נוסח הספרדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (למעט חלק מיהודי תימן).

שמו של הנוסח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכינוי המקובל לנוסח זה היה בעבר רק "כמנהג הספרדים" (הספרדים לא הכירו את המילה "נוסח"), אך כיום מקובל לכנותו "נוסח הספרדים ועדות המזרח" בשל שתי סיבות: אחת היא שבעבר חלק מעדות המזרח השונות לא התפללו בנוסח הספרדי וכעת גם הן מתפללות בנוסח הספרדי (ראו למשל נוסח פרס). סיבה שנייה היא כדי לא לבלבל נוסח זה עם נוסח ספרד.

ישנם המפרידים בין נוסח התפילה של קהילות המזרח התיכון ובעיקר של יהודי עיראק בדורות האחרונים למנהגים אחרים בעיקר של קהילות צפון אפריקה המבוססים על סידור תפלת החדש, ומכנים רק את הנוסח הראשון "עדות המזרח" או "ספרדים ועדות המזרח" אך בפועל ההבדלים בין קהילות המזרח לצפון אפריקה הם שוליים ועיקרו של הנוסח אחיד בקהילות אלו.

הארצות שבהן מקובל הנוסח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של נוסח הספרדים הוא בספרד עצמה, ולאחר גירוש ספרד הביאו הספרדים איתם את נוסח זה לקהילות בהן השתקעו. כבר בתקופה טרום העידן המודרני היווה הנוסח הספרדי את נוסח התפילה בעל התפוצה הרחבה ביותר מבחינה גאוגרפית החל מן הקהילות היהודית-ספרדיות החדשות שקמו באמריקה שזה מכבר התגלתה, דרך הקהילות הספרדיות של מערב אירופה (אמסטרדם, לונדון, המבורג, בורדו ועוד), הקהילות הספרדיות באיטליה, קהילות הבלקן ואסיה הקטנה, קהילות צפון אפריקה, קהילות המזרח התיכון (מצרים, סוריה, לבנון, ארץ ישראל, וחלק מעיראק), וכלה בקהילת יהודי קוצ'ין שבהודו. לאחר עליית יהודי אתיופיה העדה קיבלה על עצמה נוסח תפילה זה בגלל קשרייה ההיסטוריים עם הקהילות המזרחיות, הנוסח האתיופי העתיק עדיין משמש כנוסח תפילה בגעז,אמהרית, טיגראינית אך לא בעברית שבה הנוסח הספרדי השתרש.

בשל תפוצתו הרחבה דחק נוסח הספרדים מסורות מקומיות שונות במקומות בהם יד הספרדים הייתה תקיפה על ידם של היהודים המקומיים. כך אירע למשל בעיר חאלב שבסוריה, בקהילות צפון אפריקה השונות, ובקהילות הבלקן (ביחס לקהילות הבלקן ראו נוסח הרומניוטים). השפעתו של הנוסח הספרדי הייתה כה גדולה עד כי נוצרו נוסחי תפילה חדשים המשלבים את הנוסח הספרדי עם הנוסח המקומי, אפילו במקומות אליהם כלל לא הגיעו מגורשי ספרד. כך נוצרו נוסח התפילה התימני השאמי, שהוא בעיקר נוסח התפילה הספרדי עם אלמנטים מעטים הלקוחים מהנוסח הבלדי המקומי (ראו תכלאל), ונוסח ספרד של האשכנזים שהוא שילוב בין נוסח אשכנז והנוסח הספרדי.

עוד השלכה של התפוצה הרחבה היא התפתחותם של שינויי נוסח מקומיים, שעד הדור האחרון נשמרו בדרך כלל כמסורות שבעל-פה אך לאחרונה יוצאים סידורי תפילה כפי מנהגים של עדה מסוימת למשל סידור "תפילת רפאל" כמנהג יהדות גאורגיה, "וזרח השמש" כמנהג יהדות מרוקו או "זכות יוסף" כמנהג יהדות טורקיה ורודוס.

הפיוטים בנוסח הספרדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הפיוטים המקובלים בסידור התפילה הספרדי הם של משוררי תור הזהב בספרד שסללו דרך חדשה בעולם הפיוט ויצרו צורות פיוטיות חדשניות שלא היו קיימות במסורת הארץ ישראלית. הפיוטים במסורת הארץ ישראלית נדחו כמעט לחלוטין מהמחזור הספרדי, שלא כמו שאר המנהגים באירופה שקבלו מהם לא מעט ואף יצרו פיוטים חדשים כדוגמתם. דוגמה חריגה לפיוט ארץ ישראלי במחזור ספרד הוא סדר העבודה ליום הכיפורים "אתה כוננת עולם מראש", או הפיוט ונתנה תוקף שהתקבל במנהג הספרדי המאוחר בקצת קהילות.

כאשר ישבו היהודים בספרד היו מנהגים שונים ביחס לפיוטים כאשר המנהגים המרכזיים היו מנהג קסטיליה, מנהג קטלוניה, מנהג אראגון ומנהג פורטוגל. מנהג קסטיליה היה שונה משאר המנהגים בכמות הפיוטים שבו שהייתה מצומצמת בהרבה ביחס לשאר המנהגים. לאחר גירוש ספרד הקימו המגורשים קהילות נפרדות לפי מנהג התפילה (קסטיליה, קטלוניה, אראגון ופורטוגל) אך במהרה נעלמו ההבדלים השונים ורוב הקהילות עברו לנוסח הקסטיליאני, למעט מספר קטן של קהילות ביוון ובאלג'יריה ששמרו על מנהג קטלוניה ועל מנהג אראגון‏[1].

הגהות האר"י והשפעותיהן על הנוסח הספרדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נוסח האר"י

השפעה מכרעת על נוסח התפילה הספרדי הייתה של ר' חיים ויטאל, שבספר "שער הכוונות" פרסם תיקוני נוסח של מורו המובהק האר"י על הנוסח הספרדי. יש לציין שהאר"י היה אשכנזי מצד אביו וספרדי מצד אימו, ועל פי ההלכה היה צריך להתפלל לפי נוסח התפילה של אביו כלומר נוסח אשכנז. אף על פי כן, מטעמים מיסטיים וקבליים ראה האר"י בנוסח הספרדי את הנוסח המושלם ולפיכך בחר להתפלל דווקא בנוסח זה, ואותו שינה בכמה מקומות לפי תפיסת עולמו הקבלית. תיקוני הנוסח של האר"י התפשטו במהרה בקהילות הספרדיות. בקהילות הספרדיות הקרובות יותר לארץ ישראל, שבה חי ופעל האר"י באחרית ימיו, קיבלו את כל תיקוני הנוסח שלו. כך היה בקהילות המזרח, טורקיה, הבלקן ורוב ארצות צפון אפריקה. בקהילות מרוקו קיבלו רק חלק מתיקוני האר"י ולא את כולם. בקהילות הספרדיות במערב אירופה (אמסטרדם, לונדון, בורדו ועוד) לא קיבלו את שינויי הנוסח של האר"י כלל. הנהגה אחרת של האר"י לא התקבלה בשום קהילה ספרדית: האר"י התנגד לאמירת הפיוטים הספרדיים מתור הזהב בשל תוכנם הפילוסופי, ודגל באמירת הפיוטים המקובלים אצל יהודי אשכנז שהיו מפייטני ארץ ישראל הקדומים שתוכנם יותר מיסטי ואינו פילוסופי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב שם טוב גאגין, כתר שם טוב יכיל בו טעמי המנהגים והשינוים בין נוסחאי התפלות של הספרדים במזרח ובין הספרדים שבמערב ובין מנהגי אשכנז, 7 חלקים, קיידאן התרצ"ד - ירושלים התשמ"א

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לדוגמה: מחזור לנוסח ברצלונה מנהג קאטאלוניה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית