך הכל‏[17][18], כלומר 22.4% מכלל פרסי נובל שחולקו. בניטרול פרס נובל לשלום, שהוא פרס בעל היבטים פוליטיים רבים, זכו יהודים ב-179 זכיות מתוך 738, דהיינו 24.3%.

בעשורים האחרונים עלתה הפרופורציה של חתני הפרס ממוצא יהודי: בשנים הכלולות במאה ה-21 לבדן (2001 - 2012) עומד יחס הזכיות על 36 זוכים יהודים מתוך 139 זכיות סך הכל (ועוד 5 מוסדות), שהם 25.9%. אם מנטרלים גם כאן את פרס נובל לשלום, אזי במאה ה-21 לבדה זכו היהודים ב-36 מתוך 126 זכיות, שהם 28.6%.

השנה שבה זכו הכי הרבה יהודים בפרס נובל הייתה שנת 2004 ובה זכו שבעה יהודים. היהודי הראשון אשר זכה בפרס נובל היה אדולף פון באייר שזכה ב-1905, והאחרונים הם סרז' הרוש, רוברט לפקוביץ' ואלווין רות שזכו ב-2012.

התחום בו יחס הזוכים היהודים ללא יהודים הוא הגבוה ביותר הוא כלכלה, בו יותר מ-40% מהזוכים הם יהודים. התחום שבו זכו הכי הרבה יהודים הוא פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה, בו יהודים זכו ב-54 פרסים מתוך 201 פרסים שחולקו בסך הכל.

התפלגות הזוכים לפי מדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2013, 876 אישים וארגונים זכו בפרס‏[19], בין אם באופן עצמאי ובין אם בשותפות של אחדים מהם בפרס אחד. חלוקת כל הזוכים למדינות, אינה פשוטה מכמה סיבות. ראשית, לחלק נכבד מהאישים הזוכים יש אזרחות כפולה (לאלברט איינשטיין, לדוגמה, הייתה אזרחות גרמנית וגם שווייצרית בעת קבלת הפרס). שנית, לא כל ארגון משתייך בבירור למדינה או למדינות מסוימות. שלישית, במהלך 112 השנים, שבהן חולק הפרס, המסגרות המדיניות השתנו ולכן יש זוכים, שלא קל לשייך אותם למדינה עכשווית. לדוגמה, הזוכה איוו אנדריץ', נולד בשטח בוסניה של היום, כשהיא הייתה תחת שלטון האימפריה האוסטרו-הונגרית ונפטר בשטח סרביה של היום, כשזו הייתה תחת שלטון יוגוסלביה.

ישנן ארבע מדינות שמקובל לשייך להן יותר מחמישים זוכים: 350 אזרחים וארגונים לארצות הברית, 120 לבריטניה, 104 לגרמניה ו-66 לצרפת. מדינות נוספות, שמקובל לשייך לאזרחיהן וארגוניהן זכיות רבות, נופלות בהרבה ממספר הזכיות של מדינות אלו: 30 לשבדיה, 27 לרוסיה (קשה להפריד בין זוכים של רוסיה לזוכים של שאר ברית המועצות לשעבר), 26 לשווייץ, 23 לקנדה, 22 לאוסטריה, 20 לאיטליה, 19 ליפן, 19 להולנד, 16 לפולין, 14 לדנמרק, 13 לאוסטרליה, 12 לישראל, 12 להונגריה, 11 לנורבגיה, 11 לדרום אפריקה, ו-11 לבלגיה (סך כל הזוכים בעשרים מדינות מובילות אלה גדול ממספר כל הזוכים, משום שיש זוכים בעלי אזרחות כפולה, המזכים שתי מדינות).

למרות שקשה לכמת את הזכיות בפרס לפי מדינות, עדיין ניתן לקבל רושם כמותי מרשימת עשרים המדינות, שמקובל לשייך להן לפחות עשר זכיות. התפלגות הזוכים לפי מדינות רחוקה מלהיות תואמת את התפלגות האוכלוסייה בעולם. בכול רשימת עשרים הזוכות הגדולות, אין ולו מדינת עולם שלישי אחת. מדינות צפון אמריקה ואירופה בולטות במספר הזוכים הגדול בהן. מחוץ ליבשות אלה יש רק ארבע מדינות ברשימה: דרום אפריקה, אוסטרליה, ישראל ויפן. מעבר לזאת, כאשר מסווגים את עשרים המדינות האלו לפי שפותיהן הרשמיות (לאחדות מהן יש יותר משפה רשמית אחת), מגלים, כי לרבות מהן יש שפה רשמית משותפת. מגלים גם, כי מתוך שש השפות הרשמיות של האומות המאוחדות, שתיים, ספרדית וסינית, אינן שפתה הרשמית של אף אחת ממדינות אלו (שפה נוספת, ערבית, היא, בהסתייגויות מסוימות, שפה רשמית בישראל). המדינה עם מספר חתני פרס נובל הגבוה ביותר יחסית לגודל האוכלוסייה היא סנט לוסיה, ממנה יצאו שני חתנים: דרק וולקוט בספרות וארתור לואיס בכלכלה.

עשרה אנשים שמוצאם מתת-היבשת ההודית זכו בפרס נובל: שלושה בפיזיקה, אחד בכימיה, אחד ברפואה, אחד בכלכלה, שניים בספרות ושניים לשלום.

אחד עשר אנשים ממוצא סיני, העם הגדול בעולם, זכו בפרס נובל; שישה מהם בפיזיקה, שניים בכימיה, שניים בספרות ואחד לשלום.

שישה אישים ממדינות ערב זכו בפרס נובל: אחמד זוויל זכה בפרס נובל לכימיה ונגיב מחפוז זכה בפרס נובל לספרות; אנואר סאדאת, יאסר ערפאת, מוחמד אל-בראדעי ותוואכול כרמאן זכו בפרס נובל לשלום.

מפה המציגה את התפלגות הזוכים לפי מדינות

יש שוני בין ההתפלגות הכללית של הפרסים, לבין זו של פרס נובל ספציפי. לדוגמה, למרות שבשנת 2009 צרפת הייתה במקום הרביעי במספר הכללי של פרסי נובל, היא הייתה במקום הראשון במספר הפרסים לספרות‏[20].

ישראלים שזכו בפרס נובל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים עשר אזרחים ישראלים זכו פרסי נובל בתחומים: ספרות, שלום, כלכלה וכימיה. ששה מעשרת הזוכים בפרס נובל הם גם זוכי פרס ישראל.

שנה שם תחום ארץ לידה שנת לידה שנת פטירה בשיתוף עם סיבת הענקת הפרס
1966 ש"י עגנון ספרות גליציה (בעת לידתו חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית; כיום באוקראינה) 1887 1970 נלי זק"ש "עבור יצירתו הספרותית האופיינית השזורה מוטיבים מחיי העם היהודי"
1978 מנחם בגין שלום רוסיה הלבנה, האימפריה הרוסית (כיום בלארוס) 1913 1992 אנואר סאדאת "על המשא ומתן לשלום בין ישראל ומצרים"
1994 שמעון פרס שלום פולין דאז, כיום בבלארוס 1923 יאסר ערפאת ויצחק רבין "על מאמצם ליצור שלום במזרח התיכון וחתימתם על הסכמי אוסלו"
1994 יצחק רבין שלום ארץ ישראל 1922 1995 יאסר ערפאת ושמעון פרס "על מאמצם ליצור שלום במזרח התיכון וחתימתם על הסכמי אוסלו"
2002 דניאל כהנמן כלכלה ארץ ישראל 1934 ורנון סמית "על שילוב תובנות מן המחקר הפסיכולוגי במדע הכלכלי, בפרט בנוגע לשיפוט אנושי וקבלת החלטות בתנאים של חוסר וודאות"
2004 אברהם הרשקו כימיה הונגריה 1937 אירווין רוז ואהרן צ'חנובר "על גילוי אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבונים"
2004 אהרן צ'חנובר כימיה ארץ ישראל 1947 אירווין רוז ואברהם הרשקו "על גילוי אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבונים"
2005 ישראל אומן כלכלה גרמניה 1930 תומאס שלינג "על מחקריו בתורת המשחקים"‏[21]
2009 עדה יונת כימיה ארץ ישראל 1939 תומאס סטייץ ו-וונקטרמן רמאקרישנן "על מחקריהם שתרמו להבנת מבנה ותפקיד הריבוזום"‏[22]
2011 דן שכטמן כימיה ארץ ישראל 1941 "על גילוי גבישים קוואזי-מחזוריים"‏[23]
2013 אריה ורשל כימיה ארץ ישראל 1940 מרטין קרפלוס ו-מייקל לוויט "על פיתוח מודלים למערכות כימיות מורכבות"
2013 מיכאל לוויט כימיה דרום אפריקה 1947 מרטין קרפלוס ו-אריה ורשל "על פיתוח מודלים למערכות כימיות מורכבות"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Frederic Golden. The Worst And The Brightest Time, 16 October, 2000.
  2. ^ צוואת אלפרד נובל תרגום רשמי לאנגלית באתר פרס נובל.
  3. ^ תהליך בחירת הזוכים בפרס נובל באנציקלופדיה בריטניקה
  4. ^ From Nomination to Ceremony אתר פרס נובל לשלום.
  5. ^ Nomination and Selection of the Nobel Laureates in Chemistry תהליך בחירת הזוכה בפרס נובל לכימיה, מתוך אתר פרס נובל.
  6. ^ אי-פי, חתן פרס נובל ברפואה מת 3 ימים לפני ההכרזה, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2011
  7. ^ סוכנויות הידיעות, המשבר מגיע לפרס נובל: סכום הפרס יקוצץ ב-20%, באתר TheMarker‏, 11 ביוני 2012
  8. ^ אם יש שני זוכים, סכום הפרס מתחלק ביניהם שווה בשווה. כאשר יש שלושה זוכים הוועדה יכולה להחליט האם לחלק את הפרס שווה בשווה או לתת 50% לאחד הזוכים ו-25% לאחרים.
  9. ^ Mahatma Gandhi, the Missing Laureate "מהטמה גנדי הזוכה החסר", מאמר מתוך אתר פרס נובל.
  10. ^ Laura Spinney. Nobel Prize Controversy. The Scientist 2002;3:. 11 December, 2002.
  11. ^ The Discovery of the Molecular Structure of DNA - The Double Helix על גילוי המבנה המולקולרי של ה-DNA, באתר פרס נובל, שם מוזכר חלקה של רוזלינד פרנקלין בתגלית.
  12. ^ Daniel Kahenman, Maps of Bounded Rationality: A Perspective on Intuitive Judgement And Choice
  13. ^ Why is there no Nobel Prize in Mathematics?
  14. ^ list of mathematicians who have won the Nobel Prize רשימת מתמטיקאים שזכו בפרס נובל.
  15. ^ Nobel Laureates Facts עובדות על זוכי הפרס, באתר פרס נובל.
  16. ^ All Nobel Prize Winners by Gender
  17. ^ 834 זוכים בלבד משום ש-4 מהזכיות הן פרסי נובל שאותו זוכה קיבל פעם שנייה
  18. ^ לא כולל מוסדות שזכו בפרס נובל לשלום
  19. ^ All Nobel Prizes, באתר פרס נובל
  20. ^ The U.S. ranks 2nd in Nobel Laureates (literature), Ranking America, 25 March 2009
  21. ^ The Nobel Prize in Economic Sciences 2005 ישראל אומן, חתן פרס נובל בכלכלה לשנת 2005.
  22. ^ The Nobel Prize in Chemistry 2009 עדה יונת, כלת פרס נובל בכימיה לשנת 2009.
  23. ^ The Nobel Prize in Chemistry 2011 דן שכטמן, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011.


פרס נובל

פרס נובל לפיזיקה · פרס נובל לכימיה · פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה · פרס נובל לספרות · פרס נובל לשלום · פרס נובל לכלכלה