שיחת משתמש:אורי מוסנזון/מה זה מורה טוב

אנא הרגישו חופשי להביע את דעתכם על מה שנכתב בדף התוכן. אני מבטיח לקרוא הכל, להתייחס ולעדכן את דף התוכן לפי ההשפעה של דבריכם עלי. תודה! אורי מוסנזון - שיחה 14:01, 4 ביולי 2010 (IDT)

שני דברים

הרעיונות אכן נאים, אך אוסיף שני דברים: שלוות נפש (לעולם לא לצעוק) ועמידה בזמנים. בעיני זה רע מאוד שמורה, שאמור להוות דוגמא אישית, מגיע לכיתה באיחור ניכר (היו לי מורים שהיו מספספים כמעט שליש שיעור). קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:18, 4 ביולי 2010 (IDT)

מדוע לא לצעוק? פעם הרבי צעק עלי בלימוד מסכת "שניים אוחזים". התווכחנו על ממוצע משוקלל ביהדות. הוא אמנם צרח מתוך שלוות נפש. אני למדתי הרבה וצרחתי חזרה. לגבי דוגמה אישית, אני מסכים ואנסה לשלב את זה בדף. לגבי עמידה בזמנים.. לא בכל מחיר.. תלוי בהקשר. אם זה נופל לקטגוריה של "זה נהנה וזה לא חסר" (אם לדוגמה התלמידים יכולים לחזור על החומר בינתיים) אז ניחא - אם לא, אז זה מקרה של חוסר-התחשבות\חוסר-אכפתיות וזה כבר מכוסה בדף בצורה כללית אורי מוסנזון - שיחה 20:04, 4 ביולי 2010 (IDT)

כמה דברים

• ראשית שורש העניין - תפקידו של המורה אינו ללמד אלא לבנות אצל הילדים את הרצון ללמוד. באוניברסיטה אפשר אחרת (אולי?) כי שם אמור להגיע רק מי שכבר התגבר על כל המניעות ללמידה (לא מדויק אבל נניח). אבל בבי"ס מגיעים המון ילדים שאמנם בבסיס רוצים ללמוד אבל ההר העומד מולם בקשיים, בכשלונות, בטלטלות רגשיות ובשאר מרעין בישין מונעים מהם ללמוד. ישנם הטוענים שאל מול דברים אלו המורה צריך להיות מעניין - לשלוף שפנים מהכובע ולרתק את הכיתה. זה נכון, אבל משני. המורה צריך לבנות ילד שיכול להתגבר על המניעות ולעשות את מה שנדרש ממנו והוא בבסיס רוצה - ללמוד.
• אם אנו מכירים בנקודה זאת של עזרה לתלמיד להגיע אל הלמידה כנקודה העיקרית אפשר להמשיך מכאן הלאה. הדרך לעשות זאת היא לשדר לו אמון והערכה אינסופיים. הילד יכול, הילד רוצה אבל יש לו מניעות. הוא מפחד מכשלונות שאנו איננו יודעים בכלל שקיימים אצלו והוא מתמודד עם אתגרים שאנו בכלל לא רואים. אמון בכך שיש לו קשיים ואמון בכך שהוא יכול להתגבר עליהם. וזה לא משנה אילו סיפורי מעשיות מופרכים הוא מספר, ולא משנה איך הוא ממרר לנו את החיים או כמה פעמים הסברנו לו והוא לא הבין, לא הכין ש"ב או לא הביא את הציוד. אמון בילד שהוא נתקל בקשיים שמפריעים לו ואמון בילד שהוא יכול להתגבר עליהם - והוא יכול (אם אינך מאמין שהוא יכול, תפרוש כבר עכשיו, בשיא). זה אומר שצריך ללכת איתו, להקשיב לו, לעזור לו אבל בשום פנים ואופן לא לוותר לו (אין הכוונה לכפות עליו, ממילא לא תצליח, הכוונה היא לאמר לו שהוא לא צריך, זה ויתור שמשדר חוסר אמון).
• אם אנו מאמינים לילד שיש לו קשיים אז אנחנו צריכים להתייחס אליהם ברצינות ולהראות לו שקושי שלא הורג מחשל. הוא למד לקרוא, הוא למד לרכב על אופניים, וזה לא יותר קל מללמוד משוואות דפרציאליות חלקיות או מה שאתה הולך ללמד. הוא יכול והוא יצליח ואתה תעזור לו. אפשר לבנות מבחנים שיצליחו בהם כדי לבנות בטחון עצמי, אבל צריך לדעת זשזה יותר חשוב מללמד עוד שני פרקים.

כל השאר זה כבר משני. עדירל - שיחה 15:14, 4 ביולי 2010 (IDT)

בתור התחלה אגיב רק לתחילת דבריך, עדירל. אתה כותב: "תפקידו של המורה אינו ללמד אלא לבנות אצל הילדים את הרצון ללמוד". אני מאמין שהרצון ללמוד קיים אצל הילדים מגיל קטן. תהליכי הוראה גרועים עלולים לסרס רצון זה. כפי שכבר נאמר, קל ליצור אצל ילדים תחושת כישלון שתוציא להם את המוטיבציה ללמוד.

אני מסכים שחשוב שהמורה יעלה שאלות ויעורר עניין. למרות שהילדים הם מטבעם סקרנים, הם לא יודעים מה הם לא יודעים ולכן אפשר לעורר אותם לכיווני חקירה שונים. במובן הזה כדאי שמורה ילמד. אורי מוסנזון - שיחה 20:14, 4 ביולי 2010 (IDT)

נראה לי שלא הובנתי, אבל ייתכן שאנו פשוט חלוקים. מדגישים יותר מדי את הצורך של המורה להיות מעניין, לדעת את החומר, ללמד ברמה גבוהה, להסביר בצורה ברורה וכו'. ואני טוען שכל הדברים האלו משניים. המורה צריך לשדר לילד אמון ביכולותיו, הערכה רבה ובהתאם לכך לדרוש ממנו. זה העיקר ואת זה שוכחים. יש מקומות שמכשירים מורים להוראה והנושא הזה אף פעם לא עולה. מדברים על איך ללמד ואיך ללמד מעניין ואולי אף על אינטראקציה נכונה של המורה עם התלמיד סביב החומר הלימודי אבל לא מדברים על זה שהמורה הוא המבוגר האחראי שצריך לקחת את הילד מאיפה שהוא אל ההצלחה לפני שבכלל אפשר לדבר על למידה. וכך מורים נכנסים לכיתה עם השיעור הכי מעניין בעולם והרצון הכי טוב בעולם ומוצאים שהילדים בכלל לא מחפשים עניין. בהצלחה רבה במשימה. עדירל - שיחה 23:49, 4 ביולי 2010 (IDT)

אני דווקא מסכים לחלוטין עם מה שכתבת עכשיו. יצא לך להכיר את ג'ון הולט? נראה לי שגם הוא מסכים איתך. אורי מוסנזון - שיחה 07:34, 5 ביולי 2010 (IDT)

עוד משפטים מעוררי השראה

"החינוך עניינו אינו במילוי המיכל, אלא בהצתת להבה".

ועוד אחד, של קורצ'אק - "היה כפי שהנך, חפש דרך בעצמך, דע את עצמך, לפני שתרצה לדעת את הילדים. חשוב נא, למה אתה מוכשר, ואחר כך תבוא לתחום תחומים לזכויותיהם וחובותיהם של הילדים. קודם כל אתה בעצמך ילד, ועליך להכיר , לחנך ולהשכיל את עצמך. הנחה שהפדגוגיה היא תורת הילד ולא תורת האדם, היא אחת הטעויות המרגיזות ביותר".

סך הכל הסכמתי עם מה שכתבת. אני חושב שמורה טוב צריך לדעת להרגיש את הילד, אבל לא לשים את הילד במרכז, אלא לשים את הדיאלוג במרכז. הדיאלוג בין הילד למבוגר, ובין הילד לסביבתו ולחוויות שהוא חווה. תפקיד המורה הוא לעזור לילדים להבין את המשמעות של ההתנסויות שלהם, מעבר לגלוי ולפשוט. הדגש אינו על העברת ידע, אלא על המשמעות שהלומד נותן לנלמד. בהצלחה. Odonian ‏ 18:00, 4 ביולי 2010 (IDT)

אכן ציטוטים מעוררי השראה, תודה. סך הכל גם אני הסכמתי עם מה שכתבת וחושב שזה ישפיע על המשך הדברים שאכתוב.אורי מוסנזון - שיחה 20:16, 4 ביולי 2010 (IDT)

הערה לסדר

אורי, ויקיפדיה אינה רשת חברתית, אלא אנציקלופדיה. אם דף זה יביא לשיפור מה בערכי קטגוריה:חינוך, מקומו כאן, אך אם לא נועד לכך, מקומו בפייסבוק או בבלוג הפרטי שלך. דוד שי - שיחה 08:06, 5 ביולי 2010 (IDT)

נדמה לי שאם תחליף את המילה "מורה" במילים "נותן שירות" ואת המילה "תלמיד" במילה "לקוח", תקלע ל- 80% מהדרישות מכל נותן שירות טוב. Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 15:51, 5 ביולי 2010 (IDT)

במחילה מכבודו של קודמי, סבורני שהוא קלע לנקודת תורפה בדבריך ולא לנקודת חוזק. מורה איננו נותן שירות, ותלמיד זה לא לקוח. התפתחה בארץ תרבות של התלמיד כצרכן והמורה כמספק שירותים, וככזה אפשר לבוא אליו בדרישות כשאינו עומד בציפיות של הלקוח. הגיע הזמן לחזור לימים הטובים של המורה כאדם סמכותי ומוביל ויודע להציב גבולות. אני ממליץ לך, אורי, לקרוא כמה מגליונות קשר עין (בטאון ארגון המורים. מקווה שהקישור האדום יגרה אותך לקרוא ולכתוב ערך, ואז גם דוד שי יהיה מרוצה...) בשנים האחרונות, ולראות את התסכול של מורים בישראל מעודף "זכויות התלמיד", מעורבות איומה של הורים בהגנה על האינטרס המיידי של ילדיהם (על חשבון האינטרס ארוך הטווח), ועוד כהנה וכהנה, הכל פרי התפיסה של התלמיד כלקוח, והלקוח תמיד צודק, כידוע. בשבילי מורה שלא מקפיד על כך שהתלמידים יעמדו עם הנכסו לכיתה איננו מורה, וככה אני זוכר גם את אלו שלימדו אותי: אלו שהתלקקו והתנחמדו ודיברו בגובה העיניים לא רשומים אצלי בין אלו שהשפיעו עלי. עזר - שיחה 20:19, 5 ביולי 2010 (IDT)

אני חושב שמורה שמקפיד שתלמידיו יעמדו כאשר הוא נכנס לכיתה, הוא מורה שאין לו כבוד לעצמו, ובגלל הוא כופה על הילדים להתנהג כאילו הם מכבדים אותו. כבוד זה לא דבר שמקבלים על ידי דרישה או הטלת מורא, אלא דבר שרוכשים בתהליך ארוך ובעבודה קשה. Odonian ‏ 23:42, 6 ביולי 2010 (IDT)

דוד, האם אלה גם הקריטריונים לתכנים שאפשר להוסיף לכיכר העיר? חשבתי שבמרחב המשתמש שלי אני יכל לכתוב דברים שאין להם קשר ישיר לכתיבת אינציקלופדיה. ממה אתה מוטרד? מעומס על שרתי ויקימדיה? מרוחב הפס שנגזל מהן? מזמן מבוטל של ויקיפדים שהיו יכולים לכתוב ערכים במקום? אם דעת הקהילה כדעתך, אפסיק כמובן. אורי מוסנזון - שיחה 22:30, 5 ביולי 2010 (IDT)

מובנת

נושא מעניין מאוד ועוד אתעמק בזה, אבל בינתיים הערה חצי־קטנונית: "החומר בצורה בהירה הדרגתית ומובנת" – זה אמור להיות "מובנת" (מוּבֶנֶת) או "מובנית" (מוּבְנֵית)?

חוץ מזה, serealization כנראה אמור להיות serialization. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 20:54, 5 ביולי 2010 (IDT)

אמיר, התכוונתי ל structural, האם זה מובנית? וכן, התכוונתי ל - serialization תודה רבה! אורי מוסנזון - שיחה 22:26, 5 ביולי 2010 (IDT) (הדלסקט)

structural – מִבְנִית.

structured – מוּבְנֵית. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 22:54, 5 ביולי 2010 (IDT)

אוי ואבוי.. מסתבר שהבעיות שלי הן ממש סמנטיות, לא רק דלסקטיות. אתה יכל להסביר לי את ההבדל? נדמה לי שהתכוונתי לאופציה השניה..אורי מוסנזון - שיחה 23:18, 5 ביולי 2010 (IDT)

מה שאני אומר כאן זאת ההבנה שלי, אבל נדמה לי שזה גם נכון: "מבני" זה משהו שבאופן כללי יש לו מבנה או שעוסק במבנה. הדוגמה המפורסמת ביותר היא, כמובן, סטרוקטורליזם, אם כי כל אחד אחד שעוסק בזה מבין את זה אחרת לגמרי :)

כשאומרים על דבר־מה שהוא "מובנה", מודגשת יותר העובדה שמישהו התאמץ ונתן לאותו הדבר מבנה או הכניס אותו למבנה קיים.

שוב, הנ״ל – למיטב הבנתי. אפשר לתקן אותי. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 00:06, 7 ביולי 2010 (IDT)

אני מאמץ בחום את הבנתך המובנית ואניח כי זו האמת הצרופה עד כי יוכח אחרת. רוב תודות אורי מוסנזון - שיחה 10:36, 7 ביולי 2010 (IDT)

היי אורי

לסוגיית החינוך אני כמובן ניגש בראש ובראשונה כמדריך בתנועת נוער (הנוער העובד והלומד). אני מרשה לעצמי לערבב קצת ולהוסיף מעט ממשנתי ה"בילתי פורמאלית" לתחום ההוראה הפורמלית. יצא לי השנה גם להדריך בבית ספר "קיבוצי" שבו הפורמלי והבלתי פורמלי טיפה יותר מתערבבים ואני חושב שזה מאוד משמעותי. ראשית, מה שחסר לי מאוד זה "דוגמה אישית". מלבד זאת, אני חושב שמחנך צריך להשפיע לא רק על החניך כפרט, ולא רק במסגרת של מערכת היחסים האישית (למרות שהיא חשובה), אלא גם לקחת אחריות חברתית על כיתה. פיתוח היכולות החברתיות, והאחריות ההדדית של התלמידים. יצירת אוטונומיה-מלווה (כמו ועדות בכיתה למשל) הם כלי אחד. עזרה בפיתוח ההבנה החברתית של התלמידים שתסייע להם להיות אחראיים ולהבין את השפעתם על המרקם החברתי זה תחום אחר (למשל, מינוי "מגשרים" מבין ילדי הכיתה, המסייעים לפתרון ריבים). וכמובן דגש על פעילויות חברתיות - רצוי כאלו שהילדים מארגנים.
אני באמת חושב שהשיטה שלך לשיעורים הפרטיים במטמטיקה היא נהדרת :-).
עוד דבר אחד, שגם הוא קשור קצת לתפיסה החינוכית התנועת-נוערית שלי, ולנסיון שלי בהדרכה בבתי ספר ובמפגש עם מורים. המעש החינוכי היום יומי יש בו מאבק אין סופי, ושגרה מאוד שוחקת. אני כמדריך עובר ימי הכשרה שבועיים, במעגל משוחח שמרכזו התפתחות ושיח על דילמות שעולות מן העבודה החינוכית. חוץ מזה אני חי בקומונה שבה כולם מחנכים ויש לי שותפים שאיתם אני מפרק את חוויות ההדרכה שלי. לצערי יצא לי להתקל בהרבה מורים שהדבר הזה - לחלוק ולשוחח את החוויה, היה חסר להם (במודע או שלא במודע), והחוסר הזה הפך אותם לאנשים מיואשים וציניים. לעומת זאת, באותו בית ספר קיבוצי, יצא לי לראות חדר מורים "משוחח" - כלומר השיחות שהתנהלו בו היו שיחות על התלמידים, על דילמות, ועל מתחים. זה נתן למורים הרבה מאוד כוח חינוכי. אני חושב שכמו שאמרתי שהמעשה החינוכי צריך לשבת לא רק על הציר האישי ביחסי המורה תלמיד, נכון גם למורה להיות חבר במעגל שותפים שיאפשר לו פרספקטיבה רחבה יותר, תמיכה חברתית והתפתחות מקצועית. מקווה שעזרתי, עצם הנסיון לברר את העיניין בלהיות מורה טוב, ריגש אותי מאוד. ניצן צבי כהן - שיחה 21:04, 10 ביולי 2010 (IDT)

תודה רבה ניצן! אני אתך לחלוטין בעניין החשיבות של שיתוף בין המורים. זו אחת הסיבות שניסיתי להקים ויקי בבית הספר. לגבי דוגמה אישית: זה קצת יותר בעייתי מבחינתי. האם מורה יכל להגיד "אני חושב שאני יודע איך כדאי לחיות את החיים אבל אינני מצליח ליישם זאת בחיים שלי"? נניח המורה אומר בכיתה שנראה לו שכדאי להיות אדיבים לבריות, מנומסים ונחמדים אבל מדי פעם מתפלקת לו איזו צרחה על תלמיד סורר. האם זה פוסל אותו?אורי מוסנזון - שיחה 19:42, 18 ביולי 2010 (IDT)

מהנסיון שלי מאוד קשה לפעול פעולה חינוכית שהיא רק ברמת התיאוריה והמלל. חניכים שרואים בך דמות חינוכית, יראו בך דמות בוגרת שהבחירות שלה מייצגות את עמדותיה. אם הם יראו סתירות משמעותיות בין מה שאתה אומר למה שאתה עושה - הם פשוט לא יאמינו לך.

אני לא חושב שמחנך יכול להיות האדם המושלם. אבל אני בהחלט חושב שהוא צריך להיות נכון לראות את הטעויות שלו כטעויות חינוכיות, שיש בהן גם השפעה על אחרים. לפעמים נכון גם להודות שאנחנו לא מושלמים - ובטח שאין טעם לצפות מאחרים את מה שלא נצפה מעצמינו. אני גם חושב שזה חלק מהיופי שבעיסוק החינוכי - האופן שבו הוא פועל בדו-סטריות, והערך שאותו אתה מנסה להנחיל לחניך מחזק את האחיזה שלו גם בחיים שלך.ניצן צבי כהן - שיחה 00:23, 23 ביולי 2010 (IDT)

מסכים עם כל מילה, ניצן. מורה לא חייב להיות מושלם אבל היושרה שלו צריכה להיות מאוד גבוהה. אורי מוסנזון - שיחה 16:27, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

מחשבות

מורה טוב מלמד איך להיות תלמיד טוב

מורה טוב צריך להיות חי ומעניין

מורה טוב יודע להעביר שיעור בצורה שפונה לתמידים ברמות שונות ומאדגרת את כולם

מורה טוב מחנך ולא רק מעביר ידע הלאה

מורה טוב יגרום גם לתלמיד רע להרגיש טוב

מורה טוב חייב להנות ללמד

בעיקרון אני חושב שיש בעייה ממשית במערכת החינוך כיום. בישראל במיוחד חינוך הוא כלי לשטיפת מח ולא ללימוד. כשהתלמיד כבול לסדר היום שמוכתב לו, שהתלמיד לא יכול לחקור ולהתעמק בהושאים שמעניינים אותו ישנו תיסכול רב שנוצר בקרב התלמידים. תוסיף לכך את שימוש היתר במבחנים וציונים ותגלה שמורה טוב לא ישרוד במערכת יותר מחמש דקות. אריסטו ומונטסורי ידעו איך באמת מערכת חינוך אמורה להראות, איך מלמדים לאהוב את הלימוד והידע, איך מגרים את המחשבה והדמויון... אלי

אלי, אחד הדברים שאני מגלה מאז שאני מדבר עם אנשים על הנושא הוא שכולם מסכימים על כך שמערכת החינוך שלנו דפוקה. קיימת הסכמה הרבה פחות רחבה על איך אמורה להראות מערכת לא דפוקה. זה קצת כמו בפוליטיקה שלנו- הרבה מסכימים שהיא מתנהלת לא טוב, מעט מסכימים על מדיניות ספציפית.

לגבי התכונות שרשמת. אני מסכים עם הרוב אבל חלק מהם הם לא בדיוק תכונות אלא תוצאות רצויות. אני לא תמיד יודע איך להגיע אליהן. אורי מוסנזון - שיחה 19:47, 18 ביולי 2010 (IDT)

פידבק מאנשים יקרים

you did not write a section about how you measure WHAT a good teacher is (you started out with features of a good product, but did not have a section on what a good product is).

Here is my initial take on this most important section, that should come first (from it, it is easier to derive what the good features of a teacher are):

What is a good teacher: A good teacher is one that over the course of the lesser of the attention span of his pupils or the time allocated to his teaching, can create a high level of the following effects in the pupil:

1.

Motivation to want to learn more about the subject matter after the allocated time

2.

Enough understanding of the root causes of the subject matter to allow the pupil to learn more on his own

3.

Enough knowledge about the subject matter to allow the pupil the motivation for the subject, and to allow the pupil to continue learning other subjects/issues which are dependent on this knowledge

That's it for now.

Ofer

מורה טוב מתחיל באדם טוב נלהב ונבון:

טוב - שמעונין לעודד לאפשר ולתמוך בהתפתחות של תלמידיו, ועובד איתם מתוך אהבה ורצון בטובתם.

נלהב – שיש בו התלהבות מעצם הלימוד ומהתכנים הנלמדים, סקרנות לגלות עוד (תמיד יש עוד), ושיש בו תשוקה לחלוק את ההבנות ואת החיפוש עם תלמידיו.

נבון – שמבין בתהליכי לימוד, שיודע לשאול שאלות, שיודע לתת מרחב וזמן לתהליכי חיפוש וגילוי (נותן לתלמיד לחפש ולא ממהר לתת ידע ותשובות), ומסתכל על הדברים בצורה רחבה ומעמיקה. נבון גם באופן שמתאים את אופן הלימוד לתלמיד ("חנוך לנער על פי דרכו") ולא כופה את כל התלמידים ואת כל המצבים לתוך אותן תבניות. נבון גם באופן שרואה את קשיי התלמיד ומוצא דרכים וזויות חדשות לקרבו להבנה.

הטוב והתבונה נוגעים גם בהבנת בני האדם ובאהבה לרעך. מורה טוב (במיוחד מורה / מחנך בבית ספר של ילדים) חייב להיות אדם שהתכנים שיעביר, ידגיש וינחיל יכללו תכנים אנושיים, רגשיים, ורוחניים - ולא יהיו רק ידע, ובפרט לא רק ידע שיכלי. וכדי להעביר תכנים אנושיים – הוא צריך לחיות אותם, להיות אדם טוב לעצמו ולסביבתו, בעל חוזק ויושר פנימיים. אני לא מצייר פה אדם מושלם (שאינו בנמצא), אלא אדם שהדגשים והכיוון שלו הם אלה, ובתוכם הוא מתמודד עם העליות והירידות, הטוב והרע – באופן שהוא חיובי ובונה.

אחרי הדברים האלה – המורה צריך להיות גם משכיל ומנוסה בתחום אותו הוא מלמד, או לפחות בעל ידע רחב ומקורות ידע זמינים כדי להביא חומרים של ידע וניסיון אל תוך הלימוד.

ולא דיברתי על עוד הרבה דברים חשובים: הקשבה, סבלנות, סמכות, דיסציפלינה, גבולות, יצירתיות, גמישות, הפרדה בין עיקר לטפל, איכפתיות, אמונה, רצון, התמדה, טכניקות, ענין, קישורים בין נושאים,... יש כל כך הרבה.

גיא

מורה טוב- הוא כזה שתזכור אותו גם שנים אחרי שעזבת את בית הספר.

אייל

מורה צריך לעורר תחילה כבוד ולא להיות "חבר" של התלמידים. כאשר תלמיד מכבד יותר את מי שעומד מולו הוא יעשה מאמץ גדול יותר לעמוד בדרישות המורה לטעמי. זכורה לי מורה קשוחה וחכמה שעוררה בי כבוד רב ולא העזתי לפספס שיעור שלה או השלמות מטלות לעומת מורה אחרת שהייתה סחבקית ויכולנו לשכנעה שנגיש בהמשך.

אם רוצים להתקדם באופן רציף ועם מטלות אשר מעוררות חשיבה טרם ההגעה למערך השיעור - מוטב שהתלמיד ירגיש מחוייבות לכך.

יש להציף נושאים עם שאלות שיכולות ללכת לכיוונים שונים ולא רק תשובות של שחור או לבן אשר מביאות למעשה לשינון עובדות

ליאת

מורה טוב מקשיב לתלמיד ולצרכיו, מבין מה מניע אותו ולמה הוא מגיב כפי שהוא מגיב. הוא לא מדכא את התלמיד ומעורר בו מוטיבציה וסקרנות לרכוש ידע והבנה של העולם הסובב, אם אפשר רצוי שהתלמיד יעשה חלק גדול מעבודת הלמידה בעצמו. מורה טוב יכול להוות דוגמא טובה בעצם ההתנהלות שלו בעולם, ..

רחל

בעיני חשובה דוגמה אישית - מורה שיהיה בעצמו כל התכונות הטובות - בעל יכולת הקשה, התיחחסות נפרדת לכל תלמיד ותלמיד, יכולת אלתור, יכולת לספר וללמד בצורה מעניינת, אכפתיות אמתית מהתלמיד ולא רק מהציונים שלו‬

ומה לגבי ביה"ס?‬ זה כבר מסובך, צריך לחשוב על זה

‫בעל 1. יכולת הקשבה, 3. התייחסות נפרדת לכל תלמיד ותלמיד, 4. יכולת אלתור, 5. יכולת לספר וללמד בצורה מעניינת, 2. אכפתיות אמתית מהתלמיד ולא רק מהציונים שלו‬ ‫

גליה

- הבנה עמוקה של הנושא. לדעת את נקודות התורף של כל דבר, באופן מדויק. אנשים יכולים ללמוד גם מתוך חשיפה ממושכת לדוגמאות (למידה אוטומטית) כמו שילדים לומדים שפה וכמו שאתה לומד לאט לאט להתמצא בקמפוס חדש שאתה מתחיל ללמוד בו. היתרון של למידה מתווכת עם מורה הוא בדיוק ביכולת של המורה לחשוך המון התברברות, ולהצביע על העיקר, הסיבות, המבנה.

- יכולות המחשה. היכולת לייצר דוגמאות, קלט חושי, שמעביר באופן בלתי אמצעי את התובנות מהסעיף הקודם.

-. יכולות חברתיות (רגשיות) של תקשורת, סימטרית ואסימטרית ("מנהיג" מול כתה).

- היכולת להבין את המקום של אדם אחר, שהוא לחלוטין שונה מהמקום שלך. אפשר לכנות את זה הקשבה. לשאול באופן משולל כל ביקורתיות איפה התלמיד הזה עומד, מה המקום המדויק של הידע \ מיומנויות שלו ברגע זה, וממילא מה הצעד הבא עבורו.

כמובן שליטה במידע הרלוונטי, אבל זה מובן מאליו.

דני

מהו מורה טוב ?

לדעתי מורה טוב הוא גם שחקן טוב שיודע להלהיב את ציבור השומעים ומעבר לכך

להיות "שחקן אינראקטיבי" - לשלב את התלמידים במהלך השיעור וההיתקדמות לעבר השגת המסר של השיעור.

מורה היודע להישתמש בחוש ההומור שיש לו באופן טבעי או נירכש בכדי לשפר את רמת העירות בשיעור כמו גם את החוויה הלימודית

אורי יעקב

למה להמציא את הגלגל כאשר אין צורך להמציאו?

כיוון שמורה הוא מקצוע (או עיסוק תכליתי), הרי שהתשובה לשאלה "מה זה מורה טוב?" היא פשוטה: "תכונותיו המהותיות של אותו מורה המגשים את מטרות ההוראה באופן מיטבי". מכאן שאת התשובה לשאלתך לא תמצא בהגות תאורטית בסגנון "לדעתי", אלא במחקר אמפירי בניסיון לזהות ולבודד את אגד תכונותיהן המהותיות של מורות מעולות, העושה את עבודתן למעולה כל כך. למזלך, עבודות כאלה כבר נעשו למכביר. ראה למשל: Characteristics of Good Teachers and Implications for Teacher Education ומגוון גדול של עבודות ומאמרים באותו התחום. ראוי לפתוח בלימוד הספרות הקיימת ולהמשיך משם.Oyoyoy - שיחה 18:14, 21 ביולי 2010 (IDT)

אוי יו יויי, כל כך הרבה פעמים שמעתי את הגישה הזאת באקדמיה ובתעשייה. הרשה לי לצטט בהקשר זה את ידידינו אלברט:

Few are those who see with their own eyes and feel with their own heart

אורי מוסנזון - שיחה 16:35, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

זה ששמעת משהו הרבה פעמים לא עושה דבר יותר (או פחות) נכון. חשבתי שאתה מבקש לבחון את הנושא מבחינה אקדמית (להבדיל מענייני טעם וריח, שירה, וכד'). הציטוט של פרופ' איינשטיין באמת יפה, אבל מה שמיטה?Oyoyoy - שיחה 10:27, 11 באוגוסט 2010 (IDT)

טוב, אולי אתה צודק.. הציטוט לא ממש קשור, אני פשוט אוהב אותו. אני איבדתי אמון במחקרי הוראה. לא מאמין בתחום האקדמי הזה למרות שאפריורית, מה שהם מנסים לבדוק הוא חשוב. אורי מוסנזון - שיחה 21:04, 8 באפריל 2011 (IDT)

משהו חדש יחסית

כל הסגל של אקדמיית קאן על במה אחת. אולי הדבר החשוב ביותר שקרה בשנים האחרונות בתחום ההוראה. אורי מוסנזון - שיחה 21:04, 8 באפריל 2011 (IDT)