Best I Ever Had
 | ||||||
| סינגל בביצוע דרייק | ||||||
| מתוך האלבום So Far Gone | ||||||
| יצא לאור |
13 בפברואר 2009 (הורדה) 16 ביוני 2009 (סינגל) 29 בנובמבר 2010 (בריטניה) | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| הוקלט | 2008 | |||||
| סוגה | R&B | |||||
| שפה | אנגלית | |||||
| בי-סייד | "Fancy" | |||||
| אורך | 4:19 | |||||
| חברת תקליטים | אספייר • יאנג מאני • קאש מאני • יוניברסל מוטאון | |||||
| כתיבה | אוברי גרהאם, דני המילטון, דוויין קרטר, מתיו סמואלס, נקיה קולמן | |||||
| הפקה | בוי-1דה | |||||
| ||||||
Best I Ever Had הוא סינגל של הראפר הקנדי דרייק. השיר יצא לאור בשנת 2009, כסינגל מתוך מיני-אלבום הבכורה של דרייק, So Far Gone. השיר נכלל גם במיקסטייפ הנושא את אותו השם, ובאלבום הבכורה של דרייק, Thank Me Later.
השיר יצא כסינגל השלישי מתוך Thank Me Later בבריטניה ב-11 באוקטובר 2010, כסינגל עם איי-סייד כפול, לצד "Fancy". בעקבות הפופולריות של הסינגל, הוציא דרייק את So Far Gone כמיני-אלבום הזמין לרכישה. בשיר דגימות של השירים "Fallin' in Love" של המילטון, ג'ו פרנק וריינולדס ו-"Do It for the Boy" של ליל ויין.
הסינגל הגיע בשיאו למקום השני במצעד הבילבורד הוט 100, והפך לשיר הראשון של דרייק שנכנס למצעד. הוא נשאר כשיר היחיד של דרייק כאמן ראשי שהגיע למיקום הגבוה ביותר במצעד עד הגעתו של השיר "One Dance" משנת 2016 למקום הראשון. השיר אף היה מועמד לשני פרסי גראמי בקטגוריות "ביצוע סולו הראפ הטוב ביותר" ו"שיר הראפ הטוב ביותר".
מחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]
המפיק קיה שיין ייחס לעצמו את הפקת הסינגל וטען כי הוא כתב את השיר עבור דרייק, והעניק לו בעלות חלקית על השיר. שיין הפיק עבור ליל ויין את השיר "Do It for the Boy", ממנו מופיעה דגימה בשיר. שיין אף קיבל פרסים מאיגוד ה-BMI (אנ') על השיר.[1] דרייק טען כי מעולם לא פגש את שיין והודה כי דגם את שירו של ליל ויין, אך כינה את הטענה לקרדיט כ"לא נעימה".[2]
בתביעה שהוגשה ב-24 ביוני 2010, דרייק נתבע בגין הפרת זכויות יוצרים על ידי פלייבוי אנטרפרייז בגלל טענות שהשיר דוגם את שירם של להקת הרוק האמריקאית המילטון, ג'ו פרנק וריינולדס, "Fallin' in Love" משנת 1975, עליו פלייבוי אנטרפרייז מחזיקה בזכויות היוצרים. התביעה נשלחה כנגד דרייק, כמו גם חברות התקליטים קאש מאני רקורדס ויוניברסל מיוזיק גרופ, ונטען בה כי פלייבוי "סבלה, ותמשיך לסבול מפציעה בלתי הפיכה" מההפרה לכאורה. בתביעה נדרש "להשמיד את כל היצירות המפרות". במסגרת טענתה, פלייבוי טענה גם כי "כל נאשם ידע, או שהיה צריך לדעת באופן סביר, כי הקלטת הקול מוגנת בזכויות יוצרים".[3]
ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשימות כל הזמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| ארגון | רשימה | מיקום | מקור |
|---|---|---|---|
| בילבורד | 500 שירי הפופ של כל הזמנים | 292 | [4] |
וידאו קליפ[עריכת קוד מקור | עריכה]
הווידאו קליפ לשיר, שבוים על ידי קניה וסט, צולם בברוקלין בבית הספר התיכון הקתולי בישופ פורד.[5] בקליפ הופעת קמע של הזמרים טריי סונגז, פאבולוס וקונסיקוונס ומפיק השיר בוי-1דה.[6] הקליפ הוצג ב-30 ביוני 2009 בתוכנית It's On with Alexa Chung, והגרסה המלאה של הקליפ הוצגה בבכורה באינטרנט ב-1 ביולי 2009.[7] הגרסה המלאה של הקליפ הופיעה לראשונה בטלוויזיה ב-AMTV (אנ') ב-2 ביולי 2009. על הקליפ נמתחה ביקורת בתקשורת, כולל מאמר בעיתון הבריטי הגרדיאן,[8] שהדגיש את ההתמקדות המייצגת בחזה המושתל שאינו נתמך ובאחורים הבולטים של שחקנית הכדורסל שדרייק מאמן בקליפ.
רמיקס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברמיקס הרשמי של השיר מתארחת הראפרית והזמרת ניקי מינאז'. הרמיקס נכלל במיקסטייפ של מינאז', Beam Me Up Scotty. אמנים אחרים שהוציאו רמיקסים לשיר כוללים את טאנק, מייז, באסטה ריימס וסוויז ביטס.
הצלחה מסחרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיר הגיע לראשונה למקום ה-92 במצעד הבילבורד הוט 100 ובשבוע שלאחר מכן הגיע בשיאו למקום השני למשך ארבעה שבועות, אחרי "I Gotta Feeling" של בלאק אייד פיז, ולאחר מכן נפל למקום השלישי, מה שהפך את דרייק לראפר הקנדי השלישי בהיסטוריה שהכניס שיר למצעד הבילבורד הוט 100. השיר הגיע למקום הראשון במצעד שירי ה-R&B/היפ-הופ, בעקבות מספר השמעות ברדיו והורדות גבוה.[9] במצעד שירי הראפ, הגיע השיר בשיאו למקום הראשון.
מיקומי שיא[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | |||
|---|---|---|---|
| מדינה | מצעד | מיקום שיא | |
 ארצות הברית
|
בילבורד הוט 100 | 2 | |
| מצעד שירי ה-R&B/היפ-הופ | 1 | ||
| מצעד שירי הראפ | 1 | ||
| מצעד 40 שירי המיינסטרים | 10 | ||
| מצעד השירים הקצביים | 1 | ||
 בריטניה
|
מצעד הסינגלים הבריטי | 123 | |
 קנדה
|
קנדה הוט 100 | 24 | |
|
| |||
|---|---|---|---|
| מדינה | מצעד | מיקום שיא | |
| ארצות הברית
|
בילבורד הוט 100 | 22 | |
| מצעד שירי ה-R&B/היפ-הופ | 4 | ||
| מצעד שירי הראפ | 1 | ||
| מצעד השירים הקצביים | 1 | ||
| קנדה
|
קנדה הוט 100 | 79 | |
נתוני מכירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מקום | תארים | מכירות |
|---|---|---|
| בריטניה (BPI) | זהב | 400,000 |
| ארצות הברית (RIAA) | פלטינה ×4 | 4,000,000 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
.svg){kind=logo}
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Video: Kia Shine Responds To Drake! "You Can' Fabricate Me Gettin An Award For Best I Ever Had Song. I Will get 25 Percent Of Whatever That Song Makes. They Flipped The Track & Some Of The Words" [Audio]". Worldstarhiphop.com. 2009-09-18. נבדק ב-2012-01-16.
- ^ "October'S Very Own: Best I Ever Had". Octobersveryown.blogspot.com. 2009-09-17. נבדק ב-2012-01-16.
- ^ TC (27 ביוני 2010). "Playboy Seeks The Best Lawsuit They Ever Had". Uproxx. אורכב מ-המקור ב-9 ביולי 2012. נבדק ב-7 במרץ 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ The 500 Best Pop Songs (Nos. 500-301): Staff List, בילבורד, 17 באוקטובר 2023 (באנגלית אמריקאית)
- ^ "Drake Best Ever Had's School is Bishop Ford High School". Slumz.boxden.com. נבדק ב-2012-01-16.
- ^ "Best I Ever Had by Drake Songfacts". www.songfacts.com. נבדק ב-20 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Drake - Best I Ever Had Official Music Video". WeLiveThis.com. אורכב מ-המקור ב-5 ביולי 2009. נבדק ב-1 ביולי 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Pickard, Anna (9 ביולי 2009). "Drake - The Best I Ever Had". The Guardian. London.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ [1] (אורכב 09.06.2014 בארכיון Wayback Machine)
| דרייק | ||
|---|---|---|
| אלבומי אולפן | Thank Me Later • Take Care • Nothing Was the Same • Views • Scorpion • Certified Lover Boy • Honestly, Nevermind • Her Loss (עם 21 סבאג') • For All the Dogs (Scary Hours Edition) | |
| אוספים | We Are Young Money • Young Money: Rise of an Empire • Care Package | |
| מיני-אלבומים | So Far Gone • Scary Hours • The Best in the World Pack • Scary Hours 2 | |
| מיקסטייפים | Room for Improvement • Comeback Season • So Far Gone • If You're Reading This It's Too Late • What a Time to Be Alive (עם פיוצ'ר) • More Life • Dark Lane Demo Tapes | |
| סיבובי הופעות | America's Most Wanted Tour • Away from Home Tour • Club Paradise Tour • Would You Like a Tour? • Drake vs. Lil Wayne • Summer Sixteen Tour • Boy Meets World Tour • Aubrey & the Three Migos Tour | |
בקרת זהויות  |
|
|---|