שיחת משתמש:אסי אלקיים/ארכיון 1

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

If you can't read Hebrew, click here. עברית | العربية | English | русский | español | italiano

שלום אסי אלקיים, וברוך בואך לוויקיפדיה העברית!
כדי לסייע לך להצטרף לקהילת הכותבים והכותבות בוויקיפדיה, באפשרותך: לפנות לַמדריך המלא למתחילים. להתנסות בעריכה בדף הטיוטה האישית שלך. לקבל סיוע מצוות החונכים בחממה, שישמחו לעזור.	לסיוע נוסף דפי עזרה קבלת ייעוץ עקרונות וקווים מנחים כללי התנהגות בדפי שיחה

בברכה, מתניה • שיחה 18:44, 25 יולי 2005 (UTC)

ספרד

שלום אסי, ראיתי כי אתה תורם בנושאים שונים הקשורים ליהדות ספרד. אולי תמצא עניין בלהרחיב את הערך. בברכה, דורית 20:33, 29 נובמבר 2005 (UTC)

תודה על ההצעה, אני אכן חושב שיש מה להרחיב (בעיקר לגבי יהודי ספרד לאחר הגירוש עד העת החדשה) אבל אני חושש שזה קצת גדול עלי. הערך הזה דן בעיקר בהיבטים היסטוריים חברתיים של יהדות ספרד שאני לא כל כך בקיא בהם כך שאני לא ממש יודע מאיפה להתחיל ומה לכתוב. התחומים שאני מכיר קשורים יותר למנהגים של יהודי ספרד, ואני מנסה להכניס את ידיעותי בתחום זה לתוך ערכים הדנים בליטורגיה יהודית, לשון, הלכה וכד'.אסי אלקיים

ראיתי חלק מערכיך. המשך עבודה פוריה, דורית 21:25, 29 נובמבר 2005 (UTC)

תודה אסי אלקיים 21:28, 29 נובמבר 2005 (UTC)

באיזה סידור אתה משתמש

אני רואה ששנינו משנים אחד לשני את נוסח ההבדלה, ושנינו טוענים שאנו מעתיקים מהסידור - הסידור שלי הוא נוסח אשכנז, אולי פה נעוצה הבעיה? אם כן, רצוי לציין זאת בגוף הערך. דניאל צבי 17:46, 9 אפריל 2006 (UTC)

אה, פשוט הסתכלתי בסידור ספרדי והתעצלתי לבדוק נוסחי תפילה אחרים. אם כן, אכן ראוי להביא את כל הנוסחים. אסי אלקיים 04:49, 10 אפריל 2006 (UTC)

שיחה:לאדינו

אסי שלום הערה בעקבות שיחה:לאדינו. בנושא של קטלוג הספריה הלאומית יש לפעמים להזהר מאחר ששם משתמשים באופן היסטרי בכתיב חסר. עמוס עוז שם זה "עמוס עז" והמקהלה הלאומית רינת שם זה "המקהלה הלמית רנת" קצת מיושנים אבל בעזרת המחשבים הם יעשו את ההפניות המתאימות בידידות אבי--Avin 00:46, 26 מאי 2006 (IDT)

שלום אבי! אתה צודק לחלוטין. אני בדברי התכוונתי דווקא לכתיב עם האלף שמופיע בתוך הסידור עצמו (אם תכנס לתוך הסידור הסרוק עצמו תראה שבדף השער כתוב "לאדינו"), ולא ניסיתי ללמוד מן האופן שבו נכתב הקטלוג. מי שטען לגבי הכתיב של הקטלוג עצמו היא דווקא רחל, שלאחר מכן חזרה בה. בידידות, אסי אלקיים 10:55, 26 מאי 2006 (IDT)

אסי שלום ראיתי את ה"לאדינו" בסריקה (שחור על גבי חקי בהיר) זה קישור נהדר וחד משמעי. אהבתי מאוד את מה שכתבת בשיחה. עכשיו כדאי להקדיש זמן גם לערך. נראה לי שהשיחה יותר טובה מהערך עצמו.בידידות אבי--Avin 23:58, 26 מאי 2006 (IDT)

שלום אבי, חן חן על המחמאות. יצא לי להתקל לא אחת בדפים שדף השיחה טוב יותר מהערך עצמו. אשתדל להרחיב מעט את הערך בהזדמנות (בלי נדר). בידידות, אסי אלקיים 22:31, 27 מאי 2006 (IDT)

שוב מקפחים את הספרדים

יש לך מה להוסיף כאן (זו לא שאלה, אני יודע שיש לך מה להוסיף, השאלה היא רק כמה).

התחלתי לכתוב את זה אבל זה יקח זמן. אתה יכול לראות מה שכתבתי בינתיים במשתמש:אסי אלקיים/הושענות. אסי אלקיים 21:47, 12 באוגוסט 2006 (IDT)

סיימתי! אסי אלקיים 23:24, 14 באוגוסט 2006 (IDT)

ראיתי, וברפרוף ראשוני זה נראה מעולה (רשימת הערכים שאני רוצה לעבור עליהם ביסודיות היא כ"כ גדולה, שאני לא רוצה להתחייב - אבל אולי מתישהו), אם כי לדעתי, אין צורך להביא ציטוטים כ"כ נרחבים.

ד"א, אם יש לך חשק ומרץ להקליד מקורות, אני בטוח שיעריכו את העזרה שלך כאן. בברכה, דניאל צבי 23:32, 14 באוגוסט 2006 (IDT)

אני מכיר את ויקיטקסט, ואני דווקא ממש ממש לא אוהב להקליד. אבל הערך היה פשוט סינית אם הטקסט לא עומד מולך לכן לא הייתה לי ברירה אלא להקליד. אסי אלקיים 23:38, 14 באוגוסט 2006 (IDT)

טוב, אם אתה אומר (כאמור, לא ממש עברתי על הערך, אז אין לי דעה נחרצת בנושא). לילה טוב, דניאל צבי

תוגרמה

האם לדעתך זה צריך להיות דף הפנייה ושלום על ישראל??? עידן ד 15:38, 24 באוגוסט 2006 (IDT)

זו היתה בדיחה בלבד...אין שום בן אדם נורמלי (ואני לא אחד כזה) שיחפש את "תוגרמה" כשהוא מתכוון לתורכיה. אלא אם יקלע לכאן באורח פלא מישהו מלפני 250 שנה ויחפש את תוגרמה בויקיפדיה...אסי אלקיים 20:04, 24 באוגוסט 2006 (IDT)

או מישהו שקרא ספר ישן ורוצה לראות מה זה ה"תוגרמה" (או "קושטא") הזו. בברכה, דניאל צבי 20:07, 24 באוגוסט 2006 (IDT)

לקושטא דוקא יש הפניה כיוון שזה הרבה יותר נפוץ מתוגרמה. אגב, אפילו מצאתי גם תוגרמא - הכתיב עם האלף די משעשע בהתחשב שמקור המילה בתנ"ך, אם כי מצינו גם "יהודא" ואפילו "יאודה" אבל שם זה כדי להמנע מכתיבת שם השם משא"כ בתוגרמא. בכל מקרה זה באמת שיקול שלא חשבתי עליו.אסי אלקיים 20:11, 24 באוגוסט 2006 (IDT)

בטוח? עידן ד 20:19, 24 באוגוסט 2006 (IDT)

לא הבנתי...אסי אלקיים 21:09, 24 באוגוסט 2006 (IDT)

אין מה לא להבין. תראה כמה אזכורים בגוגל. מדוע שזה לא יהיה דף הפנייה? עידן ד 01:44, 25 באוגוסט 2006 (IDT)

דוקא זו לא ראייה כלל שכן מרבית האיזכורים בגוגל הם לא יותר מאשר ציטוטים של פסוקים אלו ואחרים מהתנ"ך שמזכירים את השם תוגרמה (שהיה נכדו של יפת ונזכר בספר בראשית), ואין הכוונה בהם לתורכיה. אבל הסיבה שדניאל צבי הביא יותר מתקבלת על הדעת. אולי גם ניתן לציין זאת בתוך הערך תורכיה. אסי אלקיים 10:52, 25 באוגוסט 2006 (IDT)

דווקא שמעתי מאבשלום קור שתורכיה מתייחסת לשם "תירס", שזהו השם העתיק של תורכיה

לא דברתי על מה נכון, דברתי על מה שהיה מקובל בקרב היהודים לאורך הדורות, כמו שספרד שבתנ"ך אינה ספרד שאנו קוראים היום, וצרפת אינה צרפת של היום. עובדה היא שיהודים לאורך הדורות כינו את תורכיה בשם תוגרמה. אסי אלקיים 21:56, 19 בדצמבר 2006 (IST)

תראה בבקשה

את שאלתי בשיחה:תפילה לשלום המלכות. תודה בן נון 21:22, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

מילה טובה

אני עוקב בהנאה רבה אחר עריכותך. המיוחד בהן הוא הדיוק, גם בערכים שלא נוטים לדייק בהם. זה לא דבר פשוט. ביומיום אנחנו לא נוטים לדייק. הכותבים בויקיפדיה, כך אני מתרשם, מעוניינים לדייק. אבל נראה לי שאתה ממש מקפיד בדבר, וזה ניכר בהחלט. לא שאני נמצא באיזו עמדה מיוחדת כדי לחלק מילים טובות, אבל בכל זאת - כל הכבוד! Mort 18:44, 15 בספטמבר 2006 (IDT)

חן חן, תודה רבה!! אסי אלקיים 21:02, 16 בספטמבר 2006 (IDT)

הקישור לאתר תורת אמ"ת

אסי שלום ראשית אני מבקש להתחבר או לחבור למילה הטובה בכותרת הקודמת. בנושא הקישור יש פה בעיה שהקישור מפנה למעשה לאתר כללי כמו פורטל שיש בו הכל וגם מוזיקה (לטעמי המוזיקה של המערביים היא המוזיקה היהודית היפה ביותר). אני מצפה מהקישור שיפנה אותי ישירות לחזנות. בקישור לאתר של דניאל חלפון אפשר להקל מאחר וזה אתר של חזן. עם התפתחות הרשת יהיו יותר ויותר אתרים שיאפשרו לשמוע מוזיקה ויהיה צורך לבחור בטובים ביותר. לדעתי אפשר להשאיר את הקישור עד למציאת קישור טוב ממנו. שנה טובה ומבורכת.--‏Avin • שיחה‏ 00:25, 5 באוקטובר 2006 (IST)

ארון קודש

ראה נא גרסה זו. גרסה זו היא איחוד של שני הערכים שכתב משתמש:Mort. אני לא חושב שיש מקום להצביע עבור פיצול הערכים, בהתחשב בכך שהערך המאוחד עדיף על שני ערכים המהווים בחלקם כפילות וחפיפה. אני ממליץ לך להצביע עבור "ארון קודש" או "היכל", וזה יהיה שמו של הערך המאוחד. בברכה, ‏Yonidebest Ω Talk‏ 03:11, 24 באוקטובר 2006 (IST)

דעתי היתה ונשארה נגד פיצול מאז שנפתח הדיון (ראה בדף השיחה המקורי שם כתבתי שזה לא כדאי) ואני מסכים איתך שזו הצעה גרועה. אני חשבתי שעדיף להתפשר על השם ולא לפצל, אבל כשראיתי שהברירה היא בין פיצול לבין "ארון קודש" האופציה של ארון קודש גרועה יותר. אני לא מוכן שיכפה שם של עדה אחת וזהו קו אדום, למענו אני מוכן להקריב נוחות של קוראים וסרבול (ראה דף המשתמש שלי שנכתב הרבה לפני המחלוקת הזאת). הכי טוב היה כאמור שם המהווה פשרה, אני הצעתי למשל את "היכל הקודש" אבל כמעט אף אחד לא התייחס להצעה הזאת, וגם היו הצעות אחרות יפות לשם אחיד אבל כיוון שזו כבר לא אופציה ריאלית אני בוחר ברע במיעוטו. אסי אלקיים 22:59, 24 באוקטובר 2006 (IST)

חבל שאתה חושב שמדובר בסוג של כפייה עדתית. בסך הכל מדובר בשם של ערך. הכינויים השונים של ארון הקודש מופיעים כבר בתחילת הערך המאוחד, והערך דן בשתי העדות. יתרה מזאת, יש לי חבר תימני והוא טוען שבבית הכנסת שלו הם קוראים לארון הקודש - ארון קודש, כך שלמעשה, בכלל לא בטוח שיש כאן חלוקה עדתית. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 05:19, 25 באוקטובר 2006 (IST)

זה שהחלוקה היא עדתית בנוגע לשם - זה ממוסמך. אתה יכול לעיין במאמרים הרלוונטים שהבאתי בשני הערכים שהרחבתי. בנוסף דיברתי עם ד"ר ברכה יניב, מומחית לאדריכלות בית כנסת, והיא אישרה בפניי שזה אכן כך. יותר מזה, היא אמרה לי שהיא, כאשכנזיה, מתנגדת עקרונית שיקראו לזה בויקיפדיה רק "ארון קודש" (מסתבר שהיא הכירה את ויקיפדיה). היא אמרה שצריך שייכתבו שני ערכים, גם אם בשני הערכים יכתב בדיוק אותו דבר. קל וחומר אם שני הערכים אינם זהים, כמו שאכן הצלחתי לעשות. כך שהראיה מהחבר התימני שלך לא מורידה ולא מעלה. אתה מבין, יוני, אני לא הסתפקתי במה שאני יודע, אלא טרחתי ובדקתי את הנושא לעומק. אמנם זה מתגמד ליד המחקר המקיף שאתה עשית (שאלת את החבר התימני שלך), ובכל זאת, תרשה לי להניח שבכל זאת האמת קרובה יותר למה שאני אומר. החלוקה היא עדתית. אלמלא אמרתי לך כבר שאין לי כוח להמשיך בדיון הזה, הייתי מסביר לך מדוע החבר שלך אומר אחרת. Mort 06:35, 25 באוקטובר 2006 (IST)

אני מסכים כמובן לדברי משתמש:Mort. זה ששאלת תימני אחד זה רק אומר שאצלם קוראים לזה "ארון קודש" אבל זה לא אומר שאין אחרים שקוראים לזה "היכל", שאינם תימנים. (ואגב העדה התימנית מאוד מפוצלת במנהגיה כך שיתכן שיש מקומות מסוימים בתימן שקראו לזה ארון קודש ואחרים שקראו לזה היכל ואחרים עם שם אחר). לפי אותו הגיון נגיע למסקנה שבכל העדות מבטאים את הקמץ כ- O כיוון שכך מבטאים אותו התימנים והאשכנזים. ומה עם הספרדים? ומה עם האיטלקים? וכו' וכו'. אגב, מורט בדקת במקרה מה השם אצל יהודי איטליה? האם הלינק שהבאתי בזמנו שקוראים לזה "היכל הקודש" הוא מדויק? חשוב להכניס את זה לערך.

שלום אסי, כבקשתך - הדיון שהיה בערך היכל וארון קודש שולב לבסוף בהצבעת המחלוקת, למעט הפסקה שבה לא הובעה התנגדות למחיקה (כי גם ככה הדיון ארוך כאורך הגלות). שמתי גם קישור בדפי השיחה של כל אחד מהערכים להצבעת המחלוקת. בברכה, דורית 17:37, 1 בנובמבר 2006 (IST)

מצוין. אסי אלקיים 18:37, 1 בנובמבר 2006 (IST)

סידורים

יש פרק בעבודת הדוקטורט של נסים ליאון העוסק באתנוגרפייה של סידורים והמאבק על הנוסחים השונים. אני מניח שזה יכול לעניין אותך. אם כן, אתה מוזמן לפנות אליי באימייל (דרך דף המשתמש שלי). Mort 04:31, 17 בדצמבר 2006 (IST)

תודה רבה, שלחתי לך אימייל. אסי אלקיים 14:08, 17 בדצמבר 2006 (IST)

טעמי המקרא

הרשה לי להיות מעט סטריאוטיפי, ולהניח שכמרבית חברי הספרדים, יש לך ידע לא מבוטל בנושא. אולי תוכל לסייע בספצור הערך? שים לב לנקודות שהעלתי בדף השיחה. דניאל צבי 14:38, 28 בדצמבר 2006 (IST)

אני אמנם יודע לקרוא בטעמים, אבל ידע פורמלי של ממש לצערי אין לי מספיק, אלא כל מיני חצאי דברים שאני זוכר ששמעתי/קראתי, אני אשתדל להרחיב מה שאני יכול, אבל זה לא יהיה הרבה. אסי אלקיים 22:25, 28 בדצמבר 2006 (IST)

כתיבה בוויקיספר

אני שוקד כעת על תכנית לכתיבת ספר הדרכה ללימוד התלמוד בוויקיספר, אשמח לשמוע את הערותיך, אם תסכים להצטרף אליי לכתיבת תכנית לספר והלאה אני פשוט ארקוד. [בהזדמנות זו אוליי תציע לי את מי אני יכול לעניין בזה, הפרוייקט גדול מידיי על אדם אחד]. בברכה השלישי 19:30, 16 בינואר 2007 (IST)

האם ישנו קישור לספר שאוכל לראות במה מדובר? לגבי אנשים שאולי יוכלו לעזור לך - ישנה תבנית משתמש שאנשים ששמים על עצמם, וישנה תבנית כזו למשתמשים בעלי ידע ביהדות: תבנית:משתמש יהדות. אם תלחץ בצד על "דפים המקושרים לכאן" הוא יתן לך רשימה של כל האנשים ששמו תבנית זו בדף המשתמש שלהם, אך אל תשכח שידע ביהדות אינו גורר ידע בתלמוד בהכרח. אסי אלקיים 02:43, 17 בינואר 2007 (IST)

אם כבר, אז הימור יותר בטוח זה תבנית:משתמש בוגר ישיבה או תבנית:משתמש בחור ישיבה. דניאל צבי 07:35, 17 בינואר 2007 (IST)

אין עדיין ספר ואפילו תכנית של ממש אין. יש לי מבנה ראשוני שאני חושש שהוא כל כך מוצלח. אני מקווה שיצטרפו אליי עוד כותבים, לדעתי התלמוד צריך להיות נגיש לכולם ולא רק דרך בתי המדרש האורטודוכסים או האוניברסיטאות. הנה הקישור http://he.wikibooks.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Avis בברכה השלישי 09:49, 17 בינואר 2007 (IST)

לצערי אני לא יכול להתחייב, אבל שיהיה לך בהצלחה. אגב, לדעתי האישית התלמוד אכן מיועד בעיקר לתלמידי חכמים ואילו הציבור הרחב יותר חשוב שיתעסק בהלכה למעשה, שכן היא המחייבת אותו. בכל מקרה בהצלחה בכתיבת הספר. אסי אלקיים 21:19, 17 בינואר 2007 (IST)

ברכת המינים

שלום אסי,

קודם כל, ראיתי את העריכות היפות שלך בנושאים שונים שקשורים לליטורגיה יהודית, ואני ממש נהנתי לקרוא, למדתי הרבה.

שנית, בערך ברכת המינים ראיתי שהוספת פירוט בנוסח האשכנזי ובנוסח הספרדים. זה טוב מאוד. אבל אם יש גוונים בנוסח לא עדיף להפריד ולכתוב את הברכה פעמיים במקום להכניס בתוך הברכה "יש אומרים"? אני חושב שכן. אני גם בטוח שלך יש יותר ידע בנושא ממני, ואשמח אם תוסיף. שבת שלום --נריה הרואה 16:38, 16 בפברואר 2007 (IST)

שלום נריה, ראשית תודה רבה על דברי השבח.

בקשר להבדלי נוסח בתוך הנוסחים השונים. קצת קשה לקבוע מסמרות בנושא. ראה למשל את אחת הגרסאות הקודמת של הערך [1] שנמחקה ([2]). לא תמיד ניתן למפות את שינויי הנוסח הפנימיים בצורה טובה, כי לפעמים אפילו בתוך אותה קהילה היו קיימים שינויי נוסח, על אחת כמה וכמה בברכת המינים בה "רבו הנוסחאות וכמעט אין שני אנשים האומרים נוסח אחד" (ד"ר דניאל גולדשמידט, בספר "מחקרי תפילה ופיוט"). אם נכתוב את הברכה כמה פעמים לפי שינויי הנוסח נצטרך לאפיין כל שינוי נוסח - מי אומר אותו: נוסח זה נאמר בצפון אפריקה, נוסח זה נאמר בבלקן וכד'. איפיון כזה לא יהיה מדוייק: יתכן שבשלוניקי למשל אמרו נוסח אחד וברודוס נוסח אחר, ואפילו יתכן שבשלוניקי היו הבדלים בין בתי כנסיות שונים ובין אנשים שונים, מה גם שאיפיון שכזה נוטה לכיוון המחקר שאין מקומו בויקיפדיה כידוע. לכן לדעתי המצב הקיים נכון יותר. אסי אלקיים 20:00, 17 בפברואר 2007 (IST)

יהדות איטליה

תודה על הפרטים. איפו כתבתה אותם. לא ראיתי בערך של יהודי איטליה. אנא שלב אותם.Daniel Ventura 21:40, 20 בפברואר 2007 (IST)

הרחבתי. אסי אלקיים 22:17, 20 בפברואר 2007 (IST)

פשוט יפה.יישר כח.Daniel Ventura 22:21, 20 בפברואר 2007 (IST)

הוספת תוספת על העירוב. יישר כח. אני הוספתי הערה.Daniel Ventura 01:34, 21 בפברואר 2007 (IST)

פסח

שלום וברכה אסי.

סתם ככה רציתי לומר לך חזק וברוך על האיזון שאתה שואף אליו ופועל למענו. וחוצמיזה: חג הפסח בלשון חז"ל הוא הוא חג המצות. לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד - ולשון ימינו היא כלשון חז"ל לעניין זה. הלל • שיחה • תיבת נאצות 19:54, 5 במרץ 2007 (IST)

תודה אני אתקן. אסי אלקיים 19:55, 5 במרץ 2007 (IST) ובטח התכוונת לומר חג המצות בלשון חזל הוא חג הפסח...אסי אלקיים 19:58, 5 במרץ 2007 (IST)

אבנים שחקו המים, המים שחקו אבנים. הלל • שיחה • תיבת נאצות 20:01, 5 במרץ 2007 (IST)

צודקאסי אלקיים 20:03, 5 במרץ 2007 (IST)

הצבעה על ערכים מומלצים

שיחזרתי את ההצבעה שלך בויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים/רשימת המתנה. ההצבעה יכולה להעשות רק בויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים ואילו ברשימת ההמתנה הערכים "ממתינים" במשך שבוע, ללא הצבעה, שבמהלכו אפשר לעבור על הערך, לתקן ולהעיר הערות. ערן 23:17, 25 במרץ 2007 (IST)

אוקי, לא הכרתי את הנוהל הזה. תודהאסי אלקיים 23:32, 25 במרץ 2007 (IST)

עזרתך נחוצה - מה בין חלק לגלאט

הדיון קצת מפוזר, חלקו נמצא בשיחה כשרות, חלקו בדף שיחתי וחלקו בשיחת משתמש:ינבושד. בא וסייע לכמה אשכנזים שלא למדו הלכות שחיטה. חג שמח, דניאל צבי 15:18, 2 באפריל 2007 (IDT)

גם אני לא למדתי הלכות שחיטה, מה שידוע לי ברמת העקרון שלעיתים מצויות "סירכות" בריאות של הבהמה (מעין משהו דביק המעיד על חור בריאה), שלדעת הרמ"א אם הן ניתן לקלפן בציפורן הבהמה כשרה, ורק אם הן לא יוצאות היא טריפה. אך לדעת מרן ברגע שיש סירכה כל הבהמה טריפה. המונח המדויק הוא שאשכנזים מקילים ב"מיעוך הסירכות" (לא בטוח ב100% שזה המינוח המדוייק). יש פוסקים אשכנזים שהתירו אף קילוף הסירכות בסכין, ויש שאומרים שקילוף הוא רק בציפורן אבל אם הסירכה יוצאת רק בסכין הבהמה טריפה. יש קהילות ספרדיות שידוע שלא קיבלו את החומרה של מרן בזה, למשל המרוקאים, הפרסים (אמנם הם לא ספרדים) וכמדומני שגם בחלק מקהילות הבלקן, ויתכן שגם התימנים מקילים. בארץ ישראל (וברוב הפזורה הספרדית) קיבלו את דעת מרן, ולפי זה היו פוסקים אשכנזיים (כמדומני השל"ה) שאמרו שגם האשכנזים בארץ ישראל צריכים להחמיר בנושא של בשר חלק שכן מרן הוא מרא דאתרא והוא מחמיר בזה (בדץ העדה החרדית למשל למרות שהוא הכשר אשכנזי מקפיד על הסירכות בריאות מטעם זה).

אם כן מה בין חלק לגלאט - אין לי מושג. אצל הספרדים לא היה בכלל מושג כזה, יש כשר ולא כשר ואין הבדל בין אנשים שונים ורמות כשרות שונות. אמנם אצל הפוסקים נזכר המושג "מיעוך הסירכות" אבל הציבור הרחב לא היה מודע לזה בכלל, כי אם נמצאו סירכות בריאה פשוט מכרו לגוי כטריפה ושלום על ישראל. בקהילות הספרדיות בהן הקלו בסירכות אז כולם אכלו בשר כזה - גם תלמידי חכמים. המושגים "חלק" או "גלאט" הינם מושגים אשכנזיים שם היו אנשים שקבלו עליהם חומרות במנהגי שחיטה ואכלו רק "חלק" או "גלאט" והיו שלא, אני לא בקיא לחלוטין אם יש הבדל בין חלק לגלאט.

חג שמח!אסי אלקיים 16:31, 2 באפריל 2007 (IDT)

נוסח התפילה בבתי הכנסת באיטליה

1. אולי אתה יודע מה הנוסח בבית הכנסת ברומא, בכניסה מצד רחוב שער אוטביו של יהודי קטלנה. אני לא זוכר. הייתכן שהנוסח הוא ספרדי.
2. האם בבית הכנסת של פירנצה לא מתפללים כמנהג יהודי איטליה ?

טוב שיש עם מילדבר בנושא. חג שמח. ‏Daniel Ventura‏ 23:26, 5 באפריל 2007 (IDT)

אני לא יותר מידי בקיא בנושא, המידע לקוח מהאתר איטליה היהודית [3] (אם לוחצים על שם בית הכנסת הוא מציג פרטים נוספים כמו הנוסח). לגבי פירנצה - הייתי שם פעם אך לא במהלך תפילה וזכור לי שלט למתפללים עם הכיתוב "ברכנו" (זה היה בקיץ) - בנוסח האיטלקי לא אומרים ברכנו בקיץ אלא ברך עלינו כל השנה, רק שמוסיפים "ותן טל (בחורף: ומטר)", ומכאן הסקתי שמדובר בבית כנסת ספרדי ואכן לפי אתר איטליה היהודית הנזכר לעיל זהו בית כנסת ספרדי. חג שמח! אסי אלקיים 00:31, 6 באפריל 2007 (IDT)