זליג ראובן בנגיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב זליג ראובן בנגיס
Rabbi Zelig Reuven Bengis.jpg

הרב בנגיס
תאריך לידה י"א בסיון ה'תרכ"ד (16 ביוני 1864)
תאריך פטירה ז' בסיון ה'תשי"ג (21 ביוני 1953)
מקום פעילות מזרח אירופה, ארץ ישראל.
השתייכות גאב"ד העדה החרדית
תפקידים נוספים ראש ישיבת אהל משה
תלמידיו הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב ישראל גרוסמן
חיבוריו לפלגות ראובן, חידושי הגרז"ר

רבי זליג ראובן בֶּנְגִיס (בענגיס; י"א בסיון ה'תרכ"ד, 16 ביוני 1864 - ז' בסיון ה'תשי"ג, 21 ביוני 1953) היה רב ותלמיד חכם, כיהן כרב בבלארוס ולאחר מכן גאב"ד העדה החרדית בירושלים. מחבר סדרת הספרים לפלגות ראובן.

תוכן עניינים

[עריכה] תולדותיו

בנגיס נולד בעיירה שניפישוק הסמוכה לווילנה שבליטא לרבי צבי הירש בנגיס. בילדותו ניכרו בו כישוריו העילויים, שהקנו לו את הכינוי העילוי משניפישאק. בהיותו בן 17 הגיע ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם למד אצל רבו המובהק, הנצי"ב, שכינהו ש"ס חי, וכן אצל רבי חיים הלוי סולובייצ'יק. קיבל סמיכה לרבנות מהנצי"ב ומרבי יצחק אלחנן ספקטור.

בשנת ה'תרנ"ד (1894) התמנה לרב ואב בית דין בבדאקי שבפלך הורדנא עד לשנת ה'תרע"א (1912). לאחר מכן שימש ברבנות בקלוואריה עד לשנת ה'תרצ"ח (1938) (עם הפסקה קצרה בזמן מלחמת העולם הראשונה, אז שהה בסמילנסק).

מנהיגי העדה החרדית מארץ ישראל הציעו לו לשמש כראב"ד העדה, והוא נענה לבקשתם ועלה לארץ ישראל, שם שימש גם כראש ישיבת "אהל משה". לאחר פטירתו של הרב יוסף צבי דושינסקי בי"ד תשרי ה'תש"ט מונה תחתיו לגאב"ד העדה החרדית, ומילא את התפקיד עד מותו.

[עריכה] אישיותו ודרכו התורנית

הרב בנגיס התפרסם כתלמיד חכם וכלמדן, שהקיף את התורה על כל חלקיה בחריפות ובבקיאות. היה מרבה לחדש חידושים בדרך הפלפול, דבר שכבר לא היה נהוג בתקופתו. בספריו הוא מרבה לכתוב "הדרנים" לסיומי מסכתות, ולחבר בפלפול גג על גג בין תחילת המסכת לסופה, ובינה לבין המסכת הבאה. מסיבה זו ספריו לא נפוצו והלומדים לא הורגלו להשתמש בהם. אף הוא הכיר בכך, ופעם בכה בפני חברו רבי איסר זלמן מלצר ואמר: בספרך (אבן האזל) רבו הלומדים, ואילו בספריי מי מסתכל בהם. ניצל כל רגע ללימוד תורה. מסופר שלעתים תכופות היה עורך סיום על כל הש"ס, ולשאלת אנשים מתי הוא מספיק ללמוד, היה אומר שבזמני המתנתו לאישים חשובים ולאירועים יש לו די זמן גם לזאת. פעם תיאר את מעמדו בישיבת וולוז'ין ואמר: אני הייתי נקרא עילוי, ר' איסר זלמן (מלצר) היה נקרא חצי עילוי, ור' ברוך בער (לייבוביץ) היה נקרא רבע עילוי.

למרות שכיהן בתפקידים שונים בעדה החרדית, דרכו הייתה שונה מאנשיה ורבניה הקנאים. עם זאת, היה מראשי האוסרים את ההשתתפות בבחירות[דרוש מקור] ומהלוחמים הבולטים כנגד גיוס בנות לצה"ל.

לזכרו הוקמה ישיבה בירושלים הנושאת את שם ספרו: "לפלגות ראובן". אחיו, משה אהרן בן דעת (בנדס), היה רבה האחרון של העיר בילסק. נספה בשואה.

[עריכה] מתלמידיו

[עריכה] ספריו

  • לפלגות ראובן - סדרה בת 7 חלקים, הכוללת חידושים לתורה, לתלמוד, על המועדים, בהלכה ובאגדה. ספרו זכה להסכמות מגדולי תקופתו, רבי חיים סולובייצ'יק, רבי דוד פרידמן מפינסק-קרלין,
  • חידושי הגרז"ר - ליקוט מכתב ידו ומספרו "לפלגות ראובן" על סדר עניינים שונים שבש"ס. בהוצאת מכון ירושלים ירושלים ה'תשמ"ד - תשנ"ג.
  • חידושים נוספים פרסם מעת לעת בקבצים תורניים רבים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא