תורת ארץ ישראל (כתב עת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמוד שער של אחד מגיליונות כתב העת

תורת ארץ ישראל הוא כתב עת תורני שיצא לאור בירושלים כירחון משנות ה-30 ועד שנות ה-50 של המאה ה-20 (ה'תר"ץ, 1930 - ה'תשט"ו, 1955).

בכתב העת שלפי הגדרת עורכיו היה ”ירחון רבני מרכזי לחידושי תורה בהלכה ובאגדה וכל המתרחש בעולם הרבנים והרבנות בארץ ובגולה”, התפרסמו בעיקר חידושי הלכה ופרשנות לתלמוד, אך גם מאמרי מחקר בתחומים תורניים, ביקורת ספרות תורנית, וידיעות שונות מהמתרחש בעולם היהודי.

משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב העת יצא לאור בידי "ועד הרבנים המאוחד" ועורכו הראשי היה הרב יוסף אליהו קירשנבוים. גליונות כתב העת מתחילים ב"שנה שנייה, תרצ"א"; בשנת ה'תר"ץ (השנה הראשונה) יצא בידי "ועד הרבנים המאוחד", כתב עת בשם "קול תורה", בעריכתם המשותפת של הרב קירשנבוים והרב שמואל אהרן ובר. כתב העת חדל מלהופיע בשל נסיעתו של האחרון לארצות הברית והופעתו חודשה רק בשנת ה'תרצ"ג, בינתיים המשיך הרב קירשנבוים להוציא את כתב העת בשם "תורת ארץ ישראל" ובהמשך יצאו שני כתבי העת במקביל.

בין הכותבים בגליונות כתב העת נמנו אישים תורניים בולטים, בהם: הרב יעקב משה חרל"פ, הרב צבי פסח פרנק, הרב יחזקאל ליבשיץ, הרב זליג ראובן בנגיס, הרב נחום אתרוג ראב"ד צפת, הרב יצחק זונדל ריף, הרב אהרן הימן, הרב מרדכי שמואל קרול, והרב אליעזר יהודה רבינוביץ מממל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]