שמורת האומות הראשונות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שמורת האומות הראשונותאנגלית: First Nations reserve) או שמורת התושבים המקומיים (באנגלית: Native reserve) או שמורת אינדיאנים (Indian reserve) הוא שטח טריטוראלי המוענק על ידי הכתר לאומה אינדיאנית, מכוח חוק האינדיאנים (מכוח סמכות המלוכה הקנדית השולטת ישירות באומות הראשונות, ולא באמצעות הממשל הפדרלי הקנדי).

שטח טריטוריאלי זה דומה במהותו ובשימושיו לשמורות האינדיאנים של ארצות הברית.

בקנדה למעלה מ-600 שמורות אינדיאנים, אשר הן לרוב קטנות מאד בשטחן. ישנם מספר שבטים המתגוררים במספר שמורות.

על פי החוק, רשאי השר לענייני אינדיאנים ופיתוח הצפון לקבוע שטחי קרקע, ולהגדיר את השימוש בשטחים אלה. הבעלות בשטח ניתנת לשבט, ואנשי השבט יכולים להעביר את הבעלות בינם לבין עצמם, אך לא לאנשים שאינם אנשי השבט. החוק אף אוסר מתן שליטה בשטח לאדם שאינו תושב השבט, דבר המקשה על הפיתוח הכלכלי של השמורות, מאחר שלא ניתן להטיל עיקולים על השטחים, ובשל כך בנקים לא נותנים הלוואות ומשכנתאות לתושבי השמורות. על מנת לאפשר מתן הלוואות הקים איגוד המשכנתאות והדיור הקנדי (Canada Mortgage and Housing Corporation) - איגוד ממשלתי - קרן מיוחדת שתלווה לתושבי השמורות.

למרבית השמורות אין מקורות הכנסה, ולרוב הכנסות השמורה מנוהלות על ידי משרדי הממשלה ולא על ידי השמורה. יחד עם זאת תושבי השמורה פטורים ממיסים פדרליים וממיסים פרובינציאליים ומחויבים לשלם רק מיסים מקומיים (מיסי הרשות המקומית של השמורה).

תאגידים בבעלות השמורות אינם פטורים ממיסים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]