תווך אופטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תווך אופטי הוא תווך של חומר, שדרכו מתפשטים אור וגלים אלקטרומגנטיים אחרים. הפֶּרְמִיטִיבִיות ופֶּרְמֵאַבִּילִיּוּת של התווך מגדירים כיצד גלים אלקטרומגנטיים מתפשטים בו.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתווך האופטי יש עכבה פנימית, הניתנת על ידי

כאשר ו הם השדה החשמלי והשדה המגנטי, בהתאמה. באזור ללא מוליכות חשמלית, מקבלים:

לדוגמה, בחלל חופשי העכבה הפנימית נקראת עכבה אופיינית של ואקום, מסומנת Z 0, והיא

גלים מתפשטים בתווך במהירות , כאשר הוא התדר ו הוא אורך הגל של הגלים האלקטרומגנטיים. ניתן גם להציג משוואה זו באופן הבא

כאשר הוא התדר הזוויתי של הגל ו הוא מספר הגל של הגל. בהנדסת חשמל, הסמל , הנקרא קבוע פאזה, משמש לעיתים קרובות במקום .

מקובל לסמן אתמהירות ההתפשטות של גלים אלקטרומגנטיים בחלל חופשי, מצב ייחוס תקני אידיאלי (כמו אפס מוחלט לטמפרטורה), על ידי c 0 המקים: [1]

כאשר הוא הקבוע החשמלי ו הוא הקבוע המגנטי .

להקדמה כללית, ראה Serway[2] לדיון על מדיה סינתטית, ראה Joannopoulus.[3]

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. מדיום הומגני לעומת מדיום הטרוגני
  2. גוף שקוף לעומת גוף אטום
  3. תווך שקוף

הערות והפניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ With ISO 31-5, NIST and the BIPM have adopted the notation c0.
  2. ^ Raymond Serway & Jewett J (2003). Physics for scientists and engineers (6th ed.). Belmont CA: Thomson-Brooks/Cole. ISBN 0-534-40842-7.
  3. ^ John D Joannopouluos; Johnson SG; Winn JN; Meade RD (2008). Photonic crystals : molding the flow of light (2nd ed.). Princeton NJ: Princeton University Press. ISBN 978-0-691-12456-8.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]