תבנית:הידעת?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


חידתו המפורסמת של שמשון: "מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק" (שופטים יד, יד) זכתה להתייחסות נרחבת במחקר המקראי. בהקשרה המקראי, פתרון החידה הוא אריה המוציא מתוכו דבש; אך החוקרים, בייחוד המוקדמים שביניהם, נטו להניח שלחידה היה בעבר קיום עצמאי מחוץ להקשר שבו היא נתונה, והם הציעו לה פתרונות מגוונים. פתרון מקורי הציע הפילולוג האנס באואר. הוא שיער שבעברית הקדומה התקיימה המילה "אֲרִי" במשמעות "דבש", לצד המשמעות ההומונימית הרגילה של "אריה"; המילה המשוערת נגזרה מהשורש אר"ה, המתייחס ללקיטה ואיסוף של פירות, מיצי פירות ועוד, כמו בשיר השירים ה, א: "אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי". יש שמצאו למילה "ארי" במשמעות "דבש" מקבילות בערבית ובאוגריתית. לפי השערה זו, חידת שמשון הייתה חידת כפל לשון: הפותר נדרש למצוא מילה דו-משמעית שמובנה האחד הוא אוֹכֵל (טורף) עז ומובנה האחר הוא מאכל מתוק. הפתרון הוא המילה "ארי", במשמעות "אריה" ו"דבש" בהתאמה. חוקרים מציינים מקום נוסף במקרא שבו ייתכן משחק מילים הרומז למילה "ארי" במשמעות "דבש": בשמואל א יד, כז, יהונתן, שנחלש בקרב, טובל את מטהו בדבש וטועם ממנו - "וַתָּאֹרְנָה (קרי) עֵינָיו". לדעת החוקרים, המילה "וַתָּאֹרְנָה" רומזת למילה "ארי".

לקטעי "הידעת?" נוספים
קטע "הידעת?" אקראי
זוהי תבנית יומית המציגה קטעי הידעת שונים והיא מתעדכנת אוטומטית מדי יום ביומו.

שימו לב: לעריכת הקטעים יש לעדכן תבנית ספציפית של כל יום בנפרד, לצורך כך גשו לויקיפדיה:הידעת?.