טורקית
| טורקית (Türkçe) | |
|---|---|
| סך כל הדוברים: | כ-90,000,000 |
| מספר הדוברים שזאת שפת אמם: | 56,000,000 |
| שיטת הכתב: | אלפבית לטיני עם התאמות לטורקית |
| סיווג משפחתי: | אלטאית (במחלוקת) טורקית |
| מעמד רשמי | |
| שפה רשמית במדינות: | |
| גוף מפקח: | Türk Dil Kurumu - המוסד לשפה טורקית |
| ראו גם: שפה • רשימת שפות | |
טורקית (Türkçe) היא שפה טורקית דרומית המדוברת בפי 55 מיליון איש בטורקיה ועוד כמיליון בקפריסין, בולגריה, מקדוניה ויוון. צורת הטורקית המדוברת בפי משכילי איסטנבול נחשבת לצורת השפה התקנית.
מאז התאסלמות הטורקים ועד 1928 נכתבה הטורקית באמצעות גרסה של האלפבית הערבי ונקראה "טורקית עות'מאנית", אך מאז ועד היום נכתבת הטורקית באלפבית טורקי המבוסס על האלפבית הלטיני עקב הרפורמה במערכת הכתב שהנהיג מוסטפא כמאל.
הרפורמה בכתב הונהגה במטרה לייצג את צלילי השפה הטורקית ביתר נאמנות, להרפות מאחיזתו של האסלאם בטורקיה ובאופן כללי להנהיג את טורקיה אל הקדמה. כיום רק חוקרים או אנשים שלמדו קרוא וכתוב לפני 1928 מסוגלים לקרוא טורקית עות'מאנית.
במהלך השנים הושפעה הטורקית מהערבית ומהפרסית עד ש-20 אחוז מאוצר המילים שלה היו שאולים משתי שפות אלו. עם זאת, במהלך שנות ה־30 ניסו הטורקים "לטהר" את שפתם ולהוציא משימוש מילים ממקור זר – בעיקר מילים שאולות מהשפות הערבית והפרסית – מה שפישט מאוד את הסגנון הספרותי של השפה הטורקית והפך אותה דומה יותר לטורקית העממית. גם כיום, כ-10% מאוצר המילים התקני בטורקית הם ממקור ערבי ופרסי, דבר המאפשר למצוא עשרות מילים בשימוש יומיומי שדומות למילים עבריות, ובין היתר: merkez (מרכז, מערבית: مركز), sebep (סיבה, מערבית: سبب), iptal (ביטול, מערבית: إبطال), nokta (נקודה, מערבית: نقطة), saat (שעה, מערבית: ساعة), hürriyet (חירות, מערבית: حرية), tembel (טמבל, מילה שקיימת גם בפרסית, ואולי הגיעה לעברית דרך ערבית מדוברת; בטורקית משמעותה "עצלן" ולא "טיפש").
הרפורמה שערך מוסטפא כמאל אטאטורק בשפה הטורקית, שעיקרה החלפת הכתב הערבי בכתב הלטיני, כללה גם החלפת מילים רבות ממוצא ערבי ופרסי במילים משורשים טורקיים. חלק מהשינויים האלה התקבלו, אולם חלק ניכר מאוצר המילים הטורקי עדיין שאול מערבית ומפרסית. במהלך המאה ה-20, וגם כיום, היו לשונות אירופה המקור העיקרי לשאילת מילים חדשות. כיום כולל אוצר המילים הטורקי מילים רבות שמקורן בצרפתית. המוסד לשפה הטורקית עדיין עוסק בהחלפת המושגים הזרים במושגים טורקיים.
תוכן עניינים |
[עריכה] פונולוגיה
| ההגייה והכתיבה בשפה הטורקית | ||
| העיצורים | ||
| באלפבית הטורקי | IPA | הגייה |
|---|---|---|
| Bb | b | נהגה כהגיית בי"ת דגושה |
| Cc | dʒ | נהגה כהגיית ג' |
| Çç | tʃ | נהגה כהגיית צ' |
| Dd | d | נהגה כהגיית דל"ת דגושה |
| Ff | f | נהגה כהגיית פ"ה רפה |
| Gg | g או ɟ | נהגה כהגיית גימ"ל דגושה |
| Ğğ | ɰ או ʝ | לא נהגה אך מאריך את התנועה שלפניו כשמופיע בסוף הברה לפני עיצור או בסוף מילה כאשר מופיע בין תנועות אינו נהגה או שנהגה כיו"ד עיצורית |
| Hh | h | נהגה כהגיית ה' |
| Jj | ʒ | נהגה כהגיית ז' |
| Kk | k | נהגה כהגיית כ"ף דגושה |
| Ll | l או ɫ | נהגה כהגיית למ"ד |
| Mm | m | נהגה כהגיית מ"ם |
| Nn | n או ŋ | נהגה כהגיית נו"ן |
| Pp | p | נהגה כהגיית פ"א דגושה |
| Rr | ɾ | נהגה כהגיית רי"ש (כמו tt במילה האנגלית better במבטא צפון אמריקאי) |
| Ss | s | נהגה כהגיית סמ"ך |
| Şş | ʃ | נהגה כהגיית שי"ן ימנית |
| Tt | t | נהגה כהגיית ת"ו דגושה |
| Vv | v | נהגה כהגיית בי"ת רפויה |
| Yy | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית |
| Zz | z | נהגה כהגיית זי"ן |
| התנועות | ||
| באלפבית הטורקי | הגייה | |
| Aa | a | נהגית כהגיית פתח |
| Ee | e או æ | נהגית כהגיית צרה |
| Iı | ɯ | נהגית כמעין חיריק אחורי. |
| İi | i | נהגית כהגיית חיריק |
| Oo | o | נהגית כהגיית חולם |
| Öö | œ | נהגית כתנועה בין o ל-e, כמו הצירוף ir במלים האנגליות first, virgin וכדומה. |
| Uu | u | נהגית כהגיית קובוץ |
| Üü | y | נהגית כתנועה בין i ל-u, כמו צליל האות u הצרפתית, או ü הגרמנית. |
[עריכה] התנועות
| תנועות
(מימין לנקודה הלבנה תנועה מעוגלת, ומשמאל לה בלתי מעוגלת) |
|||||
| קדמיות | כמעט קדמיות | מרכזיות | כמעט אחוריות | אחוריות | |
|---|---|---|---|---|---|
| סגורות | i • y | 1ɨ • | • u | ||
| כמעט סגורות | • | ||||
| חצי סגורות | e • | • | • o | ||
| אמצעיות | |||||
| חצי פתוחות | • œ | • | • | ||
| כמעט פתוחות | • | ||||
| פתוחות | a • | • | |||
1.למרות ש-ɨ אינה אחורית היא מסומנת לעתים כ-ɯ. זאת בגלל שהטורקית מבחינה בין שתי מערכות תנועות לפי עיגול השפתיים, לכן דוברי טורקית תופסים את התנועה הזו כמקבילה הבלתי-מעוגלת של u.
אין דיפתונגים בשפה הטורקית.
השפה מתאפיינת בהרמוניית-תנועות (vowel harmony). בכל מילה תתכנּה תנועות אחוריות בלבד (aıou) או תנועות קדמיות בלבד (eiöü). תופעה זו משפיעה על חלק מן המוספיות.
[עריכה] דקדוק
הטורקית היא שפה צירופית (אגלוטינטיבית). כללי המורפולוגיה של השפה מאפשרים יצירת מילים באמצעות שרשור מספר רב של סיומות אחרי בסיס המילה. לכל סיומת יש משמעות אחת מובחנת, כך שמשמעות המילה כולה נגזרת מן הבסיס ומכלל הסיומות המצטרפות אליו. התחביר הטורקי שונה במידה רבה מזה של שפות הודו-אירופיות או שמיות, וכך גם באשר לטיב הקשר בין המילים במשפט. עובדה זו, יחד עם העובדה שהשפה היא צירופית, מביאה לכך שתרגום מדויק (מילה מול מילה) הוא כמעט בלתי אפשרי, ומלמד על דרך החשיבה השונה של השפה.
- דוגמה:
Devlet içindeki, fakat demokratik hukuk devletinin denetimi dışındaki bazı örgütler ve güçler gün yitirmeksizin kontrol altına alınmalıdır. Kontrgerilla harekat halindedir ve 1 Mayıs'ta parmağı vardır
מדינה פנים+ב+עצמה, אבל דמוקרטי חוק מדינה+של שליטה+שלו+של חוץ+ב+עצמה כמה ארגון+רבים ו כוח+רבים יום א.ב.ד+שם-הפועל+מבלי+של שליטה תחת+שלו-ל ל.ק.ח+חייב-is. גרילת-הנגד מתקפה מצב+של+ב+is ו אחד מאי+ב אצבע+שלה יש+is.
"יש להשתלט מבלי לאבד רגע (במקור: "יום") על מספר ארגונים וכוחות של המדינה גופא, אך הנמצאים מחוץ לשלטון מדינת החוק הדמוקרטית (עצמה). גרילת הנגד נמצאת במצב של מתקפה והייתה לה יד ב(אירועי ה-)1 במאי".
- דוגמה נוספת:
"Davetimizi kabul edip etmeyeceği, işini yarın akşama kadar bitirmiş olup olmamasına bağlıymış"
הזמנה+שלנו+את קבלה ע.ש.ה+ip[1] ע.ש.ה+שלילה+עתיד, עבודה+שלו+את מחר ערב+ל עד ג.מ.ר+עבר-גמור ה.י.ה+ip ה.י.ה+שלילה+ש+ל קשור+מסתבר-ש.
"(השאלה) אם ייענה (במקור: "יעשה קבלה") להזמנתנו או לא, קשורה, כך נראה (ymiş-), לשאלה אם יסיים או לא (יסיים) את עבודתו עד מחר בערב (במקור "אם עבודתו תהיה או לא תהיה גמורה...")".
- דוגמה שלישית:
"Arkadaşla dövüşülür mü?"
חבר-עם ה.כ.ה+אחד-את-השני+סביל+הווה האם?
"האם רבים ("הולכים מכות") עם חברים?" (במקור: "האם הכאה אחד את השני נעשית עם חברים"?)
[עריכה] ראו גם
[עריכה] הערות שוליים
- ^ הסיומת ip מראה על כך שהפועל נושא את אותם מאפייני זמן, גוף וכו' של פועל אחר במשפט הסמוך לו עניינית. השימוש בסיומת ip במקרה זה מביא לתרגום "יקבל או לא" בעוד שלו שני הפעלים היו מוטים באופן מלא, התרגום הנכון היה "יקבל או לא יקבל".
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|