זליג ראובן בנגיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב זליג ראובן בנגיס
Rabbi Zelig Reuven Bengis.jpg

הרב בנגיס
תאריך לידה י"א בסיוון ה'תרכ"ד (16 ביוני 1864)
תאריך פטירה ז' בסיוון ה'תשי"ג (21 ביוני 1953)
מקום פעילות מזרח אירופה, ארץ ישראל.
השתייכות גאב"ד העדה החרדית
תפקידים נוספים ראש ישיבת אהל משה
תלמידיו הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב ישראל גרוסמן
חיבוריו לפלגות ראובן, חידושי הגרז"ר

רבי זליג ראובן בֶּנְגִיס (בענגיס; י"א בסיוון ה'תרכ"ד, 16 ביוני 1864 - ז' בסיוון ה'תשי"ג, 21 ביוני 1953) היה רב ותלמיד חכם, כיהן כרב בבלארוס ולאחר מכן גאב"ד העדה החרדית בירושלים. מחבר סדרת הספרים לפלגות ראובן.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה שניפישוק הסמוכה לווילנה שבליטא לרבי צבי הירש בנגיס. בהיותו בן 17 הגיע ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם למד אצל רבו המובהק, הנצי"ב, שכינהו ש"ס חי, וכן אצל רבי חיים הלוי סולובייצ'יק. קיבל סמיכה לרבנות מהנצי"ב, מרבי יצחק אלחנן ספקטור ומהחשק שלמה.

בשנת ה'תרנ"ד (1894) התמנה לרב ואב בית דין בבדאקי שבפלך הורדנא עד לשנת ה'תרע"א (1912). לאחר מכן שימש ברבנות בקלוואריה עד לשנת ה'תרצ"ח (1938). בזמן מלחמת העולם הראשונה שהה בסמולנסק ומילא את מקומו של הרב אברהם ברוך סולובייצ'יק שנפטר באמצע המלחמה.

בשנת תרצ"ח עלה לארץ ישראל כדי לכהן כראב"ד העדה החרדית בירושלים. שימש גם כראש ישיבת "אהל משה". לאחר פטירתו של הרב יוסף צבי דושינסקי בי"ד תשרי ה'תש"ט מונה תחתיו לגאב"ד העדה החרדית, עד למותו.

אישיותו ודרכו התורנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב בנגיס התפרסם כתלמיד חכם וכלמדן. היה מרבה לחדש חידושים בדרך הפלפול, דבר שכבר לא היה נהוג בתקופתו. בספריו הוא מרבה לכתוב "הדרנים" לסיומי מסכתות, ולחבר בין תחילת המסכת לסופה ובינה לבין המסכת הבאה. מסיבה זו ספריו לא נפוצו. הוא הכיר בכך, ואמר פעם לחברו רבי איסר זלמן מלצר: בספרך (אבן האזל) רבו הלומדים, ואילו ספריי, מי מסתכל בהם?

מסופר שלעתים תכופות היה עורך סיום על כל הש"ס, ולשאלת אנשים מתי הוא מספיק ללמוד, ענה שיש לו זמן בעת ההמתנה לאישים חשובים ולאירועים. פעם תיאר את מעמדו בישיבת וולוז'ין: "אני הייתי נקרא עילוי, ר' איסר זלמן (מלצר) היה נקרא חצי עילוי, ור' ברוך בער (לייבוביץ) היה נקרא רבע עילוי"[דרוש מקור].

למרות שכיהן בעדה החרדית, השקפת עולמו לא הייתה קנאית. עם זאת, בהיותו גאב"ד העדה החרדית הוצא על ידה האיסור להשתתף בבחירות‏[1] וכן היה מהלוחמים הבולטים נגד גיוס בנות לצה"ל.

לזכרו הקים הרב מרדכי צבי שיינברגר ישיבה בירושלים הנושאת את שם ספרו: "לפלגות ראובן" (כיום ישנו כולל בבניין הישיבה[דרושה הבהרה]), וכן הוקם לזכרו כולל "ר' זליג ראובן" בבית וגן.

אחיו, משה אהרן בן דעת (בנדס), היה רבה האחרון של העיר בילסק. נספה בשואה.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לפלגות ראובן - שבעה חלקים ובהם חידושים לתורה, לתלמוד ולמועדים, בהלכה ובאגדה. ספרו זכה להסכמות מרבי חיים סולובייצ'יק ורבי דוד פרידמן מפינסק-קרלין.
  • חידושי הגרז"ר - ליקוט מכתב ידו ומספרו "לפלגות ראובן" על סדר עניינים בש"ס. בהוצאת מכון ירושלים ירושלים, ה'תשמ"ד - תשנ"ג.
  • חידושים נוספים פרסם מעת לעת בקבצים תורניים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 'מקטוביץ' ועד ה' אייר', צבי וינמן.