MRP

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: מידע חסר, מטעה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

Material requirements planning) MRP‎) היא תוכנה שמטרתה לתכנן את תזמון החומרים ותכנון העבודה בארגון. פלטי המערכת הם המלצות להזמנות רכש והמלצות לפקודות עבודה. המערכת משמשת בעיקר את אנשי תפ"י (תכנון פיקוח ייצור) והרכש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים החלו להתפתח מערכות לתמיכה בקבלת החלטות בתחום האספקה (Material Requirements Planning) , מערכת מסוג זה פותחה על ידי חברת קונטרול דאטה (ישראל) בתעשייה האוירית. המערכות המקוריות שכונו MRP עסקו בתרגום הדרישה למוצרים סופיים לביקוש פריטים ופקודות עבודה על פי מידע על רמות המלאי הנוכחיות, מידע טכנולוגי על מבנה כל מוצר ועל תהליכי ייצורו וכו'. המערכת היוותה ממשק בין גורמי השיווק, הייצור והרכש, קיבלה מידע מכל הגורמים המעורבים בתהליך וייצרה פקודות עבודה והזמנות רכש, על פי עקרון הדחיפה (Push).

מערכות ה-MRP הראשונות אמנם קבעו את הדרישות לחומרים על סמך תזמון האב לייצור אך לא בדקו האם הקיבולת הדרושה לשימוש במשאבים, כגון פעולות ייצור, הרכבה ושינוע, תהיה זמינה בעת הצורך. יישומים מוקדמים אלו של ה-MRP התמקדו בדרישות לחומרים והניחו שהקיבולת במערכת תמיד תהיה גבוהה מספיק לביצוע כל פקודות העבודה שנוצרו.

עקרונות אלגוריתם ה MRP[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכת לוקחת כקלט את ההזמנות הפתוחות במערכת והתחזיות למוצרים. מנקה מהם את מלאי התוצר הגולמי הקיים. ההפרש מועבר לייצור או לרכש בהתאם לסוג הפריט. במידה והפריט הוא פריט נרכש, תפתח דרישת רכש עם התאריך שבו מומלצת הקניה. במידה והפריט הוא פריט מיוצר, פורשת המערכת את עץ המוצר של הפריט לכל שלביו. בשלב הזה היא בודקת שוב את המלאי של פריטי הבן בעץ. במידה וצריך לייצר חלק מסוים היא ממליצה על פקודת עבודה (פק"ע) ובמידה והפריט נרכש (בררך כלל בשלב הזה מדובר בחומר גלם) ממליצה המערכת על הזמנת רכש. המערכת גם לוקחת בחשבון את מימד הזמן, כלומר הזמנות הרכש ופקודות העבודה יוצאות מתוזמנות לפי תאריכי ההזמנות ותחזיות העבודה.

MRPII – הוספת שיקולי קיבולת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבעיה שנוצרה עקב הנחה זו הייתה שבמערכת הכוללת שימוש בסוגים שונים של משאבים (מכונות שונות, ציוד שינוע חומרים, שטח אחסון ועובדים המתמחים בפעילויות שונות) הסבירות שכל המשאבים השונים הדרושים לייצור יהיו תמיד זמינים ובקיבולת מספיקה היא בדרך כלל קטנה וכתוצאה מכך נוצרו לעתים רבות על ידי מערכות ה-MRP פתרונות שאינם ניתנים ליישום. תיאום בין זמינות המשאבים ודרישות הקיבולת חייב הוספת שיקולי קיבולת למערכות ה-MRP הבסיסיות והביא ליצירת מערכת ה-MRPII. בעוד שבמערכת MRPI הופקו תוכניות עבודה שבהן העומסים על המערכת היו לעתים גדולים מקיבולת הייצור, מערכות ה-MRPII היו יכולות להתריע על מצבים אלו ולתכנן את פקודות העבודה בהתאם לקיבולת המערכת.

לסיכום, מערכת ה-MRPII אפשרה שליטה ברמה גבוהה בכל הנוגע לייצור, רכש, שיווק וכן שליטה במלאי ויצירת פקודות עבודה בזכות היותה מערכת אחידה לכל התחומים השונים בארגון. תכנון ייצור ורכש במצבים משתנים, ובהם אי ודאות גבוהה איפשר הקטנה של מלאים וניצול אופטימלי של משאבי הייצור והמשאבים האנושיים.

ERP – מערכת כוללת לניהול משאבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – Enterprise resource planning

עם התקדמות התעשייה והטכנולוגיה נוצר צורך לקשר בין התחומים התפעוליים בארגון לבין מערכת הכספים לצורך בקרה ותכנון לטווח ארוך. מערכות ה-MRP תמכו בפונקציה ארגונית מסוימת, בעיקר ניהול הייצור והמלאי, ולא סיפקו מידע על כלל תפקודיו של הארגון. מערכות אלו היו מנותקות מהתהליכים המבוצעים בארגון ולא טיפלו בנושאים ארגוניים כגון משאבי אנוש, שיווק ופיתוח. כדי למלא צורך זה פותחו בשנות התשעים מערכות ERP – מערכות ארגוניות לתכנון משאבים אשר בנויות בדרך כלל על טכנולוגיית שרתים מרכזיים ורשת של מחשבים אישיים ומיועדות להעביר מידע בין החלקים השונים של הארגון ולאפשר אינטגרציה ביניהם. מערכת ERP ראשונה ששמה CMMS פותחה כבר בשנות ה-70 על ידי קונטרול דאטה (ישראל) והותקנה ברחבי העולם. בראש צוות התעשייה בחברה עמד אז ד"ר יעקב רובינוביץ. מטרתה של מערכת ERP הוא ארגון ותפעול כל המשאבים בארגון, ולא רק פונקציה מסוימת. מערכת זו חולשת על התהליכים העסקיים והתפעוליים כאחד. ניתן לתאר מערכות ERP כשכבה נוספת הבנויה על מערכות ה-MRPII.