Desert Bus For Hope

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו האירוע

"אוטובוס המדבר למען התקווה"אנגלית: Desert Bus For Hope) הינו מרתון משחקי וידאו הנערך מדי שנה (מאז שנת 2007) על ידי קבוצת המערכונים הקנדית LoadingReadyRun עבור קרן הצדקה "משחק ילדים" (באנגלית: "Child's Play") התורמת משחקים, צעצועים וכסף לבתי חולים לילדים ברחבי העולם.

על המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Desert Bus היה אחד מהמשחקונים במשחק "פן וטלר מציגים: עשן ומראות" (באנגלית: Penn & Teller's Smoke and Mirrors) שנחשב לאחד המשחקים המשעממים ביותר בהיסטוריה של משחקי הווידאו‏[1]. היותו של המשחק משעמם היא תוצר של מדיניות מכוונת: זוהי תגובה לסערה שעוררה התובעת הכללית של ארצות הברית דאז, ג'אנט רינו, סביב האלימות במשחקי וידאו‏[2].

מטרת המשחק, שמיועד לשחקן יחיד, היא לנהוג באוטובוס שמהירותו לא עולה על 45 קמ"ש מטוסון, אריזונה ללאס וגאס, נבדה בזמן אמיתי - שמונה שעות - תמורת נקודה אחת; לאחר שהגיע ללאס וגאס, עומדת בפני השחקן האפשרות להסתובב ולנהוג את כל הדרך בחזרה לטוסון וחוזר חלילה, כשכל נסיעה לוקחת כשמונה שעות ומעניקה נקודה אחת בלבד. מספר הנקודות המרבי הוא 99, והגעה אליו תדרוש ארבעים ואחד ימי משחק רצופים משום שאין לעצור את המשחק או להשהותו.
הכביש ריק מרכבים אחרים, הנוף כולל מדבר וקקטוסים בלבד ופרט לחרק שמתרסק על השמשה הקדמית לאחר מספר שעות, החוויה בנויה כך שתהיה משעממת לחלוטין. יתרה מזאת, האוטובוס סוטה מעט לצד ימין, כך שהשחקן נאלץ לתקן את מסלולו של הרכב שמאלה מדי כמה רגעים; אם לא יעשה זאת, האוטובוס יתדרדר לשולי הכביש, המנוע יתחמם יתר על המידה ועל השחקן לחכות עד שרכב החילוץ יסיים לגרור - שוב, בזמן אמת - אותו בחזרה ליעד ממנו יצא.

"עשן ומראות" לא שוחרר מעולם לשוק, אך עותק שלו לקונסולת הסגה CD שנשלח למבקר מצא את דרכו לרשת.

מהלך המרתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האירוע הוא מרתון של משחק וידאו - במקרה זה, המשחקון Desert Bus - שנמשך כל עוד מתקבלות תרומות ובמסגרתו משחקים חברי הקבוצה במשחקון ומבצעים משימות שמטילים עליהם הצופים בתמורה לתרומות. חברי הקבוצה מנהלים אינטראקציה מתמדת עם הצופים באמצעות צ'אט ייעודי ומקיימים באמצעותו, בין השאר, מכירות פומביות של אתגרים או מזכרות. חישוב התרומה לשעה נעשה כך שכל שעה "נמכרת" בשבעה אחוזים יותר מהשעה שקדמה לה, כשהמחיר מתחיל בדולר אחד. כך יוצא שהשעה הראשונה נקנית בדולר אחד, השנייה בדולר ושבעה סנט, השלישית בדולר וחמישים ותשעה סנט, הרביעית בשלושה דולר ושלושים סנט וכן הלאה, כך שהסכום מצטבר והולך. אפיקים נוספים לגיוס כספים הם באמצעות נותני חסות שתורמים כסף ו/או פריטים למכירות פומביות, או מכירת אתגרים: ביצוע שיר או מערכון, ריקוד למשך פרק זמן ממושך, חשיפת סיפורים מביכים מעברם של המשתתפים ועוד.

מעבר לכספים שגייס, התרומה הגדולה עוד יותר של המרתון הוא בהשראה שסיפק; בעקבות Desert Bus קמו ועלו מספר מרתונים נוספים ביניהם Mario Marathon בו התשלום הוא לא על שעות משחק אלא על שלבים לכל משחק בסדרת משחקי מריו, Minecraft Games (מרתון הישרדות בסגנון המתואר בסדרת ספרי משחקי הרעב שמתקיים כולו בתוך המשחק Minecraft) בו התרומות לא משמשות ל"קניית" שעות משחק אלא לבונוסים המוענקים לשחקנים שבחרו התורמים ועוד. המשותף למרתוני הצדקה האלו הוא המשחק הרציף, השידור החי ברשת והאינטראקציה הבלתי פוסקת עם הצופים דרך הצ'אט. כל אלה חבים את התאפשרותם לשירותי הזרמת מדיה כגון Twich TV או Justin TV, המספקים צ'ט בפרוטוקול IRC ושירותי ניהול תרומות כגון Chipin שמאפשרים הטמעת כפתור תרומה בכל אתר והעברת הכספים ישירות לקרן הצדקה מבלי שמפעיל האתר יאלץ לעסוק בהעברת כספים ומילוי טפסי איסוף תרומות.

מרתונים קודמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2007: Desert Bus For Hope - האירוע הראשון נמשך כ108 שעות, במסגרתן גויסו 22,805 דולר - 1,500 מתוכם נתרמו על ידי שלושת יוצרי המשחק שאף התקשרו לברך את המשתתפים.
    בנוסף לכסף, פן ג'ילט (מיוצרי המשחק) והצופים שלחו לקבוצה כריכים, שוקולד ומגשי פיצה.
  • 2008: Desert Bus for Hope 2: Bus Harder - האירוע השני (שקיבל את שמו מהסרט מת לחיות 2) נמשך 125 שעות וחמש דקות (חמישה ימים, חמש שעות וחמש דקות), במסגרתן גויסו 70,423 דולר.
    פול, אחד מחברי הקבוצה, גילח את זקנו בשידור חי כשעברו התרומות את הסכום שגויס במרתון של 2007. בתגובה, לכשהגיעו התרומות ל30,000 דולר, גילחו כמה מהצופים את ראשם - מה שהוביל לכך שכשהגיעו התרומות ל50,000 דולר, גילח מורגן, חבר נוסף בקבוצה, את כל השער על גופו. פני ארקייד, קומיקס הרשת שיוצריו עומדים מאחורי קרן הצדקה Child's Play אליה הולכות ההכנסות מהמרתון, הודיעו שיתרמו דולר על כל דולר שיתרמו הצופים עד לסכום של 10,000 דולר‏[3]; הסכום נתרם במלואו.
  • 2009: Desert Bus for Hope 3: It's Desert Bus 6 in Japan - האירוע השלישי (שקיבל את שמו כפארודיה על סדרת המשחקים Final Fantasy שהמשחק השישי בה שוחרר בתור המשחק השלישי בארצות הברית) נמשך כ136 שעות, במסגרתן גויסו 140,449 דולר - 10,000 מהם לפני שהאירוע התחיל.
    לראשונה מאז היווסדו, נתמך האירוע על ידי נותני חסות רשמיים שאף תרמו מזכרות ופריטים למכירה פומבית. בנוסף, התארחו באירוע (בין אם בשיחת וידאו או בהגעה למשרדי LoadingReadyRun) אישים מתעשיית משחקי הווידאו ומפורסמי אינטרנט, ואף פן ג'ילט בעצמו.
  • 2010: Desert Bus for Hope 4: A New Bus - האירוע הרביעי (שקיבל את שמו מהסרט הרביעי בסדרת סרטי "מלחמת הכוכבים" נמשך 142 שעות, במסגרתן גויסו 203,220 דולר.
    במסגרת האירוע קנו משתתפי הצ'ט את הזכות לבחור שם לחתלתול שאמצה קייט, חברת הקבוצה. כמו כן בוצעה בו גרסה בשידור חי של "Tuscon or Bust", שיר שנכתב במיוחד לכבוד המרתון, על ידי אנדי, חבר הקבוצה‏[4].
  • 2011: Desert Bus for Hope 5: Bussing is Magic - האירוע החמישי (שקיבל את שמו מהסדרה המצוירת "My Little Pony: Friendship is Magic") נמשך 150 שעות, במסגרתן גויסו 380,445 דולר - למעלה מעשירית הסכום שגייסה קרן הצדקה כולה במשך שנת 2011.
    במסגרת האירוע נרשמו שני שיאי תרומה: האחד כשמרקוס "נוץ'" פרסון, יוצר המשחק Minecraft, שילם 10,000 דולר עבור גיליון לא חתוך של קלפי Magic: The Gathering - הסכום הגבוה ביותר שגויס במכירה פומבית בחמש השנים בהם המרתון מתקיים. השיא השני שנשבר הוא הסכום הגבוה ביותר שמציעים הצופים עבור ביצוע אתגר - 17,000 דולר שולמו בשביל לצפות בקרוז ואשטון, שניים ממנהלי הצ'ט, מקריאים פאנפיק אירוטי שנכתב עליהם. בנוסף, אחד ממשתתפי הצ'ט התחייב לתרום חמישה דולרים על כל עובדה, תהא אשר תהא, שיחלקו האורחים שמתקשרים לשידור; 68 עובדות נאספו והמשתתף תרם 340 דולר‏[5].
  • 2012: Desert Bus for Hope 6: Desert Bus 3 In America - האירוע השישי (שקיבל את שמו מסדרת משחקי הווידאו "Final Fantasy" שהמשחק השישי בה שווק בארצות הברית בתור המשחק השלישי בסדרה)נמשך 152 שעות במסגרתן גוסו 443,112 דולר - סכום שהביא את סך התרומות שגייס המרתון בכל שנות פעילותו אל מעל למיליון דולר. המשתמש שתרם ב-2011 חמישה דולר על כל עובדה שתחולץ מאורחי ומשתתפי המרתון חזר על תרומתו השנה, כשהוא מתחייב לתרום שישה דולר על כל סוד שיסופר במהלך השידור. כוכב הסדרה "מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית" הקנדי, ויליאם שאטנר, נתקל בשידור במקרה והמליץ לעוקביו ברשת החברתית טוויטר לצפות במרתון.

על קרן הצדקה "Child's Play"[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרן הצדקה "Child's Play"הוקמה על ידי ג'רי "טיכו" הולקינס ומייק "גייב" קרהוליק - יוצרי קומיקס הרשת "Penny Arcade" בשנת 2003, לאחר שטור המציג משחקי וידאו כמחנכים ילדים לאלימות ולהרג‏[6] היה עבורם דיווח מוטה אחד יותר מדי. הקרן התהדרה בתת-הכותרת: "גיימרים נותנים בחזרה", כשהרעיון מאחוריה היה להציג בפני העולם תמונה שונה של קהילת שחקני משחקי הווידאו מזו שסיפקה התקשורת, אשר בעיני הולקינס וקרהוליק הונעה יותר מהרצון להציג אירועים שנויים במחלוקת כדי לעורר עניין בצופים מאשר לדווח את האמת‏[7].

במקור, פירסמו השניים באתר Penny Arcade קריאה למי שמעוניין לתרום לשלוח משחקים וצעצועים לביתו של מייק. הדבר התברר כטעות כשבמשך כמה ימים רצופים הגיעו שליחי החבילות לביתו של מייק שלוש פעמים ביום, והנהלת הבניין שלו הגישה נגדו תלונה על שמילא שלוש מכולות אשפה שלמות בקרטוני אריזה. בסוף דצמבר, משנגמר מבצע משלוח הצעצועים, העניקו הולקינס וקרהוליק לבית החולים לילדים בסיאטל צעצועים בשווי 250,000 דולר‏[8]. עם השנים, נוספו בתי חולים נוספים ברחבי העולם וצמחו התרומות - נכון לסוף שנת 2011, גייסה הקרן כ-12,510,909 דולר.

בינואר 2004 פרסם ביל פראנס, כותב הטור שהניע את הולקינס וקרהוליק לפעולה, טור התנצלות בו הודה לצמד ולכל התורמים.‏[9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Holkins, J. & Krahulik, M, The Splendid Magic of Penny Arcade: The 11 1/2 Anniversary Edition, Del Rey, February 23, 2010

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]