תפוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgתפוז
Ambersweet oranges.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סבוננאים
משפחה: פיגמיים
סוג: הדרים
מין: תפוז
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Citrus sinensis
תפוז בצלחת פירות
פרח התפוז

תפוז (שם מדעי: Citrus sinensis) הוא מין של עץ מסוג הדרים. פרי התפוז הוא אחד מפירות ההדר הנפוצים ביותר. הוא עגול, וצבעו כתום. לרוב, השם "תפוז" יתייחס לפרי, והעץ יקרא "עץ התפוז".

התפוזים גדלים באקלים סובטרופי ובאקלים ים-תיכוני ונפוצים בכל רחבי העולם.

טעמו של התפוז נע בין מתוק לחמוץ. את טעמו החמוץ מעניקה לו, כמו לכל פירות ההדר, החומצה הציטרית. לרוב, אוכלים את התפוז כאשר הוא מקולף וטרי, או שסוחטים אותו ושותים את מיצו. לתפוז קליפה מרירה אשר לרוב לא נעשה בה שימוש, אך במאכלים מסוימים היא משמשת כחומר טעם או כקישוט, ויש המיחסים לה סגולות רפואיות מסוימות. היא יכולה לשמש גם להכנת ריבה, או חטיף מתוק (קליפות תפוזים מסוכרות).הקליפה מורכבת משני חלקים או מרקמים: שכבה לבנה דקיקה העוטפת את הפרי ונקראת לבנה (החלק הפנימי של הקליפה) ובלועזית: אלבדו ושכבת הקליפה החיצונית שהינה מחוספסת עד גבשושיתית, קשה וכתומה.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית, מקור השם "תפוז" הוא מראשי התיבות תפו"ז, שפירושן תפוח זהב, ובהן שם הפרי נכתב תחילה בשל דמיונו לתפוח עץ וצבעו הזהוב. נוסף לכך, השם הומצא גם בהשראת הכתוב "תַּפּוּחֵי-זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף" (משלי כה יא), המתייחס לתפוחים מלאכותיים העשויים זהב. השם הומצא על ידי הבלשן יצחק אבינרי.

כמו העגבנייה, גם חידוש המילה תפוז גרר אחריו התנגדויות רבות בקרב מחדשי השפה העברית. הסיבה במקרה זה, לא הייתה בשל גסותו של השם, אלא בגלל התעוזה הלשונית. בעברית אין מילים רבות שנולדות מצרוף של שתי מילים (כגון צלמוות ובליעל), והשימוש בהלחם בסיסים לא היה מקובל אז, לכן הואשם החידוש כי הוא אינו טבעי לשפה העברית.

מקור השם Orange, "אורנג'" באנגלית הוא משם הפרי בספרדית Naranja, שמגיע מן השם נה ראנג'י בסנסקריט.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת רוב החוקרים מקורו של התפוז בהכלאה טבעית בין פומלו (Citrus maxima) לבין מנדרינה (Citrus reticulata). שני פירות הדר אלה מקורם בסין.‏[1] השערה אחרת למוצא התפוז טוענת כי פרי החושחש, החמוץ למדי יחסית לזני תפוז מודרניים, הוא פרי התפוז המקורי. טעמו חמוץ בשל החמיצות הקלה של המיץ. לא ברור לחלוטין האם החושחש הוא אכן הפרי המקורי, וייתכן כי לא קיים זן מקורי של תפוז בר.

זני ומיני תפוזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תפוז מתוק צמח לראשונה בספרד ומאז הוא הפך לזן הנפוץ ביותר. בהתאם לתנאי גידולו, התפוז המתוק צומח בצבעים ובגדלים שונים וברוב המקרים מכיל עשרה פלחים העטופים בציפה דקיקה ולבנה.
  • תפוז טבורי הוא מוטציה שנוצרה בפרדס של תפוזים מתוקים בשנת 1820 במנזר, בבאהיה שבברזיל. חלק מהמקור הועבר לריברסייד, קליפורניה בשנת 1870, ויצר שוק חדש ברחבי העולם. המוטציה יצרה פרי דיפלואיד (תאום), כאשר תפוז קטן יותר נמצא בתוך הפרי החיצוני, קרוב לגבעול. מהצד החיצוני, משאיר התאום הקטן והלא מפותח מבנה דמוי טבור אדם בראש הפרי. מכאן מקורו ה"פרוזאי" של השם בערבית: "אָבּוּ-סרה". תפוזים טבוריים כמעט תמיד נטולי גרעינים, מקדימים בהבשלתם (כבר בתחילת החורף) ונוטים להיות גדולים מהתפוזים המתוקים.
  • תפוז ולנסיה הוא אחד מהתפוזים המתוקים המשמשים לסחיטת מיץ, הוא בעל קליפה דקה. הוא פותח על ידי האגרונום ויליאם וולפסקיל (William Wolfskill) בדרום קליפורניה במאה ה-19. זהו זן מאוד פופולרי של התפוז, במיוחד בעת שזן התפוז הטבורי אינו בעונת הגידול שלו. קליפתו הדקה אך החסינה מאפשרת לו הישרדות טבעית, במקום קריר, עד לחדשי הקיץ.
  • תפוז דם מאופיין בצבע אדום וכאשר הוא נסחט מיצו אדמדם בדרך כלל. תפוז דם גדול יותר ממנדרינה ופחות מתוק.
  • שמוטי - מוכר גם כ"תפוז ג'אפה". זוהי מוטציה של זן ארצישראלי בשם "בלדי" מן המאה ה-19. זהו תפוז מתוק הנקטף בישראל מדצמבר ועד מאי.
  • תפוז סיני (מסווג כמין Citrus japonica בסוג הדרים או כסוג Fortunella במשפחת הפיגמיים) הוא פרי וצמח ננסי, וכשמו, מקורו אכן בסין, ומשם גם שמו הלועזי קומקוואט (kumquat), הנובע מההגייה הקנטונזית "גאם-גוואט" (מנדרינית: jīnjú, מילולית "תפוז זהב"). קליפתו רכה, ובשל המרירות שלו, הוא משמש בעיקר להכנת ריבות, רטבים וממתקים.
  • חושחש (Citrus aurantium) - מין המשמש כחומר גלם ברקיחת ריבות והוא מרכיב בליקרים שונים.
תפוז
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 88 ג'
קלוריות 52 קק"ל
חלבונים 0.8 ג'
פחמימות 11.9 ג'
פחמימות זמינות 11.3 ג'
שומן 0.1 ג'
כולסטרול 0 מ"ג
ויטמין A 23 מק"ג
ויטמין B1 0.1 מ"ג
ויטמין B2 0.03 מ"ג
ויטמין B3 0.4 מ"ג
ויטמין C 53 מ"ג
ברזל 0.1 מ"ג
סידן 40 מ"ג
אשלגן 181 מ"ג
סיבים תזונתיים 0.6 ג'

גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

גידול התפוז זקוק לאקלים חמים. החשש המרכזי הוא מפגיעת קור שעשויה להביא לחיסול מטע תפוזים שלם. דבר זה עשוי להתרחש לקראת סיום תקופת גידול הפרי מכיוון שהתפוז מסיים את התפתחותו בזמן הסתיו או החורף. האקלים הים תיכוני מתאים ביותר לגידול תפוזים ואכן הגידול נפוץ במדינות הים התיכון ובמדינות אחרות בהן יש אקלים מסוג זה. גם בישראל גידול תפוזים נפוץ אך כמות מטעי התפוזים ופרי ההדר בכלל מתמעטת משנה לשנה בעיקר מסיבות של כדאיות כלכלית. בישראל היו עד שנות ה-70 420,000 דונם של פרדסים לגידול תפוזים, שכיום הצטמצמו ל-175,000 דונם. המותג הארץ-ישראלי (ומאוחר יותר גם ישראלי) "תפוזי ג'אפה" (על שם יפו) נחשב אז והיום לסמל של איכות, והוא אף נמכר למגדלים בצפון אפריקה ובספרד.‏[2]

לפי נתוני FAOSTAT היצרניות המרכזיות של תפוזים בעולם בשנת 2005 היו (באלפי קילוגרמים):

1. ברזיל 17,804,600
2. ארצות הברית 8,266,270
3. מקסיקו 3,969,810
4. הודו 3,100,000
5. איטליה 2,533,535
6. סין 2,412,000
7. ספרד 2,149,900
8. איראן 1,900,000
9. מצרים 1,789,000
10. אינדונזיה 1,311,703

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]