תקופת בין המלכים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הדגל העות'מאני בתקופת בין המלכים

תקופת בין המלכים (טורקית Fetret Devri) או האינטרגנום העות'מאני (אנגלית Ottoman Interregnum) הוא שמה של תקופת אינטרגנום שהחלה לאחר קרב אנקרה שהתחולל ב-1402, ואשר בה לא היה סולטאן עות'מאני בפועל. בקרב אנקרה הובס צבאו של באיזיט הראשון בידי המונגולים בפיקודו של טימור לנג.

הנסיכים העות'מאנים נהפכו לווסאלים של המונגולים, לאור שיטת השלטון המונגולית שהייתה עקיפה. כתוצאה מכך, במשך תקופה של 11 שנים (עד 1413) לא הייתה סולטנות עות'מאנית בפועל. לאחר מותו של טימור לנג בשנת 1405 החל מאבק ירושה ארוך בין שלושת בניו של ביאזיט, שבסופו עלה לשלטון מהמט הראשון. הוא הקים מחדש את המדינה העות'מאנית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
באיזיט הראשון
שליטי האימפריה העות'מאנית
1402 - 1413
הבא:
מהמט הראשון